לקוטי שיחות חלק ג׳ פרשת אחרי - הרב דניאל אדרי

מובן מה מוסיפה תיבת וימותו על הנכתב קודם אחרי מות שני בני אהרון לכאורה איך הפסוק היה צריך להיות אחרי וידבר השם אחרי מות שני בני אהרון בקורבתם לפני השם >> זה בלי ימותו >> בלי וימותו כי כבר כתוב אחרי מות מה זאת אומרת וימותו היה גם צריך לומר אפשר לומר שהלשון היה צריך להיות מות שני בני אהרון בקורבותם לפני השם ומתו. זה בעצם המילה וימותו כאן יש לה איזשהיא דרשה או פרשנות שניתן לעשות ולהסביר אותה. מבין הדברים שעליהם נאנשו בני אהרון מונא המדרש דלהן מה הם החטאים שהם עשו. נכנסו לפני ולפנים לקודשי קודשים. איך הם נכנסו? מחוסרי בגדים. הם נכנסו, לא לבשו מה שהם לא היו חלילה ערומים. הם נכנסו לפני ולפנים ללא בגדי הכהונה שחייבים ללבוש אותם. מתי? בעשיית העבודה. זה בעצם שהם לא נכנסו עם הבגדים הנכונים. דבר שני גם לא היו להם

בנים, לא היה להם נשים ובוודאי מרומזים כל הפרטים בפסוק לפחות ברמז. ואם כן, אם כל הדברים האלה מרומזים בפסוק שאזה לא היו להם בנים והם נכנסו בלי בגדי כהונה ולא היה להם נשים, זה איפה רואים את זה במרומז בפסוק אחרי מות שני בני אהרון וימותו איפה כאן מרומזים שלושת הדברים האלה גם צריך להבין כיצד ייתכן שנדה ואביהו שהם בני אהרון לא פחות ולא יותר יגיעו לידי חטא רבותינו זכרונם לברכה הרי אומרים שאמר לו משה לאהרון אהרון אחי יודע ראיתי שהתקדש הבית המשכן במודעיו מה זה במיודע על ידי אהוביו וקרוביו של מקום עכשיו אני רואה שהם נדב ואביהו גדולים ממני וממך אם הם נאמר עליהם שמשה רבנו אומר את זה לא סתם דרש רשה שהוא אומר לאהרון אני רואה שנדה ואביהו בקרובי הקדש הם יותר מקודשים ממני וממך אז אם הם יותר מקודשים ממני וממך איך יכולים

נדב ואבהו לבוא לידי חטא ומשה יגיד עליהם שהם יותר קדושים ממני וממך אות ב' תורת החסידות מבארת וגם הרבי מביא שזה גם מופיע באור החיים חיים הקדוש. מה היה החטא של שני בני אהרון? זה לא היה חטא חס ושלום כפשוטו. החטא שלהם איך התבטה? שהם נתנו שהדבקות שלהם העצומה בקדוש ברוך הוא תביא אותם לקלוט הנפש. מה זה קלוט הנפש? כלות הנפש זה הנפש שבתוך הגוף, מרוב שהיא נדבקת באור של הקדוש ברוך הוא, הגוף לא יכול להחזיק את הנשמה יותר והנשמה יוצאת מהגוף שהוא הכלי שלה. זה מתי אנחנו חיים ביום יום? כאשר הגוף שלנו מאכיל, מכיל את הנשמה שבתוכנו. אבל אם הנשמה מראים לה אור כזה גדול, שאור שמתאחד עם הקדוש ברוך הוא, הגוף מאבד את היכולת שלו להחזיק את הנשמה בתוכו, שזה חלק מהקדוש ברוך הוא, שהיא בעצם מאירה בו כמו שהיא מאירה בעולמות העליונים ולכן הגוף לא יכול להחזיק ואז

הנשמה יוצאת מתוך הגוף. זה נקרא קלות הנפש. זהו פירוש בקרובתם לפני השם עד שימותו וזה נחשב לחטא כי אף שהאדם צריך לרצות ולעשות שעבודתו תהיה באופן שיבוא לידי התפשטות הגשמיות הרי יחד עם זה נדרש ממנו שבעת שהוא עומד בקלות הנפש שקוראים לזה רצו יעורר בקרבו את השוב לשוב לעסוק בעבודה של נשמה בגוף ודווקא בעולם הזה מה כאן כאן בעצם מסביר הרבי את המושגים של רצו ושוב. רצו זה מלשון לרצות, מלשון ריצה. מושכני אחריך נרוצה. שזה בעצם לכיוון של הקדוש ברוך הוא. אני רץ אליו. והיציאה של הריצה הזאתי מבטאת רצון להידבק בקדוש ברוך הוא, להגיע בקורבתם לפני השם. מה היא הפעולה שנדרשת? האם לכאורה אפשר לומר שהפעולה הזאתי של רצו להידבק בקדוש ברוך הוא היא מעלה והיא דרגה מאוד רצויה. כולנו רוצים ללכת מחיל אל חיל. כולנו רוצים להגיע לפני

השם. כולנו רוצים להיות טהורים וקדושים. כמו שאנחנו ביום הכיפורים. כולנו רוצים את המעלה הזאתי. כולם רוצים לעבוד את השם ולהידבק בו ולעלות מדרגה לדרגה. ולא רק זה, זה נדרש מאיתנו. אז אם האדם נמצא, יהודי נמצא במצב של רצו לרצות להידבק בקדוש ברוך הוא, אומרים לו זה לא תכונה אחת שמספיקה בכיוון אחד. צריך שזה יהיה מסלול דוסטרי. יש את הרצו אבל צריך להיות גם את השוב. זאת אומרת שצריך לחזור חזרה להיות במצב של נשמה בגוף. מכיוון שככה הקדוש ברוך הוא רוצה שזא תהיה העבודה הנכונה, שיהיה מצד אחד רצו להידבג בקדוש ברוך הוא, אבל עם מה שמקבלים מהרצו, צריך לזכור שצריך להיות השוב לעסוק חזרה בעבודה של נשמה בגוף בעולם הזה, כמו שרז"ל אומרים בפרקי אבות, על כורכך אתה חי. מה זאת אומרת על כורכך? להשלים את הכוונה העליונה של דירה

בתחתונים. לא לצאת מהעולם >> אלא לעשות מהעולם עצמו דירה לקדוש ברוך הוא. אז איך אפשר לעשות דירה? זה רק על ידי זה שנמצאים בתחתונים, שנמצאים בעולמות האלה כאן והדבר הזה מתאפשר לעשות את זה כאן זה רק על ידי שיש נשמה בלובי גשת בגוף. אז וכיוון שאצל נדב היה רק עניין של רצון רק עניין של יציאה ללא שיהיה אחר כך חשוב לחזור לרצון של הקדוש ברוך הוא שתהיה נשמה בגוף הדבר הזה נחשב להם לחטא זה מה שנחשב להם לחטא >> הנדה ואביהו רצו להיות בקורבתם לפני השם זה מה שהם רצו אבל מה הרצון של הקדוש ברוך הוא שיהיה חזרה קיבלת כוח עלית לקבל כוח >> אז תשתמש בו >> תשתמש חמש בו מתי נשמה איפה שהיא נמצאת בתוך הגוף אבל נדב ואביהו מה עשו את הפעולה עשו רקו רצו >> רק לצד אחד >> רק לצד אחד הם כל כולם הנשמה שלהם כבר הייתה הנה הנה הנה כבר אי אפשר היה לעצור

את זה >> one >> one way בדיוק בכיוון אחד ואז מה יצא שהנשמה יצאה מן הגוף ואז הם איבדו את הרצון האמיתי שלחזור אליו >> זה לא חטא >> וזה החטא החטא היה שהם היו בכיוון אחד רצון של השם איך הוא שנהיה נשמה בגוף >> אתה רוצה להתעלות ביום הכיפורים אתה רוצה בזה מצב בלימוד אתה עולה עולה אבל מה תזכור תמיד שעם כל העליות שיש לך הרצון של הקדוש ברוך הוא זה שיהיה נשמה בתוך הגוף שהיא תיקח את מה שקיבלת לעבוד אותו איפה כאן בעולם הזה אז נדב ואביהו מה עשו לסיכום הם היה במצב רק של רצו >> רק לכיוון >> רק לכיוון להידבק זה יוצא מה זה מוציא את הנשמה מהגוף >> זו הייתה השאיפה שלהם להגיע כמה שיותר >> נכון אבל זה היה נחשב >> בשיא של >> אמת אבל זה מה שהם רצו אבל מה הקדוש ברוך הוא רוצה הקדוש >> ברוך הוא להתקרב אליו >> נכון אבל באיזה אופן שמה תעשה עם הקריבה

הזאתי >> תתקרב תתקרב תתקרב תמיד תקרב >> נכון נכון ומה ומה לעשות עם הקירוב הזה אח אתה הרי הקירוב מה עושה הקירוב זה קבלת כוחות. אתה מאיר יותר, מקבל אור יותר גדול. >> אתה מתקרב יותר, >> אתה מקבל אור יותר. יפה. ומה מה בעצם הקדוש ברוך הוא רוצה שתעשה עם האור הזה? שתשתמש בו או לא? >> איך תשתמש בו? ואיפה? >> לחזור לתוך הגנשמה. >> יפה בעולם כמו שאתה אומר. נכון, נכון, נכון. אז מה עשו נדל לומד? לומד, לומד. >> יפה. אבל מה נדב ואביהו עשו? לומד, לומד, לומד, מתעלה, מתעלה, מתעלה ומה עשו? >> זהו, לא חזרו לכאן. יצאה נפשם בקורבתם לפני השם וימותו >> השם הוציא להם את הנשמה >> אה >> השם הוציא להם את הנשמה >> לא השם לא הוציא להם את הנשמה הקדוש ברוך הוא נתן נשמה שתהיה בגוף זה שיש יכולת לאדם להביא את הנשמה למצב של ביטוי ללא

הגוף זה דרגות מאוד גבוהות לא כל אחד יכול אבל הם היו צריכים לעשות את העצירה בזמן הנכון ברגע שרואים נראה את זה בהמשך השיחה שהיו גדולי ישראל שהגיעו למצבים כאלה של רצון למשל על האדמור זקן מסופר בעל התניה שהוא הגיע למצב כזה גבוה ומה פתאום במצב הכי גבוה הזה מה הוא ביקש תביאו לי ביגל >> ביגל ביגלי למה כי האכילה מיד תחזיק את ה תפעיל את הגוף להחזיק את הנשמה >> הוא דבר בדיוק הוא רצה דבר גשמי >> בדיוק >> בדיוק שהנשמה לא תצא תביא לי משהו גשמי שהגוף יחזור לתנועה שיחזיק את הנשמה >> למה כי גם הוא הגיע למצב הזה מדרגה רוחנית >> נכון במדרגה של >> נכון נכון תכף נראה את הארבעה שנכנסו לפרדס וגם היו היו במדרגות רוחניות ומה קרה להם אבל מה אם נסכם את זה מה היה החטא של נדב ואביהו שהם היו במצב של רצו אבל בגלל שזה כבר היה משהו מעבר ההנאה הייתה

