21:30 מוצ״ש פ׳ פנחס מלווה מלכה ״הלל אומר״ עם הרב שמואל רבינוביץ

מוצ״ש פ׳ פנחס מלווה מלכה ״הלל אומר״ עם הרב שמואל רבינוביץ סיכום שיעור — פרשת פנחס: "הנני נותן לו את בריתי שלום" — מהותה של ברית בשיעור זה נעמיק במשמעותה הפנימית של הברית שכרת הקב"ה עם פנחס, ונעיין בשורשה של כל ברית — כוח אלוקי שלמעלה מסדר ההשתלשלות. נבחן כיצד מסירות נפשו של פנחס עוררה מלמעלה נתינת כוח נצחי, בבחינת מידה כנגד מידה. תקציר השיעור פותח בפסוקי ריש פרשת פנחס: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי... הנני נותן לו את בריתי שלום", ובפירוש רש"י שהקב"ה "פירש לו שלומותיו" כאדם המחזיק טובה למי שעשה עמו טובה. מכאן עובר המגיד שיעור לבירור יסודי: מהי ברית בכלל? מובאים המקורות הראשונים — ברית הקשת עם נח, ברית בין הבתרים עם אברהם אבינו (על פי רש"י שם: דרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתריה, והציפור — שנמשלו בה ישראל, "יונתי בחגוי הסלע" — לא בותרה), והגל שבין יעקב ללבן. הביאור החסידי: ברית איננה הבטחה שכלית אלא המשכת כוח שלמעלה מסדר ההשתלשלות. אברהם אבינו שאל "במה אדע כי אירשנה" — לא די לו בהבטחה, כי הבטחה תלויה במצב המקבל; ברית פירושה שגם כאשר יירדו הבנים לתכלית השפלות, הקשר יעמוד בתוקפו. האש העוברת בין הבתרים היא הכוח האלוקי המחבר גם במצב הירוד ביותר, בבחינת "עמו אנכי בצרה" ו"בכל צרתם לו צר". וכן בברית הקשת: הקשת שבענן — למעלה, אך יורדת עד למטה. זהו גם ביאור מעשה פנחס: הוא מסר נפשו בקנאו את קנאת ה' — שהרי "קנאים פוגעים בו" היא הלכה שאין מורין כן, ואילו התגבר עליו זמרי והרגו היה פטור, ואף סיכן עצמו מפני שבט שמעון. הנהגה שלמעלה ממדידה והגבלה עוררה מלמעלה, מידה כנגד מידה, נתינת כוח שלמעלה מסדר ההשתלשלות — שינוי הסדר עצמו, שפנחס ובניו אחריו נכנסו לברית כהונת עולם אף שלא נמשח מתחילה. ומביא את דברי הספורנו: "בריתי שלום" — שלום ממלאך המוות, שהאריך ימים עד ששימש במשכן שילה בימי פילגש בגבעה, וכמאמר חז"ל "פנחס זה אליהו". השיעור מקשר זאת לדברי אדמו"ר הצמח צדק על "סלח לנו אבינו כי חטאנו" — הבקשה איננה רק על מחילה אלא על נתינת כוחות עליונים להתגבר, ומכאן ש"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ומסיים בביאור הצמח צדק בדרך מצוותיך (מצות אהבת ישראל, דף כח ע"א ואילך) על מהות ההתקשרות: חבר אמיתי אינו ידיד בעלמא אלא נעשה חלק ממנו ממש — ולכן פירוד בין אוהבים כואב ככריתת אבר. כך "בריתי" — שהאדם נעשה חלק מהקב"ה, והיחידה שבנפש היא המאירה בו ומאפשרת מסירות נפש שלמעלה מן השכל. הנקודה המרכזית ברית אינה הבטחה או התחייבות שכלית, אלא המשכת כוח אלוקי שלמעלה מסדר ההשתלשלות, המקיים את ההתקשרות גם כאשר המקבל יורד לתכלית השפלות — בבחינת "עמו אנכי בצרה". פנחס, שמסר נפשו בהנהגה שלמעלה ממדידה והגבלה, קיבל מידה כנגד מידה ברית שלמעלה מכל סדר — ברית כהונת עולם ושלום ממלאך המוות. ועומק העניין: ברית פירושה שהאדם נעשה חלק מהמקור ממש, כשני אוהבים שנעשו מהות אחת, ומכוח היחידה שבנפש ביכולתו לפעול למעלה מן השכל. עיקרי השיעור מקורות הברית בתורה — ברית הקשת עם נח, ברית בין הבתרים (ביתור הבהמות והאש העוברת ביניהם, והציפור שלא בותרה כנגד ישראל), והגל שבין יעקב ללבן. ברית לעומת הבטחה — שאלת אברהם "במה אדע" היא בקשה לקשר שאינו תלוי במצב הבנים; האש שבין הבתרים היא הכוח שלמעלה מהשתלשלות המחבר גם בתכלית הירידה. מסירות נפשו של פנחס — הלכת "קנאים פוגעים בו" שאין מורין כן, הסיכון ההלכתי והממשי שנטל על עצמו, והשכר מידה כנגד מידה: שינוי הסדר ונתינת כהונת עולם. "בריתי שלום" על פי הספורנו — שלום ממלאך המוות, אריכות ימיו של פנחס עד ימי פילגש בגבעה, ו"פנחס זה אליהו". מעלת בעלי תשובה ואהבת ישראל — ביאור הצמח צדק ב"סלח לנו" כבקשת כוחות עליונים, וביאורו בדרך מצוותיך שאהבת ישראל אמיתית היא הרגשת הזולת כחלק ממך ממש — וכך הברית עושה את האדם חלק מהקב"ה.