ל״ג בעומר : ״הלל אומר״ ל״ג בעומר עם הרב שמואל רבינוביץ ע״פ רשימותיו של אביו הרב הלל רבינוביץ ז״ל

אני אגיע הוא אומר לו מה אתה אומר כך הוא שואל את אליהו הנביא האם אני אגיע למצב כזה שאני אהיה לעולם הבא אמר לו אם ירצה האדון הזה כך אומר לו מה פירוש אם ירצה האדון הזה אז הוא אמר את זה על רבי שמעון אז אומר פה אומרת הגמרא אמר רבי יהושע בן לוי שניים ראיתי שני אנשים ראיתי את אליהו הנביא ואת רבי שמעון ראיתי וכל שלישי שמעתי שמעתי כל שלישי שמה במהרה אמר לי אימס אוסמר ואז הוא אומר מתי יבוא משיח אמר להזיל שי ללך תשאל אותו בעצמך ואיך אז הוא שואל אותו איך איפה אני אפגוש אותו אומר לו ואיך יוסיב אומר הוא יושב הפתחה דקרת דרומי הוא יושב בפתח של רומי אומר מה תן לי סימן איך אני אכיר אותו אומר לו מהי סימנה אמר יוטיב בןניה הוא יושב בין עניים סובב לי חולוים אנשים לא סתם עניים אנשים כאלה שהם תחבושות וש שהם סובל סובלים מהרבה חולאים וכולו מהז אז

הוא אומר כל הסוגים של האנשים אז הוא אומר שורה ואשרה בחד זמנה היו מורידים את כל התחבושות אחר כך מנקים וחופשים מחדש יהיו שור אחד ואוסר אחד ההוא מוריד רק תחבושת אחת והוא והוא הוא גומר הוא גומר לתקה אז הוא שם אחת [נחירות בוז] אז אנחנו רואים זה כך אומרת הגמרא בסנהדרין אז דבר ראשון אנחנו רואים שבמערה של רבי רבי שמעון יש שם אליהו הנביא ואחר כך הוא אומר שמעתי שם כל שלישי לא רק את את רבי שמעון ראיתי את אליהו הנביא ראיתי אבל שמעתי כל שלישי מי זה הקול השלישי כל השלישי זה השכינה שלא ראים אותה ושומעים אותה ואז הוא שואל אותו ואז הוא שואל אותו מה הוא שואל אותו בהתחלה הוא שואל את אליהו הנביא הוא שואל אותו מה דעתך אם אני אזכה לעולם הבא אחר כך כנראה שהוא שמע שהשכינה כבר שמה הוא שמע את הקול השלישי אז הוא אומר אז הוא שואל אם כך מתי יבוא

משיח מה הוא צריך להגיע ל שואל אותו מתי יבוא משיח אז אנחנו רואים פה שבמערה של רשבי אז יש שמה קדושה מיוחדת זה לא סתם קדושה שנוסעים לשם השכינה שורה שמה אליהו הנביא שמה מה ושמה הוא רואה כזו קדושה גדולה רואה רבי יהושע בן לוי כזו קדושה שרב שבי שמה ואליהו הנביא והשכינה שורה שמה אז הוא שואל אותו מיד מתי יבוא משיח כך הוא שואל אותו אומר ש אז עכשיו אז אומר לו תלך לרומי ושם תראה והוא שואל אותו הוא נתן לו סימנים ואז הוא אומר אז אומר רש"י למה כולם איך הוא נותן לו סימן שתראה שכולם מורידים את כל התחבושות ואז הם מנקים את הכל ומתחזירים המשיח לו תחבושת תחבושת אז הוא שואל אומר רש"י מה פתאום מה מה קרה שמשיח לא עוסק כמו כולם אז הוא אומר רש"י שמשיח שור אחד ונגע הוא מקנחוי וקושרווי ואחר כך מתיר האחר אז אומר שהוא שמשיח

בטוח ש הוא מוכן שיקרו לו מיד. אם הוא יוריד את כל התחבושות וטרך להחזיר חזרה, אז יהיה לו בעיה עם הזמן. אז אומר משיח, שור אחד ונגע ואחר כך הוא קושר אותו בגלל שאם יגידו לו שהוא יהיה כבר מוכן. ושואל רש"י שמה, מה פתאום יש לו נגעים? אז אומר שכתוב אצל משיח והוא מחולל פשאינו. וכותב כתוב שמה חולינו הוא נושא שמהחולי שלנו שהוא מקבל את החולי שלנו זה לא חולי של משיח משיח לא עשה שום נעון שישראל עשו דברים לא טובים אז את הנגעים הוא מקבל [נחירות בוז] אז אנחנו רואים שמשיח כבר מוכן בפיסח דרומי ככה אומר לו שם השכינה אומרת אומרת לרבי יהושע בן לוי, "דע לך משיח עומד ומחכה ותלך לשם תראה שיש סימן שהוא כבר עומד בפתח הנה זה אח כוסלנו מציץ מן החי הוא מחכה לנו פשוט אבל בכל זאת אנחנו רואים משם שמה הוא הלך לשאול במערה הוא הרי רצה קודם לשאול אם יהיה לו