כזאתי שלא רוצים לא יכולים ולא רוצים להפסיק הם הימרו פה על משהו מאוד מאוד גבוה אבל הם לא יכלו להפסיד את להפסיק את האור הזה והם התחברו אליו אבל הגוף לא יכול להימשך לשם אז הנשמה שלהם יצאה אבל מה? אבל ביציאה הזאתי הם בעצם ביטלו את רצון השם שזה יהיה נשמה בגוף. כי למה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? כי נשמות לפני כן איפה היו? היו בעולמות עליונים נהנו מזב השכינה אז הם יכלו להישאר שם אבל הקדוש ברוך הוא רצה משהו אחר הוא לא רצה שתהיה נמה דכיסוף אומר אני רוצה שאתם תתענגו על ידי מה שאתם תקבלו קודם כל את המעבר דרך הגוף תסיימו פה 120 שנה ואז תחזרו למקום יותר גבוה זאת אומרת הקדוש ברוך הוא הרצון שלו שמה נשמה תהיה בגוף 120 שנה תעבוד את השם פה אבל תישאר בגוף כי אחרת מה אז שוב הוא יכול להשאיר אותנו שם כמה מלאכים. אז אם כן אנחנו רואים שזה

היה החטא שנתן ואביהו ולכן חוזר בשונה הפסוק. פעם נוספת שאלנו את השאלה למה כתוב וימותו? הרי כתוב בהתחלה ויה הרי מות שני בני אהרון בקובעתם לפני השם והוסיפו בדיוק למה חוזר הוא אמר את המילה וימותו זה ביאור למה באו מות שני בני אהרון כי זה תבטא איפה בחטא שיתבטא בכך שבקורבתם לפני השם בגלל זה הם וימותו זאת אומרת מה הסיבה שמות שני בני אהרון הוא היה צריך להסביר משמות מה למה המב לא כתוב סתם ויהי אחרי מות שני בני אהרון למה הם מתו היו חולים נהרגו במלחמה הייתה תאונות דרכים הוא אומר לא אני אסביר לכם למה וימותו >> בגלל שהיה להם בקו לפני השם בגלל זהם וימותו לכן הוא היה צריך להוסיף שוב >> לכן היה שוב את התוספת המילה וימותו כדי שיוסבר הסיבה שהסיבה של המוות שלהם הייתה בגלל שבקובתם לפני השם כירובם לקדוש ברוך הוא היה באופן של וימותו רצו ללא שוב על

פי זה יוון גם איך מרובזים בפסוק הפרטים של חטא בני אהרון הנמניים במדרש הנקודה של כל אלו רצו ללא שוב. מקודם הוא שאל למה בפסוק הרי מה היה שהם לא שהם חטאו גם נכנסו בלי בגדי כהונה. לא היה להם בנים, לא היה להם נשים ואת כל זה אומר שזה מרובז בפסוק. אז אומר איפה זה מרובז פה בפסוק? אז הוא אומר איפה רואים פה את זה בפסוק? אמרנו שהחטא הראשון שנכנסו לפני ולפנים. מה איך הוא מסביר את זה? שזה חלק מארצו. הם נמשכו ועלו מעלה למעלה עד לפני ולפנים. זה הדרגות שלא רק בקודש הקודשים, הכוונה שזה בעולמות העליונים. זה היה נכנסו למדרגות למקומות שזה היה לפני ולפנים בלי שיחשבו שצריכים לחזור למטה. [כחכוח] הם היו מחוסרי בגדים. מה זה מכוסרי בגדים מבחינה רוחנית? בגדים זה מרמז הלבוש. יש לנו לבושים. הבגדים זה הלבושים. מה זה נמצא בזה מלמס? גם לבושי מצוות המלובשות

הרי בדברים גשמיים. איפה מצוות מלובשים? בתפילין, בציצית, במאכל שמברכים עליו. אז מה הם עשו? הם היו מחוסרי בגדים. הם עלו בלי הגשמיות. הם עלו בלי הרוחניות, בלי הגשמיות, בלי הלבושים האלה של המצוות, בדיוק בלי המצוות שהם בעצם הלבושים של דברים גשמיים. זה נקרא מחוסרי בגדים. >> הם לא התמסרו לקיום המצוות כפי שהם מלובשים בדברים גשמיים כדי לזכך את העולם, אלא הם שעפו רק לצאת מהעולם ולהידבק בתכלית הרוחניות. מה זה דבר נוסף? בצד אחד. >> מה זה? לא היו להם בנים ולא היה להם נשים. הם לא עסקו במצוות פריה ורביה להמשיך נשמות בגופים. עבודתם הייתה בתנועה הפוכה לצאת מהגוף. אז רואים שבעצם שלושת הדברים האלה שאומרים בגשמיות שהם אומרים הם נכנסו לפניי ולפנים והיו מחוסרי בגדים לא היה להם ילדים לא היו נישואים לנשים זה בא בתוך ההסבר שבקורבתם לפני השם וימותו שהיו

מחוסרי לפני ולפנים הם עלו לדרגה מאוד גבוהה ושמה הם היו מחוסרי בגדים גם בלי מצוות ולא היה להם נשים שהם לא הורידו נשמות פה למטה זאת אומרת שהיו צריכים הרי להפרות את העולם במקום זה מה עשו עשו פעולה בדיוק הפוכה לא הה לא התחתנו ולא היה להם ילדים והם עשו את הפעולה הפך מלהוריד נשמות לתוך גופים אז כל הדברים האלה זה היה חלק מתוך החטא שלהם אות ג רש"י מבאר שהציווי ואל יבוא בחולט אל הקודש עכשיו רשי יש פירוש שאל יבוא בחולט אל הקודש רש"י מפרש בזאת יבוא אהרון אל הקודש איפה רגע איפה זה נאמר הפסוק הזה הפסוק הזה נאמר מיד אחרי מות שני בני אהרון שמה קודם כל היה אחרי מוד שני בני אהרון ואחר כך הקדוש ברוך הוא מזהיר אותו ואומר לו אל יבוא בחולט אל הקודש זה בא [צחוק] לשלול ולהזהיר שלא להתנהג באופן העבודה של בני אהרון הוא אומר לאהרון תשמע אחרי שהם מתו

ואחרי שהם באו במצב לא נכון אני עכשיו מזהיר אותך שעל אתה ואחרים אחריך לא יבואו באותו אופן שהם באו כי למה אתם רואים מה קורה להם כל הם בע ימותו זה הפך הרצון שלי אני לא רוצה שתצאו לי מהגוף אני רוצה אותכם פה בעולם מצוות תפילין אני רוצה מצווה ציצית אני רוצה פסח אני רוצה מצות אני רוצה סוכות אני רוצה גשמיות מצוות שיחדרו בתוך העולם הגשמי וצריך להבין על פי הביאור היכן מרומז בציווי זה שלילת העבודה של רצו ללא שוב רגע איפה מרומז כאן שהוא אומר לאהרון הכהן אל תבוא בחולט אל הקודש >> ואומר לו אני מזהיר אותך שזה רשי מפרש אבל איפה הוא בפסוק והלבו בחולת אל הקודש מרומז רצו בלי שוב שאתה חייב שיהיה לך גם שוב איפה מרומז כאן שהאזהרה מהפעולה של רצו מרומזת כאן שצריכה להיות רצו ללא שוב >> עם שוב >> אה >> אם שוב >> עם שוב כן אבל איפה רומז בלשון הזה שאומר

אל תבוא אל יבוא בכל אל הקודש ולהבין זאת יש להקדים איך שייך בכלל להיות במצב של שוב תוך כדי אחיזה בדרגה כונעלית של רצו הרי אם הוא כבר נמצא בשבונג של רצו לצאת הוא כבר נמצא באיזה עולמות הוא נמצא כבר ברוחניות הוא נמצא כבר מנותק איך אתה דורש ממנו עכשיו לעשות פעולה תעצור באמצע באמצע האור הזה באמצע השבונג הזה באמצע הגודל הזה של האור אתה אומר בעצם עכשיו תעשה תעצור ותעשה שוב זה דרישה קצת יותר מדי קשה מבחינה רוחנית לבן אדם ש שנניח לא שתה שלושה ימים ועכשיו אתה מביא לו מים ואתה אומר לו קח לגימה ותעצור בלתי אפשרי אז לכן הדרישה הזאתי איך אפשר להיות במצב של שוב כשאתה נמצא ברצון זה שאלה ראשונה עבודת הרצו ככל עבודה הרי צריכה להיות באמת מת כאשר הוא נמצא בעבודת הרצו נדרשת ממנו שאהבתו לקדוש ברוך הוא תהיה בכל מעודך שמאוד פירושו ללא הגבלה

שהוא יצא מכל הגבלותיו מכולם אין שום דבר שמגביל אותו שכן כל זמן שיש לו עדיין אחיזה וקשר עם ההגבלה של כלים שזה כלים זה הכוונה שכל וכ יוצא בזה אז אם ככה זה אין פה את את המדרגה שבכל מאודך כי כל זמן מאודך זה שאין לו שום משהו שמגביל אותו להידבק בקדוש ברוך הוא. שכל זה הגבלה. חזה שכל זה סיבה. שכל זה דבר שבעצם אומר לך עד כמה אתה יכול, עד כמה אתה לא יכול. אז אם אתה עדיין בשכל אז אתה בהגלה. אז אומרים לו שבכל מאודך אז תצא גם מהשכל. אז אם כן וכאשר הוא עומד ברצו ללא הגבלות ככה אומרים לו תהיה בלי הגבלה. אז איזה דבר כיצד הוא יכול להיזהר מקלות הנפש. אלא אדרבה שיהיה אצלו המצב המצב של שוב. [נחירות בוז] איך זה יכול להיות? איך יקרה לו מצב כזה? איך הוא בעצם מייצר אצלו את [כחכוח] העצירה כדי לשוב? מתי שאין לו הגבלה. אבל כשאין

הגבלה מה יגביל אותו לשוב? הרי הוא נמצא בהתעלות רוחנית שהוא לא יכול בכלל. זה לא תלוי בו כבר. הוא כבר נמצא במצב שהאור מושך אותו. >> אז איך איך איך יווצר אצלו מצב שהוא יעצור את זה עכשיו? ואומרים לו גם מתי שאתה הולך לאהוב את הקדוש ברוך הוא תאהב אותו בכל מעודך. ומה גורם אהבה? זה הידבקות. להתקשרות אחד בשני אז זה בלי הגבלה יאללה אז אני אלך על כל הקופה אומר לו לא על כל הקופה אבל תעצור באמצע או תעצור בנקודה הנכונה שלא יהיה מצב שאתה כאילו לא רגע רגע אז תהיו רציניים או שאני אהיה בלי הגבלה בכל מודך או שאתם אומרים לי בהגבלה זה לא בכל מעדיך אז תחליטו >> סותר אחד את השני >> ידוע בזה שהזהירות צריכה להיות מיד אז הרבי מתחיל להסביר אז איפה צריכה להיות הזהירות הזהירות צריכה להיות כדי להצליח להיות במצב של שוב צריך גב כבר בתחילת

