לקוטי שיחות ל"ג בעומר חלק ל"ב - הרב יצחק יעקב רוזנשיין
בשיעור זה, הרב יצחק יעקב רוזנשיין מבאר שיחה של הרבי מלובביץ' (מתוך לקוטי שיחות חלק ל"ב) העוסקת בסיבת מותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא ובלקח הנלמד מכך לגבי אהבת ישראל. להלן סיכום הנקודות המרכזיות: 1. השאלה על העיתוי: הגמרא מספרת שתלמידי רבי עקיבא מתו כולם בפרק זמן אחד (בין פסח לעצרת). הרבי שואל: הרי התלמידים לא הצטרפו כולם ביום אחד, וגם הנהגתם שלא לנהוג כבוד זה בזה לא השתנתה בבת אחת אצל כולם. אם כן, מדוע נדונו כולם לעונש מוות דווקא באותו פרק זמן קצר? [00:01:04 - 00:03:06]. 2. הקשר לרבם – רבי עקיבא: רבי עקיבא הוא בעל המאמר "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה". הרבי שואל כיצד ייתכן שדווקא תלמידיו נכשלו בחוסר כבוד הדדי, הרי תלמיד אמור לשקף את תורת רבו? [00:04:08 - 00:05:00]. 3. הביאור: חוסר הכבוד נבע מ"עודף" מסירות לתורה: תלמידי רבי עקיבא היו כה מסורים לתורת רבם, שכל אחד מהם היה בטוח שהבנתו האישית היא הדרך האמיתית היחידה בפירוש דברי הרב. מתוך אהבת האמת ורצון להשפיע על חבריהם ללמוד בדרך ה"נכונה" (לפי דעתם), הם לא יכלו לסבול פירוש אחר ולא נהגו כבוד בחברים שהבינו את דברי הרב באופן שונה [00:05:36 - 00:08:14]. דווקא בגלל ה"כלל הגדול" של אהבת ישראל, היה להם אכפת שהשני לא טועה, והתערבותם הזו הובילה לחוסר כבוד הדדי [09:18]. 4. שילוב הטעמים למותם (בבלי וירושלמי): בבבלי נאמר שמתו כי לא נהגו כבוד זה בזה. בירושלמי נאמר שמתו כי "נכנס בהם עין הרע" בשל ריבוי מספרם. הרבי מחבר בין השניים: מצד עצמו, חטא של חוסר כבוד (במיוחד כשהוא נובע ממניעים רוחניים) אולי לא היה גורר עונש מוות המוני כזה. אך ברגע שהצטבר מספר כה גדול של תלמידים (24,000) והם הגיעו לשיא פריחתם באותה תקופה, עין הרע "קטרגה" עליהם. במצב של קטרוג מלמעלה, מדקדקים עם צדיקים כחוט השערה גם על חטאים קלים יחסית, וזה מה שגרם למותם המשותף באותו זמן [01:14:40 - 01:18:29]. 5. רשב"י כתיקון לחטא התלמידים: רשב"י, שהיה מתלמידיו האחרונים של רבי עקיבא (שנשארו בחיים), תיקן את החטא הזה. מיד בצאתו מהמערה, הוא עסק בתיקון העיר טבריה למען הכהנים (התרת ספק טומאה). למרות שהתיקון שירת רק מספר קטן של אנשים שיכלו גם לעקוף את המקום, רשב"י התמסר לכך בכל כוחו כדי להסיר צער מיהודים אחרים. זוהי התגלמות אהבת ישראל בשיאה, המהווה תיקון לפירוד הלבבות שהיה קודם לכן [01:21:54 - 01:24:38]. לסיכום: הלקח מהשיחה הוא שאהבת ישראל וכיבוד הזולת חייבים להתקיים גם כשיש חילוקי דעות עמוקים בדרכי הלימוד והעבודה, וכי אפילו "מניע קדוש" אינו מצדיק פגיעה בכבודו של יהודי אחר.
