פרשת כי תצא לקוטי שיחות חלק כ״ט שיחה ג׳ - יום רביעי י״א אלול תשפ״ה - הרב דניאל אדרי

מוגדר כאן היהודי מבחינת השיתוף פעולה שלו עם הקדוש ברוך הוא אם הוא עבד פועל קבלן או שותף על זה בעצם מסתמכת וסמה הסיחה עכשיו מצד שני שאלה ראשונה שהרבי שואל אם ככה שמה שהקדוש ברוך הוא אומר לבניו לעשות הוא בעצמו עושה ולכן הוא בעצמו עושה אז אם כן יוצא מצב שאם אתה ציוו בתורה שלך שאדם שעובד ובסוף היום צריך לשלם לו את השכר שלו. אם ככה מה שהוא מצווה לבניו הוא עצמו עושה. אז אם כן גם הקדוש ברוך הוא צריך לבצע את אותו הלכה שהוא מצווה את עם ישראל שלכל יהודי שמקיים את התורה והמצוות באותו יום בסוף היום תיתן לו את התשלום שלו. באיזה אופן של תשלום שלו שיהיה לו טוב בגשמיות. הרי אם היהודי הוא בדיוק כמו עבד, כמו פועל והקדוש ברוך הוא מצווה אותנו לתת לו את השכר בסוף היום, אז גם אתה הקדוש ברוך הוא תן לנו את השכר בסוף היום על מה

שאנחנו עושים. לכן כאן השאלה ש ובפועל אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא לא עושה את זה. אז השאלה היא האם הגדר שדנים כאן בה והלכה בשיחה שעורה בכאן האם אנחנו שכירי יום שאנחנו צריכים לשלם או כל ה-120 שנה שלנו היות שאנחנו מצווים לעבוד את הקדוש ברוך הוא 24/7 אז אם כן העבודה שלנו אף פעם לא מסתיימת שמע לכם אף פעם לא מסתיימת ואם כן מתי היא תסתיים או אחרי הו0 שבן אדם מגיע לגן עדן או שמשיח יבוא ואז אתה מקבל את השכר כי נפסקת לך הגלות אז כל זמן שזה לא קורה משמע שהקדוש ברוך הוא לא מחוייב לתת את השכר על המצוות האלה מכיוון שהפעילות שלנו יננה כמו פועל שמסיים את היום עבודה אנחנו אצלנו אין סיום עבודה >> העבד מקבל את זה כל יום ויום >> נכון >> לא עבד עכשיו שיוצ 24 ש מקבל כל יום לא רק ל >> הנה מי זה בדיוק השאלה למה אנחנו עם הקדוש

ברוך הוא אני כרגע גם מה ש אומר העליתי שסלי יום אני אומר זה >> רגע העניין שאני כשאני עושה הקדמה לשיחה אני בעצם נותן קצת את הרקע שנבין את התמונה >> והשאלה שלך הי שאלה נכון הוא שואל אותה רק מה נותן גם את השאלה ככה מעלה קצת שאלות מצד מה הולך להיות פה בשיחה כדי שאנחנו נזרום עם עם החלק הזה טוב ברוך הבא רבי דודים >> א' כתוב לנו פרשת השבוע את הציווי ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש וידוע שאלה יעקב אני אחכה לך או שזה בסדר ידועה שאלה חז"ל אומרים מה שמופיע במדרש שהקדוש ברוך הוא מקיים את מה שהוא אומר לישראל לעשות ולשמור מה הוא מניח תבילין גם אתה תניח תבילין מה הוא רחום אף אתה יהיה רחום זאת אומרת העניין הוא שמבחינת ההגבלה של הציווי של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל הוא הוא בעצם אומר אני לא מצווה אותך את מה שאני לא עושה אומר

לישראל לעשות ולשמע בענייננו אנו רואים במספר מקומות בדברי חז"ל שעבודתם של ישראל בקיום תורה ומצוות מושות לעבודתו של פועל למען בעליו ושכר המצוות הוא התשלום שהקדוש ברוך הוא שהוא בעל הבית משלם לישראל הפועלים עבור עבודתם זאת אומרת כאן הוא בעצם מגדיר את ההשוואה בין פועל רגיל שביומות יתן שכרו לבינינו שאנחנו הרי עובדי השם כמו הפועלים שהקדוש ברוך הוא צריך לתת לנו בסופו של יום את השכר על עבודתם אז אם כן אם זו יש כאן השוואה לפי זה צריך להיות שבכל פעם שמסיים יהודי קיום מצווה הוא יקבל מיד ביומו את השכר עבור עבודתו של קיום תורה ומצוות כפי שציוה השם בתורתו ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש ולא תלין פעולת שכיר איתך עד הבוקר זאת אומרת יהודי עושה מצווה מניח תפילין בבוקר הקדוש ברוך הוא כבר מיד אחרי זה צריך לתת לו

איזה איזשהו א דבר גשמי על זה שהוא יניח תפילין מברך ברכת המזון קבל על זה שכר מיידי למה כי מכיוון שביומות יתן שכרו אז אנחנו משווה אותנו לפועלים אם כן התשלום שעבורנו שזה קיום התורה והמצוות אז מיד זה צריך להיות לנו עניין של תשלום גם אם כן סכים הרבי ואומר אם ככה מדוע אנחנו מוצאים שהקדוש ברוך הוא לא משלם את שכר המצוות מיד אלא למתי רק למחר מה זה למחר מצד אחד לא תעניין פעולה צכיריתך עד בוקר שזה למחרת אסור לך גם אבל הוא אומר שמיד אלא רק למחר מתי הוא נותן שכר שזה למחר זה מדובר על עולם הבא כדברי חז"ל היום לעשותם למחר לקבל ליטול שכרם שהקדוש ברוך הוא מאחר שכרם אפילו שצדיקים גמורים עד למחרד לעולם הבא יוצא מכך שהקדוש ברוך הוא מלין את השכר של בני ישראל עבודתם הוא לא משלם להם בזמן ואומר להם למחר זה לא בסדר לא נתתי לכם היום

בסדר נשלם לכם מחר אלא למחר הכוונה לעולם הבא זאת אומרת יוצא שכל הזמן שאנחנו מקיים תורה ומצוות זה לא דווקא שהוא משלם לנו אז אם כן איך זה מסת סתדר עם כך שהקדוש ברוך הוא עצמו >> לא מצווה אותנו מצד אחד לקיים מצווה ומצד שני הוא עצמו לא מקיים את המצווה שהוא מצווה אותנו לכאורה בתקופת השכירות כל חיי היהודי למה בכל אופן הקדוש ברוך הוא כן משלם משבים שמשום שכל ימינו אנו משעובדים לקדוש ברוך הוא לעבודתו שהרי בכל רגע ורגע בחיי אדם אדם הוא חייב לשמש את כונו. אם כן, יוצא שכל חייו של האדם הם תקופה אחת של שכירות. לכל לכל יהודי נקבעה שליחות ותפקיד מסוים שעליו לבצע במשך חייו בעל מדן. כל פעולה שלו בתורה ומצוות מהווה פרט בשליחותו ובתפקידו. לכן אם זה הרי מדובר שאדם יש לו 120 שנה שהוא שכיר והשכירות שלו לא מסתיימת בסוף

היום אלא אחרי 120 שנה לכן אין חובה לשלם ליהודי צכר מצוותיו עד לכר פטירתו מן העולם כאשר מה מסתיימת תקופת השכירות כי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כמו מוריד את זה לרזולוציה של יום יום פועל מקבל את השכר שלו בסוף היום אחרי שהוא עבד אז גם פה השכירות מי שהפיל הפעולה של הפעילות של הפועלים שזה אנחנו מסתיימת אחרי 120 אז רק שמה זה הסוף כפי שקובת ההלכה שאם אדם שכר פועל לתקופה מסוימת אין הסוחר עובר על בעל טלין עד השיר מסתיים את כל התקופה הזאת זה מה שנקרא עבודה קבלנית שבסוף העבודה הוא אומר לו אוקיי אם אני מסיים את העבודה תשלם לי על כולה אז יקח חודש יקח שבוע יקח שבועיים בכל אופן השכר צריך להשתלם בסוף התקופה לכן גם על היהודי הוא אומר שזה בעצם משתווהב שודי מתי שהוא מסיים את השכירות שלו את את העבודה הקבלנית שלו לכאורה אחרי