ארצו להתכונן לזה כמו שצריך >> לפני שאתה יוצא לדרך >> לפני שאתה יוצא לדרך בדיוק בוא נגיד אתה קושר משקולות לרגליים לפני שאתה יוצא לריצה >> שמע הסיפור ידוע אני ציץ מן הד תכף תכף יש את זה יש את זה יש את זה בשיחה כן יש שמזכיר את זה כן >> אז אם כן הרבי אומר שהזהירות צריכה להיות מיד בתחילת הרצו אם קירובו לאלוקים בתנועה של רצו בא לא משום שדורש טובתו שלו משום שיודע שקרבת אלוקים לי טוב אם הוא לא עושה את זה ככה אלא באיזה אופן הוא עושה שהרצו יהיה מה הרצו בא אצלו הוא כדי למלא את רצון העליון את ציווי הקדוש ברוך הוא ואהבת את השם אלוקיך בכל מעודך הרי מאחר שהוא מתכוון לבצע לו את רצונו שזה יהיה קרבת אלוקים לי טוב אלא הוא עושה את כל זה להבה את השם כי זה רצון העליון ויודע שהכוונה העליונה בבריאת העולם היא שיהיה לו קיום שזה נשמה בגוף לא

לתובר לשבת יצרה במילה נקבע אצלו הרצו מלכתחילה באופן כזה שלאחר הרצו יהיה בתנועה של שוב זאת אומרת אומר הרבי כאן שמתי כאן יש כלל מאוד חשוב למה אני רוצה לגרום לעצמי לאהוב את השם למה אני רוצה להתעלות אם אני רוצה להתעלות כי ההתעלות עושה לי טוב זה הפסוק אומר קרבת אלוקים >> לי טוב >> עושה לי טוב זאת אומרת מה אני דואג? אני משתמש בקדוש ברוך הוא בהתקרבות אליו לצורך עצמי. זה כמו שנניח, נדליק פה אור אכפת לי שכולם ישבו בחושך, אבל האור הזה אני משתמש בו לצורך עצמי. זאת אומרת, אם אתה באידבקות שלך ובהתעלות שלך ובמצוות שלך ואהבת לרחק כמוך וכולי וכולי, כל המצוות זה כדי שאני ארגיש טוב מזה, >> אינטרס אישי. אז אינטרס אישי אז זה דבר שבאמת אתה מגיע לרצו בלי שוב מכיוון שאתה בעצם דואג פה לעצמך אז למי אני צריך לדאוג בהתעלות הזאתי לא ההתעלות צריכה להיות

לאהוב את השם כי השם אמר שתאהב אותו זאת אומרת אני עושה את הפעולה על מנת למלא את רצון השם ולא את רצוני הרצון שלי זה לרצות את מה שהוא רוצה ואז במצב כזה אז מתי שאני מתחיל את העניין של הרצו ואני יודע שזה בקשה שלו שיהיה לי רצו זה לאהוב אותו אבל יחד עם זו גם רוצה שאני אהיה שוב אז כבר מראש אני יודע בעצם את התכלית של הרצו שלי אני כבר מלכתחילה בצד סליחה בצד הראשון כבר יודע מה בעצם מחכה לי כשאני חוזר זה בעצם הרצון הנכון שכבר בתחילת הדרך אני כבר יודע מה רצונו של הקדוש ברוך הוא לא רצוני זה רצו באופן נכון לפי זה יוסבר המסופר בגמרא >> אז גם רצו הוא מחפש >> סליחה >> גם רצו לא מחפש זה רק שהקדוש ברוך הוא רוצה את הרצו >> הקדוש ברוך הוא רוצה שתעשה רצו אבל בזה שהוא יודע גם שהקדוש ברוך הוא רוצה שוב אז הוא אומר רגע אני מגיע לשם

>> שווה >> בדיוק אני מגיע לשם לרצו אם הייתי אומר שזה רק בשבילי אז למה שאני אחז זור טוב לי שם אבל מכיוון שאני עושה את זה כי הקדוש ברוך הוא רוצה את שתי הפעולות אז כבר מלכתחילה אני כבר חושב על החלק השני של הפעולה עכשיו יש את המסופר בגמרא לגבי ארבעה שנכנסו לפרדס נגיד זה קודם כל כי כאן הרבי אומר וכולי וכולי אז נכנסו ארבעה לפרדס בן עזיי בן זומה >> אלישע בן אבויה >> ורבי עקיבא >> ורבי עקיבא ארבעה נכנסו מה זה נכנסו לפרדס נכנסו לעולמות עליונים מה קרה? רצות >> הראשון בדיוק היה הראשון הציץ ומת >> זה זה רצות >> רגע בן הזאי נכון תכף הרבי יסביר את זה מה כל אחד >> רצן בן הזי הציץ ומת בן זומה הציץ והתחרפן >> וואי וואי >> שתגע ונפגע >> נפגע השתגע >> השתגע >> אה אלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה הפך להיות כופר >> וואי וואי

>> רבי עקיבא נכנס בשלום יצא בשלום רבי עקיבא >> כן אז אלה ארבע בן עזי בן זומה אלישע בן אבויה ורבי עקיבא כל אחד שלושה נפגעו ואחד לא אז עכשיו אומר הרבי לכאורה >> זה לא אחר שהיה אלישע כן זה אחר הוא יצר כפר בתורה >> כן >> לכאורה ההבדל בין רבי עקיבא ואחרים איפה התבטא ההבדל כולם נכנסו באותו דלת מה הייתה היצ רק מה איפה היה ההבדל בין רבי עקיבא ביציאה ביצי בכניסה >> כולם נכנסו בשלום >> כולם נכנסו בשלום היציאה הייתה לכל אחד משהו אחר אחד יצא באלונקה השני יצא עם מאשפיזים בחולי רוח השלישי הלך לתל אביב >> על הדגש הוא על עקיבא שלום [צחוק] >> אהג [כחכוח] על רבי עקיבא שיציאה >> היציאה כולם נכנסו בשלום אבל היציאה >> היציאה שלהם רק רבי עקיבא שונה מאחרים שיצא גם בשלום הוא נכנס >> ואילו בכניסה לפרדס רבי עקיבא המיל 24,000

תלמידים כי הוא שב >> לכן הוא יצא בשלום שם רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום אבל איפה מודגש הרבי מדגיש את המילים יציאה יצאה >> אחרים לא יצאו בשלום >> נכון אבל >> אז אז ההבדל ביניהם לבין רבי עקיבא איפה היה ההבדל >> הם לא נכנס נכנסו בשלום >> נכנסו בשלום למה לא >> לא אומר אומר פה ש רבי עקיבא כי רבי עקיבא נכנס בשלום אז הוא יצא בשלום >> נכון לא בסדר אבל איפה ההבדל הוא אומר ההבדל בין רבי עקיבא ואחרים התבטה הרי רק איפה ביציאה שרבי עקיבא יצא בשלום זה רק ההבדל כולם נכנסו אותו דבר ורק הוא נכנס ויצא אותו דבר אחרים איך יצאו כל אחד יצא עם פגם ואילו בכניסה לפרדס לכאורה לא היה כל הבדל ביניהם בין רבי עקיבא הוא מקדיש שהוא נכנס בש >> מה >> הוא מדוע אם כן מציינת הגמרא שרבי עקיבא נכנס בשלום לא זה מתוק זה >> למה צריך להגיד הרי מה השאלה פה הרבי צריך

להגיד מה רבי עקיבא יצא בשלום למה כתוב גם נכנס הרי כולם נכנסו טוב עכשיו שהם יצאו באופן פגום אז היה צריך להגיד רבי עקיבא יצא בשלום כי בא כתוב ארבעה נכנסו לפרדס זה קרה לו ככה וככה וככה הרבי עקיבא מתוך ארבע גם נכנס אז זה קרה לו ככה זה קרה לו ככה זה קרה לו ככה ובי עקיבא יצא בשלום למה כתוב גם נכנס >> כן >> אלא זה שהתורה אומרת לנו שרבי עקיבא נכנס מה שמע >> נכנס בשלום >> שבגלל שהוא יצא בשלום מכיוון שהוא הכנס >> בשלום כמו שאמרנו מקודם שהרצו שלו היה בצורה נכונה על ידי זה שהוא ידע שהכניסה יש בה גם יציאהזה ש כניסה של אחרים לא >> בדיוק בדיוק נראה מה קרה להם אלא שהפירוש הוא שמה שקרה לבן הזי שהציץ ומת היה עניין של רצו ללא שוב אצלו זה הייתה מיטה הוא הגיע למקום מסוים טרח הגיע משב הופ עלתה יצאה נשמתו כמו נדב ואביו הכניסתו לפרדס

הייתה באופן של רצו לקדוש ברוך הוא מתוך קלות הנפש ללא שוב כלל ועל דרך זה גם בן זומה מה קרה לבן זומה שתג גיע >> מה קרה? רבי עקיבא אמר להם לפני הכניסה שיש כותלי שיש טהור. ככה זה המשפט הוא אמר להם אם אתם רואים את זה בלפניי ולפנים אל תגידו מים מים >> לא להגיד מים מים >> אל תגידו מים מים >> מה הכוונה בכל זה כי רבי עקיבא רצה להגיד להם אם אתם מה שתראו שם אתם תגידו שזה כמו דבר שנמצא בעולם הזה אתם תתחרפנו שם אתם כל אתם תיפגו אז >> אז אתם אז מה אתם צריך צריך צריך לראות את הדבר כמו שהוא למעלה בצורה הרוחנית שלו. אל תגידו כמו שהוא נראה כאן למטה. זה ההסבר בגדול. זה רבי עקיבא אמר להם לפני שנכנסו. >> בן זוה ישר באה. איפה אלוקים? הנה האור של אלוקים. אני עולה אליו. מה זה כך מתקצ >> בדיוק. בן זוה אמר מים מים ראה את הדברים

שמה הנפש שלו לא יכלה להכיל את הסתירה שיש בין גשמיות לרוחניות הוא כבר לא היה כלי לזה אז כל המערכת השתבשה אצלו אז הוא יצא במצב של א משוגע למה כי הוא לא הצליח לפרשן נכון הוא אמר מים מים נתן פירוש למה שהוא ראה בפנים למשהו גשמי וזה הדבר שהוא לא יכל להכיל ששני הדברים רוחני וגשמי יכולים להיות במקום אחד והוא התחל אלישע בן אבויה לא הסתדר לו שהוא ראה שמה מלאך את מתטרון שיושב וכותב זכויותיהם של ישראל אז הוא אמר איך זה יכול להיות כל הזמן אמרו שיש רק אלוקים אחד והוא זה שיושב וכותב זכותיה של בני ישראל עכשיו אני רואה שיש עוד מישהו אז יש עוד אלוקה אז הוא יצא מרבות רעה הוא אמר שכביכול כביכול שיש שניים >> הוא ככה חשב אם ככה שיש שני אלוקים אז הוא אמר כל מה שאמרו לי זה שקר >> אז הוא יצא >> אז הוא יצא לתרבות רעה היה לו עוד כמה

