נהמא דכיסופא - כינוס תורה חול המועד פסח תשפ״ג - הרב יצחק מאיר וייס

*נהמא דכיסופא - כינוס תורה חול המועד פסח תשפ״ג - הרב יצחק מאיר וייס* *מושג "נהמא דכיסופא" (לחם ביזיון)*: הרב וייס מסביר מדוע הקב"ה ברא עולם שבו האדם נדרש לעמול ולהתייגע. מצד אחד, טבע הקב"ה הוא להשפיע טוב, אך קבלת שפע בחינם גורמת לבושה אצל המקבל (נהמא דכיסופא) [01:57]. לכן, הקב"ה קבע שהאדם יעמול כדי להרוויח את שכרו בזכות, וכך ההטבה שהוא מקבל תהיה מושלמת וללא בושה [02:19]. *ההסבר העמוק של הרבי מלובביץ'*: הרבי מסביר שהמטרה של העמל בעולם אינה רק לפתור את "בעיית" הבושה, אלא להביא את האדם למדרגה עליונה יותר - להיות "דומה לבוראו" [10:50]. כשם שהקב"ה הוא יוצר ובורא, כך גם האדם, באמצעות יגיעתו, זוכה ליצור את הטוב שלו בעצמו במקום רק להיות מקבל פסיבי [11:09]. *שותפות במעשה בראשית*: על ידי העמל האישי, קיום התורה והמצוות, האדם הופך להיות ממש שותף לקב"ה במעשה בראשית. זוהי השלמות הגבוהה ביותר שנברא יכול להגיע אליה [15:01]. *השפעת האדם המוגבל על הבורא האינסופי*: בהמשך עולה שאלה פילוסופית: כיצד מעשיו של אדם מוגבל יכולים בכלל להשפיע על הבורא, כך שנוכל לומר שהשכר הוא באמת "תמורה" למעשינו? [19:47]. על פי תורת החסידות (ובעקבות ה"צמח צדק"), הקב"ה החליט לצמצם את עצמו במכוון כדי להתייחס באמת למעשיו של האדם [25:02]. מכיוון שהקב"ה באמת מתרגש ומושפע ממעשינו כביכול, קיום המצוות מביא לכך שהשכר הוא תוצאה ישירה של עבודתנו, מה שפותר לחלוטין את עניין ה"לחם ביזיון" [27:12].