120 שנה רק אז הקדוש ברוך הוא מחוייב לתת לו את השכר אם כן יוצא שהקדוש ברוך הוא עומד באותו ציווי שבסוף העבודה כמו אצל פועל רגיל שמשלמים בסוף היום שהוא מסיים את השכירות שלו על דרך זה אצל יהודי רק בסיום השכירות שלו שהיא נמשכת 120 שנה כי למה >> זה נקרא יומו >> לשמש את כונו הרי לא נבראתי לשמש את קונו זה נקרא יומו >> כן אבל שכיר הוא זה לא עבד לא אני שכיר הוא לא משובד הוא סמר בשם >> תכף נראה הוא מתייחס גם לנושא של עבד שנראה תכף איך עצם גם עבד עבד הרי אנחנו הרי עבדים עבודהי אתם ועבד הרי מה שהוא עושה בסופו של דבר הוא משעובד לאדון סכר לא מצא מציעה הוא לא נותן את זה לאדון מה זה ברגע ברגע שאתה בא ואומר לך אתה רוצה לקבל 1000 שקע עליו אתה רוצה לקבל 500 ש₪ בסוף היום אני רוצה שאתה תנקה לי את הגינה >> אין בעיה מצאתי עבדה אבל

>> רגע רגע רגע רגע יוצא כאן שבעצם איזה פעולה עשית עשית פעולה שאתה משעובד כל היום באותו יום לרצונו של האדון לבן אדם שביקש ממך >> לא כמו עבדור >> זה אותו דבר מה זה הבדל הבדל >> עבד עבד >> מה שמצא עבד מצ >> מה שקנה עבד קנה רבו יש לו את זה הוא משלם לנו בסוף המאה ה20 אז אנחנו פחות משובדים לו בעצם >> א אנחנו אנחנו לא שמים הרי אם אנחנו מקבלים משימה שאומרת לנו ברגע שירדה הנשמה כאן לעולם היא ירדה לפעילות של 120 שנה זה מה שאנחנו הרבה עכשיו אומר לו כל העבודה שלך הכל עם מחייך >> חזרו ללמ >> לכן חובה לשלם בוא אנחנו נסיים את האות נראה קודם לכן אין לשלם ליהודי שכר מצוותיו לכר פטירתו מן העולם כאשר מסתיימת תקופת השכירות כי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כפי שקובת ההלכה אך תשובה זו מתאימה רק לשיטת את הרמב"ם. למה? כמעט שאנחנו אומרים כרגע שהתשלום על

עבודתו של היהודי ישולם לו אחרי 120 שזה בעולם הבא. שכר המצוות. אבל זה הולך לפי שיטת הרמב"ם. יש הרי מחלוקת שאנחנו ידועים שזה יש מחלוקת בין הרמב"ם לבין הרמ"בן. מה זה נקרא העולם הבא? העולם הדחיה שזה בעצם סליחה הרמב"ם סובר שזה עולם הבא שזה הנשמות. עולם הנשמות והרמבן סובר שזה עולם התחייה שזה נשמות שמלועצות אחר כך בגופים שמשיח מגיע זה אז מקבלים את השכר שמה שהיה זה המחלוקת ביניהם אך תשובה אנחנו אגב הרבי הולך בחסידות תמיד לפי שיטת הרמבן שמדובר על עולם התחייה לאחר ביית משיח שמדובר עלעולם התחייה >> עם הגוף >> עם הגוף אז התשובה זו מתאימה רק לשיטת הרמבם שהעולם הבא סוף מתן סכרן של מצוות הוא עולם הנפשות בלא גוף שזה בגן עדן אשר באין לו לאדם אחרי חיי העולם הזה לפי זה כוונת המושג למחר לעולם הבא לקבל שכרה מלגן עדן זאת אומרת זה שיטת הרמבם כפי

שהוא סובר שמתי בעצם מקבלים את השכר שזה הסוף בסוף הזה בסוף העבודה הזאת נגבר שמדובר על גן עדן אבל לפי שיטת הרמבן אשר כך היא הכראת הקבלה והחסידות שהמשמעות של העולם הבא כאן היא עולם התחיה והוא תכלית השכר יוצא שהקדוש ברוך הוא מאחר את שכר המצוות עד לעתיד לבוא. זמן רב לאחר סיום תקופת השכירות של היהודים אשר צריך לחכות לקבלת שכר המצוות עד לתקופת אמות המשיח ועולם התחיה. ואם כך עכשיו הקושיה מתעוררת כיצד מתאים את תשלום שכר מצוות להלכה ביומות יתן שכרו לפי שיטת הרמבן מתי נקבל שכר אחרי שיבוא משיח שזה נשמות בגופים מה שאין כן אצל הרמבן אומר אוקיי בעולם הבא סיימת 120 אבל היות שאנחנו אומרים לפי שידעת את הרמבן יוצא שבן אדם אחרי 120 לא מקבל עדיין שכר >> שיטת הרמבם מה מתי זה יוצא >> הרמבן >> הרמבם >> הרמבם הוא קורא לעולם הבא זה עולם של

נשמות בגופים גן עדן >> אחרי מה שיהיה יכול >> לא בן אדם נפטר עולם הבא כמו שכולם מכירים זה גן עדן זה שיטת הרמבם מה שאין כן הרמבן קורא לעולם הבא שזה עולם התחייה של נשמות בגופים אחרי תחיית המתים זה נקרא עולם הבא יש לנו את העולם הזה ואחר כך יבוא עולם הבא ש תחינת המתים >> לא יש אבל מה שהוא סובר שלגבי שכר המצוות שמקבלים זה בגן עדן אחרי 120 שנה זה השכר שמקבלים אוקיי בזה עכשיו היות שחסידות והקבלה הולכת לפי שיטת הרמבן. יוצא שהרמבן אומר לגבי שכר המצוות מתי מקבלים? אחרי שתהיה תחיית המתים. זאת אומרת שמה זה שסיימת 120 שנה אומר רמבן זה לא זה לא אז אמר סיימת עדיין את העבודה שלך לקבל שכר איי אבל אנחנו אמרנו 120 שנה אז את העבודה סיימנו את העבודה אבל זה לא לקבל >> לא לשיטתו זה עדיין לא סיימנו את לא סליחה סיימת את העבודה אבל קבלת השכר הזה תחכה

ידיים זאת אומרת סיימת בסופו סיימת אבל אין פה את העניין ביום תיתן שכרו אלא אומר לו תשמע תחכה עד שיהיה משיח ואז שכולם יקומו לדחיה ויתבשו ש בגופים ואז נתחיל לעשות את החשבון. אז בין 120 שנה אחרי פטירה של האדם עד תחיית המתים בינתיים בן אדם מחכה בהולד ואומרים לו תשמע בינתיים אתה לא מקבל כלום. אז אם יוצא מכך אתה לא מקבל כלום יוצא שהקדוש ברוך הוא מעכב את המתן שכר של אותו יהודי ובפועל הוא לא מקיים ביומות יתן שכרו כביכול בזה חוזרת השאלה עד רק הוא שדוכתה ג' עבותתם של כל ישראל וכל הדורות שכירות אחת ויש לומר ששאלה זו ניתנת לביור לפי הסברו של אדמור הזקן בספר התניה בספר התניה אדמור הזקן מצטט מאמר חז"ל שזה כפי שזה מופ תובה במדרש בתנחומה מצטצטת מאמר חז"ל שתכלית בריאת העולם הזה הוא שנתאו הקדוש ברוך הוא להיות