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
טוב זה שיחה בכבוד הרב >> על גבימה הרבי מגלה מחדש איזשהו עוד זווית חידוש איך להסתכל על כל העניין ש אוסקו תלמידים לומוס בוא נראה ידועס סיפר גמורה שני 10 א000 זוגים זוג תלמידים הולי לרבי עקיבא וכולון מיסו בפרק אחד בזמן אחד זאת אומרת בין פסח לצרס למה מפני שלא נוגו [נחירות בוז] קובד זה לא זה סיבה למה הם מתו זה בגלל שלא נהגו כבוד זה לא זה ובגבי פוסקו למות זה הגמרא בונוס ולכור סיפור זה די רשבו דבר פשוט הוא שכל תלמידים אלו בריבוי גודל של חובד א לא באו ונעשו תלמידיו ביום בפרק אחד כי אם במשך כמה וכמה שנים לקח זמן עד שרב עקיבא הגיע לחוף ד' א000 תלמידים כאשר התחיל רב עקיבא לילמו תלמידים ונספרשמי [כחכוח] ותרסם התחילו לנו אליו תלמידים אז הגיעו עוד ועוד תלמידים ובמשך הזמן הולך וגודל מספר עד שהובדה לדלך תלמיד
המשך התמלול
כן מובן שבנגוסם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחד למצב שלנוגו קובץ זה לזה כי אם מדרג לדרגה אז הרבי שואל על שני הדברים האלו שלא כל התלמידים כד אף תלמידים היו לו הגיעו לפתחו לפתח של הישיבה ביום אחד ובוודאי שלא התנהגו כולם באותו מידה שלא נוגו זה לזה ביום אחד ואז החמיר את המצב מיום ליום אז הרבי שואל אז אם כן מדוע ננשו כולם בפרק אחרי אז צריכים להבין למה בעצם הם כולם קיבלו את העונש בפרק אחד מילים היו באים כולם ביחד במידת האבשיסו שלם היה באותו מידה אז הגיע פסח אחד א ימי סביר אחד ש זהו עד כאן אז כולם קיבלו את העונש שלהם וכולם מתו באותו תקופה אבל זה הרי לא היה ככה אז אם כן הרבי שואל מדוע ננשו כולם בפרק אחד הרי דקחי גודמה שבתגוף הקצור הזו של פרק אחד בם פסח לצרס נשמלו סוסם של כל החובד אל תלמידים בבסחס ועד כדי לעונש בןשמל
כן צרכ שפרק זמן זה דובר מיוחד שבגלול כולסו בפרק זה אז הרביסיף בהמשך יחדש בעצם שיש עוד סיבה למה בעצם שכולם מתו באותו פרק להגיד שרק בגלל שהעניין של אב סיסול אצלהם היה במצב הכי ירוד אז זה לא סיבה למה הוא וגם שלא כולם נהיו התלמידים שלו בבת אחד אז דיגוד להגיד שכולם יקבלו את העונש שלהם בפרק איך ויש לימר בזה אבל בהם דבר קלולס הני של תלמיד רבי עקיבא שלנוגוב זה לזה לכורתמו הרי אנחנו מדברים על תלמיד רבי עקיבא אנחנו יודעים שרב עקיבא הוא בעל המימר שכלל גודל אבסרו זה כלל גודל בתיר אנחנו מדברים על התלמידים של רב עקיבא בוודאי מה שהרב אומר מה שהרב כוחצ מה שהרב יותר מתמסר לעניין הזה זה גורם לתלמידים עוד יותר לה בדברים האלו אז אם כן איך זה בכללו בזה >> נכון הרי רבם של תלמידו רבקונדק שזגיד להפלוס שלסרוך רבקר זה כלל גודל בת ואם כן ף למד שדווקא
