מאמר ״קומי אורי כי בא אורך״ תשל"ג #4 ואחרון ח"י אלול ה'תשל"ג - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״קומי אורי כי בא אורך״ תשל"ג #4 ואחרון ח"י אלול ה'תשל"ג - הרב יעקב גולדשמיד *החיבור בין הפסוקים: "באורך נראה אור" ו"קומי אורי"* המאמר פותח ביצירת הקבלה, המבוססת על המדרש ומבוארת על ידי הרבי מלובביץ', בין שני פסוקים מרכזיים: "באורך נראה אור" (תהלים) ו"קומי אורי כי בא אורך" (ישעיהו). בשיעורים הקודמים הוסבר שהמילה "באורך" מסמלת את התורה, ואילו "אור" מסמל את נשמות ישראל. תפקידה של התורה – שהיא אורו של הקדוש ברוך הוא – הוא לגלות שהשורש הפנימי של עם ישראל הוא למעשה גבוה יותר משורשה של התורה עצמה. על דרך זו, מסביר הרבי את הפסוק "קומי אורי כי בא אורך". הקדוש ברוך הוא פונה לכנסת ישראל ומורה לה: "קומי אורי" – תאירי את האור העצמי שלך, מכיוון ש"בא אורך" – האור שלך (האור האלוקי הניתן מלמעלה) כבר הגיע. "אורך" במקרה זה מקביל לנשמה או לתורה, ו"אורי" מקביל למעלת הגוף היהודי. התפקיד של האור העליון הוא לגלות ולהאיר את האור העצמי והגבוה, החבוי בישראל. *גוף ונשמה: אהבה טבעית לעומת בחירה מוחלטת* כדי להבין את עומק הדברים, הרב מסביר את ההבדל התהומי בין הקשר של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל מצד ה"נשמה", לבין הקשר מצד ה"גוף" הפיזי. מצד הנשמה, הקשר מתואר בפסוק "בנים אתם לה' אלוקיכם". זהו קשר של אהבה טבעית, הדומה לאהבתו העמוקה של אב לבנו. עם זאת, בתורת החסידות מבואר שאהבה טבעית, רוחנית וקדושה ככל שתהיה, היא עדיין דרגה "מוגבלת". מדוע? משום שיש בה מציאות של "אוהב" ושל "נאהב", קיימת בה סיבתיות מסוימת (הם נמשכים זה לזה כי טבעם קשור זה בזה). לעומת זאת, הקשר של ה' אל עם ישראל מצד הגוף החומרי הוא בקטגוריה אחרת לחלוטין. מבחינה פיזית וחומרית טהורה, אין בגוף היהודי שום מעלה רוחנית גלויה על פני גוף של גוי. לפיכך, הקשר עם הגוף אינו נובע מאהבה טבעית או ממעלות מוכחות, אלא מ"בחירה חופשית" של ה' – כפי שנאמר "ובנו בחרת מכל העמים". *סוד הבחירה החופשית והקשר העצמותי* הרב מתעכב על פירוש המילה "בחירה" בעומק תורת החסידות. בשפת היומיום, בני אדם קוראים ל"בחירה" מצב שבו הם מעדיפים דבר אחד על פני אחר בגלל מעלה מסוימת (למשל, לבחור בחפץ יפה או חכם יותר). אך למעשה, בחירה המבוססת על היגיון וסיבה היא נמוכה יותר מאהבה טבעית, שכן היא מותנית לחלוטין בדבר חיצוני. בחירה אמיתית וחופשית קיימת רק כאשר ישנן שתי אפשרויות שוות וזהות לחלוטין (כמו שני ספרים זהים שאין ביניהם שום הבדל), ובכל זאת האדם לוקח אחד מהם. זוהי בחירה שאין לה שום הסבר שכלי או טעם – העצם הפנימי ביותר בוחר בעצם השני באופן מוחלט. זוהי בדיוק בחירת הקדוש ברוך הוא בגוף היהודי. אין בה טעם או דעת הנגלים לעין. זוהי בחירה של "העצמות" (המהות האלוקית האינסופית) באופציה הזו, ולכן מצד השורש, הקשר עם הגוף הפיזי נובע ממקום עליון וגבוה הרבה יותר מאשר הקשר עם הנשמה. *ירידת הנשמה לגוף – לגלות את הנסתר* החיסרון היחיד של הגוף הוא שאותה מעלה עצומה של "בחירה עצמית" אינה נמצאת כלל בגילוי, אלא היא בהעלם והסתר מוחלט. מנגד, מעלת הנשמה (האהבה הטבעית) כן מאירה ונמצאת בגילוי. כאן טמון סוד ירידת הנשמה לעולם הזה והתלבשותה בתוך גוף חומרי. מטרת הנשמה אינה רק לתקן את עצמה, אלא לפעול על הגוף. כשם שהתורה ("אורך") מגלה את מעלת נשמות ישראל, כך תפקיד הנשמה להאיר ולגלות את השורש העצום של הגוף ("אורי"). על ידי עבודה יומיומית עם הגוף הפיזי וקיום המצוות המעשיות בעולם החומר, הנשמה חושפת ומוציאה מהעלם אל הגילוי את הבחירה העצמית של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה. *משמעות הדברים לזמן הגלות וזירוז הגאולה* בסיום השיעור, מחבר הרב את המושגים הפנימיים הללו למציאות חיינו בזמן הגלות. הפסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" מהווה למעשה את זעקתה ותפילתה של כנסת ישראל מתוך חשכת הגלות. בזמן בית המקדש, האלוקות הייתה בגילוי ולא היה חסר דבר, אך בגלות ישנו צמאון אדיר לקרבת ה'. עם ישראל פונה לקדוש ברוך הוא כ"מקור החיים" ומבקש את אורו. על זעקה זו משיב הקדוש ברוך הוא: "קומי אורי כי בא אורך". הרבי מדייק ומחדש, שתשובה זו אינה שמורה אך ורק כהבטחה עתידית לעידן מלך המשיח. זוהי קריאה והוראת עבודה עכשווית, בתוך הגלות עצמה. ה' אומר לכל יהודי: אל תמתין באפס מעשה לגילוי שיבוא מלמעלה. קום, פעל והאר את גופך ואת סביבתך הפיזית כבר עכשיו. עלינו להתעסק עם הגוף והחומר (למשל, להניח תפילין ליהודי אחר, לקיים מצוות מעשיות), ובכך לממש את "קומי אורי". על ידי עבודתנו המעשית בתוך חשכת הגלות, שבה אנו מגלים את האור האלוקי בתוך החומר עצמו, אנו מזרזים את הגאולה העתידה ומביאים לכך שהיא תתרחש בבחינת "אחישנה" (מהר מהרגיל). אז, בזכות עבודה זו, נזכה לראות את קיום הנבואה "קומי אורי כי בא אורך" כפשוטה, בגילוי מלא ועצום לעיני בשר, תיכף ומיד ממש.