גן עדן כשהוא ראה שהשכינה שם אז אז הוא רואה אז הוא שואל את השכינה מה היא משיח אז רואים שיש קשר בין משיח למערה של רשבי שאם רשבי מה הקשר הגדול בין מה פתאום הוא שאל לו שמה את משיח עלבי משיח האמת היא שיש גמרא אחרת שהגמרא אומרת שרבי שמעון אומר שהיה מחלוקת בין רבי שמעון לרבי ישמעאל רבי שמעון אומר וכי אדם חורש בשעת חרישה, קוצר בשעת קצירה. תורה מה יהיה עליה? אז אומר רבי שמעון שודי לא צריך ללכת לעבודה. מספיק לו. הוא אומר שהוא ילמד תורה והקדוש ברוך הוא ידאג לו. אז מאיפה יהיה לו לאכול? אז אומר פסוק שיש פסוק שאומר ועמדו זרים וראו צונכם שאחרים ידאגו לך. אל תדאג אתה אל תדאג. אתה תלמד תורה, אחרים ישלימו לך את מה שצריך. רבי ישמעאל אומר שזה לא יכול להיות. אומר רבי ישמעאל שצריך בן אדם צריך ללכת לעבוד, בן אדם צריך לעמול, בן אדם צריך לעסוק בזה. ואז

אומרת הגמרא שהרבה עשו כרבי שמעון שהם הפסיקו לעבוד והתיישבו ולמדו כל היום ולא עלתה בידם ועשו כמו רבי ישמעאל וכן עלתה בידם השאלה היא רבי שמעון בא ודורש מאנשים הוא מביא גם את הפסוק ועמדו זרים וראו צונכם מה זה עמדו זרים בזמן כתוב שכשמשיח יגיע הזרים יעמדו דו ויראו את צונכם, אבל הוא רוצה את זה כבר עכשיו. איך רבי שמעון בא ואומר שכבר עכשיו יעמדו זרים ויראו את צונכם ואתה תשב ותלמד? זאת אומרת שלרבי שמעון כבר היה מושג שאנחנו כבר מתקדמים לכיוון משיח. מכיוון שאפילו הפסוק הזה של משיח זה נמצא אצל רבי שמעון. רבי שמעון אומר שבן אדם יכול היום בזמננו לקום ולהתנהג כמו בזמן המשיח והוא לא צריך לדאוג לא לפרנסה ולא לשום דבר הכל הקדוש ברוך הוא ידאג לו כך אומר רבי שמעון זאת אומרת שאצל רבי שמעון כתוב בשם רבי פריץ' מביא בשם

האדמור הזקן שאצל רבי שמעון לא היה מושג של חורבן אצלו כבר הגאולה והאמת היא שגילוי הזוהר זה פנימיות התורה שזה באמת שייך לגאולה וזה תגלה בדור האחרון למה זה תגלה בדורות האחרונים אומר למה זה תגלה אצלנו בגלל שלפני צריך טעימה ש צריך שיהיה איזשהו טעימה מה מהעולם הבא בעזרת השם מזמן המשיח אז לכן גילו דווקא בדורות האחרונים כיוון שזה כבר הערב של הגאולה שבן אדם מתכונן לגאולה כך מסביר את זה רבי הלפרץ'. יש לנו עוד גמרא. הגמרא אומרת, >> אומרת הגמרא, אין השכינה שורה >> אלא מתוך שמחה של מצווה. אומר רש"י, מה זה שמחה של מצווה? אומר, שמחה של מצווה כגון הכנסת כלה זה שמחה של מצווה. מה פתאום הכנסת כלה? זה מצווה. יש הרבה תרייג מצוות לא ראינו זה בר מצווה עושים קצת שמחה אבל בהכנסת כלה כולם משתתפים בזה ועושים מזה טרס גדול למה

