שמות ה' ועצמותו יתברך – ביאורי הרבי על הרמב"ם

*שמות ה' ועצמותו יתברך – ביאורי הרבי על הרמב"ם* בשיעור זה נעסוק בשני ביאורים של הרבי מליובאוויטש על דברי הרמב"ם. הביאור הראשון עוסק בדין סנהדרין שפתחו כולם לחובה בדיני נפשות, והביאור השני מבאר מדוע הרמב"ם אינו מונה את השם "אהי-ה אשר אהי-ה" בין שבעת השמות שאינם נמחקים. הנקודה המרכזית הרבי מבאר שהשם "אהי-ה אשר אהי-ה" מורה על דרגת עצמות ומהות שלמעלה מכל הגדרה וגילוי. בדרגה זו אין שייך כלל לומר "קדוש" או "אינו קדוש", "נמחק" או "אינו נמחק", שכן כל הגדרה מגבילה את העצמות. לפיכך הרמב"ם לא מנאו בין השמות שאינם נמחקים, לא משום שהוא פחות קדוש, אלא משום שהוא למעלה מכל קטגוריה הלכתית. עיקרי הדברים • *דין סנהדרין* – כאשר כל הדיינים פותחים בחיוב, הנאשם פטור, משום שתכלית העונש אינה נקמה אלא כפרה, ואם אין סיכוי לכפרה – העונש אינו מועיל (הל' סנהדרין פ"ט). • *השם "אהי-ה אשר אהי-ה"* – בגמרא (שבועות לה ע"א) נמנה בין השמות שאינם נמחקים, אולם הרמב"ם אינו מונהו, והבית יוסף תמה על כך ופסק להלכה כדעת הרמב"ם. • *ביאור הרמב"ם לפי המורה נבוכים* – שם זה מורה על "מחויב המציאות", היינו שמציאותו מעצמותו ואינו תלוי בשום דבר, והוא למעלה מכל תואר וגילוי. • *ההבדל בין שמות הגילוי לעצמות* – שמות כ"הוי-ה" ו"אלקים" מבטאים גילויים אלוקיים בעולם, ולכן שייך בהם דיני קדושה ומחיקה; ואילו השם "אהי-ה" מורה על העצמות שלמעלה מכל הגדרה. • *נקודת החסידות* – בדרגת עצמות ומהות אין מקום להגדרות של "קדוש" או "אינו קדוש", ולכן הרמב"ם לא שייך אותו לדיני שמות שאינם נמחקים.