ערב יום הכיפורים : מצוות האכילה שנחשבת לצום - הרב יוסף יצחק הבלין
תיאור
תקציר השיעור: מצוות האכילה בערב יום הכיפורים *תקציר מרוכז* בשיעור זה נעמיק בהבנת מצוות האכילה בערב יום הכיפורים ונבחן את מהותה הייחודית. הגמרא (ברכות ח') לומדת מהפסוק "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" שיש מצווה לאכול ביום התשיעי, וכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. החידוש המופלא הוא שהאכילה עצמה נחשבת לעינוי, שכן היא הכנה לצום יום הכיפורים ולשביתה מגשמיות. במצווה זו מתגלה שיום הכיפורים אינו עניין של צער אלא של התעלות רוחנית - בן אדם מתנתק מהגשמיות ומתעלה למדרגת מלאכים, ודווקא האכילה שמקדשים אותה למטרה זו היא בדרגה עליונה יותר מהתנזרות עצמה. *עיקרי השיעור* * *הגמרא בברכות (ח') מלמדת שיש מצווה מיוחדת לאכול ביום התשיעי*, וכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי - חיבור של שתי תעניות רצופות שמעלתן גדולה ביותר. * *הראשונים מונים מספר טעמים למצווה זו*: הטור מסביר שזו אהבת הקב"ה לישראל שדואג שיהיה כוח לצום; השל"ה מוסיף שהשמחה של יום הכיפורים (על הכפרה) צריכה להתקיים ביום שלפניו; טעם נוסף הוא שיום כיפורים עצמו הוא חג וצריכות להיות סעודות חג. * *האכילה בערב יום הכיפורים אינה אכילה רגילה אלא עינוי ממש* - כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, האכילה נחשבת לעינוי מכיוון שהיא הכנה לצום. לכן האוכל מחמת מצוות ה' מקבל שכר גדול כמתענה, והזוהר מוסיף שזהו עינוי לנפש האלוקית דווקא. * *מהות יום הכיפורים היא שביתה מגשמיות והתעלות למדרגת מלאכים* - הרמב"ם מגדיר את יום הכיפורים כ"שביתה" מאכילה ושתייה, בדומה לשביתת מלאכה בשבת. הרב סולובייצ'יק מסביר שהאכילה בערב יום הכיפורים נחשבת כבר חלק מהעינוי של יום הכיפורים עצמו, ולכן אומרים וידוי במנחה. * *המעלה העליונה של יום הכיפורים היא בהעלאת הגשמיות לקדושה* - הרבי מסביר שדווקא כשלוקחים את הגשמיות (האכילה) ומעלים אותה לקדושה, זו דרגה נעלית יותר מאשר התנתקות מהעולם. לכן האכילה בערב יום הכיפורים, שהיא אכילה למטרת מצווה ועינוי, עולה במעלתה על הצום עצמו, בדומה למעלת פורים על יום הכיפורים.