תלמידו לא נוגו קובץ זה לזה דבשרו ועד כדי כך שהם ננשו בגלל זה הריס וסדס בתסר אז ונסבור במקמח שאדר היסם תלמיד רב עקיבא גורם לכך שלא נוגו קובד זה לזה בגלל שהם היו תלמידים של רב עקיבא לכן אצלהם היה עניין שלא היו יכולים לנהוג כבוד לחברים שלהם למה אומר חז"ל שאין דיסים של בני אודם שובס וכמובן שכנו בנג לחד אל תלמידי רבי עקיבא שכל אחד ואחד מהם סקטרס רבי עקיבא לפי דרכו ודיית אפילו כשא מדברים משהו שיחה עמוקה או שיר עמוק שאפשר להתבלבל אפילו מדברים למשך זמן אם אחר כך ישאלו את השומעים מה הם שמעו אז כולם יגידו קפץ אחר זה שמע את זה זה שמע את זה אם אנחנו מדברים על לימוד אז בוודאי בוודאי כל אחד לוקח את זה לפי הכלי סיכלי לפי מה שיש לו ובשיקול הדעת שלו מסכנוסי שבוודאי כפי שהיסית הוא כן הפירוש האמיתי בדיבי רבק זאת אומרת
כל אחד חשב ובצדק שכל אחד לפי איך שהוא הבין את זה זה בעצם זה היה הכוונה של רב עקיבא ולכן כששומ שחבר לימדס רבי באפן שנולמה בגלל שהחבר הבין את זה אחרת הוא בלתי נוכי לפי דייטו זה לא היה נכון לפי הדעת של השומע אז אם כן לא היה יכול לינוק בכובד והרחב שהרי הוא לא מדאס דברי רב בוא בוא מותר הוא איך הוא יכול לכבד אותו אם בסופו של דבר הוא מתעקש ללמוד את דברי הרב לא כמו שהוא חושב שזה אמיתי אולי זה מן הסוף לחוץ זאת אומרת מובן שאין זה שיך בתלמידים של רבי עקיבא כי בוודאי הנשמס ותכן קבר ה יכול לשנג באפן ואחד בפה ואחד בלב אולי נגיד שבעצם כל העניין שלנוגוב זה היה מהסוף ולחוץ בעצם הם כן אהבו את כל אחד ואחד אז הרב אומר זה בגלל שאנחנו מדברים על תלמידי של רבע קיבה אז קשה מאוד להגיד שהם התנהגו באופן של איך עוד בפה ואחד בלב אם הם לא
היו או בגלל שהם לא נהגו כבוד זה לזה זה זה בעצם מראה לנו שככה הם הרגישו בפנים זאת זאת אומרת זה היה דבר אמיתי זה לא היה פייק זה היה אמיתי שלא היו יכולים לכבד את השני ונמצאו שדווקאם תלמיד רבי עקיבא הוא היא הסיבה שלא נוגו קובץ זהל זה כל אחד מתלמיד רב עקיבא היה מסור ונוסם מכונף של טרס רבי עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש טרס רבי שלא יק לוחם לפי דיטוי ובפרט כאשר זה טו בתורס רבקיו הוא תלמיד רב בקיבא עוד יותר השני הוא גם תלמידי בקיבא אז איך זה הראשון חושב על השני שהשני שאתה בעצם גם תלמיד רבקה ואתה מבין את זה לא נכון אז איך אני יכול לכבד אותך ופשיטי שלא יוכל מה יזר מזו הנהוג הזו יש בו תקב דווקא מצד הרוסנ שלקש שאומר ואהבת לרחוק ממך היא ב אם לא היה עניין של הכלל הגודל הזה של אבסרו אז כל אחד היה אומר בסדר שיבין כמו שהוא יבין
לא היה כל כך אכפת לו שהשני לא כל כך הבין כמוהו אפילו חושב שהוא לא צדק אבל נשקפי לך לא נורא אבל בגלל שכל אחד מהם היה תלמיד רבי עקיבא ורבי עקיבא דגל בעניין של אבסיסרו אז פשוט לא אחד לא היה יכול לסבול את השני בזמן שהשני לא הבין את זה כמו הוא לולו הירוז הוא יתוכן שלא יהיה אכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שמסטרס רבם לאמיתוס מכיוון שרבק לדבר הריבקי גל כל כך זאת אומרת היה חשוב לו את העניין שלסרול אז לא הסתפקו בזה שעם עצמם שגדו וסוח בלמרסרבו אלא כל אחד ואחד מהם משתדר להשפיע על כל שבגדרם ובפרט תלמידי רבי שגם הם ישיגו טרס רבום בא הדרך האמיתית לפי דייטו זאת אומרת לפי דייטו של כל אחד ואחד ואלו שלא יקיבלו זה לא היה יכול לנוג בו כבוד ובפרט כובד כפי הדורש מתלמיד רבק אז הרבי שואל אם כן אז הפוך אז למה הם קיבלו עונש מיס זה אז