דברים שהיו אבל בכל מקרה זה אחד הדברים שהיה לו שזה >> ומה שלא היה אצלו השוב הוא משום שלכתחילה בשעת כניסה לא היה כניסה בשלום אבל רבי עקיבא >> יצא בשלום למה משום שנכנס בשלום כניסתו הייתה כבר מראש באיזה אופן למלא את רצון העליון מה היה הרצון העליון לעשות שלום בפמליה של מעלה ובפמליה של מטה. מה זה לעשות שלום? הרי הרבי בסוגריים זה לחבר מעלה ומטה ולחבר את העולם עם אלוקות. זה הדבר שהיה בעצם דירה בתחתונים. בשביל זה קיבלנו את התורה. בשביל זה יש לנו מצוות מעשיות. כל הדברים האלה זה לחבר עולם רוחני עם עולם גשמי. וזה רבי עקיבא ידע. ולכן הוא נכנס לשם כדי לקחת את האור בפמליה של מעלה, כדי לחבר אותה בפמליה של מטה. ראינו את זה גם שהיה במעמד הר סיני שהקדוש ברוך הוא ירד עם כל הפמליה שלו אבל לאן? פה לארץ. הוא לא עלה את בני ישראל

למעלה. הוא ירד עם הפמליה שלו כדי שלבטל את הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים. אז שמה זה כרבי עקיבא ידע את זה ולכן הכניסה שלו מראש הייתה לצורך זה ולכן גם הוא יצא בשלום. וזוהי האזהרה שאמרנו מקודם שהקדוש ברוך הוא אומר לאהרון ואל יבוא בחולת אל הקודש בזאת יבוא וכיפר בעדו ועד ביתו מה רב מוזקן שבה רמוזה שלילת העבודה של רצו ללא שוב איך זה מרומז בפסוק הזה שזה צריך להיות עבודה של לשלול את הרצו ללא שוב שיהיה גם רצו וגם שוב אז הוא מסביר את זה איך כתוב הפסוק כתוב ואל יבוא ואל הלא זה ביטול עצמי על זה אותיות לא מהסוף להתחלה. באיזה אופן הוא צריך יבוא? אתה צריך לבוא באופן שלא. אתה לא נמצא. אתה בביטול. אתה נכנס לקודש הקודשים. אתה צריך לבוא במצב של ביטול. מה הבצ? מה? איזה ביטול אני צריך להיות? שהרצון לא יהיה לך רצון שאתה עכשיו נכנס להתקרב

אל השם. זה רצון אישי. אל תבוא לשמה עם הרצון שלך. אני עכשיו מתקדש, אני עכשיו מתעלה, אני עכשיו הולך להיות במדרגה שכולם יקנאו בי. אני אהיה גדול הדור. אלא מה? אתה עושה את כל הפעולה הזאתי רק למלא את רצון העליון. כשאתה בא בצורה כזאתי, שאני בא למלות את הרצון העליון, להיכנס ולעשות את הפעולה שהשם רוצה, אז אתה יכול לבוא אל הקודש. זהו גם פירוש בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת ולפי ביאור הזוהר. מה זה בזאת? זה יראה וביטול. ודע תרעה להלעה שזה בעצם למטה כלפי מעלה כשישנה הקדמה של זאת יראה וביטול הרי גם אם יבוא אהרון אל הקודש שזה רצו יכנס לפניי ולפנים בכל אופן למרות שהוא יגיע לכל הדרגות האלה לא יפריע לו הדבר שוחיפר בעדו ועד ביתו ביתו זו אשתו אז [כחכוח] לא תהיה לו בעיה לחזור חזרה מה זה ביתו ואשתו >> זה שוב בענייני העולם ואדרבה אם חסר הביתו

זו אשתו אינה יכולה להיות כלל הכניסה לפניי ולפנים כי תכלית הרצו היא שימשך בשוב מה אמרנו לגבי נדב ואביו שלא היה להם נשים לא הייתה להם פעולה חוזרת מלמעלה למטה מה שאין כן אהרון צריך שתהיה לו אישה ויהיה לו ילדים ש את הפעולה הזאתי של השוב הוא בעצם מתכנן מראש שהוא יודע שהוא צריך לשוב למקום חזרה מיד ביציאה מקודש קודש הקודשים מה מצפים ממנו הוא יודע שהוא צריך כשהוא יוצא שזה השוב הוא יוצא מת קודש הקודשים הוא מתפלל אותו כהן שהיה מלפני ולפנים ברצו על מה הוא בא להתפלל הוא ומתפלל על מי על פרנסת עמכה בית ישראל למה דווקא פרנסת מכיוון שזה הפרנסה מאיפה ה היא באה מענייני העולם הגשמיים [נחירות בוז] לכן הוא חוזר זה השוב הוא בא מיד ומתפלל על בני ישראל לעולם הגשמי שזה הרצון שהיה לפני כן זה התוצאה של הרצו זה השוב ולהתפלל על הפרנסה זה להתפלל על הדברים

הגשמיים שמחברים את האדם דווקא לעולם שזה השוב >> אולי גם אפילו אפשר להסביר זה למישהו אחר זה לא בשבילך >> בכל מקרה האדם שרוצה פרנסה איפה הוא מתעסקו >> בעולם הגשמי לכן אהרון שאומרים לו אתה לפניי ולפנים אתה נכנס למדרגות של רצו אבל השוב >> כשהחזר אז מה הוא לא בא ואומר אוקיי תתעלו כמוני תהיו יראי שמיים תלכו להיות לפניי ולפנים בתחינה רוחנית הוא בעצם בא ואומר רבותיי אני הבאתי לכם את הברכה מהקדוש ברוך הוא עכשיו זה היה רצו שלי כשליח שלכם אני עכשיו מביא את הרצו אבל איפה לא שאתם תרוצו גם למעלה אלא שבעצם אתם תתעסקו עם המטרה של השוב שזה ענייני העולם הזה טוב קרבת אלוקים ליטו >> זה זה פסול הוא אומר >> כן אבל כשאתה מבקש בשביל מישהו אחר זה לא ליצור >> לא זה גם נכון כל זמן שאין טלי בדיוק כל זמן שיש טלי ויש יש את זה לאחר אז זה רצון

השם נכון אבל מתי שהוא עושה את הפעולה שלי זה טוב >> זה זה אחד הדברים שאנשים מתפלאים איך חבדניקים יוצאים למבצעים >> וכשהם יוצאים למבצעים >> זה השוק וזה >> זה החזרה לארץ >> אין להם אבל את הרצון כשאומרים להם למה אתם איך אתם יוצאים מבצעים ואומרים ואומרים להם תודה ובאמת כל הכבוד לחבד וכל הכבוד לכם אנחנו כחבדם לא הבינו מה רוצים מאיתנו מה תודה מה תודה ד מה הזכות שזה שאתה מניח תפילין >> זה בעצם הדבר שצריך להגיע אני התפילין שלך זה לא בגללי אני לא מחוייב א אם אני מניח תפילין אני לא פותר אותך >> נכון >> בעצם מה זה שאתה מניח תפילין זה בעצם כל הזכות שצריכה להיות לא זה שאני בא ומניח לך לא זה שאני מחפש לא זה שאני עומד בשמש בגשם מוותר על הבית או מוותר עכשיו על הזמן שלי אלא בעצם זה שאתה מניח תפילין זה בעצם כל המציאות שלי ולכן

>> ולכן הפעולה הזאתי שחבדנק מניח תפילין זה עניין שבעצם אין לו קרבת אלוקים לי טוב אין לו שום דבר שהוא עצמו יוצא לו טוב מזה שום דבר לא יוצא לו טוב מזה מה כל הטוב שיכול להיות הוא אומר רק שהשני >> יהיה לו הטוב מזה שהוא מניח תפילין כל עוד ד כל סיפורי התורה מלשון הוראה הם הוראה לא רק ליחידי סגולה בלבד אלא לכל בני ישראל אז אם כן זה הוראה לכולנו אנחנו אבל לא בדרגה של נדב ואביהו אנחנו לא בדרגה של אלה שנכנסו ארבעה שנכנסו לפרדס אז איך זה בעצם יש כאן הורה אנחנו לא במצב שיש לנו רוצות שאומרים ל אתם יודעים מה תיזהרו כשאתם מגיעים לרצות תזכרו לחזור איפה אנחנו ואיפה זה אז איך זה בכל אופן הוא רואה עבורנו נו הרי התורה שמספרת משהו חייבת ללמד אותנו גם כי התורה זה מלשון הוראה הוראה לנו אז אם התורה כתבה דבר מסוים מושך לכלל ישראל אז איך אנחנו פה

במצב הזה שנדב ואביהו וארבעה שנכנסו לפרדס מה אנחנו יכולים ללמוד אנחנו ממלא נגיע לרצו >> אז רבי אומר מכיוון שזה כתוב בתורה זה שייך לכל אחד אבל באיזה אופן לכאורה ההורה מסיפור שנדב ואביהו שייכת רק ליחידי סגולה לאלו שעומדים במדרגת רצו בקלות הנפש ממש שאותם כאלה צריך להסיר שלא ישארו ברצון ללא שוב. מה היא ההוראה מכך לרוב ישראל? עד שאפילו מה זה לרוב ישראל? לכל מי שנקרא יהודי. עד אפילו ליהודים הנמצאים בקצח תחתון הנחוטים גם מהרוב. זאת אומרת גם רשעים לא עלינו גם אלה שלא מקיימים אתורמצוות לעתה גם עליהם מדובר. תדע לך אם אתה תהיה ברצור אתה צריך שיהיה לך שוב. איזה רצו עדיין אני אפילו לא בצעד הראשון של זה. התורה מדברת גם אליהם >> גם על אנשים כאלה אז איך זה בא לידי ביטוי בפועל הרצות שלהם כביכול >> הנה רגע >> אז אומר הרבי שאצל כל אחד הרבי מדגיש את

המילים כל אחד כל מי שבשם ישראל לכונה כל מי שנולד להם יהודיה זה מדובר על כל אחד מישראל ישנם זמנים שבהם הוא נמצא בהתעוררות >> בייחוד הוא כך בזמנים שלמעלה הם עת רצון באיזה זמנים הוא אפשר להיות כי עתרת במצב של התעוררות בימים של שבת ויום טוב ועוד יותר בימים של בהימצו עשרת ימי תשובה בהיותו קרוב אלול עשרת ימי תשובה בכלל וראש השנה ויום הכיפורים בפרט ובכל ביום הכיפורים יום הקדוש שאז הוא עומד למעלה מנייני החולין מופשט מנייני העולם אותם הוא קשור איתם הוא קשור יום יום >> אז זה זה הרצון >> רגע במצב הזה בימים האלה אז האדם מה מרגיש נשמה כאשר האדם נשמה בגוף ויחד אחד עם זאת הוא נעלה מהעולם במצב של רצו בימים המיוחדים האלה אז הוא עומד בתנועה של רצו הוא עומד בתנועה של ניסיון נדפקות עם משהו שמעליו משהו שמחוץ ליומיום הגשמי שלו משהו שהוא