לו דירה ותחתונים כלומר שבעולם הזה התחתון שזה לא סתם תחתון אלא שאין תחתון למטה ממנו בעניין של אסתר אורויתברך זה נקרא שאין תחתון למטה ממנו שאין עולם תחתון יותר שמוסתרת בו האלוקות אין עולם כזה יותר למטה מניין אסתר ראש יתברך יאיר אור השם ללא שום הסתרה וזאת איך בעצם מתבצע כאן הרצון של הקדוש ברוך הוא שליעשות לו דירה בתחתונים זה על ידי מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות ובמשך כל תקופות העבודה בכלל כי כל פעולה של יהודי בעבודת התורה והמצוות גורמת זיכוך בגשמיות של גופו ושל חלקו בעולם והמשכת אור אלוקי בעולם כך שעל ידי צירוף ועבודת כל בני ישראל במשך כל הדורות רק אז מושלם בירורו וזיכוחו של העולם הזה כולו והעולם כולו נעשה דירה לא יתברך וכפי שמדבר מבאר אדמור הזקן שכללות העולם נחלק ל-60 ריבו חלקים כנגד 60 ריבו נשמות

שזהו מספר הנשמות הכלליות שהם השורשים של כל נשמות ישראל כי כל נשמה פרטית היא ניצוץ של אחד מ-60 ריבו שורשים כלומר שלכל נשמה פרטית לכל יהודי יש חלק בעולם ששייך לו שעל ידי די עבודתו בתורה ומצוות הוא מזכך את חלקו שלו בעולם הזה זאת אומרת יוצא ככה כרגע מסביר לנו אדמור הזקן עדיין הוא לא מתחיל לבאר את השאלה שנשארה שביומות יתן שכרו אלא הוא מתחיל לומר שבעצם לקדוש ברוך הוא יש רצון מה בא לקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואומר תשמעו בא לי שכאן בעולם הזה הגשמי לא בעולמות העליונים לא אצל המלאכים לא אצל המרכבה לא אצל הגלגלים לא אצל כל ה א המדרגות העליונות ביותר. אלא אני רוצה שפה בעולם הזה יהיה לי דירה. מה זאת אומרת יהיה לו דירה? יש את העולם כפי שהוא. הקדוש ברוך הוא מוסתר בטבע העולם. הוא רוצה שהיהודי מה יעשה? יקח את הטבע של העולם ויגלה בתוכו

את הקדושה. מה זאת אומרת את הקדושה? שיגלה שבתוכו נמצא אלוקים. וככה מתבצאה הדירה. מה הפשט? למשל יהודי אם לוקח א אור של בהמה ולפני כן שהיא הייתה ברפת מלוכלכת אסור לברך עליה אבל אם לוקחים אותה ושוחטים אותה כהלכה ועושים מהאור של הקלף ומהקלף כותבים את שם השם וכותבים שמע ישראל ועושים מזה תפילין הדברים מתקדשים והלכה קובה שאסור להיכנס איתם למקומות תמים וצריך לנהוג בהם כבוד והם מברכים עליהם בשם ומלכות זאת אומרת מה נהפך הדבר הזה נהיה דבר שבעצם התגלה בו האלוקות שהייתה נמצאת לפני כן באור של פרה. ואז הביצוע של המצווה גורם לאופן כזה שהעולם מתקדש וזה א נכנס לכינוי שנתאו הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה ותחתונים. עכשיו הוא מסביר בעצם שלכל יהודי למרות שיש לו מין שליחות פרטית את התיקון הפרטי שלו בכל מקום ומקום. אחד

עושה טיח לך אומרים תעשה בלוקים לשלישי אומרים תעשה תקרה ולרביעי אומרים תעשה דלתות כל אחד יש לו. אבל מה כולם משלימים? אמנם אחד בא ואומר אני חשמלאי אני עושה רק חשמל זה אתה קבלן חשמל אני לא עושה תיח בסדר אבל כל אחד יש לו חלק בתוך הדירה הזאתי בתוך הבניין שהוא בונה על דרך זה עם ישראל כאשר מדובר שלכל אחד יש משהו לעשות יש לו את התיקון שלו אבל בכל אופן הוא מרגיש שכאילו זה התיקון שלי אבל מה יש תיקון בדיוק יש תיקון כאן שבעצם של בנייה שמשותפת לכל עם ישראל עכשיו מה הוא רוצה להגיד בזה נראה בהמשך שבעצם הוא רוצה להגיד אם ככה זה שאתה ביצעת את העבודה שלך והסתיימו 120 שנה ואתה אומר שאני מעכב אז זה אומר לא כי למה כי כל הדורות כדי לבנות וליצור דירה שהדירה הזאת תהיה מספיק מושלמת שהקדוש ברוך הוא יתגלה בה כביאת בביאת המשיח

לצורך זה כל זמן שזה עדיין לא קרה כל ישראל לכל אורך הדורות עדיין נמצאים במשימה של ביצוע הוא העבודה. זאת אומרת כולנו קשורים במושג הזה של שכירות לא פרטית אלא קשורה כולה לשכירות של עבודה >> לא לא תכף תכף תכף הוא יגע בקבלן אבל בעצם אנחנו עדיין נמצאים במצב שאנחנו בעצם כולנו שייכים להכל וכל הדורות לפני כן מה שהם עשו זה כדי להביא אותנו שגם אנחנו נעשה אבל מכיוון שזה מדובר פה על תהליך אחד לכן עדיין כל זמן שלא במשיח עדיין העבודה הזאתי ממשיכה להיות במשך של כל הדורות. זה מה שהוא הולך להגיד גם בקטע הבא. על ידי כך שכל 60 ריבו נשמות ישראל ממלאות את עבודתן, מזדכך כללות העולם ונעשה דירה לו יתברך. למצב הזה של שלמות הזיכוך וההתעלות יגיע העולם הזה רק לעתיד לבוא בימות המשיח ובשלמות רבה ביותר בתחיית המתים. שאז תבטל לחלוטין הרע

שבעולם הזה >> ואנחנו קובעים את השלמות >> ותהיה התגלות כבודו וראו כל בשר יחדיו ויופיע עליהם באדר גאון וזו ומלא כבוד השם את כל הארץ מה שאלת >> אנחנו קובעים את השלמות >> אנחנו לא יכולים לקבוע את השלמות >> אם היינו שלמים יכול להגיע משך גם לפני כן >> מה אנחנו מתפללים משיח אנחנו אמורים להביא את העולם לידי שלמות כל אחד מאיתנו והוא חלק מזה שהעולם צריך להגיע לידי שלמות כל זמן שהוא לא הגיע אז עדיין עדיין הבית לא מסוים גם אדם שעובד בתוך בניין ואומר אנחנו צריכים להביא את הבית הזה לשלמות הקבלן אומר אני אביא אותו לשלמות אבל הרצון הבאל הבית של ה הזה הוא אומר השלמות היא לפי מה שאני אקבע לא מה שאתה תקבע אז הקדוש ברוך הוא קורא לעולם כל זמן שזה לא שתלם השתלם מלשון שלמות של העולם עדיין הקדוש ברוך הוא לא קבע לו את הזמן לצאת

ממנו אזנו לא הגיע לשלמות שלו עכשיו הקדוש ברוך הוא יש את התוכניות שלו איך נראה איך נראה עולם שלם לפי דעתנו אנחנו אומרים שזה הנה הגענו לשלמות לא הקדוש ברוך הוא אומר רגע אני רוצה לשלם לכם המון לתת לכם המון כפי שהרבי אומר שאין שום סיבה הגיונית נוספת גם לא הלכתית למה הקדוש ברוך הוא משאיר אותנו עדיין בגלות אלא רק הסבר אחד שהוא מצא שמכיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה כל כך לתת לנו שפע טוב רוחני זה הדבר היחיד שעדיין מעכב רק מצד טובו לתת לנו לעתיד לבוא כזה שפע רוחני וגשמי לכן לכן הוא אומר אני רוצה לתת לכם כל כך הרבה תישארו עוד קצת עוד קצת אני מושך אותכם אבל זה לטובתכם לפי זה יוצא שעבודתם של כל ישראל יחדיו במשך כל הדורות היא שכירות אחת שתחליטה לעשות דירה לא יתברך ותחתונים ויש לומר יותר מכך בתפקיד זה אין נחשבים ישראל לשכיר אלא לקבלן מה

