מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד סיכום מקיף: מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ב #5 ואחרון (אותיות ז׳–ח׳) מתוך שיעורו של הרב יעקב גולדשמיד א. המעלה העצמית של יראת אלול – נגיעה בעצמות בהמשך לביאור מעלת יראת אלול (החידוש שבדבר, הביטול מתוך קבלת עול ושפלות), המאמר חושף את הטעם הפנימי העמוק ביותר [01:03], [05:45]: עבודה עצמית מלמטה: עבודת אלול נובעת מיוזמת האדם ללא גילוי אלוקי מלמעלה (״אני לדודי״) [03:28]. התקשרות לעצמות: כיוון ששורש נשמות ישראל קשור בעצמות אין סוף, היראה והביטול הנובעים מעצמיות האדם באלול ממשיכים את גילוי העצמות (שלמעלה אפילו מגדר ״מקיף״) [04:23], [05:36]. השורש לגילויי ראש השנה: המשכת העצמות הזו באלול היא המאפשרת את כל הגילויים וההשפעות הנשגבות היורדות בראש השנה (״ודודי לי״) [06:31]. ב. מעלת תשובת אלול מול תשובת ראש השנה תיקון העוונות ושגגות: אלול נרמז בפסוק ״אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לָךְ מָקוֹם״ (ערי מקלט). בר״ח אלול הופכים הזדונות לשגגות, ובמשך החודש מתקנים את כל השגגות על ידי תשובה תתאה, כדי להגיע לראש השנה נקיים ומוכנים לתשובה עילאה [08:22], [10:06]. תשובה שלמעלה מגדר תורה ומצוות: בראש השנה עניין התשובה רמוז במצוות תקיעת שופר (״עורו יושנים משנתכם״), ולכן הוא עדיין קשור לגדרי התורה והמצוות [11:37], [14:50]. באלול, תקיעת השופר והתשובה אינן חובת מצווה מן התורה, אלא נובעות מהתעוררות עצמית פנימית של הנשמה. תשובה זו נוגעת ב״בעל הרצון״ עצמו – במדרגה שלמעלה מרצון התורה והמצוות (״ישראל קדמו לתורה״) [15:17], [16:38]. ג. משמעות ראשי התיבות ״אני לדודי ודודי לי״ ומנהגי התקיעות מדוע אלול כולל את ״ודודי לי״? אף ש״ודודי לי״ מתגלה בחודש תשרי, הוא נכלל בראשי התיבות של אלול – כי עבודת אלול (״אני לדודי״) היא המקור והשורש שממשיך את גילויי תשרי [18:01]. מנהג חב״ד בתקיעות אלול (10 קולות – תשר״ת, תש״ת, תר״ת): באלול תוקעים את כל סוגי הקולות כדי להמשיך את שורש כל העניינים של ראש השנה; אך תוקעים רק 10 קולות (ולא 100 קולות כמו בראש השנה), משום שבאלול הדבר נמשך בבחינת נקודת העצם שלפני ההתחלקות לפרטים [18:54], [19:40]. סיום וברכה: חודש אלול פותח את שערי הברכה, גאולה וסבר פנים יפות, לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות, עד לגאולה האמיתית והשלמה [20:27], [21:06].