רוצה להתנתק מהעולם החומרי כדי להגיע לאיזה משהו רוחני זה נקרא תנועה של רצו לפי המדרגה של כל אחד ואחד בימים האלה >> במיוחד ביום הכיפורים >> זה מה שהוא אומר ביום הכיפורים וכל שכן בנעילה במקום ביום הכיפור פורים זה זה הרצון >> וגם ביום הכיפורים גופה בזמן הנעילה שזה הכי זה האדם נמצא >> במצב של רצון לגמרי להתנתק לא רוצה לחשוב על הגשמיות מה יש לי מחר עוד פעם עבודה מה אני צריך זה מה אני צריך זה לא רוצה לא רוצה אני רוצה עכשיו ביום הזה להיות כל כולי קודש להתנתק לגמרי אז אומרים לאחד כזה כאשר אדם נשמה בגוף יחד עם זאת נעלה מהעולם עומד בתנועה של רצו עליו לדעת שהרצו חייב להיות קשור עם השור אסור לכניסה אל הקודש שאתה נכנס ביום הכיפורים לאיזה לאיזה מקום נפשי רוחני שתהיה זו נפרדת מ אסור לך שזה יהיה נפרד מהיציאה בחזור שלך אתה יכול להתעלות ביום

כיפור כמה שאתה רוצה אבל אתה יודע שההתעלות הזאתי בסופו של דבר המטרה שלה שאחרי יום הכיפורים אתה חוזר פה לעולם את מה שקיבלת מלמעלה אתה צריך להחדיר כאן למטה מה זה להחדיר שהמצוות [כחכוח] שלך עכשיו יראו אחרת היראת שמיים שלך תהיה אחרת היחס לחברך יהיה אחרת >> אז לכן בנושא יום הכיפורים אוכלים סוכה ממש בעולם הזה >> כן כן זה מיד גם אחרי סוכות שאומרים יעקב הלך לדרכו >> דווקא ליום הכיפורים כל יום יכול להיות >> כל יום הוא אומר מה מה אומר בתחילת האות בדיוק יש זמנים שיש בהם התעוררות בגלל מה בגלל היום בדיוק אבל כמובן שבכל יום יש לנו ראש השנה ובכל יום יש לנו יום הכיפורים כל אחד בכל יום ויום יש לנושובה >> את ההתעוררות הזאתי רק מה השאלה ידועה אם עושים מחודש אלול זמן למה רק חודש אלול כל השנה צריך לעשות תשובה אז אומר שבחודש

אלול יש הערה שמ ש שיכולת נתינת כוח לבן אדם לחזור בתשובה יותר מאשר בימים אחרים במשך השנה על דרך זה כאן >> מה >> נשוי ויש לו ילדים אז מה הבעיה שהוא הגיע לרב ממות כבתי גדולה >> ואתה רוצה שהם ישארו יתומים >> אז מה ישארו יתומים >> מה מה זאת אומר בבית שגיע לוממות גדולה >> נו >> יכול לחזור >> לא הבנתי את השאלה עוד פעם >> כל הבעיה שלנו שאנחנו אומרים שבן אדם לא יגיע ללמוד גדולה כמו ש >> שיתנתק מהגוף >> למה כי לא הם לא יכלו לחזור למה >> כי לא היה להם לא היה להם אישה ולא היה להם ילד להם על מה לחזורים בן אדם נשוי במה אז [כחכוח] יפה הרבי אמר את זה מקודם גם שלמה אהרון שנכנס לפניי ולפנים יצא כבר מכיוון שיש לו אישה ויש לו ילדים לכן אחד כזה שלא נשוי ואין לו ילדים לא יכול להיכנס בתור כהן אבל זה לא מדובר רק על

הצד הגשמי >> תודעת >> זה לא זה זה מדובר פה מלשון ומלשון זה מדובר על דרגות רוחניות גם זאת אומרת שאנחנו במצב שלנו באמת אנחנו בעצם חושבים רגע לפי הערך שלנו אתה צודק אנחנו אומרים רגע מה אני עכשיו אלך לאזה מה יש לי אישה וילדים מי יטפל בהם אחר כך אני אדאג לעצמי ואני אעלה למעלה כן אבל זה במחשבה שלנו כמובן זה אנחנו יכולים לחשוב בצורה הזאתי אבל זה שאתה אומר בעצם רגע איזה בעיה יש לו הוא יכול לעלות לעלות נכון אבל תוך כדי עליה שזה כל כך כיף וזה בעצם הוא מתנתק לגמרי מהעולם גם מאשתו והילדים שהוא מעדיף את הדרגה הגבוהה אבל מכיוון שאנחנו לא שם, בכל אופן החשיבה צריכה להיות שכבר בכניסה הוא צריך לזכור ולדעת עוד לפני שהוא מתחיל יש גם אחרי יום הכיפורים ויש אחרי זה כי למה כי המטרה היא בהתעלות של יום הכיפורים זה לחזור לאחר

מכן לפעולה היומיומית >> לכן לכן באמת כמו שכתוב אנחנו באמת כבר במוצאי [צחוק] היום הכיפורים אוכלים שותים מיד קודם כל זה והולכים לבנות סוכה ולהתחיל את העניינים שוב קיום המצווה איפה בשוב כאן למטה צוב ש >> תנועת ההתעוררות הגדולה ביום ביותר ביום הקדוש לא תישאר נבדלת ומפשטת מהעולם כי אם צריכה להיות החלטה אתנה להמשיך ולקשר את ההתעוררות עם חיי היומיום שלו זה נקרא שהוא נכנס איך זה נקרא בשלום >> בעת הכניסה אל הקודש צריכה להיות כוונה לעשות שלום ולקשר את העולם עם אלוקות וזה מביא לכך שאחר כך בצאתו מן הקודש ש שהיציאה תהיה בשלום שבשציעתו חזרה אל העולם עושה שלום איזה סוג של שלום מה אמרנו מקשר פמליה של מעלה אלוקות עם העולם שזה פמליה שלמטה שכל ענייני העולם נעשים אצלו לשם שמיים עד שהוא בא למצב שבכל דרכיך דיהו זאת אומרת

הוא חוזר עם איזה מטען רוחני שהמצב הרוחני שלו מתבטא בקיום המצוות הוא מתבטא בקיום של איש לחברו בין איש לאשתו הסגנון ההתבטעות שלו שונה לגמרי. עד כדי כך שזה לא רק במצב הזה, אלא גם כשהוא יוצא לעבודה ועוסק בענייני חולין, גם שם יזכה חולין זה גם מטרה שהקדוש ברוך הוא רוצה שודי יתעסק בפרנסה באופן של השם שמיים. אז יוצא שבכל דרכיך ללא יוצא מן הכלל שם אתה דרך כל דבר ודבר אתה דעהו. תהיה מחובר תדע שזה הוא. תדע דרכו שזה זה פרנסה, עבודה, קהילה, חיי יומיום, נסיעה, לא משנה, הכל בעצם מקושר שבכל דרכיך >> דיר. אות ההוראה שבחיבור הכניסה אל הקודש, עם היציאה מהקודש, אינה רק בקשר לעבודה עם העניינים הגשמיים בצתו מן הקודש בשוב, אלא שהדברים הגשמיים עצמם של האדם קשורים כבר עם הכניסה לפניי ולפנים. זאת אומרת, הרבי פה עוד מוסיף עוד איזה קוץ'. הוא אומר לא

רק בכניסה אז הוא חושב בעצם אני צריך לחזור לדברים הגשמיים ומחכים לי שאני אחזור אליהם אז אני אתפח אותם ואני אעבוד איתם יותר נכון אומר לא אמרנו שבכניסה אתה צריך להיות להיכנס נכון אז אתה נכנס עם כל הדברים הגשמיים שלך זאת אומרת החיים הגשמיים שלך נכנסים לפני ולפנים יחד איתם וכשאתה יוצא איתם אתה כבר יוצא איתם בדרגה יותר נעלת זה עוד יותר לפני כן אני אומר בכניסה אני נכנס רוחנין לפני ולפנים משאיר את כל העולם החומרי מאחורה כשאני חוזר אני מטפל בזה טוב אומר הרבי לא כבר בכניסה כדי שהעולם הגשמי שלך יהיה בכל דרכיך דאיו כבר אתה נכנס לשם עם העולם הגשמי שלך עם הדברים שיש לך לטפל עם הדברים שאחר כך אתה צריך לעשות איתם אתה נכנס לפניי ולפנים כי כל ענייני היהודי גם ההשפעות הגשמיות בבנחי ומזון רביכי הוא מקבל אותם מאיפה ישיר מהקדוש

ברוך הוא כמו שנאמר אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ואז בגלל זה ונתתי גשמכם בעיתם יהודי יכול לקבל גשמכם בעיתם רק על ידי קיום התורה והמצוות החשבון אומר הרבי במאמר המוסגר החשבון של שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אליך מה האדם חושב הקדוש ברוך הוא רוצה שלום אני אכנס בשלום ואיצא בשלום אני יכול לעשות שלום משלי מה זה השלום משלי שזה שאני אלך בשרירות ליבי מה זאת אומרת בשרירות ליבי אלך לפי שתהיה לו השפעה גשמית שילך אח שרירות ליבו מה זאת אומרת שהוא הולך לא מהקדושה החשבון שלו זה יכול להתקיים רק לפי שעה שכן סוף כל סוף חייב את חיותו של יהודי להיות בקשר ישיר עם אלוקות אומר הרבי ככה אתה אומר תשמע אני אצליח גם בלי פנייה לקדוש ברוך הוא גם בלי קיום מצוות אני אלך לפי היכולות שאני חושב שככה צריך לעשות אז הרבי אומר לו

תשמע יכול שאתה תצליח קצת >> יהיה לך את זה אבל מה אתה לא? זה רק זמני כי אתה לא יכול לקיים את להתקיים בעולם ללא שיש לך חיבור אליי לקדוש ברוך הוא. אם אין לך חיבור עם אלוקות אז כל ההצלחה שלך יכולה להיות בעולם הזה רק זמני. אתה לא רק עניין שאתה פתאום תעשה מלא כסף והכוון ת מיד ענה. לא. הוא יכול להישאר מיליונר כל החיים שלו אבל יכול להיות עם כל הכסף שלו אבל הוא סובל בפנים. הוא סובל מרקנות איומה. הוא סובל מחוסר סיפוק עצמי, הוא סובל מילדים לא מכונכים, הוא סובל מדברים אחרים. כי למה זה הכלל הזה של אושר של עושר בעשר בא'? זה היה רמאות כזאתי גדולה שהביאה האמריקאים לעולם כדי שכולם יכנסו לנושא הכספי שיקשימו את החלום האמריקאי. זה היה בעצם ה המטרה שעומדת מאחורי זה. הרגולציה שאתה רוצה להיות מאושר תעשה כמה שיותר כסף ויראו שמי שיש לו כסף יש לו בית

ענק ובריכה ורכב והוא נהיה מאושר וכולם שמחים וככה תמתמו לאנשים אבל אין שום קשר בין הדברים >> לכן זה היה ללכת בשרירות ליבי מה זה שרירות ליבי שאני קובע לי מה יהיה לי טוב >> אבל היו צדיקים שהיה להם גם זה וגם זה כמו משה רבנו שהיה עשיר רבי עקיבא >> בשביל זה צריך להיות משה רבנו >> בשביל מה >> בשביל זה צריך להיות משה רבנו להיכנס נכון ולצ רבי עקיבא נכנס נכון יצא נכון אלה יודעים איך להתנהל מה אומר מה כתוב צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם איך זה יכול להיות או צדיק ויש לך ממון שהוא יותר חביב מגופך מה זה צדיק אתה אומר לא הוא יודע להשתמש עם הכסף בצורה שחשובה וכל כך בטהרה יותר מהגוף שלו הוא דואג לשימוש הנכון בכסף שהקדוש ברוך הוא נותן כסף בעולם הוא יודע מה המטרה שהקדוש ברוך הוא רוצה עם זה ולכן הוא משתמש בו בצורה כזאת שיותר יקר

