אלו ואלו דברי אלוקים חיים – שלושת הקווים שבחלוקת הדעות, והגל שבין נגלה לנסתר - הרב יוסף יצחק אופן

תאריך: יום שישי י׳ כסלו תשפ״ז משך: 27:01 צפיות: 22 הרב יוסף יצחק אופן נושא: תניא

אלו ואלו דברי אלוקים חיים – שלושת הקווים שבחלוקת הדעות, והגל שבין נגלה לנסתר - הרב יוסף יצחק אופן בשיעור זה נעיין בהמשך הקדמת המלקט שבספר התניא, בביאור ״אלו ואלו דברי אלוקים חיים״ לפי שורש הנשמות, ובדברים שנאמרו לרגל ט׳ כסלו אודות אדמו״ר האמצעי והרחבת דברי החסידות. תקציר השיעור בתניא שתי מעלות כאחת: שהוא שכלי ומיוסד על מדרשי חז״ל, שהם דברי תורה שבהם מתקשרות הנשמות בקדוש ברוך הוא. ואף על פי כן אין בשתיהן די, שאין השכל מתפעל בשווה בכל אדם, ואין כל אחד זוכה להכיר את מקומו הפרטי בתורה. ומכאן לשאלת ״אלו ואלו דברי אלוקים חיים״: במחלוקת על כשרות עוף – או כשר או אינו כשר, ואיך יהיו שניהם רצון הבורא? ומבאר אדמו״ר הזקן ש״אלוקים חיים״ לשון רבים, לפי שמקור החיים לנשמות מתחלק לשלושה קווים – ימין, שמאל ואמצע. מצד החסד מקילים ומצד הגבורה מחמירים, והנשמה היונקת מקו החסד צריכה להקל וזו שמן הגבורה להחמיר, ושני הפסקים רצונו יתברך. ואין הדבר תלוי בשורש נשמת השואל אלא בפוסקי הדור, ובהשגחה פרטית שהביאה אדם אל רבו. ובסוף השיעור נתבאר שאם בהלכות איסור והיתר, שהן הנגלות, כך – כל שכן בדרכי עבודת ה׳ שבנסתרות, שכל אחד לפי שורש נשמתו. הנקודה המרכזית חלוקת הדעות שבתורה אינה חיסרון אלא גילוי: מקור החיים לנשמות נמשך בשלושה קווים, ומן המידות העליונות נובעות סברות הפוכות שכולן תורה. לפיכך שני הפסקים רצונו יתברך, וכל נשמה שייכת לקו שממנו היא יונקת. ומטעם זה גופא נדרשת הרחבה והולכת וגדלה בגילוי פנימיות התורה, עד ״יפוצו מעיינותיך חוצה״. עיקרי השיעור הטעם שאדמו״ר הזקן התנצל בהקדמתו: השואל פנים אל פנים מקבל תשובה לפי דעתו, והקורא בספר עלול שלא להבין מה שהספר רוצה ממנו. ״אלוקים חיים״ לשון רבים – ימין, שמאל ואמצע; בית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים לפי שורש נשמתם בגבורה (״שמאי״ – שם אורחותיו, ולכן דחה את הגר באמת הבניין, ושבת לא, א – לאמת בפנים). ההכרעה למעשה בפוסקי הדור: ״באתרא דרב הלכה כרב, באתרא דשמואל הלכה כשמואל״; והפוסק פוסק כהבנתו, והליכת אדם אליו היא עצמה השגחה. משה רבנו נתן את כללי התורה, ומה שנהג בעצמו אינו מכריע (כתפילין דרש״י ודרבנו תם); ״כל קוץ תילי תילים״ ורבי עקיבא, עד ש״הלכה למשה מסיני״ נתיישבה דעתו – ״ותן חלקנו בתורתך״. אף למעלה נתהפכה הסברה: ״יצר לב האדם רע״ חייב את המבול, ואחר קרבנות נח הוא עצמו הטעם ל״לא אוסיף לקלל״ – דין שנהפך לחסד. בינה היא ״אלוקים חיים״ ונקראת באר שבע (״ויצא יעקב מבאר שבע״) – הבאר שממנה נובעות שבע המידות ומהן התחלקות הדעות; ״נודע בשערים, כל חד ופום שיעורא דיליה״ (זוהר – לאמת). לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, ואומר הרבי שיהיה זמן שתהיה הלכה כשניהם יחד, שהקדוש ברוך הוא נושא הפכים. הרבי מהר״ש השיב לשני שואלים באותה שאלה תשובות הפוכות – ״אילו עניתי לכולם אותה תשובה, אף אתה היית יכול להיות רבי״ – שהרבי עונה לכל אחד לפי שורש נשמתו. אדמו״ר האמצעי – בינה: ״פדה בשלום״ שאצל אדמו״ר הזקן חצי עמוד, ואצלו שנים עשר פרקים. הצמח צדק אמר שאם היו חותכים את אצבעו היתה נוזלת חסידות, ונסתלק באמצע ״כי עמך מקור חיים״ בלא שסיים ״חיים״ – ואמר בנו רבי נחום שהסתלקות כזו לא מצינו אלא ברשב״י (״משם ציווה ה׳ את הברכה״). ״עד הגל הזה״ – גל בגימטריא ל״ג: גל ולא גדר, שאפשר לפזרו. לרעה אין עוברים, ולפרקמטיא – עבודת הבירורים – עוברים; ובזה פרץ רשב״י את המחיצה שבין נגלה לנסתר (״מחצתי ואני ארפא״), וכן הרחיב אדמו״ר האמצעי בלא הגבלה, שהגיע הזמן לגלות.

שיעורים נוספים מאת הרב יוסף יצחק אופן

כל השיעורים: הרב יוסף יצחק אופן