חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״ששת ימים תוכל מצות״ #2 - לקוטי תורה פ׳ צו - הרב יוסף יצחק הבלין

כתוב שפסח מצזו שעונו יכנם על שול על שם שלי יספיק בצקס זה זה לא זה הרי בלבוכה כבר נצטבו על מצס מרוירים יכלו עכשיו משאל עוד שאלה באויד זה שכאן אנחנו אוחזים בעוד קכד את טור הימני השורה האחרונה האדניגל מלך מלכוכים היה בחצות לילה מתי היה נגלה מלחלכים בחצל לילו שעובר השם לינגו אפס מצרים ופוסח וכמר אני ולאמרלוך שמתי זה היה זה היה בחצי הלילה וציווי וציווי עלמצרים יכלו כחציל או שהפסח נכול אל חצ הרי הפסח לא נכל אלד חצות אז מתי יש את המצורים יכלו עוד לפני חצות וכן מצזו שכל גם אם כן כ חצוז דוקה ואם כן איכו על שום שניגלה עליהם מלך מכם מלוכם איך אתה בא ואומר שהמצא האלה שאנחנו אוכלים זה בגל שמרל בלח ו שאכלו בצו ממצרים ויופס של מצרים הם שני סוגי מצות במדרג מדרגת מדרגתם הרוחנית שיש כאן שתי סוגי מצה יש את המצה שאכלו לפני חצויס זה דרגה אחת

המצויס אחר כך יש מצו שניגלו על מלך מלך לוחם ספצקס זה מצא אחרת זה מצה מדרגה אחרת דרגה יותר אחרת והנה גבי בערב תכלו מצו שם המצו שכלס קציב מצויס חוסרוב כתוב מצו בלי ו מצת כאילו גבי וייפו מציא מצרים בפסניס שמה כתוב מצוס מולי בבוב יש גם יש הבדל נוסף שכתוב על מצלי וקשוב אחר כך מצתוב והיינו כי אבוב שצורסיק ויוד מלמעלה למטו כל אומר כאן בהערה תשע כל אות ואות מחוף בזוציות התורה בהרה תשע היא המשכת חיות וכוח מיוחד פרטי שאינו נמשך באות אחרת ולכן גם תמונתן בכתב כל אות היא בתמונה מיוחדת פרטית כל אות יש לה המשכה ולכן כל אות נראה אחרת המורה על ציור והמשוכה וסגלוסיר והחיוס והכוניגלה ונמשך באויזו אז כיבוב שצורוסק ירד מלמטו מלמעלה למטו זהו עניין שוכה וגילו עיר אלוקי למטו זה מדגיש את הנקודה הזו שלמשוךס גילו אלוקי

זה למטו זה אבוב שיורד למטו ובניוניננו גם מצו אבוב מלסגלזו מה שניגלו על מלך מלך לוכים הבוב הזה מצו זה מדגיש את הנקודה של נגל לו שיור למטו שהקדוש ברוך הוא נמשך למטו >> לכן עושים ו כזה >> מה איזה ו >> דפיק כאילו בשבירה של הזה אני בחבד לא ראיתי את זה שזה >> לא יש את הגדול אבל אה נזהרים שיהיה כזה >> שיב >> כן >> אני שמעתי שיש דבר כזה >> כן >> אבל לא ראיתי את זה אצלנו תן לו תן לו סנו כתוב לשבור לחמישה חתיכות שכת >> שניח חמישה חתיכות אבל לא לא לעשות ו >> אבל אכן שמעתי פעם שמעתי שיש דבר כזה ואם כן אוי בספינס מצו האכוס בערב טכלו מצוס שמצו דקם חצ ואם מצס חוסר לפי שבמצו לא שוכי מאחר שזה אוקידם שניגלו עליה מלך מלכוכים המצס הראשון שאיכלו שמה זה לאזה לא היה המשוכה של גילוי אלוקוס למה כי זה עוד היה לפני שהקדוש ברוך הוא נגלו עלי מלך מכם