לו מהגוף שלו >> כן בש שה מחלק את כל מה שהיה לו כל מה >> כן נכון ככה צדיקים רובם ככולם חיו בעניות מכיוון שרק א >> היה להם קצת מיד היו מפזרים אותו אז הוא אומר זה שרירות ליבי זה אומר גם אם אתה רואה בן אדם שולך לסכירת ליבו עו טוב לו זמני ושני שני מה זה בסירות ליבו שהלב שלו אתה לא יודע מה קורה בפנים מה שאתה רואה חיצוני הצגה מה שאתה רואה חיצוני בן אדם משחק טוב לו טוב לו בסדר יש לך מה כל מה שאתה רוצה אתה אין לך את כל מה שאתה רוצה כי אתה בעצמך לא יודע מה טוב שאתה רוצה אתה לא [כחכוח] יודע מה עושה לך היום יש את הכלל הזה נגיד לך על זה כי זה באמת >> היום יש את הכלל שמכניסים לדור הצעיר אתה אומר לו צריך לעשות ככה וככה פעם היו אומרים היו אומרים אבא למה אני צריך מה צריך לעשות אומר צריך לעשות ככה עושה היום שאומרים לו תעשה ככה הוא אומר

למה צריך לעשות ככה היום שואלים למה ומצד שני אתה אומר לו ככה אומר זה החיים שלי נכנס המושג הזה שזה החיים שלי ממילא אל תתערב לו לא אבא, לא אמא. אם אני אומר לך בוקר טוב היום. היום הילדים זה כאילו אתה יודע אתה צריך לעשות מאמצים כדי להתחבב על דם. עושים אנשים מה לא נותנים להם כדי שמה הנה הנה קהב לך תן מה באמת שמעתי אתמו איזה מישהו שאמר שהוא א היה לו חבר לא דתים היה לו חבר ופעם את שניהם משטרה תפסו והכניסו אותם למעצר אחרי שהתברר שהם לא הה בסדר וזה מתקשרים לאבא של לאמא של הראשון אומרים לו תשמע א הבן שלך פה במעצר וזה והיא ישר התפרצה בטלפון מה עשיתם לו ואני אראה לכם ומה פתאום עצרתם אותו וצעקות וצעקות אני בא עכשיו לקחת אותו באה לקחה אותו מתקשרים לאבא של השני אומר לו שלום אדוני הבן שלך יעקב נמצא פה במעצר מה הוא עשה

ככה וככה וככה א תבוא לשחרר אותו אומר לא שישאר שם מספר זה הוא אומר זה שאמא שלו בא לקחת אותו אומר אני אחר כך הייתי שמונה פעמים עוד בבית הסוהר והוא אחר כך לא היה אפילו פעם אחת נכון [צחוק] מה עשה? מה עשה הראשון? כביכול לקחה את הבן אדם, את הכאב, את הדבר שכביכול מה שאתה צריך להתמודד, אני מתמודד במקומך. וממילא חוסר ההתמודדות משאירה אותו במצב שהוא לא יודע איך לקרוא את העולם נכון? אז הוא הולך לפי מה שהוא מרגיש, שרות ליבו. מה שאין כן השני שאומרים לו אתה צריך לעשית משהו, שתישאר שם. אז הוא מתרגם כבר את הדבר, אני עושה משהו רע, אני מגיע לפה. אז כבר עד המכניזם אצלו משתנה. מתחנך, הוא מתחנך, >> לוקח אחריות, >> הוא לוקח אחריות. הכוונה היא שבעצם זה אבל היום שכל אתה רק ילד מציאס כבר הנה טוב לך אתה [כחכוח] רוצה אני אביא לך עוד מה ק לך

אבל בגלל שאתה הנה הנה כן מה כואב לך מה חי נפלת אוי ואבוי וזה איך גודל ילד היום צורה כזאת שבשרירות ליבו ילך אין לו את האפשרות של הילד לא נותנים את האפשרות שהוא יבנה עצמאות משל עצמו ולכן הוא אומר אחרי שהוא אומר אחרי שאומרים לו את כל זה מה הוא אומר >> סליחה זה חיים שלי מה עשיתם לי כל הזמן שירטתם אותי ונתתם לי להקים את החיים שלי במו עצמי עכשיו איך אתם מה אתם רוצים לקבוע לי הייתה פעם השיטה האמריקאית שכל מה שילד רוצה יעשה אנחנו ההורים צריכים לגבות מה שבא לו בראש לעשות שיעשה >> הפקרות >> לא לא הפקירות הם אמרו שזה צורה של שינוך הנכון ילד צריך לבטא את עצמו יש הרבה מרצים האלה וזה כן ברור שזה אבל מה איפה נזכו בטעות כל האמריקאים הרי משתנים הפסיכולוגיה >> היא התחילה משם מכיוון שאמריקה תמיד הובילה את הדברים האלה אחר כך זה גל של

אירופה אחר רק אחרי זה הערבים שנלחמים באמריקה זה כדי שהדברים הללה לא יגלשו אליהם זה כל המלחמה שלהם אבל בעצם מה שצאמריקאים אמרו רגע אנחנו יתן וזה תנו לילד תנו ליל תפתחו אותו תנו לטל תנו להתבט תוך כדי זה מה קרה שלא היו שום מסגרת לא עשו מסגרת לילדים ואז מה קרה מתפרץ פה דבר פנימי שגודל כמו העץ פרק ואחר כך בגיל 15 16 שהוא פתאום אומר רגע אני מתחיל נניח הוא לוקח סמים ואז אומרים אמא אני התחלתי שמים אוי ואבוי אוי ואבוי ואז מה אומרים רגע זה עושה לי טוב מה אתם כל הזמן גדלתם אותי על זה שיעשה לי טוב נכון להבדיל אצל יהודים הורים כאלה מתי מתעוררים שפתאום מגיע הבחור מהבית ספר מהקולג' ומיפה ש מגיע בבית או מי זה בחורה מי זאת אבא הנה זאת חברה שלי אנחנו כבר יוצאים אנחנו בכיוון של זה כן יופי זה מי את בוא בוא בוא אבא

שלי כומר ואמא שלי נוצריה פה פ מה מתעורר שמה האבא והאמא לא יכול להיות נו הבן מסתכל על מה לא יכול להיות כלח הנחתם אותי למה למלא את כל מה שזה אנחנו יודעים שזה הנפש הבהמית ואנחנו מכירים את כל הדבר אבל ההתבוננות הפנימית זה כי בשרירות ליבי אלך זאת אומרת איך נוצר אצל יהודי מצב של שרירות ליבי מתי שהוא אומר שהוא בעצם קובע מה טוב לו הוא יודע >> ממש כך >> והבעיה עם זה שהוא לא יודע מה טוב לו אבל מה הוא חושב שזה טוב לו ואז מה קורה מה שטוב לו לו היום זה לפי המצב הנפשי שחי אותו היום הטוב הזה שעושה לו >> אחרי עוד תקופה מסוימת נמאס לו לגמרי הראיה לקחת דוגמה פשוטה בן אדם קונה רכב שהוא משתגע עליו עובר תקופה מסוימת רוצה למכור אותו נמאס לו איך זה מה קרה פה הפעולה הנפשית הזאת היא לא מובנת למי שלא לומד חסידות לא מבינים מה בעצם קורה אצל

בן אדם כזה אז הוא חושב שהרגע הזה שאני בעצם רוצה את הדבר הטוב הזה למה מה אני מחפש פש פה בעצם את הדבר שכל האנושות מחפשת, חבר'ה. כל האנושות ללא יוצא מן הכלל. קמה כל בוקר ללא יוצא מן הכלל ללכת לעשות משהו. כל אחד בדרך שלו ואחד הולך לעבודה להרוויח כסף. מה תעשה עם הכסף? לקנות בגדים. למה אתה צריך בגדים? בשביל הילדים למה אתה צריך בשבילך? מה אתה צריך זה? ואתה צריך למה? כדי שיהיה להם טוב. מה מחפשים כולם בשורה התחתונה? את ההרגשה. כן, >> אנחנו נותנים את ההרגשה לנפש באמית, אבל אלה שלא יודעים מה עושים, אני חי לפי ההרגשה, מה יעשה לי טוב וכולם רוצים להרגיש את הטוב. זה התחושה של עץ הדעת, זה החטא הראשון, זה העגל, זה הכל מתחבה מאחורי זה הדבר של התחושה הריכונית להרגיש טוב. אני קונה בית להרגיש טוב, אני קונה אוטו להרגיש טוב, אני מחליף אוטו כדי

להרגיש טוב, אני מחליף בגדים כדי להרגיש טוב. כל פעולה שוב שבשרירות ליבי אלך מדובר לא בשרירות ראשי אלא אני ישר מצייר מה הדבר שיעשה לי טוב >> זה כל ההשקפה של החילוני >> אבל איך זה יכול להיות מהנו אין את זה אנחנו לא >> גם את זה לחדים והם לוקחים את זה מהספרים האלה מכל הפסיכות >> מה חושב מה זה ראשי תיבות חבד >> רוחב מן הדעת נו מה >> חילוני בלבוש דתי [צחוק] >> מה איך ש אומר אני חילוני שאומר מצוות מה העניין שמי שלא יודע את זה באמת הולך אחרי דברים שהוא לא מבין מה קורה אצלו מה קורה אצלו בפנים הכל מערבולת שלמה כי אם הוא לא לומד נניח תניה שיש פה שתי רשויות אז הוא לא יודע אז הכל אצלו מתערבב הכל אצלו בבעיה הוא לא יודע איך לשלוט איך לנטב הוא לא יודע מה זה הכוחות שלו הוא לא יודע מה עכשיו מה לא עכשיו עכשיו זה עושה

לו טוב מחר זה עושה לו ההפך הכל מבולבל מתי שלא יודעים זה כתוב בשירות ליבי כי למה כי הלב הוא המקום שיש לו רגש ומה אני מחפש את הרגש ברגע שהדבר הזה עושה לי רגש אז אני נמשך אחריו. יש עוגה? מה אני בעצם רואה עכשיו בעוגה? מה מה הבעיה עם העוגה למשל? >> או >> מה הדבר הזה יעשה לי? יצר הרע זה מלשון ציור. יצר זה לשון ציור. מה הוא מצייר? לשון >> ציור. >> מה הוא מצייר? אבל >> היצר הרע מצייר את ההרגשה שתהיה אחרי הפעולה. >> ברור. כן. >> מה הוא אומר לך? אתה רואה עוגה? היא מכוערת, שחורה כולה. מה הוא אומר לך? אה, עוגה אתה יודע מה זה? נכון? אתה יודע איזה כיף יהיה אחרי יהיה לך כיף אחרי שתאכל אותה אז איפה מה? עכשיו אומר לך התקפי, לא התקפיה, תזיז אותה, תצלק אותה, כך חתיכה, תתאפק כל הדבר הזה כדי שמה לנסות לו ליפול וזה. אבל מה בסופו של דבר מה יצר הרע