הקדוש ברוך הוא אומר הוא אומר לבני ישראל אני מוסר לכם את העולם שלי לידי ישראל כדי שיעשו לו דירה עלו יתברך. אוקיי, אתם עכשיו יש לכם קבלן מה הקבלן? אני מבקש ממך לעשות כאן בניין על המקום הזה וזמן כזה וכזה והנה אני מוסר לך את השטח תמצא לנכון תעשה אותו בדיוק כמו שאני רוצה בסיום שאתה מסיים אתה מקבל את הזה אתה לא עובד אצלי אלא נתתי עליך את העולם כדי ואת העולם נתן בלייבם וכדי שאת העולם הזה אתה תכשיר לי אותו לפי רצוני זאת אומרת הוא הופך אותנו משכירים שעובדים בשכר יאום אלא הופך אותנו לקבלנים שניתנה להם הוראה לעשות מא' עד מאל' הת בצורה כזאת וכזאת בסיום תתקשרו אליי ובכך מובן בזה שהובר אותנו לקבלן מובן מדוע ניתן השכר העיקרי רק לעתיד לבוא מה זה לעתיד לבוא לפי הרמבן בעולם התחיה בימות המשיח הוא בעיקר בעולם התחיה כי השכר של העולם הבא הוא מה הוא

התשלום הכללי לכל ישראל כאחד זאת אומרת שזה ינתן לכל ישראל בבת אחת לא אינדיבידואלי אלא מכיוון שכל ישראל נמצאים באותה משימה, כולנו קשרים באותה משימה, הדורות הקודמים והדורות הבאים, אני מקווה שלא יהיו כי יהיה יבוא כבר משיח, אבל כל הדורות הקודמים, זה נחשב כשכירות אחת ארוכה וזה גם מסביר ומתרץ למה בעצם השכר יהיה רק לעתיד לבוא שיבוא משיח. מכיוון שזו שכירות אחת שכולנו קשורים בחלק מהעבודה, הם עבדו לפני כן, אבותינו עבדו לפני כן בבניין ה הדירה בתחתונים ועדיין לא הסתיימה ואנחנו ממשיכים אותם והם מדור לדור זה ממשיך את הפעולה הראשונה שהתחילו כל בני ישראל מהתחלה והתחלה לכן כל זמן שלו שלמה הבנייה אז גם הדורות הקודמים והנוכחים שותפים לאותו פעולת השכי או הקבלנות שהיא יש לנו. ולכן אומר הקדוש ברוך הוא, כשאתם תסיימו, אני אשלם לכולם

בבת אחת. ולכן כל זמן שזה לא יסתיים, לכן הקדוש ברוך הוא לא יכול לשלם לפועל את שכר יומו. כל זמן אמרנו שכל זמן שלא מסיים את העבודה, לא מקבל כסף. אז אם כן אנחנו בשכירות אחת ארוכה כל עם ישראל לדורותיו אחד ממשיך מאבא לבן מסבא לנכד שכל אחד מעביר את ההמשך של העבודה ואומר לו תמשיך תמשיך תמשיך כי רק שנסיים אתה תקבל את כולנו נקבל מאחורה עד עכשיו >> בקבלנות זה לא ספירות >> בקבלנות >> בקבלנות העונש מתי קבלו >> לאב אותך מהעונש לא מדברים על העונש עזוב >> רגע רגע בוא בוא נראה שניה שנייה שנייה רגע דור נראה ובכך מובן מדוע ניתן השכר רק לעולם הבא אכ השכר של העולם הבא הוא בתשלום הכללי לכל ישראל כאחד עבור עבודתם בהפיכת העולם לדירה לא יתברך ושכר זה מקבלים ישראל מתי ברגע שמסיימים מי ההדכה שמסיימים את העבודה של הסוף לא יתברך דירה ותחתונים

שאנחנו לא מקבלים את זה >> היהודים הגשמיים שכר או לאחרי >> קבלה מקבל מד מקדמות >> לפי ההסבר הזה >> מה אתה אומרים פה יש קבלן מקבל מקדמות >> מזכיר את זה אחר כך לדעתי כן >> הלה חשבון >> מה אומר כמה קבלן מקבל מקמות מקבלים >> תכף נראה את זה אתה קם בבוקר >> אתה מקבל אוכל אתה מקבל את החיים זה המקדמה כדי להמשיך לבצע את הפעולה טוב >> תגיד תודה תודה >> לא לא צריך להגיד תודה אבל זה חלק מהבעצם הוא נותן לך את ההמשכיות להמשיך לקיים את את הדירה בתחתונים ו לעשות את ההמשכיות בצורה כזאתי כדי שאתה מה אתה מקבל מזה אתה מקבל את המקדמה כל יום ומיום שנולד האדם הוא מקבל מקדמות מקדמות מקדמות על מה שהוא עושה עכשיו נראה ש יש כאן שאלה שמאוד מעניינת הרי מה אנחנו אומרים אנחנו יודעים גם שאכלת ושבעת אה סליחה שאמרו לכם פנפטלבכם סרתם ומצד שני שאם אתם לא עושים

ההפך מה אתם מקבלים את השכר אתם מקבלים נתתי גשמכם בעיתם וארץ יתן נבולה כל הדברים האלה מתי שאתם תעשו את רצוני תקבלו שפע גשמי אז האם זה נכלל בתור תשלום על השכר הזה או שזה לא חלק מהתשלום על קיום המצוות מה שאמרנו מקודם נראה את זה באות ד' היהודים הגשמיים שכר או לא לפי הסבר הזה על משמעות שכר המצוות אפשר לבראר עניין נוסף בקשר לסכר המצוות ידוע הסברו של רמבם לגבי ההבטחות והיהודים הטובים בגשמיות שאנו מוצאים בכל התורה כולה שהרי לכאורה כיצד מתאים הדבר למתן שכרה של מצוות היא חיי העולם הבא שהן אותן הטובות ככה מצט כתוב ברמ בהלכות מלכים שאין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של המצוות אלא הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה יסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את

ידינו נו לעשות את התורה כדי שנשבנו ללמוד בחוכמה ולעשות את המצווה כדי שנזכה לחיי העולם הבא. זאת אומרת הרמב"ם פה מביא שעשית מצוות, עשית זה הקדוש ברוך הוא הבטיח בתורה שתקבל גם פה בעולם הזה גשמיות טובה. מפשטות לשון הרמב"ם נראה שהשפעת כל הטובות בעניינים גשמיים שמבטיח הקדוש ברוך הוא אינה בתור תשלום שכר אלא עניין צדדי הנובע מחסדו של השם. שכיוון שודי מקיים תורה ומצוות בשמחה, מסיר הקדוש ברוך הוא את ההפרעות, הוא משפיע לנו כל הטובות המחזיקות ידינו כדי שנוכל לבצע טוב יותר את העבודה בתורה ובמצוות. הנה זה מה שהוא שאל מקודם, הנה התשובה עבורו. אך קשה לומר כך כי לפי זה יוצא שבכל המקומות שבהם משווים חז"ל את שכר המצוות לתשלום שבעל הבית חייב לשלם לפועל הכוונה היא רק לשכר של העולם הבא ולא לסוגי השכר הרבים המפורשים בתורה שבכתב

