לקוטי שיחות חלק ז' פרשת אמור שיחה א' #2 " נקודת היהדות ומושגי עצם והתפשטות" - הרב יצחק מאיר וייס

*נקודת היהדות ומושגי עצם והתפשטות* *השיחה עוסקת בביאור הרבי על הקשר בין "להזהיר גדולים על הקטנים" לבין ארבע חומרות מיוחדות בהלכה. הרבי מסביר מושגי יסוד בחסידות כמו ההבדל בין "עצם" ל"התפשטות", מבאר את המושג "נקודת היהדות" השווה בכל יהודי, ומקשר זאת לחומרות המיוחדות באיסורי תורה.* *1. הקדמה - הזהרת גדולים על הקטנים* 1.1 פירוש רש"י על התורה בעניין "אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים" 1.2 הלימוד מפרשת שרצים, דם וטומאת כהנים בשלושה מקומות בתורה 1.3 השאלה על הצורך בשלושת המקורות השונים בתורה *2. מושג נקודת היהדות והחיות* 2.1 ההבדל בין עצם הנפש לבין גילוייה והתפשטותה 2.2 הנפש - מציאות אינסופית של חיים לא מוגדרת 2.3 ההתפשטות - ביטויים פרטיים ומוגבלים של הנפש (חכמה, מידות וכו') 2.4 נקודת החיות - גילוי עצם החיים השווה באדם גדול ובתינוק בן יומו *3. נקודת היהדות השווה בכל ישראל* 3.1 עצם היהדות לעומת ביטוייה בהבנה, השגה והרגשה 3.2 נקודת היהדות - הקשר העצמי עם הקב"ה השווה בגדולים וקטנים 3.3 הפער האינסופי בין נקודת היהדות לגילוייה הפרטיים *4. ארבע החומרות המיוחדות באיסורי התורה* 4.1 איסורן במשהו - ביטוי לעצם נקודת האיסור והקליפה, שאינה תלויה בכמות 4.2 ריבו בהן מצוות יתרות - המבטא הארה של נקודת היהדות בכהנים באופן של הבדלה 4.3 שווה בכל - הנקודה העצמית של הציווי החלה על כל ישראל בשווה 4.4 כרת - פגיעה בעצם החיות והנפש, ולא רק בגילויים פרטיים *5. הקשר בין ארבע החומרות ל"להזהיר גדולים על הקטנים"* 5.1 הדרך שבה איסורים הנוגעים בנקודה העצמית משפיעים על עצם נקודת היהדות 5.2 כשהאיסור נוגע בעצם - הוא פוגע בעצם הנפש האלוקית 5.3 האיסור הדורש שיעור נוגע רק בהתפשטות הנפש; האיסור במשהו נוגע בנקודת הנפש 5.4 הטעם שדין "להזהיר גדולים על הקטנים" מופיע דווקא באיסורים אלו