מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד סיכום מקיף: מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ב #4 (אות ו׳) א. סדר הדרגות: מחודש אלול לראש השנה המאמר מבאר את מהלך העבודה הרוחני בארבע דרגות: יראה תתאה, אהבה זוטא, אהבה רבה, ויראה עילאה [00:09]: חודש אלול – ״יראה תתאה״: נובעת מכך שהמלך נמצא ״בשדה״ – בתוך גדרי העולם התחתון [00:33]. תקיעת שופר באלול היא מנהג ולא ציווי דאורייתא, ולכן פועלת בעיקר בחינת יראה תתאה וביטול היש [00:42], [01:54]. ראש השנה – ״יראה עילאה״: המלך נמצא בהיכל מלכותו (למעלה מגדרי עולם) [00:52]. תקיעת שופר היא מצוות התורה, ומביאה לידי ביטול במציאות מוחלט [01:06]. ב. מעלת ה״יוקר״ והחידוש ביראת חודש אלול אף שיראה עילאה של ראש השנה נעלית יותר באיכותה, ישנה מעלה מיוחדת של יוקר ותענוג דווקא בעבודת אלול [02:43]: מדוע אין חידוש בביטול של ראש השנה? כאשר המלך בגילוי בהיכלו, כולם בטלים באופן טבעי (כפי שבספירת החכמה או בכתר הביטול אינו מהווה חידוש מחמת גילוי אור אין סוף) [03:24], [05:22]. החידוש באלול: כשהמלך בשדה, ללא לבושי מלכות, ודווקא האדם הפשוט והמגושם מקבל על עצמו עול מלכות שמיים וממית את תאוות הנפש הבהמית – ביטול זה יקר ומתוק מאוד בעיני הבורא (כדוגמת ״ציפור מדברת״) [04:52], [08:08], [09:14]. תענוג זה גורם להקב״ה להקביל את פני כל אחד ב״סבר פנים יפות ובפנים שוחקות״ [10:45]. ג. איכות הביטול: ״קבלת עול״ ושפלות מול ביטול מתוך השגה הרב מעמיק בהבדל שבין סוגי הביטול [12:12]: ביטול של ראש השנה (מתוך הרגשת הגילוי): האדם משיג ומרגיש את גדלות הבורא ולכן מתבטל; עם זאת, יש כאן עדיין ״תפיסת מקום״ והרגשת הנברא המשיג (אין בו שפלות עצמית מוחלטת) [13:06], [21:47]. ביטול של אלול (קבלת עול מוחלטת): ביטול של עבד שאינו תלוי בהשגה וברגש אלא בהתמסרות מתוך שפלות ו״עניי רוח״ (״ואל זה אביט – אל עני ונכה רוח וחרד על דברי״) [14:11], [21:07]. ד. המשכת ה״מקיף״ לראש השנה באמצעות אלול כדי לזכות להמשכת האור המקיף העליון בראש השנה, מוכרחים להקדים את היראה והחרדה של תקיעת שופר דאלול [20:40]. המשכת המקיף דורשת דווקא את כלי השפלות והביטול העצמי (״עניי רוח״) שנבנה בימי חודש אלול [21:31].