ובכל אופן עדיין א נצמד שהשכר שיקבל עובד הוא שכר של העולם הבא לא השכר בעולם הזה וזה לא מדובר על השכר שבן אדם מקבל בו בגשמיות ולכן יש לומר שגם עניין השפעת כל הטובות מה שמבואר ברמבם המחזיקות את ידינו לעשות התורה היא שכר לכן זו עניין של הלכה שיש כדוגמתה בחובותיו של בעל הבית כלפי הפועל יוצא מכאן בסיכום של האות שלמרות שחושבים לומר שהשכר על המצוות שאנחנו מקיימים הוא רק לעולם הבא הרמב"ם מביא את זה להלכה וקובע שהשכר על המצוות הוא גם בעולם הזה בזה שזה ניתן באופן גשמי שמה האופן על מה על קיום התורה והמצוות אתה מקבל עניין גשמי כדי שתוכל להמשיך לקיים את התורה והמצוות עכשיו האם זה שכר אז אומר הרב לכן זהו עניין של הלכה שיש כדוגמתה בחובותיו של בעת הבית כפי הכהן הפועל שהוא צריך לתת לו לתת לו בית לתת לו חיים לתת לו אישה

לתת לו מזונות שזה על חשבון בעל הבית כדי שהבן אדם הפועל העבד ימשיך הפועל הקבלן ימשיך לתת ולעבוד את מה שהוא צריך אז רואים עיקר שהשכר שישנו על קיום התורה ומצוות גם מתבטא לפי הרמבם לפי הרמבם גם בעולם הזה שזה באופן גשמי גם הטובות האלה אבל המטרה שלהם זה כדי להמשיך ולקיים את התורה ומצוות זאת אומרת זה משהו >> כר זה זה בעצם זה לתת לו אפשרות לקיים את ה את העגה הקבלנית שלו >> ש נותן פה אלה >> פלושים של זה לקנות אוכל ולעשות זה ותביא לו דברים נכון >> אבל אנחנו רואים הרבה ב ביהדות שבדיוק כשבן אדם מקבל הטבות אז הוא אומר שאני לא רוצה אותם כשם הזה ירד לי מהחשבון של עולם הבא זאת אומרת רואים שיש מצבים שבן אדם מקבל פה בעולם הזה א שכר >> זה נקרא שכר או שזה נקרא רק א >> הרי אנחנו אמרנו אבל לכן אמרתי שאנשים שחקבלים דבר טוב בעולם הזה אומרים שזה שכר

על קיום התורה ו המצוות ולכן הם לא רוצים את זה כי מכיוון שזה גורע מהשכר שיהיה להם לעולם הבא אז רואים שגם פה בעולם הזה יש דברים שנקראים שכר על דברים שעושים כאן בעולם הזה אה לא למשל כן זה הסר בשביל בחנון בזאת קבל אושר על זה אז רואים שיש עדיין מתן של לפי הרמבם שהטובות שהקדוש ברוך הוא נותן פה כשכר זה לא עניין שאתה לוקח את הכסף שקיבלת מהקדוש ברוך הוא כרגע וכעשירות ואתה אומר הנה קיבלתי שכר על מה שעשיתי ואז מותר לי מה לעשות רק לפי הרמבם אוקיי >> א לא אבל מה מותר לי לעשות עשות מה שקיבלתי מהקדוש ברוך הוא הנה הוא נתן לי עושר כשכר על המצווה ש על הצדקה שנתתי אז הכסף הזה שקיבלתי ממנו זה תשלום על מצוות הצדקה אז מותר לי הלך לשחק איתו קלפים לא מה שהקדוש ברוך הוא נתן לך זה על מנת שתמשיך לקיים את התורה מצוות שלו תן בעולם

הזה אבל השכר הטובות השכר המושלם שיהיה לדעת הרמבם זה בגן עדן >> אבל אתה רואה יש צדיקים יש כאלה עניים גושים א לא יודע מה כל יש מיון מאחד דברים פה בעולם הזה זה לא שמו ולבן תעשה ככה תקבל פה >> תראה מה שהתורה כתבה אז היא כתבה תורה על כללות תדבר זאת אומרת היא מדברת לכל עם ישראל אין מצב שהתורה שכתוב בה עשר בשביל שהיא תתאשר זה לא לצדיקים זה אומר תשמע זה רק ל לקבלנים אלא רק לבעלי ממון התורה מתייחסת לכולם עכשיו זה שבן אדם מקיים מצווה והוא לא רואה את הפידבק שהוא אמור לקבל ממנה זה כבר דבר שיש הרבה דברים שיכולים לדון מאיפה זה בא אבל בפרטי פרטים יש פה מלא מלא מלא מורכבויות שגם ניתנים מגלגולים קודמים, מעמים אחרים, זכות אבות, אין זכות אבות, זה חטא, מלא מלא דברים שאנחנו לא יכולים לדעת, אבל מה יש לנו אמונה תמימה שאם כתוב כך בתורה, אז כמובן

שככה זה יהיה. ואם זה לא קורה, זה גם אמונה של היהודי שאומר שאם ככה זה גם שאמור להיות ככה. אז בכל אופן זה לא קורה. יש איזה מזכיר לי איזשהו אפיזודה שישבו פעם כמה חסידים מכל מיני חצרות ונסו בעגלה והיה ביניהם גם אה אה חסיד חבד והיה חסיד כל אחד עם ה ואז הם התחילו לדבר שכל אחד א איזה ניסים עושה הרבי שלך ואז אחד סיפר שהוא היה צריך לעשות עסקה והוא הלך לרבי שלו והרבי בירך אותו והעסקה הצליחה ולמעלה מהמשוער בניגוד לטבע אומר לו תשמע כל הכבוד ואתה מה הרבי שלך הרבי שלי היה לו בן חולה והלכתי לרבי והוא התפלל עליי וזה וברוך השם הבן שלי עברי בניסי ניסים וככה גם הרבי זה ואז מגיעים ל חסיד שמה היה גוררי חסיד חבד והוא היה איש עסקים מאוד גדול ואבל היה גם חסיד גדול שהוא לא היה עושה דבר בלי לשאול את הרבי הרשב הוא יחסית של הרבי הרשב וכל עסקה

שלפנינו היה הולך לרבי והיה סוחר עצים ופעם הייתה עסקה מאוד גדולה וכרגיל הוא הלך לרבי והרבי אמר לו שיעשה אותה והוא עשה אותה הוא הפסיד המון כסף הפסיד המון כסף אז שואלים אותו יותר החסידים נו איפה הנס פה אומר הנס שהרבי עשה שישארתי עדיין חסיד זאת אומרת אפשר לראות את הדברים באור מסוים שכביכול הנה זה שחור לבן עשיתי לא קיבלתי למה אני אעשה מה זה יתן לי אז כמובן שבעומק שאנחנו מדברים פה על אנחנו שאנשים חרדים ושומרי מצוות אז אנחנו מבינים גם שעצם קיום המצווה שהקדוש ברוך הוא נתן אני לא צריך יותר מזה >> עצם זה שאני מקיים את רצונו תארו לכם בואו ניקח כל אחד מאיתנו יש לו איזה דמות נהרצת עליו חבר'ה זה יש כאלה שזה הרבי שלהם יש כאלה שזה הראש ישיבה יש כאלה שזה צדיק כזה ויש איזה משפיע כזה ומשגיח כזה לכל אחד יש לו את הדמות שהוא רואה אותה כמשהו שהוא

ממש א מחזיק ממנה בצורה הכי גדולה בצורה הכי באמת שמהווה את המהות שלו, את החיות שלו, שכל דבר הוא דבוק אליו. ו ואותו צדיק, אותו ראש ישיבה, אותו רבי, אף פעם כל הזמן רק נותן ונותן ונותן. ופעם אחת הוא בא ואומר לאותו יהודי, אה, תשמע, אתה מוכן לעשות לי טובה? אני אעשה לך טובה, בוא ניקח א אני אעשה לך, אתה מבקש ממני טובה, אני אני אעשה לרב טובה. מה? מה שאלה בכלל? מה השאלה? אז הוא אומר יופי אז תיקח את המעטפה הזאתי הנה אתה רואה אותה אתה נמצא עכשיו פה בירושלים תעשה לי טובה היא צריכה לעבור להגיע לבני ברק לבני ברק לכתובת הזאת והזאת אתה מוכן לעשות את זה בטח איזה שאלה איזה שאלה עכשיו מה קורה כל הזמן הזה שהוא מחזיק את המעטפה הזאתי עד שהוא מגיע לשם הוא כל הזמן חי בזכות בזכות שהוא קיבל כולם מקנים בו כולם אומרים לתשמע דווקא ממך הרבי ביקש שאתה