לוכ והביז המצה השנייה שכוסיפו מצוס הוא המצח חצ והוא מול בבנו אח שניגל המצו הגשמי שאוכלו בני ישראל בצ יס מצרים שרתה התגלות אלוקית דניגלו עליה מלך מלכי המלוכים שלכן כסיב כפי שיבואר בריכות בהמשך הממה שלכן כסיב מצויס מול לבוב לא ארוס על המשוכב והגיל שבתו מצוס זה עכשיו זה מצס אחר זה מצויס שמג שמגלה אלוקות לכן לכן יש כל הקושיות שהוא שאל למה איך אנחנו עומרים על שם שניגלו עליה מלך מלחם לו הרי הקדוש ברוך הוא כבר ציווה קודם על מה שם יכלו ואחר כך כפסח מצזו על שומרים על שניגלו הרי מצזו שאנו יכולים בגלל שציונ הקדוש ברוך הוא לאכול מצות התשובה היא שיש שתי סוגי מצות יש את המצות שבלי ו ששמה כתוב מצוס בליוב שזה לא מביא שוכל לכוס בגילו למטו מצוסוב זה אחרי ש נגלה הקדוש ברוך הוא אז הקדוש ברוך הוא המשיך במצילו לקוס

יש גילוי לכוס שנזג למלך לאחק הקדוש ברוך הוא כן נאמר בהגודל מצזו שנוכ שומו על שום שלא יספיק בצק של אבותינו להחמיץ עד שנקל עליהם מלך מרחמלוכים שהוא יין מצוס מול בבוב שאוחצ דווקא שמצו שעון הוא גם כן מבחינה זו לכן אנחנו מדגישים את זה אנחנו הולכים הרי רבי גמליאל אומר כל של יום השלוש הדבורים האלו בפסח לא יוצח חובוסון פס פסח ש הך למעל שמו מהצו שעון לא הולך למעל שמו הולכים לאכול מצה עכשיו זה הקטע האחרון בהגדה לפני שהולכים לאכול את המצות אז אומרים אז אז גמלי אומר שצריכים להגיד למה אנחנו עושים את כל הדברים אז פחסידס אז באים באים לא אומרים לבן אדם תשמע לך תשמע מצזו שאתה אוכל זה הגילוקוס זה הגיל זה המצס האלה זה המצס שהקדוש ברוך שהקדוש ברוך הוא תגלה מלך מלך לוחם הקדוש ברוך המצ הזו זה גילוקוס למט למטג אחד

על פי שכל מצח אנחנו הכלים מצ לפני חצות עכשיו מכל מקום שיר בתוכו מדרגסכוס שבמצאו אוכלו בני ישראל בצ מצרים מצב שבוהם שיר הגילוניגלו עליהם מלך מלכם לאחם הקדוש ברוך הוא והיינו גצל מצו בד שגם כאן נכתב מצמא שמה גם כן כתוב מצמא בב שמזה מאוחר דמץ זו שכל מגם כן מבחינה מדרגה זו כי גם כאן כתוב את את הבוב וזה גם נקודסתירוץ על השדל מה השיכוס בן שישס יומי תחלצבי צרס מה הקשר בי למה שמצרס לפי שהמצך שמ הפסח יש בו מסג לזוז הקדוש ברוך שמלוב ורק מצד סגזו נמשוך עם הגילוים של פסח אחרי שיש את הכילס מציומים שיש את שמצא האלה שמביאים גילוי לקות על ידי זה נמשך הגילוי נשכים גילויים הגדולים של שביעי של פסח עכשיו במובן הכל כל הקושיות ירדו ירדו ה ירדו כל השאלות ששאלת צריך זה לא חייב >> אה >> מעניין זה לא חייב לאכול כל הש

>> אה >> לא אין אין אין אין חיוב >> אין חיוב >> אבל השאלה היא אם זה באמת אם זה נקרא אכילת אלוקות זה רק בעיקר שזה >> המשך שבי של פסח הגילו >> הגילוי של שביעי של פסח הגילויים הגדולים של שביעי של פסח ואח של פסח שואל אף על פי שבאמת אנחנו לא חייבים לאכול מצות כל היומים הכוונה היא אבל ש חומץ אסור הרי >> אז צריכים מצ זה העניין הזה של גילוכלים מצוכים גילוס השאלה אם יש באמת יש באמת עניין לאכול מצות >> א לאכול מצות פסח צריך סוד >> אז מאכל האמונה זה גם כשאין חיוב >> בטח >> אז אני לא כל כך אוכל מצות בפסח כן מי ש לא יכול לא יכול קשה זה עושה עושה כאב רמקבלים את האמונה בקצת מצות ויש כאלה שצריכים הרבה >> אני שאני מקבל את האמונה אני מקבל כאב ראש זה כתוב על הרב יהודה אני גיליתי שיש לך ראש >> אני אכל מצות הרבה אני קם עם כאב ראש כאב