אומר? אני מצייר לך את ההרגשה שתהיה לך אחרי התאווה. אבל מה קורה אחרי שיש את התאווה? [שיעול] יצר עושה פתאום אתה מרגיש ריקנות. >> כן. >> למה? כי הוא סתם לנו את את הרגש. כשהרגש עולה אז השכל נאתם. וכשהרגש ככל שהוא גדול יותר והתאווה גדולה יותר, השכל עוד יותר גדול נסתם. עוד יותר דבר שהוא לא הגיוני גם נסתם. אז לכן זה הציור של היצר. מה הוא מצייר? את ההרגשה שתבוא לאחר ביצוע העבירה. זה מלשון הזה. זה גם שיצר הרע איך כותבים אותו? אם יצר הרע זה כותבים יצהר עם שני גרשיים. יצהר זה מלשון צוהר, מלשון שמן צוהר. זה דבר שהוא כביכול מראה לנו יצר הרע ביצר מראה לנו כמה שהדבר שהוא מראה הוא בעצם כל כך חיובי. זה הבעיה. ולכן נתן אומר לומר מה? שזה עניין של התקפיה. מה העניין של התקפיה? מה זה העניין שבעצם יצר הרע? מה הוא עושה? אני אנהל אותך. קוראים לזה היום

ככה. אני אנהל אותך. אני אגיד לך שתרצה את זה. אני אקח אותך לשם. אתה לא יכול לעצור אותי אפילו. אתה כל כך מרוב שתה שנשמע לי. אז אני בעצם מנהל אותך לאיפה שאני רוצה. התקפיה מה עושה המילה התקפיה זה? הכוונה היא לא אתן לך לנהל אותי. אני עכשיו רוצה את הערוגה. מה התקפיה? אני לא אתן ל רצון הזה למניע אותי. הוא לא יקח אותי לאיפה שהוא רוצה. אני לא אתכופף אליו. אני בעצם לא נותן לו לעשות את מה שהוא רוצה על חשבוני. זה נקרא התקפיה וגם זה אנחנו בעמוד 253 בעמודה הימנית למעלה וגם זה מרובז בקשר לכניסה לפני ולפנים עם בצתו אל הקודש מהקודש אל הקודש בצתו אל הקודש מהקודש דווקא לאחרי זה ועל ידי זה שהכהן גדול היה לפני ולפנים היה מתפלל ביציאתו מבקש פרנסה בגשמיות יתרה מזו אז בא המשכת הפרנסה בריבוי ללא הגבלות מאחר שהיא באה מאיפה מלפני ולפני

>> הגבלות >> בדיוק מובא ממקום כזה שבעצם אין שמה הגבלות אבל הוא יצא לשם, הגיע לשם וחזר לפני כן, חזר חזר כאמור אות ו' כאמור בכניסת הכהן גדול ביום הכיפורים לקודש הקודשים היה נוגע הביתו זו אשתו. הרמז בזה עכשיו זה אנחנו מכירים ביתו זה אשתו כמובן בגשמיות אבל יש בזה רמז לגבי הכניסה שלו אל הקודש מבחינה רוחנית הרמז בזה בכדי שהכניסה אל הקודש תהיה כראוי שאז היא מביאה ליציאה בשלום שזו היה תכלית הכניסה הרי זה תלוי ממי בנשי ישראל איך זה קשור לנשי ישראל שגם כאשר הבעל נמצא לפני ולפנים גם אז תכף נראה מה זה אצל מי מה זה לפני ולפנים אצל הגבר גם אז יש התמה בין ביתו לדרגתו שלו ועוד יותר זכותם ותפקידם של נשי ישראל היא להשפיע על בעליהן ובניהם שלגביהם תהיה הכניסה אל הקודש קשורה עם היציאה מהקודש מה הפשט יש מצבים יש שיחה נהדרת שרק הרבי

יכול לשתפיים על הכתפיים להגיד ואל יבוא בחולט אל הקודש אל תבוא מתי שאתה רוצה לבדרש רק לא תמיד אתה יכול לבוא להתנ נתק מהעולם להגיד אני נמצא בקודש כל הזמן אני לא מתעסק עם העולם אני בעצם יש לי ד' עמוד ואני לא רוצה לעשות שום דירה ותחתונים אומרת לו תורה אל יבוא בחולט אל הקודש יש לך משפחה יש לך אישה יש לך ילדים יש לך פרנסה יש לך תפקיד שליחות לקיים תורה ומצוות בעולם הזה לכן >> יפה יכל יכול להיות שבזה שהוא מקיים את הדברים האחרים הוא לא בקודש הוא נמצא בקודש עצמו >> נכון אבל הכוונה ואל יבוא בכל עת אל הקודש הכוונה שזה מקום של קדושה. קדושה זה הכוונה שזה דבר שבעצם מנותק מהמקום של חולין. >> כמו שאומרים אתה מקדיש קורבן, אתה מבדיל אותו. להקדיש זה להבדיל. אני מבדיל את עצמי. אני מקדש את עצמי למקום אחד שהוא נבדל מהעולם. כי עולם זה נקרא חולים. אז

אומרים לו או אל תבוא בחולט אל הקודש. יש לך שליחות, יש לך תפקיד, יש לך מה לעשות. אל תבוא לי לפניי ולפנים ותישאר שם. יש לך את הבית, יש לך את האישה, יש לך את החזרה של לשם אתה צריך. נשי ישראל אין להם לחשוש שאם הבעל יעריך בתפילתו בשעה או יותר או אם משך בלימודו, ימשיך בלימודו בשעה או יותר, יחסר בעניינים הגשמיים, כן? אין מקום לדאגה שאם יחנכו את הילדים ללמוד תורה יום שלם, תחסר אחר כך בהסתדרות שלהם חלילה, ככה הם יחשבו. אלא אדרבה אומר הרבי עליהם להסביר לבעליהם ולבניהם שדווקא על ידי הוספה בתורה ומצוות בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמורו התבוסף בונתתי גשמכם באיתם אתה רואה איזה מישהו אמר לי בלשון הלצה שבפסח בא הבעל לבית ואומר לא אשתו איך אני אעזור לך היא אומר תעשה טובה לך תלמד >> לך תלמד שבית מדרש תעזוב הולך חוזר אחרי

חצי שעה היא אומרת לו מה חזרת אומר לה כמה אפשר לעזוב לך >> [צחוק] >> טוב אז זה העניין של רצוב השוב לחיים לחיים >> נו עכשיו תגיד טוב יש לנו את >> כולם >> רבי דניאל מזור לו גוי >> כן היום זה מזלי גובר חדש >> אנחנו עדיין קשורים ליום >> יש לנו גם את הרב אוריזיסק >> מה גם הולדת >> היום או מחר >> בתוך המתל בת ל >> נכניס אתבלי לא רואים לא רואים תכנס כנס פוסגלה הוא הביא גם את העוגה הביא לך >> כן כן שדיברת עליזה שע >> כן הנה אתה רואה זה >> כן לכולץ לעלה בכול >> לא לא שלא אוכל אנחנו לא זה אני רואה ש אנחנו כבר מרגישים את הטעם עוד לפני שנוגעים בזה זה חיים לחיים חברים היום הולדת עם כמה שנה גם הבן אדם מציע עצמו מרגיש מה אני יכול לברך הרי כולנו יודעים אחד מכיר את השני אבל מה היות שיש נאמר לנו שמזל לא גובר לא תלוי בי, לא תלוי בזה, זה תלוי בזה

שעצם הנשמה ירדה ביום הזה וזה המזל שלו גובר, זה בכלל לא תלוי בו. אז בגלל שמזלו גובר, אז יש לו מזל שהוא בגלל הגילוי הזה של המזל שלו, אז לכן הוא יכול רק לברך. זה הכל. זה בעצם ה המקום שממנו בא כל העניין של של הברכה. אז א לפי המזל שלי שתפתח היום א ירדה נשמה לעולם. אגב, אני סיפרתי, אני זוכר שסיפרתי את הסיפור הזה איך בעצם נולדתי. לא >> לא סיפרתי >> עם הצדיק [כחכוח] עם הצדיק את זה היום נראה לי >> אהחלם >> כן שמע סיפור איך נולדתי >> איך נולדתי שמעתי סיפור פעם לא >> הצדיק >> בחלום של >> חמש דקות ישחל של אמא >> החלום עם החלום עם אמאל >> היה החלום ככה בוא נעשה את זה בקצרה כן >> אה יש לו ח מה >> למה בקצרה בקצרה לא תשב אתה תשב אתה מול שטיינברג נראה אותך אומר תגיד בלי במילה בקצרה >> עוד שנייה מדליק את השמש

>> כן בדיוק >> אה אמא של אשתי עבריאה ילדת הילד השמיני אנחנו אחים את הילד השמיני אנחנו בעצם תשעה אחים ואימצנו עוד ילד אחרון אה אחרי שנולד הילד השמיני א השביעי סליחה אחי היה שלי לידה מאוד קשה >> לידה מאוד קשה ואז היא אמרה זהו מספיק לא יכולה יותר זה היה מאוד מאוד קשה לה והיא אמרה מספיק ברוך השם שבעה ילדים קבעה תור בסורוקה הם היו גרים באופקים ובזמנים של אז זה כל דבר זה היה צריך אוטובוס פעם ביום מאופקים לצאת למשמר הנגב משם עוד אוטובוס עד שהוא מגיע זה אז הם קבו תור בסורוקה של מתי לבוא כדי לעשות הפסקת הריון נאמר שזה זה נניח הלילה ולמחרת בבוקר היה טוב בלילה אמא שלי לא הכלה לישון והיא שומעת פתאום על הדלת תפיקות פה פע [כחכוח] של ה של הבית מכות כאילו בן אדם רוצה לפרוץ את הדלת אמא שלי קמה צועקת מאחורי הדלת מי זה מי

והוא בצעקות, הכל בצעקות. אמא שלי מספרת לי, תפתחי את הדלת, תפתחי את הדלת. אמא שלי אומרת, אני פחדתי, פתחתי את הדלת. מישהו נכנס כמו בשערה, בחלום לבוש בגדי משי ירוקים, מצנפת ירוקה ועדרת ירוקה ממשי. והוא צועק עליה ואומר לה, "איפה הילד? איפה הילד?" היא אומרת לו, "איזה ילד? מה יוצא איזה ילד? אומר, "תיכנסי לחדר." היא אומרת, "נכנסתי לחדר ואני רואה על המיטה תינוק." היא אומרת לו, "תביא את הילד." מביא, היא מביאה את הילד. הוא ישב, היא אומרת כמו כיסא של אליהו והוא היה לו כרית והוא אומר לה והכל בצעקות. אומר, "תשימי את הילד." היא שמה את הילד. אומר לה עכשיו תכניסי את היד בציפית של הכרית. תוציא מה יש. היא אומרת היא מכניסה היא מוציאה מי שזוכר את זה המבוגרים בתוכן שמ שהיה פעם חיתולים אז היה על החיתול מלבישים מין תחתון ניילון כזה היא לא תרטב