מה קרה כאן בסדר אז אז לא נהגו כבוד לא לא היה עניין של בושות בזיונות לא אף אחד לא אבל למה למה למה למה הם קיבלו עונש כזה זה על דבר כזה לקבל ולא רק אחד אלא כל התלמידים אנחנו לא מה הפרטים באמת לא נהגו כבוד מה הכוונה >> שפוי מה יהיה שם >> איך אני יכול לכבד אותך >> לא השאלה אם זלזלו אחד בשני >> מה זול הרי תלמידי רב עקיבא אבל לא לא היה עניין של כיבוד באופן חיובי בוא נגיד אם זה גרם לזלזול אני לא יודע אם זה עד כדי כך אבל לכבד בן אדם שאתה מעריך או לכבד אותם שאתה לא יכול אה אתה לא יכול ביחד ד איתו לחזור על דברי הרב זה שני שני עולמות באמת >> א זה מה שרבי הולך לשאול עכשיו אפשר לומר אפשר לומר שבגל שהם צדיקים הקדוש ברוך הוא בדק איתם כחוט השערה על דברים פשוטים >> על מי זה חוף ד א תלמידים זה להרחיק לחם קצת רחול או לא אנחנו
מדברים על חוף דלדל תמיד זה זה >> כן כן >> למה הם לא יכלו לשאול את רב עקיבא שהוויכוח ביניהם ששאלו את רב גיבא הוא היה שם >> עוד שאלה >> יכול להיות ששאלו אבל אה >> מסת פעם שיר לחוף ד א תלמידים [צחוק] מדי >> לא גם עוד [כחכוח] שאלה אם יש לו מחלוקת לשם שמיים נו >> כן אבל זה גרם לעניין של הפך הקובץ זה כאן הכבש נכון לא לשם שמיים אבל כאן שכל תלמיד אני חושב ככה הוא חושב הפוך >> לא אבל לא ה כל אחד לא היה מוכן להגיד שהשני צודק >> בסדר הוא לא צודק אבל לא צריך לשנוע אותו על זה >> לא שנוע לא נהגו כבוד אין כאן עניין הלא נראה לי שלא הובעה שינה לא כאן עניין עניין של הפך הקובד >> על פי זה אז הרבי שואל יש לידוך גיסה אף שמוב אז אין זה הנוגע הראוי לתלמיד רבי עקיבא שגם מצד שםשנס לא יוצר פגיעה ביחסי הכבוד שבני את [שיעול]
דוד פגיעה ביחסי כבוד הוא לא אומר שינאה הוא לא אומר ביזכשמע דיפלומטית [צחוק] >> כי כל אחות ואות הוולי לתת מקום גם לד של חברה מכיוון שגם זו הדר בתר אלו ואלו דברי לקח לכן הנהגתם נחשב לדובר בלתי רוצים ובפרט לפי ערך מעלתם אכן כן אבל מכל מוקן לא מר שבגלל חטא כזה לחוט יאנשו בןשחמור כל כך שכולם מסו ובפרט שעל פי הנמו מובון שאין מדובר ביחס של זלזול חס ושלום אנחנו לא מדברים שאחד היה כאן בזיונות או דברים כאלו קיבל >> ואין צורך מרן של הדר אבו היה גם אבם אבו הפכירוס רבם אל הדרג של כבוד אמיתי שזה כדבו של תלמידי רב עקיב ובזה גופו מפני מלחמתו של תה שהובטחתנו שאף שנס אוהב עם זה את זה כי שלומדים אבל בסופו של דבר אין מזוזים משום עד שנסים אוהבים זה את זה שנאמר אסבוהב בסובה אז אם כן איך יכול להיות ואיך אפשר להסביר שבגלל העניין הזה בגלל העניין של