ראש חזק מאוד וגיליתי אחרי שנים שזה בגלל המצות יש כאלה שאוכלים כנראה המצות המצות יש להם א הרבה הרבה >> זה היה זה היה לחם שנתנו את זה לעבדים >> של א שהם לא שלא הצרכו לאכול הרבה נותן הרבה קלור >> מתקל זה מתקל קשה מתקל קשה >> איצ'רד המסמד היה אוכל רק את הכזיסים >> הוא כל >> לא לא הוא אכל רק את רק את הכזיסים כל הפסח >> אפילו שבס לא אכל שום מצותח >> רק את כזיסים שחייבים בליל הסדר. למה? חשש >> בגלל שהוא חשש שיש אולי חשש חשש חשש חשש אז מה שחייב הוא אכל וזהו וזהו זה רק את הכזרת מה אני צריך לאכול מצות להסתבך עם שאלות רגש שובי גדש שובי לא הלך לעות מצות הוא שלח שליח אומר אם זה טוב לתורה ששליח עושה שליחותו אז אני לא רוצה להסתבך השליח שיש >> הוא שמח על שליחות >> כמה יש לכם קצת >> גם גם כתוב בזוהר שזה מכל לדעסטה

>> שמאכל הרפואה >> אני זוכר שנה מסוימת שאכלתי מעץ היה לי כאב נורא ברגליים לפני איזה חמש שנים היה לי מאוד כאב רגליים אחרי שלבשתי כבר נעליים וזה לא עזר לי ולא עזר לי ווזה ואמרתי לעצמי כי אני אוכל אני אוכל פסח את המצות ששם יביא לי שמץ שזה מביא רפואה שיביא לי כבר רפואה >> אז אז אז יש טעות כאן אנשים חושבים שהרפואה באה על ידי המצות כאילו שהמצות כאילו מרפות לא אחרי פסח שלושה ימים אחרי פסח גיליתי נעל חדשה והנהל החדשה עזרה לי אז אז מאס זה לא דווקא שזה מביא את הרפואה בדיוק מה מהמצה על ידי המצע מקבלים רפואה זה ומאמת אחרי זה היה לי שנים שנים הרבה שנים טובות כאילו עם הנעל החדשה שגיליתי את זה כאן בבית הכנסת אצל מישהו שלובש את זה כדי להבין את ההבדל בין שתי בחינות מצא הנעל עכשיו למה הוא נתן כאן את היסוד שישי שתי

סוגי מצות >> שתי דרגות >> שתי דרגות שיש מצה שלפני לפני שניגלו עליהם לפני שיש את המצות ש אחרי שניגלים כדי להבין את ההבדל בין שתי בחינות מצנל מקדים תחילה ביורתם שאדם צריך להכילה שתייה גשמ כדי להזכין הוא הולך להסביר למה בן אדם צריך לאכול אכילה גשמית כדי להתקיים והנה ניתן לקח מצה שאין סגלוס קשור בעצם המצמ של איך שיך לא שיש גיל אלוקי במך לגשמי אלא שהקדוש ברוך הוא הוציב לך מצח למצב בני ישראל הולכו בציו ממצרים ובסכר זה אנו זוכים לגיל אלוקי ככה אפשר להגיד אפשר להגיד שזה שאוכלים מצות על דרך מה שאמרנו בהתחלה שהחינוך אומר שזה בשביל לעורר להיזכר ועל ידי זה בן אדם מקבל את העניין של ה של אמונה אבל המיטה של דובו הפירוש דמצבוב הוא שבתךמצ הגשמסלו עצמו שבהם מקצח מסלבש גילוי אלוקי גבוה מאוד שזה נרמס אז בואזבוב קנל שבוב זה המשוכה לעומת המצות

