לקוטי שיחות תצוה חלק ל״ו שיחה א׳ - הרב אלחנן נחמנסון

קהילת חב״ד 770 רמת שלמה ירושלים קיצור עה"פ (כח, י) "ששה משמותם על האבן האחת גו' כתולדותם", מפרש רש"י: "כסדר שנולדו", ואח"כ מפרט שמות כל השבטים, ומסיים "ובינימין מלא שכן הוא כתוב במקום תולדותו, כ"ה אותיות בכל אחת ואחת". וצריך להבין: א. מה מחדש כאן רש"י, והלא זהו מובנו הפשוט של "כתולדותם"? ב. מדוע מפרט סדר תולדותם, והרי מקרא מפורש הוא בפ' ויצא? ג. מנין לו לרש"י "בנימין מלא . . כ"ה אותיות" בפשש"מ? ויובן בהקדים: לרש"י הוקשה, א. מדוע נאמר "כתולדותם" לאחרי הזכרת ששה השמות האחרונים? ב. מהו דיוק לשון הפסוק "הנותרים", דהרי מובן שהם הנותרים? ואשר לכן ניתן להבין שעל האבן האחת נחקקו השבטים החשובים יותר, ועל השני' - השבטים שאינם חשובים כ"כ (כגון בני השפחות וכיו"ב), ולכן מפרש רש"י (דלא כמפרשים אחרים) "כסדר שנולדו", ולכן מפרט שמות כל השבטים, וזה שנאמר "כתולדותם" בסוף פסוק י היינו לרמז לאופן הכתיבה על ב' האבנים - כ"ה אותיות בכאו"א. והנה, בסדר כתיבת השמות נחלקו רש"י והרמב"ם: רש"י מפרש שנכתבו כסדר שנולדו, ראובן שמעון וכו' על אבן אחת והשאר על האבן השני'. והרמב"ם מפרש שנכתבו כסדר תולדותם – כסדר שהאימהות הולידו את השבטים - שלאה שילדה ראשונה נמנים כל בניה תחילה וכן בלהה וזלפה ורחל, וראובן נכתב על אבן הראשונה ושמעון על האבן השניה וכו'. והביאור בפנימיות הענינים: האבנים היו אבני זיכרון לבני ישראל, שיעלו לרצון לפני ה', וזה נעשה על ידי האחדות דבני ישראל. ובענין האחדות יש ב' אופנים (א) מצד שרשם, ששם האחדות הוא באופן נעלה יותר, וזהו על פי שיטת רש"י שנמנו כסדר שנולדו – מצד אביהם. ( ב) אך הרמב"ם סובר שעיקר ענין האחדות הוא התאחדות הפרטים, ולכן סובר שנכתבו כפי סדר אמותיהם, שזה מדגיש את השינויים שביניהם, וכן ישנו אחדות שמקשר את שני האבנים, שראובן הוא על אבן אחת ושמעון על האבן השניה שרק על ידי ב' האבנים יחד – התאחדות הפרטים – הרי זה "כתולדותם".