מה קרה בהכנסת קלהמה זאת אומרת ששמחה של מצווה שהגמרא אומרת כגון הכנסת כלה זאת אומרת שבמצווה צריכים להיות שמחים בצורה כזו שלמעלה מגדרג לא כמו שמחה שבר מצווה או משהו כזה שעושים סעודה או משהו כמו של הכנסת כלה צריך להיות השמחה בדרגה הכי גבוהה. אנחנו רואים בלג בעומר שקוראים לזה הילולה. בעצם בן אדם נפטר צריכים לבכות. בן אדם שנים אחרי בסדר אבל שמחה גדולה כזו מה עושה? והילול הכוונה זה חתונה. אז יום פטירתו של הרשבי עושים מילולה. מה? ושמחה גדולה כזו כמו בחתונה כמו שאנחנו באמת רואים שבאים למירון ורוקדים שמה ושרים שאפילו יותר מאשר בחתונה מה הזכות הזו של ההילולה אז אומר מכיוון שאנחנו רואים ששמה השכינה שורה ושמה זה כבר זמן של משיח שאנחנו רואים שהוא מה הוא שואל אותו על המשיח שמה הוא שואל אותו וגם אליהו הנביא שם אז אם כך כך אנחנו רואים

שבמירון יש את העניין של הגאולה העתידה בפרט שאנחנו אומרים שהזוהר זה טיימה מהגאולה העתידה עכשיו בלג בעומר כשאנחנו מדברים על ספירה שזה עוד שבעוד וספירת עוד שבעוד זה עניין של הודיה הוד זה הודיה בן אדם מודה בהודעה יש שתי דרגות יש דרגה שבן אדם מודה לבן אדם הוא עשה לו טובה אז הוא בא ואומר לו תודה רבה יש הודיה שזה לא סתם הודיה זה הודיה אחרת מסוג אחר לגמרי כמו שאנחנו רואים ב אומרים מודים אנחנו לך ובסוף אומרים על שאנחנו מודים לך אומר אדמור הזקן שיש סוג אחר של הודיה. יש הודיה שאתה עושה את זה בהבנה. יש הודיה שאתה לא מבין את הדבר. אתה מאוד רחוק מהודעה, מהבנת העניין, אבל אתה מבין שמגיע פה איזשהו תודה. זאת אומרת, בעצם כשבן אדם עשה לך טובה ואתה מחזיר לו ואתה אומר לו תודה רבה, הוא נתן לך משהו, הוא עזר לך, זה עוד

היה שאתה יכול להתבטות ולתת לו תודה על זה. יש לפעמים שהדבר הוא כזה גדול שזה לא יעזור שאתה אומר רק הודיה רגילה, זה צריך הודיה שבעודיה. זה אומר זה עוד שבאוד. הוא מסביר את זה שאז מסביר את זה הרבי ב בתשיד אז הוא מסביר את זה כתוב וספרתם לכם. יש מאמר וספרתם לכם אז הוא מסביר שיש דרגה כזו שעל דרך דוגמה הוא מביא. למעשה האדמור הזקן אני חושב מביא את זה גם כן שיש בן אדם שהוא חכם קטן ויש חכם שהוא גדול חכם נפלא אז בכלל אז אף ש אומר שהחכם הקטן לא מבין את עצם השכל אבל הוא מבין שיש פה דבר מאוד עמוק אז הוא אומר לא סתם דבר עמוק הוא אומר דבר עמוק ונפלא ש שהוא שם שמה אז הוא מודה שהוא צריך פה ביטול הוא מבין שהוא לא מבין את עומק העניין אז הוא מבין שיש פה שהוא צריך להתבטל אליו למה בגלל שהוא עניין שכלי והחכם המגדול אומר את העניין השכלי אפילו

שהוא לא הבין אותו כל כך אומר דבר מאוד מופלא אז אומר מבין שצריכים להתבטל אליו אפילו שהוא לא יודע והוא משיג את זה מה שאין כן האיש הפשוט שהוא בכלל לא מבין את העומק השכל אז אי אפשר אפשר שהוא יהיה, זאת אומרת שהוא מבין שהוא צריך להתבטל. אין פה את ההבנה. החכם הקטן יותר מבין שיש פה ביטול. אבל החכם בן אדם פשוט לא מבין את הביטול. אבל מה? אבל הוא מבין שיש פה איזה עניין עמוק מאוד שהוא לא מבין אותו ופה הוא מתבטל. אז אומר שיש אז הוא אומר כאן ככה שכשמגיע עניין של הודעה הודיה בלבד זה עניין של עוד שבאוד אפילו שאתה לא מבין את הדבר ואתה רחוק מהדבר מאוד אבל יש לך איזה נקודה פה של ביטול שאתה יודע שאתה צריך להתבטל אליו ועל זה אומרים מודים אנחנו לך עד שאנחנו מודים לך אנחנו לא יכולים להשיג את הקדוש ברוך הוא אנחנו לא אנחנו יודעים