הפחק הכובד אמיתי אז ננשו בן נשמיסו יש לימה שזה שדייק רז שכולם מיסו בפרק אחד וישמינו זה שכול מיסו לא היה רק מחמס חתעם הנל חתם הנל שלא נוגו קובץ זה לזה אלא גם כתיצו מעניין המיוחד שבפרק זה הזמן גרם סוף סוף למיסוף אז הרבי הולך הגם שבגמרא בבלי לא הוא הדבר שהוא הולך להגיד עכשיו זה ירושלמי אבל הרבי בסופו של דבר יגיד שבעצם שני הדברים ביחד אחד הם גרמו למסומרת להגיד שוב שרק הסיבה בבלי זה היה גורם ממיסה [שיעול][כחכוח] אז רבי אומר זה מאוד קשה להגיד דבר כזה אז לכן הוא מביא מה שאנחנו רואים בירושלמי ויובן זה על פי מה שמצל [צחוק] שבמו ולא שן זה כולו מסו בפרק פשוט הרב מדייק מהלשון שכתוב בבומס לגבי תלמידי רב עקיבא כולון מסו בפרק אז אותו לשון כתוב גם בירושלמי כולם מיסו בפרק אחד לגבי מה יש בירושלמי מיס ב4 קריות קרונות של בסרבי
א סכום של 24 קרונות של בסרב הרבה תלמידים שנכנסו להבר שנה בלוד ונכנסו בהן עירו כולם >> ומיסו כולם בפרק אחד אותם מילים ומיסו כולם בפרק אחד מה הסיבה שם שמיסו כולו בפרק והנה מה חז"ל זה נספסה היחידה למיסוסון שמפני שנסאס והוא הרבה בתלמידים חוף ד קרינס לכן נכנס בהם עירו אז נכנס בהם עירו אז לכן זה גרם להם למות >> נכנסו בבת אחת זה >> מה זה >> נכנסו בבת אחת >> כן כן זאת אומרת בגלל הריבו תלמיד לכן הנור וזה גרנו מזה >> ויש למזה נלמו את בנינו שנמר ביס הלוש מסובב כולם מסו בפרק אחד שסיבס מיסס תלמיד רב עקיבא בפרק אחד הו מפני שבפרק זה הגיע מספורם לחוב ד א מספר גודל ביוסר וזה גופ במספר חושר מדין כמוב על דבר חובד בדינה בירוש גם חובד קרס שזה גרם שתיכנס בהם ערו שכולם מסוים אז איך זה ביחד עם מה שלמדנו מה הבבלי יבוד מסתיר
המפורש בבלי שמיסו מפני שליגו קובץ לזה זה למה זה וזה גורם זאת אומרת שני הדברים זה שלנוגוב זה לזה מצד עצמי אינוחד גודל כל כך שנשו עבורי לבד באנשמי סקנה >> כמו הגמרא כמו הגמרא 99 בתו מעשה בעד 99 מתעין הרע ואחד מת זקנה יש מקום הבנה שכתוב את זה ב 99 מתו בא אליהו שפגש לו עליה שכח אליהו לרב חזרו לבית המנה לבית הקבורות אמר לו מה מה אלה אמר לו 99 מתו בעין הרע ואחד >> כן אבל כאן זה אנחנו [נחירות בוז] מחברים את שני הטעמים מפני שבפרק זה נכנס עליהם עין נן שעוז גם על חטא קל זה שלא ינהגו כבוד זה לזכות >> כן זאת אומרת בירושלמי יש רק סיבה אחת [נחירות בוז] וכולי ער אבל כאן בגלל שקשה מאוד להגיד שרק מה שכתוב בבלי זאת אומרת העניין של הפך הרגש האב האמיתיתחברים שלו שזה יהיה הסיבה אז לכן הרב אומר מצרב גם את הסיפור של
>> של עינר כן והרב מביא עכשיו כמו כתוב הרי ידוע שמיצוס ציציס אין אין חיוב למס ללבוש המצבי כשאדם לובש בגד של ד' קמפס אז הוא צריך לשים ציצ אבל כתוב שבאני דריסקה זאת אומרת בזמן של כעס אז מנישים את הבן אדם גם על הדר הרדף אחרי כמיצ גם אם הוא לא רודף אחרי ציצליקסטלי כדי להטל בצ זאת אומרת בגללסק אז גם ביחד עם זה יכול להיות עניין של אז זה חידוש גדול למס זה בדרך כלל לומדים >> זאת אומרת אם היה רק טעם אחד זה לא היה קורה >> לא מטעם העניין של העין רבי ירושלמי חט >> כן זה בגלל ריב מספר אבל כאן בבלי הוא לא מביא את זה בבלי הוא מביא רק את עניין של הפך אבסרו אז לכן הרבי אומר שצריכים לצרב גם את >> והנה סיפור זהתלמיד רב עקיב שמס מפני שלנוגו קוב זה לזה הוא חלק בתר לא שנירו עד שמפני זה נפסק הדין שנגס בס כי אף על פי שמדובר בתלמיד רבי עקיבא