תלך ותעשה לו את אתה יודע איזה זכות שהרבי ביקש ממך? אז הזכות שהוא ביקש ממנו זה מה שאומר לו אני לא צריך יותר מזה אבל אם נגיד נניח אותו רבי בא ואומר ליהודי הזה תשמע אתה מוכן לעשות לי טובה כן אני צריך שתיקח את המעטפה הזאת תוריד אותה מירושלים לתל אביב אוקיי כמה אתה משלם >> הנה ככה אנחנו הנחתי תפילין כמה אתה משלם עצם הזכות שהקדוש הקדוש ברוך הוא ביקש דווקא מאיתנו. מה זאת אומרת מאיתנו? הוא לקח את הנשמה שלנו שהיא חלק ממנו והוריד אותה פה לעולם ושם אותה בגוף ויצא בן אדם יהודי ואומר לו עכשיו תשמע אני את החוכמה שלי שחלק מחוכמתו ליראיו שזה התורה רצונותיו של הקדוש ברוך הוא יש לו 613 רצונות שלנו הוא נתן יש לו אינסוף רצונות אבל 613 הוא נתן לנו ואומר תשמע יש פה 613 מעטפות אתה מוכן לקחת אחת מהם ולתת אותה לפלוני אלמוני

עצם הזכות שביקשת ממני זה מספיק לי. אני לא צריך יותר מזה. זה הזכות. אז כמו שאנחנו אומרים שכר מצווה מצווה שעצם זה שקיבל שקיימתי את המצווה זה השכר. שזכיתי לקיים את המצווה זה השכר. אני לא צריך יותר מזה. על דרך זה שלכן אין פה שחור לבן. יש פה כאלה שהחשיבה שלהם אני מניח תפילין זה עושה לי טוב. אוקיי? אני לומד תורה אני יותר חכם. אני מקיים איזה משהו אז אני בשבילי אני מכיוון שהקדוש ברוך הוא יברך אותי זאת אומרת אני מנצל את הקדוש ברוך הוא כל כולו ניצול לצורך עצמו כמו שאנחנו לומדים פה עכשיו לפעמים אני יושב עם חבר'ה שלו מחבד ואנחנו מדיינים ככה ואז אומרים אני אומר להם למה אתם לומדים תורה בחור ישיבות למה אתם לומדים תורה מה למה לומדים אומרת מה אני לומד תורה מכיוון שאני רוצה להיות התורה שלנו מחדדת את השכל עשה אותנו מאוד חכמים תי לא יפה תשמע אני

אתן לך תרגיל בפיזיקה אתה תהיה יותר חכם אם זה המטרה שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה אז הנה אם אתה חושב שכדי להיות חכם יותר והמוח יתחד יותר בוא אני לך תרגיל בפיזיקה שאתה תתחד את המוח יהיה לך שתיגן חבל על הזמן אז למה אתה לומד שיהיה לי חלק לעולם הבא למי יהיה חלק לי הוא אומר לי יהיה חלק לעולם הבא זאת אומרת מה הקדוש ברוך הוא יצר את העולם והוריד לפה את התורה והחדיר את עצמו בתוך התורה ונתן את כל הקדושה ואת מה אתה אומר אני אנצלו שלי יהיה חלק מ בעולם הבא זאת אומרת תשלם לי על מה שאני עושה לך זאת אומרת אני עושה את כל זה כשהוא יתן לי תשלום אני רוצה תשלום בשבילי אני רוצה את התשלום שיגיע לי בעולם בטח בשביל זה אני עושה את זה שישלם 120 שנה אני פה שישלם שיתן על זה זה תפיסת עולם לך לפי חסידות יש מקומות שיותר עמוקים שיש אנשים שלומדים תורה 80 90 שנה

וחושבים שהם הם למדו את כל התורה כולה והם בעצם למדו אתה דרך היצר הרע בלבד, דרך הנפש הבהמית בלבד. למה? כי בן אדם ברגע שהוא מרגיש את עצמו בלימוד והתורה הזאתי מכבדת אותי ואני רוצה את הכבוד לא שלי של התורה שנמצאת בתוכי אז בן אדם הזה נותן כוח לג קליפות טמאות >> רק את העמוק מזור לניות >> רד אלינו כן ה >> אני התחלת בהתוועדות בדיוק >> אוקיי ה היהודים התוועדות היהודים כשכר על פעולה. לכאורה ניתן היה לקשר זאת עם הידוע שישראל נקראים עבדי השם. והלכה קובעת לגבי עבד עברי שחייב האדון להשוותן לו במאכל וממשקה בכסות ובמדור. זאת אומרת אם מישהו שלוקח עבד דברי הוא חייב האדון שלו חייב לתת לו לך יש בית אין לו בית לך יש בגד יתן לו בגד זאת אומרת מה שיש לך תיתן גם לעבד. ולכן כאשר אנו עוסקים בעבודת השם חלה כביכול על הקדוש ברוך הוא שהוא אדונינו

ואנחנו עבדים לו עבדי השם אז הוא צריך לתת לנו את כל צורקנו בהרחבה להשבותן לא זאת אומרת אתה נותן לנו את מה שיש גם לך אתה חי ברווחה הקדוש ברוך הוא אתה חי ברווחה אתה חי בעשירות לא חסר לך כלום אז הנה אנחנו עבדים אתה צריך גם לנו לתת את מה שיש לך גם הרי ככה כתוב שהאדון צריך להיות מושווה לעבד שלו לתת לו על פי תורה את הדברים האלה שיש לו אז אתה אנחנו עבדי השם עבודי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ואתה האדון לכן תיתן לנו גם מה שיש לך אך ההסבר זה אינו מתאים כחובה זו של האדון כלפי עבדו אינה דומה לסכר המצוות שהיא כתשלום בעל הבית לפועל אין זה שכר על פעולה אלא זוהי חובה אכלה על האדון כלפי עבדו כי הקונה עבד דברי כקונה אדון לעצמו ובכלל שכר המצוות שהקדוש ברוך הוא משלם לישראל עבור עבודתם כתשלום לפועל אינו ניתן לישראל

כעבדי השם. זאת אומרת, התשלום של הקדוש ברוך הוא לא לפי הגדרה של עבד מול אדון, אלא אנחנו מקבל את זה כשכר של פועלים. תכף זה נמשיך הלאה אחר כך לשוטופים, אבל כרגע הוא אומר שזה לא כמו עבדים אלא כי עבד אינו מקבל שכר על עבודתו. הוא חייב לעבוד בגלל שהוא קנוי לרבו. האדון שקונה עבד הוא לא בא לשלם לו שכר בכל יום. הוא לא נותן לו, הוא רק נותן לו את מה שצריך להיות לו מסביב. ואילו ההשפעות הטובות שהיו הוזכרו לעיל הן בדומה לחובותיו של בעל הבית כלפי הפועל. הדבר אינו נובע גם מההלכה הקיימת לגבי פועל כי היא תבוא זה עכשיו אומר משהו אחר נוסף שיש דבר כזה שאנחנו יודעים שבן אדם פועל שנכנס לעבוד בקרם האדון מותר לו לאכול כמה שהוא רוצה לא תחסום שור בדישור אתה יכול לתת לו כמה שזה אבל מה >> לא לקחת הביתה הדבר אינו נובע גם מהלכה

