חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״ששת ימים תוכל מצות״ #3 - לקוטי תורה פ׳ צו - הרב יוסף יצחק הבלין

רוקיע זה מחיה את הרקיע וזה שאמר תת שאורץ זה מחייה את הצומח המימר של הקדוש ברוך הוא המלובש במימר תד שאורץ ומקיים מסתבו הלחם וכמו שכוסוב בליקות תיר להריז על פרשתף כי אויס דבר השם נכנס באויס המוזון והוא זו הדבר השם שנכנס במוזון שזה התת שאורת שהקדוש ברוך הוא אמר בממורס חיסודם אינו מן הלחם עצמו אלו מן הכוח האלו כי פי שבחם לא יהלחם יחיה עוד כי על מוצופי השם יחיהודום זהזה הנקודה אך צורך לאובין על גם באודו מלומש דבר הבי כי מהמרנס עודום ואם כן לא מעיקבל חיוס מהלחם שמלובש בו ממים תדש אורץ גם על האדם יש מים נעשה אודום זה מחייה את האדם מה מחיה את האדם נעשה אודום אז למה הוא צריך להגיע לתת שעורץ אתה אומר לא יהיה על הלחם כי אם על מויצפי ההיה החיו הוא של הלחם החיו של הצמח גם האודם יש לו חיו שהקדוש ברוך הוא

אמר נסה אודום כמו שאמרת שורה מובן מדוע צריך אדם לקבל חיותו מדבר בר השם המלובש בלחם ולא מספיק החיס מפהם השם המלובש בוי בעצמו אבל כורך צורך לאמר שיש עדיפות ומילה בדבר השם המלוב בשביל לחם גשמי לגבי דבר השם דנסודו מצליכים להגיע למסקנה שיש מעלה במימר שנמצא בת שורץ על המיימר של נס אודו וזה דבר שצריכים להסביר אותו אז כאן הוא עולשה הקדמה גדולה למעשה זה בנוי על כך שבסופו של דבר מה ש מה שמה מה שהולך להסביר כאן שיש פעם אחת אנחנו מדברים על זה כל הזמן שיש אוילמת מטו ואויל התיקון כאן הוא הולך להסביר מה זה אוילומטו מהתיקון אוילומטו הוא יותר גבוה מהתיקון וגיע הוא רוצה להגיע אחר כך שהתת שאורץ החיות של הדבור מגשמים זה זה מאויל מטו זה זה הנקודה אבל קודם כל להסביר את כל ה את כל התהליך איך שזה עובד בספרים האלה המעלה היא שכל פעם אתה לומד

נושא שכל הזמן אתה פוגש אותו בחסידות אבל פעם להסביר את זה כאילו להסביר מה זה איך זה עוב מה זה הדבר הזה וכאן כאן הוא הולך להסביר את הנושא של טויו להבנת העניין שהזבאר לאלן יש לבאר בקצרהין אוילומתיקון ואווי לא מטו ואניין שבירסקילים דויל מטו שנזכר בכיס אריזה בכיס הריזה כתוב שהיה אומיוב היה שביר סקלים ואחר כך יש אומ תיקון וזה הולך להסביר בתוירס הסוד מבואר שיש לו מסרוכנים שקודמו לבריסלום הזה הגשמי שבכלוסם באולם הגשמי בכללוס הצילוס בריצה אומק בשם סדר שתלשלוס שלשלס של אילוכ מהשני וגילנו האריזל שסדר שלו זה ובמיוחד העולם הראשון אומינוס ניקרו בשם אומיק אך למח למילו מכל הילומס יש אום רוחני אחר המכונה אוילום הטו ונירמז בכוס ואורץ אויסטויו לפי שבוילום זה שויר חורבון המכוון שביר הסכילים כיסוי אריז קוראים לזה שביר

הסכילים טויו זה כזה עולם שהיה טויו וזה לא היה טוב שהיה שביר הסקילים ואחר כך מגיע אומיק והשביר הסכלים וכל הדברים האלה נכנסים לאילומתיקון באיזשהו באיזשהו צורה ולכן יש את שיש יש את שתי הדברים האלה ביאור הדוב בספרי קבו למבואר שבכל אוילום אוילו מדילו מסילו יש אורות וכילים פירוש אוירוס אמחיוס והוירו לקיגל באוילו זה האוירוס אוירוס זה משמ >> [כחכוח] >> זה מסמל את העניין של חיוס, זה האור הלוקי שמתגלה בעולם וכלים הם הדברים שבהם ועל ידם מתגה וחיו זה משל לאור וכלי באדם אם ירצה להמשיל את הדבר אצל האדם מה זה החי מה זה האור ומה זה הכלי חיוס הנפש היא האור והגוף שבו מלובש חיוס הנפש הוא הכלי אז ככה זה משל כמו שהחיוס הנפש זה האור ויש גוף שזה הנש גוף שזה הכלי ככה יש למלו יש אוירוס וכלים יש את האורות שזה הכוח השפעה ויש את הכלים איפה שזה מתלבש איפה

שזה נכנס אז ככה זה זה היסוד של של אוירוס וכלים [נחירות בוז] והסביס סיבה לשבירת הכילים באו לא מטוי לפי ששום יש אוירוס מרובים וקיילימוטים הבעיה בטו שיש הרבה אורות אורות גבוהים אבל אין קילים לתפוס את זה וזה גרם להתפוצצות זה גרם ל לשבירס הכלים הכלים לא הצליחו להחזיק אה >> המפץ הגדול >> זה לא יודע אם זה זה אבל זה כאילו אומר שאויל מטוי הוא היה אוירוס מרובים אורות מרובים וקיילים מוטים אז אז שבאו מטויר סגלים שהקדוש ברוך הוא הם גדוילים ועצומים באויד ואין הקילים שבאוילו מתויו מסוגלים לקבל ולא ולאכיל את האו שבוהם ולכן שתברו כל אז הוא נותן דוגמה לזה על דרך מים הרזלבו שנכנסו לפרדס בן זומו איצ ונפגע שמולי לא מסוגלים לאוכלים בקסידס והגילוי שפרדס הנה לאז בלבד שלא קיבל מאומו מכניס לשום אלא גורמופ במדרג נפר נטרפ דיטוי

ככה ככה מפרשים שמה כתוב בן זו ביצג שנתרפה דעתו הוא ראה את האורות האלה זה היה יותר מדי זה גרם לו לשבירה וניטרפות דייטו זה דוגמה למה שקרה באו למטו היה אוירוס מרובים וקיימותי [נחירות בוז] ולכן הוא כבר אז אז זה נתן דוגמה שרב טרף שהוא נכנס לפר הרב נכנסו לפרדס אבל רב טרף בן זיומו איציץ ראה ונפגע. הוא לא הצליח עד שעד שאחה אח שאחר קיצץ מנת אצל אחר אצל א אחר שזה זה ישן הוא קיצץ בנטיות >> וכן והוא יצא לתרבוסרו זה הדבר הזה עוד אחד >> אה >> זה עוד אחד >> יש שתיים