ש עושה לנו טובות יודעים שעושים לנחס אנחנו רוצים להודות לו אז אומר עיקר העבודה של רשבי זה שהוא מקשר עומק רום עם עומק תחת זה העבודה שלו כמו שאמרנו בשיחה של הרבי שהוא שואל שמה הרבי שואל שכתוב בפרקי אבות ששלושה כטרים הם וקטע שם טוב עולה על גבם רבי רבי רבי שמעון בר יוחאי שהוא כתר תורה והוא השיא של קטע תורה שזה והוא אומר שקטע שם טוב עולה על גבי כולם איך הוא יכול להגיד כזה דבר הרי הוא קטע תורה אז הוא אומר מכיוון שהכוח של רשבי שהוא מקשר את עומק רום הוא לוקח את התורה הכי גבוהה הוא מוריד את זה עד למטה מטה שכל אחד יוכל להשתתף בזה זאת אומרת להחדיר את זה בעולם הזה אז אומר לכן ההסתלקות של רבי שמעון היה בדיוק בדיוק בעוד שבעוד שזה במקום הכי נמוך מבחינת המידות הראשונות של חמש מידות זה המקום הכי נמוך שזה הודעיה כזו שאתה

אפילו לא מבין את הדבר אבל יש לך איזשהו קשר אתה מרגיש את הדבר הזה אז אומר הלשון של בעומר זה גם כן עניין של גל מה זה גל גל כתוב גל עיני והביית נפלאות מתורתך שמצד אחד עניינו של רשבי הוא לקשר את הדרגה הכי גבוהה עם הדרגה הכי נמוכה עומק רום שרב שבי היה בשיא בשיא ה בשיא ה שהוא היה בדרגה הכי גבוהה שיכול להיות אז עם זה הוא מקשר את זה ואף על פי זאת אומרת מברגת שיש לבן אדם איזשהו קשר לדבר הוא לא צריך הרבה קשר הוא רק טיפה קשור אז אתה רואה שנמשכים לרבי שמעון אתה רואה שנמשכים לרבי שמעון אנשים כאלה שהם כל כך רחוקים מהבנת הזוהר, מיהדות, אבל הם באים בשמחה והם רוקדים והם שמחים. אתה מה השמחה הזו? יש להם איזשהו קשר. וזאת אומרת ככה, הקשר הכי גבוה, רק מי יכול לקשר יהודי הכי נמוך? מי שהכי גבוה. מי אנחנו אומרים שהכל

הגבוה מחברו כשהוא גבוה, כשהוא יורד, הוא יורד מטה מטה. רבי שמעון יש לו כוח להרים את אפילו את האדם הפשוט בגלל שיש לו איזהשהוא ניצוץ בו הוא יודע להביא את זה אומר שמה במאמר הזה של הרבי אז הוא כתוב שלג בעומר הוא הכנה לויאני המלך הדרב מה זה ויאני המלך הדרב זה הגאולה השלמה זה הכוונה לפנימיות התורה שפנימיות התורה תחדו מה מה המלך מביא חדריו בפנים לתוך החדר שלו הוא מכניס אותי לתוך בתוך העומק של הפנימיות התורה וזה גילה רשבי שבכן בזמן הזה הוא גילה כתוב שהוא גילה רזין תמירים סודות הכי הכי עמוקים אז על ידי התכשרות בלימוד פנימיות התורה זה הכנה לגילוי המשיח אז אני אומר רביני המלך הדרב שאז יאיר כבר בניגלה דתראה גם יאיר את זה כבר הפנימיות של שאנחנו יש לנו את הטעימה של של הזוהר את הטעימה של פנימיות התורה זה יש לנו

יש עוד דבר שבגמרא במסכת תענית הוא אומר כתוב צנה ורנה בנו ציון במלך שלמה בהתרה שיתרה לו אמו ביום חתונתו ביום שמחת ליבו אומרת הגמרא שמה חתונתו זה מתן תורה שמחת ליבו זה בניין בית המקדש שיבנה במרה בימינו רש"י אומר שמה מה זה מלך שלמה מלך שהשלום שלו לא הכוונה על המלך שלמה אלא הכוונה היא על הקדוש ברוך הוא שזה אמו מי זה אמו זה כנסת ישראל כנסת ישראל אומר זה מתן תורה ויום הכיפורים שניתנו בו לוחות אז אומר חתונתו אנחנו רואים שאומרים בצל רבי שמעון ה אילולה הילולה זה נקרא חתונה אז אומר שי מה זה חתונה זה מתן תורה מתן תורה זה שמורידים את פנימיות התורה ביום הזה שזה השיא של אז הוא גילה את כל הרזים הגדולים אז זה מתן פנימיות התורה לא סתם מתן תורה אז לכן קוראים לזה גם כן הילולה שאומר כמו שאומר שביום חתונתו וביום שמחת ליבו שזה ההילולה

של רבי שמעון לכן אז אנחנו אומרים שזה ושמחת ליבו אומר זה בניין בית המקדש שאצל רשבי הוא מקשר גם את יום חתונתו שזה יום קבלת התורה לבניים בית המקדש ומקשר את שני הדברים יחד וזה דווקא בלג בעומר Ja.