>> כן אז היא אומרת מוצאתי אחד ורוד נתתי לו אומרת תכניס עוד הפעם אומרת היא מכניסה מוציאה עוד אה עוד א זה עוד אחד והוא אומר ואז הוא אומר לה הוא לקח איתה הדרת היא אומרת אמא שלי היא אומרת לי סכנה לבן גבוה פחד עמי אומרת הרגשתי אומרת ידעתי שזה צדיק או משהו אז הוא אומרת לקח את הדרת שלו הירוקה וריסה את התינוק >> ואומר לה את יודעת מי אני אומרת לו לא אני לא יודעת מי [כחכוח] אתה אומר לה אני רבי דניאל השומר ותיזהרי לך נתן לה את הילד ויצא אמא שלי התעוררה פחד ימים באמצע הלילה זה חלום מהירה חלום מהירה הייתה אבא שלי הייתה כולה בהלם אבא שלי מה יכול להגיד לה מה יענה לה חיקו לבוקר לבוקר היה מגיע הדבר הדבר היה גם החזן של בית הכנסת המוהל של בית הכנסת רבי דוד החזן ככה קוראים לזה הוא היה דבר הוא היה מגיע מחלק את המכתבים אמא שלי זה אמרה

לו בוא בוא תיכנס אלינו תשתה תה עם נענה של הבוקר הביאה עוגיות הביאה זה ואמרת לו תראה רבי דוד אני חייבת לספר לך חלום שחלמתי סיפרה לו את החלום הוא אומר לה תראה אני יכול לפרש לך ככה כנראה שאת רוצה לעשות משהו עם הילדים ובא לך הצדיק בחלום שאוי ואבוי לך שלא תעשי מה תכננת לעשות היא אומרת לו תשמע היום אני צריכה לנסוע לסורוקה להפסיק הריונות הוא אומר [נחירות בוז] לה תשמעי הוא בא לך בחלום אמר לך תיזהרי תיזהרי >> ואז ואז היא שואלת אותו אז מי זה רבי דניאל שהוא אומר אומר לא שמעתי עליו אף אחד לא שמע עליי. בקיצר, אמא שלי ביטלה את התור, נולדתי, קראו לי דניאל על שמו. >> עברו הזמנים, >> נולדה עוד אחות. זאת אומרת, הוציא הוציא שניים, נכון? היא הוציאה שני, נולדה לי עוד אחות אחריי ואמא שלי אמרה, זהו, מספיק תשעה ילדים, הכל טוב, יפה. היה נשאר עוד

אחד תחתון. שאחותי הייתה בת שלושה חודשים, איזה משפחתך שה התפרקה, הילדים פוזרו, ביקשו מאיתנו לאמץ את ילדך. ככה סגרנו את המעגל של השרה. עכשיו אני כל הגיל ההתבגרות שלי מילדות שמעתי את הסיפור הזה וניסיתי לעלות ולהתחכות אחרי השם הזה אם יש מישהו שנקרא רבי דניאל השומר. בזמנו אף אחד לא הכיר את השם הזה. לא הכירו. הגעתי אני זוכר כיתה י בימי שישי כל יום שישי הייתה מגיעה אלינו איזשהיא אישה עניה שקראו לה אסתר והאמא שלי הייתה מושיבה אותה נות לה מאכלים של שבת לאכול ונותת לה חצי ערק כהיא הייתה מברכת את אמא שלי בזכות זה בזכות רבי יעקב בזכות זה כל ה בפעם אחת באחד הפעמים שהיא הגיעה אני הייתי בבית גם אני זוכה שהיא ברכה את זה והיא אומרת לאמא שלי בזכות רבי יעקב אבו חצר בזכות רבי מאיר בל וזה ובזכות רבי דניאל לה שומר

אמא שלי כפצה כמו שנחשת הקיש אותה אני כבר הייתי בן 16 קפצה עליה ואומר לה מה אמרת מה אמרת אני אומר מה אמרתי מי מי מי השם שהזכרת אומר רבי יעקב לא לא רבי מאיר לא זה אחריו רבי דניאל השומר מי זה יש כזה אחד מרב מה קרה לך צדיק ט אז פעם ראשונה נודע לנו שיש כזה שם יש כזה שם עם הזמן ביררתי יותר ויותר יצאו ספרים יותר ויותר ואז באמת תתברר שיש יהודי שקוראים לו רבי דניאל השומר האשכנזי >> הוא קבור הוא היה שדר מירושלים שנשלח למרוקו לאסוף כספים והוא נפטר שמה ומספרים עליו גדולות ומצורות במרוקו >> לפני 15 שנה החלטתי שהגיע הזמן שאני צריך לסגור את המעגל הזה ולדעת איפה הוא נמצא איפה הוא קבו טסתי עם חבר למרוק. החבר היה מרוקאי שעלה לקנדה והכרנו בניו יורק בקורוניץ הוא נסע איתי. הוא הכיר את מרוקו והיה לו שם בני משפחה ועכשיו אף אחד

במרוקו לא מכיר את השם הזה רבי דניאל השומר. והמקום שכתוב בספרים שהוא קבור בתגנה טגנ דגנה ואף אחד לא יודע איפה זה ואיפה אף אחד לא שמע את השם הזה ואמרתי לא יכול להיות אנחנו חייבים לצאת לאזורים שמה איפה שזה היה בהריטלסט באיזה מקומות ועברנו ועברנו ומצאנו בתי קברות ודים איזה חורים ואיזה ערים ומקומות שנשארו כאלה חתיכות קטנות בתוך האדמה של מצבות שבאות עברית כלום כלום כלום הגענו לעוד איזה מקום שהיה בו קברות מאוד מאוד מוזנח כאב לב ממש זה וכשנכנסנו לשם ככה פתאום הגיע איזה מישהו הכל שמה עשבים והכל זה פתאום מישהו בא ואנחנו אומרים לו תגיד רבי דניאל השומר אתה מכיר קבור פה לא לא שמעת את השם הזה רבי דניאל השומר לא לא איך אתה לא יודע זה רבי דניאל אז הוא אומר איך איך אמר רבי דניאל השומר שומר אל שומר אז הוא אומר אל שומר אמר לו כן כן

כן שומר כאילו ויתנו את זה נכון אצלהם זה היה מושג אייל שומר זה לא היה להם רבי דניאל השומר אשכנזי הם רק ידעו שומר אז הוא אומר לי כן כן אני יודע איפה אומר אתם נוסעים על הכביש הזה אתם פונים שמה באחד המקומות שמאלה אתם עולים שמה נמצא עכשיו הוא לא אמר לנו שאתם עוברים ככה יש איזה שביל ברוחב של 30 סנטים חזמנו שכביש את יודעת אנחנו עושים חוזור הלו חזור אלו חזור לא רואים שום דבר פונה ואז בד אמרתי לו אמרתי לנק בוא תיסה לאט לאט נראה אולי אנחנו מפספסים זה שביל באמת ראינו שביל ככה צר אמרנו בוא נלך על זה התחיל לעלות עכשיו איזה נמצא באיזה אתה מטרפס בהר א מטרפס מתארפס הגע הגענו לאיזה פסגה >> מצאנו שם בתי חימר מבוץ איזה 10 15 ואיך שאנחנו זה התחילו ערוץ אלינו ילדים חיפים עם איזה איזה לאביה כזאת מה הוא עושה חלוק כזה קטר קצר וזה

מרוקאים עם ערבים וראו אותו כאילו הגיעו איזה אבמים איזה רכב שלו זה ואנחנו באים אומרים להם א שומר כאן כאילו שומר כ לקחו אותנו אנחנו רואים איזה חדרון ממש כמו שאנחנו מכירים היום ממד מיגונית כזו בגודל הזה [כחכוח] והם אמרו אמר לו איך נכנסים הייתה דלת נעולה אז אנחנו תכף נקרא הלכו קראו לאיזה אישה שמחזיקה את המפתח פתרנו את הדלת נכנסנו יש שמה קבר מישהו כבר עשה איזשהו שיפוץ שמה כתוב עליו רבי דניאל השומר האשכנזי נקבעה אלולה לראש חודש אלול >> לכן נורדת הג'ינג'י >> ראש חודש אלול היום חבר'ה המקום הזה הפך להיות כזה מקוםפ בנו שמה מלונית >> מי הוא מי הוא היה >> הוא היה שדר מירושלים שנשלח לאסוף כספים במרוקו והיו עוד כמה כאלה שהם קבורים במרוקו וחושבים שהם צדיקים מרוקאים אבל כולם שדרים מכאן >> והוא בעצם נפטר שם עכשיו שמה

>> שמה בנו כבר מלונית ובנו שמה שטח ועשו את זה ויש שמה ממש ממש פר ועדר מה שעשו שמה את אנשים מגיעים להילולה וזה שפעם אחת מישהו צילם רואים שיש א שלט שיש על אחד הקירות בחוץ כתוב כולו בערבית איפה זה היה הוא היה מונח בכניסה למקווה שבנו שם בנו שם מקווה שאלתי מישהו מה הסיפור של זה שחזרתי לארץ שאלתי מישהו שמה אז הוא אומר לי אתה יודע מה קרה פה אומר לי אני איזה מישהו מכיר כאן מאנשי עסקים שהגיע יש לו חבר מדובאי גוי ערבי שיך שהילד שלו במחלה לא יכול ללכת קיבל איזשהי ניוויון שרירים או משהו כזה שזה הוא אמר לו תביא אותו לרבי דניאל השומר מדובאי הוא משעמירטים אבל משמה >> הוא בא לשמה אמר מהצ אומר תניח אותו על הקבר כן הוז תניח אותו על הקבר >> את הלא תינוק לא יודע הוא היה נער אני חושב אזה >> והילד הזה שמה עברי [נחירות בוז]

>> הסיפורים דניאל השומר >> כן עכשיו זה זה לא דבר שלפני 200 שנה מדבר איתכם לפני הוא מכיר >> איזה 15 שנה לא יודע מתי שזה כבר ואז הוא שאל מה צריך לעשות במקום. אז אמרו לו על השיפוץ, אבל אמרו לו גם רוצים מקווה. אז השלט הזה שכתוב שמה בערבית כתוב על התרומה שלו ועל הסיפור על הילד שלו. זה היה >> גוי. >> אז אני נקראתי על שמו וזה השם שבעצם פי חס מאיפה? >> עכשיו מכיוון שהוא נקרא אשכנזי דע את האויב. [צחוק] >> אבל מהפכס? [כחכוח] פי חספס השם מי השפה הראשונה >> הון שלי הוסיפו לי עוד איזה מישהו [כחכוח] >> כן >> זה מה שהוא אומר בדידה ועובדה >> נתן מדל בך >> חשיפה חשיפה דניאלסידיםח מה הרבי דניאל אולי בגלל זה השומה איזה טעם אתה אוהב מה [צחוק] אומרים הרבי יש מולדת אבל יותר טוב שלא נברא שנברא אבל אח שנבראים לחיים [צחוק]

>> אמן אמן >> אמן ברוחניות ידידי >> תבורך