חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עסקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין סיכום מקיף: א. יתרון האור הבא מן החושך ושיעבוד הפרנסה טירדות הפרנסה כמנוף לעלייה: טרדות הפרנסה והעיסוק בעולם החומרי אינם רק עונש, אלא מהווים כלי לזיכוך הנשמה (בדומה לפעולת הזיכוך של גיהנום לקראת גן עדן) [00:37]. צימאון הבא מתוך ריחוק: כשאדם מתבונן בהיותו שקוע בחושך החומרי ורחוק מהאלוקות, מתעורר בו צימאון עצום ותשוקה עמוקה (בחינת ״חולת אהבה״) לצאת מן החושך ולהידבק בהקב״ה – צימאון שאינו קיים אצל מי שלא חווה ריחוק זה [01:42], [02:38]. שאיפה לעצמות ולא לזיו: מתוך הצימאון הגדול, האדם אינו מסתפק בגילויים רוחניים והארות (״זיו השכינה״ שבגן עדן), אלא משתוקק להידבק בעצמות הבורא ממש [02:56]. ב. סדר השתלשלות החיות מלמטה למעלה (״סדר המדרגות״) בעת התפילה, האדם מתבונן מאין נמשכת החיות של עסקיו הגשמיים, בסדר העולה ממטה למעלה [03:48], [06:17]: המזלות: הדרגה התחתונה ביותר, דרכה נשפעת החיות הגשמית לעולם (כגון השמש והירח המצמיחים פירות – ״ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים״) [04:08], [05:39]. השרים (שרי 70 האומות): המזלות מקבלים את חיותם מהשרים הרוחניים העליונים [06:40]. שמרי אופנים (פסולת המלאכים): השרים יונקים מ״שמרי אופנים״ – דרגת החיות הנמוכה ביותר של המלאכים [06:50]. משל מערכת העיכול: כשם שהגוף מברר את המזון ודוחה את הפסולת החוצה, כך חיות העולמות הגשמיים נחשבת כערך ״פסולת״ (החלק החיצוני והמצומצם ביותר) של שפעת המלאכים (״וכל קרביי את שם קדשו״) [07:37], [09:42]. מלאכים וחיות המרכבה: מדרגות המלאכים זו למעלה מזו (״גבוה מעל גבוה שומר״) עד לחיות המרכבה [11:42]. ספירת המלכות: מקור כל ההשתלשלות הזו הוא בספירת המלכות (״מלכותך מלכות כל עולמים״) [12:11]. ג. מהות ספירת המלכות – ״זיו השכינה״ מול עצמות אין סוף המלכות כזיו בלבד: כל החיות המהווה את הנבראים היא מספירת המלכות, אך המלכות לגבי עצמות הבורא היא רק בחינת ״זיו והארה חיצונית״ בלבד [13:37]. משל מלך בשר ודם: שכלו, רגשותיו ומידותיו של מלך שייכים לעצמיותו, בעוד עצם היותו ״מלך״ על העם אינו מגדיר את עצם מהותו אלא רק את השפעתו והתנשאותו החוצה (כשם שזיו השמש המאיר בארץ אינו גוף כדור השמש עצמו) [14:12], [16:08]. גבול מול אין סוף (״אני ה' לא שניתי״): ספירת המלכות מתלבשת בבריאה מוגבלת הכפופה לזמן ומקום, בעוד עצמותו יתברך היא בלתי-מוגבלת לחלוטין (אין סוף ממש), שלמעלה מגדר עבר, הווה ועתיד, ואינה משתנה כלל מבריאת העולמות [17:15], [18:11]. ד. המסקנה בעבודת האדם המתפלל כאשר בעל העסק מתבונן בכל זה בשעת התפילה, הוא מבין שכל ענייני העולם והמסחר אינם אלא ״פסולת״ ושמרי מדרגות תחתונות. הכרה זו מולידה בו ביטול עמוק, ניתוק מהבלי העולם הזה, ורצון עז להתעלות ולהידבק אך ורק במקור החיים האמיתי – בעצמותו יתברך [18:52], [19:34].