הקיימת לגבי פועל כי תבוא בקרם ראך ואכלת ענבים כנפשך כנפשך סובעך כי תבוא בקמת ראך וכתבת שבעל הבית חייב לאפשר לפועלים לאכול ממה שהן עושים בו שכך בענייננו כיוון שישראל נמצאים בקרמו של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ומבצים שמלאכה עבור בעל הבית הם נוטלים את צורכיהם שכל צורכי האדם נקראים בשם אכילה ממה שהם עושים בו זאת אומרת היינו צריכים ממה שאנחנו נמצאים פה מותר לנו לקחת מהעולם הזה מה שבעצם אנחנו עובדים בקרם השם כי מצווה זו אינ מתי לחובה על בעל הבית להכיל את הפועל אלא רק שיניח אותן לאכול יש הבדל בין אם האדון מחוייב לתת לפועל שלו אוכל או שהוא אומר לו תשמע אתה עובד בשדה בקרם איפה שזה תסתדר תאכל משמה בסדר אני רק לא אני לא אני אני נותן לך לאכול לא חייב להכיל אותך אבל אני מניח לך מתיר לך ומרשה לך לאכול ממה שהיה במקום

שאתה עובד ולהוסיף חובה זו אינה רק לגבי אדם העוסק במלאכתו אלא אף לגבי בהמה שעובדת לא תחסום שור בדישור לעומת זאת, היהודים הטובים שהוזכרו לעיל לגבי מצוות הם כביכול חובות שהקדוש ברוך הוא חייב לתת לישראל כשכר עבור עבודתם. ו עבודת ישראל בעולם שותפות. עכשיו הגענו למדרגה מ אה מעבד. היינו אחר כך אחר כך פועל אחר כך קבלן ועכשיו אנחנו מגיעים למצב של שותף. האם הבני ישראל נחשבים לקדוש ברוך הוא? עבד פועל קבלן או שותף הרבי מגיע כ שזה בעצם יש הסבר ויש לומר שההסבר לכך הוא לפי המורעיל שתפקידו של היהודי הוא לעשות מן העולם הזה דירה לא יתברך יש לומר שעבודתם של ישראל בעולם אינה נחשבת רק כקבלנות אלא יש לה גם משמעות של שותפות כיוון שהשכר לעתיד לבוא מבוסס על כך שישראל יראו עין בעין את כבוד השם את האור האלוקי שנמשך על ידי עבודתם באופן של שכר

מצווה מצווה. כלומר שהשכר אינו נפרד מן העבודה אלא הוא המשמעות של העבודה עצמה. יוצא שזה דומה כביכול להלכה הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב התרנגולים עליהם עד שיצאו אפרוכים ויגדלו אותם בעל התרנגולים וירווח ביניהם. זאת אומרת יש כאן מצב שעכשיו הוא מגיע ואומר תשמע יש פה שותפות. מה היה שותפות? בדרך כלל אם בן אדם אומר תשמע יש לי כאן תרנגולים הוא בא לשכן שלו אומר תשמע אתה יודע לגדל אפרורכים אז בוא נעשה ככה אני אתן לך את התרנגולים אתה א תביא אותם למצב שיגדלו שיצאו בו אפרוחים נגדל את האפרוחים וכשהם יגיעו למצב של תרנגולים נמחור אותם כתרנגולים נתחלק ברווח זאת אומרת אנחנו נעשים שותפים באיזשהיא דרך על דרך זה הקדוש ברוך הוא יצר את העולם ואומר לבני ישראל הנה תשמעו עכשיו מה אנחנו צריכים אני יצרתי את העולם ואתם צריכים להביא לגילוי של אור אלוקי

בתוך העולם. זאת אומרת אני נותן לכם את הירצרתי את העולם ואני מכניס אותו בתוככם ומכניס אותכם בתוכו. אתם פועלים גילוי אור של דירה ותחתונים על ידי קיום התורה והמצוות. מה יוצא לנו מזה? גילוי אלוקים של הקדוש ברוך הוא, גילוי מות המשיח, מות תחיית המתים וכולי וכולי. יוצא מצב שהקדוש ברוך הוא נתן את שלו. עם ישראל נתנו את שלהם והתוצאה מתחלקת חצי חצי. זאת אומרת מה? יש פה מצב של שותפות. שניהם נהנים. הקדוש ברוך הוא נהנה מגילוי של דירה בתחתונים שנתבצאה בגלות. בני ישראל נהנים מגילוי של משיח תחיית המתים וסיום הגלות. ואז יוצא מצב ששני הצדדים הם כשותפים שנהנים מהמצב הזה. אז לכן אין פה זה כבר מדלג על החלק של עבד, פועל, קבלן, אלא מגיע למהות האמיתית שבני ישראל שותפים, כמו שאנחנו אומרים, ויכול השמיים וארץ, שיש פה עניין שבני ישראל שותפים לסירת

העולם. יוצא שזה דומה כביכ הקדוש ברוך הוא מסר את עולמו לבני ישראל כדי שיפעלו בעבודתם שאלוקות אשר קיימת בעולם בכוח היינו בהלם בדומה כביכול אפרוחים הנמצאים בכוח בביצים תתגלה עד לשלמות הגילוי לגדל אותם והרווח של עבודה זו של עם ישראל והקדוש ברוך הוא כי אין שותפות ביניהם הקדוש ברוך הוא מתענה כביכול מכך שמתממש רצונו אמרתי ונעשה רצוני כמו שאמרנוזה שמופיע בחז"ל שמשתממש רצונו שני מה הרצון שלו? שנתאו הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה ותחתונים. דירה אדם מתגלה בתוכה במצב הכי גלוי שלו. בחדר הפנימי הוא יכול להיות ללא בגדים. הוא יכול להיות בגדים של הבית, הוא יכול עם בגדים של ניקיון. בכל אופן, הדברים ש בדירה מתגלה האדם כי שהוא במהות שלו ללא כיסויים, לא בניגוד למה שהוא ניגע כלפי אנשים אחרים ברחוב או במקום אחר. אז

אומר הקדוש ברוך הוא נחת רוח לפני שנאמרתי ונעשה רצוני וישראל מה החלק שלהם מתענגים לחזות בנועם השם בגילוי אלוקות שפעלו בעבודתם זו השותפות וזו אינה שותפות רק ברווח שולי בגילוי התענוג שגורם את עבודת בני ישראל אלא מדובר פה על רווח שקשור לעצם מציאותו של העולם בדומה להלכה של העיל ששותפים באפרוכים שיצאו מהביצים עצמם כדברי חז"ל כל המתפלל ויכולו כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שאמירת ויכולו היא להעיד ולגלות את ההכרה בבורא עולם שזוהי התכלית של כל עבודת בני ישראל בעולם שנברא בששת ימי בראשית ועל ידי גילוי אלוקות בעולם והפיכת העולם עצמו לדירה לא יתברך נעשים שותפים לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית לפי זה יש לומר שהחובה לשלם לישראל שכר מצוות בעולם הזה להסיר את ההפרעות ולהעניק טובות המחזקות את ידינו בקיום התורה מבוסס את

ההלכה הזו שהנותן ביצים לבעל התרנגולים ויהיה הרווח ביניהם שהלכה היא שבנוסף לחלק לחלק לחלק מן הרווח אשר הנותן מחלק לבעל התרנגולים לאחר שהוא יגדל אותם הוא חייב להעלות שכר עמלו מזונו בכל יום זאת אומרת אומר בן אדם ככה לי יש רעיון בסטארטאפ אומר הבן אדם השני אני יכול לבצע לך אותו אז אומר אוקיי בוא נהיה שותפים בסדר אני שותפים בזה אבל מה במשך אני צריך הרי ביום העבודה שלי אני צריך יום יום לעבוד על זה אם אני צריך לעבוד על זה אני צריך על זה תשלום אז למרות שאנחנו שותפים למרות שיש לנו את האופן הזה אני בכל אופן שותף שצריך אני עובד כל יום ואני צריך על זה לתת תשלום עוד דבר דוגמה יותר מחודדת מזה נניח שלבן אדם יש מכרה שטח אדמה של מכרה אין לו כסף הוא לוקח את הבן אדם השני ואומר לו תשמע בן אדם אחד אומר תשמע אני מוכן