וגידלם יש לימ שלכן דקדקו מם דוקה אתה רואה זה מי אמרו את זה הזכירו את זה קודם שהפוך זה בגלל ש כן כן כן שלכן דקדקו עמו דווקא שלנו קוב את זה לזה אז [כחכוח] לכור מה שהיה לנו העניין של אבס ישראל בכל זובזה ונלמד מזה בת שכל אחד ואחד משרול צורך לי ברשלמוס צורך להתנה צורך בשלמוס ישראל גם במקרים שמצד הדברים ישנו נסנסמוקים שלא להסנג בקובד כלפיזולס אפילו אם יש מקום לחשוב שאולי הבן אדם הזה לא צריכים לכבד לא צריכים לאהוב אבל בכל זאת מזה זה אנחנו לומדים שזה שהתלמידים של רב עקיבא לא נהגו קובץ זה לזה והם חשבו שיש להם סיבה בכל זאת זה לא היה צודק וישמ שזה קוש שגם אם אתם השני בשמחלק ביול לד רב שם בר יוח שהוא היה מתלמידו האחרינים של רב עקיבא של מדיתם לאחרי המאורד כולמס [נחירות בוז] אז כתוב ואחד מהעניים המפורשים ברזל
הרבה בעניסו מצינו שתקף צמרה אומר לתקו אם יש משהו שצריכים לתקן אומר לי איכדוכת יש מקום סוף כתומה שיש בסוף הקטומה ואיסר לקהנים לקופה ולכן הקינים לא יכולים ללכת בדרך הזו הם צריכים לעשות >> לקד לרשבי רב שחק ותיקסדו סיפר מופלו לאחרי הגונה במקום שבת [שיעול] שבת קוף הרוזו לא יוס בי להרביץ סטיר ברבים אז לכ מה צריכים לעשות כשיוצאים מהמרה לסוף תלמידים למסור שיר כללי משהו >> היצר לכל רש לסוף תלמידים ולמדם תר ובפרט שטרס ובמקום זה עסק לברר האם [נחירות בוז] כמסבק ושת לתקן מקום שסופטומ שגרם צר לקני אבל גם זה חסר החיסרון היה מדובר רק בנגל למספר של קיהנים שהיו צריכים לעבור בדרך זו לא לכל הקייה אלא לקהנים שהיו צריכים לעבור בדרך הזה אז הוא עשה בשבילם אבל זה לא הוא עשה תיקון לכל הקינים הוא לא עשה תיקון לכל מה [כחכוח] כשכולו לכהנים לכולם
>> לא בגלל שהרב רוצה להדגיש שהתיקון שהוא עשה קודם כל זה היה רק לכמה אנשים >> ועוד יותר ומה היה קורה אם הוא לא היה עושה את זה אז הם היו מקיפים את זה אז בסך הכל למי הוא התמסר כאן לכמה קיינים ובכל זאת זה מה שהוא עשה ברגע שהוא יצא אז הוא רוצה להדגיש את עניין של אבסיסו >> המדובר היה רק בנג למספר של קיהנים שהיו צריכים להבדר זה גם הם יכלו ללכת בדרך אחרת אלו שיהיו לאמצע על ידי התרכה להקיף את הדרך ואף על פי כן שתדב שברס בעצמ בתיקון לבטל צר זה עד כדי כך גודל מד של רב שח שזה גם תכניס מן הדין שנגר ישראל בתכלס >> [כחכוח] >> א שדג בתיב לא רק לבני שהם בדג תלמיד רבקה אלא גם לאלו שישרך לפתר מן הדין [נחירות בוז] שגם אצלהם היה עניין של אבס ישראל שכתלמידי עמוכר עקיבא מוסר עצמי בכל נפש נפשי ומידי להמשיך כלל גודל של רב גדל
הרי תקסני על ידי תלמידי רב עקיבשני [צחוק] רב הרי זהב לכל אחד ואחד בני ישראל להגיע לתכלס השלמשל כדסגם כד [נחירות בוז] [כחכוח]
שיעורים נוספים מאת הרב יצחק יעקב רוזנשיין
- לקוטי שיחות פ׳ תרומה חלק ל׳- הרב יצחק יעקב רוזנשיין (19-2-2026) יום חמישי ב׳ אדר תשפ״ו | 42:32
- הרב יצחק יעקב רוזנשיין בסיום מסכת סוטה בימי תשעת הימים על פי תקנת הרבי - אור ל-ז׳ מנחם אב תשפ״ה יום חמישי ו׳ אב תשפ״ה | 8:04