שולחן ערוך הרב - כולל בוקר יום שני י״א תמוז תשפ״ה - סימן רעו סעיף ג׳ - הרב שמואל רבינוביץ

תיאור

קהילת חב״ד 770 רמת שלמה ירושלים בשיעור זה נצלול לעומק דיני הדלקת נר בשבת על ידי גוי, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. נלמד איך השכל התורני מבחין בין מצבים שונים של קבלת טובה מכוחות חיצוניים ומהי הדרך הנכונה להתנהגות עם "גויים" הפועלים בסביבתנו. *סיכום השיעור* השיעור עוסק בסימן רעו סעיף ג' בשולחן ערוך הרב ודן בדינים המסובכים של הדלקת אור בשבת על ידי גוי. *הנקודה המרכזית* היא ההבחנה הדקה בין מצבים שונים: כשגוי מדליק בדברים של יהודי לטובת היהודי - אסור ליהנות, ויש חיוב למחות. אך כשהגוי פועל מדעת עצמו או בדברים שלו - אין איסור. השיעור מדגיש את עניין *מראית העין* ואת החומרה המיוחדת כלפי גוי "תלמיד חכם" שמכיר בהלכות ובכל זאת מתעלם מהמחאה. *הנקודה המרכזית* *העיקר הגדול שיוצא מכל הדינים האלה הוא שיהודי צריך לשמור על זהותו הרוחנית גם בהתנהלות עם כוחות חיצוניים*. כשגוי פועל בדברים של יהודי או למען היהודי - נוצר קשר שעלול להכשיל את היהודי באיסורי שבת, ולכן יש חיוב פעיל למחות. אך כשהגוי פועל מדעת עצמו ובדברים שלו - אין ליהודי אחריות על פעולותיו. *זוהי הדרכה עמוקה באופן עבודת ה' - מתי לקבל ומתי לדחות השפעות מהסביבה החיצונית*. *עיקרי השיעור* * *איסור הנאה מהדלקת גוי בשביל יהודי* - כשגוי מדליק בנר של יהודי או בשביל יהודי, אסור ליהנות מהאור, וחייב למחות בעדו לכתחילה * *גדרי מחאה וגירוש* - גוי "תלמיד חכם" שמכיר בהלכות ובכל זאת מדליק למרות המחאה, חייבים לגרשו מהבית משום שאינו שומע למחאה * *חילוק בין דברי הגוי לדברי היהודי* - כשגוי מדליק בדברים שלו ומדעת עצמו, אין חיוב למחות בו, ואפילו מראית עין לא חוששים * *דיני חולה ורוב* - לחולה שאין בו סכנה מותר להגיד לגוי להדליק, ובמסיבה מעורבת הכל תלוי ברוב - אם רוב גויים מותר ליהנות * *עניין מראית העין בהלכה* - יש חשש שאנשים יחשדו שהיהודי ביקש מהגוי להדליק, לכן יש גדרים מיוחדים להימנע מחשד זה