שאכלו קודם חזוס שלא יווי כזה כדי להסביר יסוד זה שבמץ גשמס מלובש אוכני ביויסר איך אפשר לבוא ולהגיד דבר כזה שאוכלים מצגש מקבלים אלוקות מקבלים גיל אלוקות זה חורס דבר שצריכים להסביר אותו מה זה אוכלים גשמיות ומקבלים אורות אלוקיים מה כאילו מה מה זה אז לכן מקדים בור באסריזל בעניין ההורסליונים התמונים במאכולים גשמיים דווקא אז הולך עכשיו לדבר על הנקודה הזו ש בכל אכילה גשמית גם שם טוב אומר יש גילויים גדולים בתוך המאכל שבן אדם אוכל יש גילויים גדולים לא ם כל זה צורך להגדים העניין מה שכוסוב כלא יהל לחם לבד יחיה אודום ובזה מתורץ הקושיה איך יש בכוח הממך לאכיסודם בזה זה שכתוב כי לא היה ללחם לבד חי אודום בזה מתורץ הקושיה עלי הלחם הוא בחינת שמח והודום הוא מבחינת מדבר ואם כן איך חי הצומח שלמטו הרבה ממדרגס עודום איך

יכול להיות שהצומח שהוא הרבה יותר נמוך מהמדרגה של אדם שהוא שהוא יהיה בחינס מחיה להמדבר שלמעלה ממנו הרבה איך יכול להיות שמאכל גשמי >> ספרתבה למי אתה אומר? לךכן כל הכבוד גם לך גם אתם אז מדרי מדריג הסחיו של אודום היא למה לא הרבה ממדריג הסחיו של צמח ואפילו של בעל חי שהוא סוג אח לגמרי של חיים ואיך זה שעל ידי אחי סמי אחי חי תתחזק החיות של אדם איך יכול להיות שהחיות שהאדם הוא הרבה יותר גבוה איך הוא צריך להגיע לקבל חיות מה מבעל חי על זה מתארץ הכל כוסו כי לא יהיה ללחם לבדו היינו מצד עצמוס הלחם יחיהודו זאת אומרת הכוונה לא יהלחם לבדו הכוונה היא עץ לא מצד עצמוס הלחם יחיה עוד לא יעלה ללחם לבדו אלא על כל מוציא שמלובש ממש בהלחם הוא המחייסודם זה מה שהפסוק אומר לא יהלחם לבד יחי דם אתה צודק אי אפשר להיות שהלחם עצמו יחייה

את האדם >> לא הלחם הזה שהוא לחם הלחם הוא יותר בגה יותר נמוכה מהאדם >> אלא אלא בגלל המוויצופי שיש בתוך לא יה לכם לבד איך בפסוק ממשיך לא יהלחם לבד יחיודום כי על מוציא יהיה יחיהודום על המוציא הבי שבלחם בפשטס לומדים כי לא יהיה לכם לבד יחיודו בן אדם לא חי רק על הלחם הוא חל בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה שהוא יחיה הקדוש ברוך הוא נותן לו חיים בא רבי מסביר שזה שזה שזה הכוונה היא בלחם המוצפי של הלחם כי לא יהיה ללחם לבד חיו אודום אדם לא חי מהלחם אלא המוצץ פייש יחיו המצפיש שבתוך הלחם וזה אחר כך הוא הולך להסביר הולך להסביר איך זה באמת שבן אדם צריך להגיע למוצופי הויה שבתוך הלחם הרי הרי גם הבן אדם הוא גם יש לו מוצופי הבה יש לו יש לו אז הוא בא ואחר כך אומר שבלחם יש דבר שיותר נעלה מהאדם >> יש שמה בשורש של הלחם יש יותר גילויים ובן

אדם על ידי הלחם מקבל אותם. זה את כל ההקדמה הזו וכל ההסבר הזה שהולך להגיד בשביל להסביר איך יכול להיות שמצא שזה אכילה גשמית היא מביאה לבן אדם אמונה וגילוי אלוקות ש אוכלים מצה אוכלים אלוקות אוכלים אמונה איך זה יכול להיות הרי לכם סך הכל זה מצה גשמית זהו מסביר את במאמר שהוא הולך להסביר בעזרת השם שבוע הבא משיך את