להשקיע א בשטח שלך שיצא משמה שיוצא משם זהב אומר בסדר אני נותן את השטח אתה נותן את הכסף אבל מי יבצע את העבודה זאת אומרת תביא אנשים אחרים יבצאו את העבודה תשלם להם נכון אומר הבעל נכון חלק מהשקעה זה לשלם עבודים אז אומר בעל השטח אתה יודע מה אני אעשה את העבודה מה אכפת לך אם זה אני אוהב אני גם שותף אבל אני גם אעשה את העבודה אבל בזה שאני עושה את העבודה תשלם לי עליה למרות שאנחנו שותפים אז אתה משלם לי גם על הביצוע היומיומי וזה מה שאומר כאן בדוגמה הזאתי שבכל אופן למרות שיש למרות שיש חלוקה בין התרנגולים בזה שנותן את התרנגולים את האפרוחים לגדל להם שיהיו תרנגולים בכל אופן הוא אומר עד שתגדל אותם אתה צריך לתת לי בכל יום על זה שאני עושה את העבודה הזאתי זאת אומרת למרות שאנחנו עם ישראל לדוגמה לענייננו למרות שבני

ישראל שותפים לקדוש ברוך הוא והשותפות התחלק שגבו משיח שזה זה תגלה הכוונה כל אחד עם הצד שלו אבל בינתיים בני ישראל עובדים אנחנו עובדים בגלות אם אנחנו עובדים בזה אנחנו פועלים בסופו של דבר ששותפים למטרה הסופית אבל בינתיים אנחנו צריכים לאכול אנחנו צריכים ביית אנחנו צריכים בגדים צריכים ילדים צריכים יותר הדברים ש בשביל זה אנחנו צריכים כסף אז לכן הקדוש ברוך הוא בתוך כדי זה משפיע לעם ישראל תוך כדי עבודה גם את החלק הזה של מתן שכר של יום יום וכאן הנה אומר וכן בעניינינו שבנוסף לחובה לגבי חלוקת הרווח לעתיד לבוא כשותפים לאחר שישראל השלימו את מלאכתם בעשיית העולם לדירה לא יתברך הרי זה גם בזמן הזה במשך תקופת העבודה קיימת החובה להעניק לישראל שכר עמלם ומזונם כדי שמה שיוכלו לפעול כראוי נשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות המצווה עדיין בגלות זה גם

הולך עדיין בגלות נשב פנויים זה כאילו נשמע אמנם למות המשיח שנהיה פנויים לשב וללמוד אבל מדובר פה שנשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות את המצווה בנוסף צב לעבודה שאנחנו עושים אות ז השכר הגשמי צריך להינתן מראש עניין זה קשור במיוחד לתקופה שבא אנו נמצאים חודש אלול חודש הנה ליום הדין שהדין בראש השנה הוא על עניינים גשמיים לפי כולו אמור להעיל מובן חשוב הרבי מקשר את זה שחודש אלול מה זה עניינים הגשמים כל מה שדיברנו לפני כן שצריך לתת לנו את ה את התשלום שכר המלם ומזונם כדי שנוכל לקיים תורה ומצוות עכשיו אומר בראש השנה בא הדין על החלק הזה של הדברים הגשמיים שצריכים לקבל על המתן זה שכר הפעולות היומית שתהיה במשך השנה כמה יהיה לכל אחד זה מה שהולך להיות הדין בראש השנה על זה הולך להיות הקביע לפי כל האמור להעיל מובש שמלבד זאת שביותנו עבדיו

של הקדוש ברוך הוא צריך הקדוש ברוך הוא לספק את כל צורכנו במזון בלבוש ובבית עד לאופן להשוותן לא כביכול ולבד זאת שגם מפני היחס של בעל הבית לפועל הרי כאשר יהודי עסוק בעבודתו בשדה ובחרמו הקדוש ברוך הוא הוא בקרמו של הקדוש ברוך הוא הוא צריך לתת לו את האפשרות של ואכלת כנפשך סובך זאת אומרת למרות שאני אוכל בקרם שלך זה הרי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה שלו זה שהוא שם אותנו פה הוא נתן לנו גם הוראות איך להשתמש בעולם שלו כן מזה מותר לך וזה אסור לך זה העולם שלי זה מותר לך אם תחצה את הקו אתה עושה בניגוד לרצוני זה נקרא שאתה עבריין שעובר מצד לצד עבר עבירה אתה עובר מצד לצד אז יש לך את העולם קיבלת אז זה מותר לך אתה אצלי בבית מותר לך להשתמש במטבח מותר לך להשתמש בסלון אבל אסור לך להיכנס לחדר שינה שלי, אסור לך לגעת במחשב שלי, אסור לך לעשות את זה. בן

אדם מרגיש כאורח, אבל ברגע שהוא מתחיל להרגיש שכבר בעל הבית לא נמצא איתו, הוא מרגיש שזה בית שלו, אז הוא מתחיל להיכנס לחדר שינה, נוגע לו במחשב, נוגע לו זה וזה וזה, בסופו של דבר הוא בעצם חוצא את הקו ש שהבן אדם הכניס אותו אליו הבית, אבל הוא בעצם כבר מחליט שהוא בעל הבית על הבית הזה. ואז בכלל הוא שוכר, הוא רק יודע שיש מישהו שבכלל אם הוא קיים כבר או לא קיים שאומר שזה בעל שהוא זה הבית שלו אז אצלו נמצא איפה שהוא בתת מודה דרך זה אנחנו באים כאן לעולם והקדוש ברוך הוא אומר הבאתי אותך בשביל א' בג אבל אנחנו מרגישים שמותר לנו להמשיך חוז חט י למה כי הוא לא רואה הוא לא נמצא אנחנו לא מרגישים וזה הנה פה עשינו ככה פה זה אנחנו מותר לנו לחצות את הקו הזה להגיד ככה לדבר ככה להגיד זאת אומרת אנחנו משתמשים בעולם שלו לצורך האישי שלנו מעבר בר למה שהוא נתן

לנו את הרשות ומה הוא אמר לנו בעצם יגיע כפיך ותוכל זה הכל אנחנו מכניסים את הראש מכניסים את הנשמה מכניסים את הגוף יגיע ראשך כבר הכל הכל נכנס בתוך הדבר הזה למרות שהוא אמר לנו פה אתה שם פה רק הגיע כפיך כי תאכל ואנחנו מכניסים הלאה את כל כולנו ומלבזו שגם מפני היחס של בעל הבית לפועל הרי כאשר יהודי עסוק בעבודתו בשדה ובחרמו של הקדוש ברוך הוא צריך לתת לו את האפשרות של ואכלת כנפשך חסובך מקרמו של הקדוש ברוך הוא והעולם הזה וזאת אפילו מצד הגוף והנפש הבהמית הבהמה שבאדם כי מקרא מלא דיבר הכתוב לא תחסום שור בדישו הרי בנוסף לכל זאת חלה כביכול על הקדוש ברוך הוא חובה מה החובה שיש לו בנוסף לזה למה שתת לנו גשמיות ויש לו חובה לישראל להעניק להם ולדאוג להם כבר כבר לפני כן לשכר עמלם ומזונם כדי לאפשר להם לבצע את עבודתם או

בפשטות שכבר בתחילת השנה שזה ראש השנה זוכה כל יהודי בדין מה הוא יקבל בחודש אלול הבא עד חודש אלול הבא למרות שהוא בעצם צריך לתת לו ביומות יתן שכרו איך הוא עבד לא עבד אבל מה בראש השנה כבר נקבע איך כל השנה אתה תקבל ונכתב ונכתב לאלתר בספרם של צדיקים גמורים לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה ובאנחו מזוני רביכה וכולם רביכה גם בגשמיות כפשוטה כאשר הקדוש ברוך הוא נותן ליהודים גשמיות הם הופכים זאת לרוכניות וממלים את תפקידם לעשות לו יתברך דירה ותחתוני >> אמן Ja.