שולחן ערוך הרב - הל׳ קידוש #8 ( ס׳ ערא סעיף כ״ב) - יום ה׳ ט׳ חשון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

מדוריסה כמו בעקרת המזון שזה דרייסה אז דבר כזה אז אנשים אז מי שמשאיר מהין של הקידוש לקידוש של מחר ואחר כך להבדלה אז הוא מקבל על זה אומר אז הוא מקבל על זה עולם הבא חורסנ זה דיברנו זהני ש >> אז אומר מה אם אתה אם >> אם אם אז זה אומר כאן ככה אם אנחנו מדברים אם אנחנו מדברים על עולם הבא מה בשביל לשתות כמה זה תקנה תקנה דלי >> לא כ שאתה שותה אתה צריך להספיק לעוד אורכים >> בסדר אז אתה שומע קצת אם אתה איך אומרים אם זה העולם הבא שלך אז אתה כבר תעשה כל מיני פטנטים שישר תמיד אז הוא ממשיך הברך כן כן לכן לכן שותים על זה >> אצל מי >> כן נכון נכון זה קוש ברכה זה היה קוש ברכת המזון והוא ממשיך הלאה אז הוא אומר מה קורה אם בן אדם רוצה לשתות יין באמצע המזון אז הוא אומר קח בקבוק אחר לא מהכוס הזו >> אפשר להוסיף לא >> אז אומר אז הוא אומר לא אל תוסיף את

הזו תשתמש לכוס הזו, תשתמש לקידוש ולקידוש ביום ולהבדלה וכל פעם תוסיף, תתקן אותו. אבל בתוך הסעודה אומרת שאתה רוצה לשתות יין בתוך הסעודה תיקח יין אחר. אתה לא חייב את אותו יין. בפרט שהיום יש כל מיני סוגי יין, יש יין יבש כזה ויין כזה, אז הוא אומר אתה יכול לקחת כל טוב. אתה לא חייב מהכוס של הקידוש. העולם הבא מוצא יותר מיד >> אז >> עולם הבא של שיכורים >> זה למה למה >> מה אתה חושב יעשו >> יין ויין ויין >> אדוני יין ישמח לבבנושמה >> אז שמה שמה אז אתה פה אתה כבר נהיה שמח >> ושמה אתה מקבל עולם הבא עבור השמחה הזו סעיף כג אחר שקידש על יטול ידיו לסעודה ויברך על נטילת ידיים. ואם שכח בן אדם שכח ונטל ידיו קודם קידוש אז אומר לא יקדש על היין אלא על הפעת. למה? לפי שבנטילה זו גילה דעתו שהפת חביבה לו מיין וצריך לקדש על החביב.

>> אז הוא ק אבל פה זה לכאורה הוא אומר פה דבר מאוד מעניין. הוא אומר פה ככה שהוא שכח ונטל זה לא שהוא כיוון ליטול הוא בא הביתה הוא שכח מהקידוש >> הסרך הדעת והוא נטל ידיים >> והוא נטל ידיים אז אומר בגלל שהוא גילה שהפת חביבה לו מה איזה מין גילוי זה אתה אומר לרג לפני רגע אתה אומר שהוא שכח שהוא לא שם לב זה אומר שהיה >> שכח שהוא כבר אז אז מהלשון זה קצת מוזר שבן אדם אומר שהוא שוכח ולכן זה חדש זה מראה שהוא יחביב לו זה מראה פה הלשון קצת לא שהלשון שהוא היה רעב >> אם הוא הסיח דעתו מהקידוש סימן שהוא הגיע הביתה הוא היה רעב אז אם הוא היה רעב אז סימן שעכשיו הפת חביבה לו יותר שהוא רוצה לאכול פת מה פתאום רצת ליטול ידיים ושכחת איך שכחת מהקידוש פשוט היית רעב ראית את האוכל והתחשק לך לאכול אז סימן שהפת חביבה לו אבל אומר ויש חולקים על זה זה לא אומר

ואומרים שאפילו >> לכתחילה יכול ליטול ידיו קודם הקידוש >> מה >> בגמניה ככה >> כן >> מי עושה רמות >> אשכנזים יודע גמניה אומר שדוט >> אז אומר יכול לכתחילה ליטול ידיוק >> קודם הקידוש ואין הקידוש מפסיק ואומר ואין הקידוש ואין הקידוש מפסיק לסעודה בין נטילת ידיים לסעודה למה כיוון שהוא לצורך הסעודה בלי קידוש אי אפשר לאכול אז את זה אמרנו אתמול שאפילו אם הוא באמצע סעודה והגיעה השקיעה אז הוא לא יכול הוא לא יכול להמשיך הוא צריך לעצור צריך דבר ראשון לעשות קידוש אז אומר וכן המנהג פשוט במדינות אלו לבד מליל הסדר והעיקר כיסועה הראשונה ופה יש שתי גרסאות והיקר כיסרה הראשונה והוא שם את זה בסוגריים מאחרונה וכן המנהג פשוט במדינות אלו לבד מליל הסדר כמו שהתבאר בסימן תעג ומכל מקום זאת אומרת שהאדמור הזקן אומר שבמדינות אלו שאצלו ברוסיה אז כן היו

נוטלים ידיים לפני הקידוש ועושים קידוש ואחר כך אוכלים את הלחם גרמניה עד היום >> בגרמניה בגרמניה עושים נטילת ידיים >> אז הוא אומר פה כך ומכל מקום מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא יטול עד אחר הקידוש יפה הוא עושה ואם מוכים בידו על שעובר על המנהג כי יכול לומר העסק כדברי הכל פה יש חידוש גדול אם המנהג הוא שנוטלים קודם ואנחנו אומרים שמנהג ישראל דין הוא שאתה צריך לנהג כמנהג של המקום >> אבל זה רק מקום אחד >> אבל באותו מקום לא משנה מנהג בן אדם צריך לעשות >> כמנהג >> כמנהג המקום אם >> לגרמניה לעשות ככה >> שמה זה לא אם אתה יכול להיות שזה כבר שאלה יש פה פה מושג שמנהג שנהגו אבותיו, >> שבן אדם בא למקום והוא צריך לעשות מהמנהג הזה כמו המנהג המקום. עכשיו, אם בן אדם למשל, אני אתן לכם דוגמה שמאוד א זה יש מחלוקת בין בני אשכנז לבני ספרד בניקור

איזה האם מותר לאכול את החילב הזה, את הקטע הזה או שאסור. עכשיו בא בן אדם שהוא רגיל כל השנים פה הוא נוסע למקום אחר או שנעשה את זה אותו אותו רעיון שאנחנו היום נוהגים לא לאכול מחלק האחוריים אנחנו אוכלים רק בחלק הקדמי של הבהמה >> עכשיו בא בן אדם למקום ששם אוכלים מחלק האחורי וזה לא זה לא דבר שאסור מה שמה >> היום כל כל מה שאתה קונה ממחפוד >> אחוריים אז זה חלק גדול חלק גדול מחלק האחוריים כן >> יש לו יש לו הרבה חלק חלק >> אז אני אני לא בטוח >> אני בטוח >> אני זוכר ביטרו ילד שדיין שכן הרצרדים החלק האחורה >> גם גם ב גם ב במדינות גם במדינות מה >> יש ענייןחלק מה זה חלק >> חלק זה שרחה זה שרחה >> מה יש סרחה בלי נגד >> זה המחלוקת הנשקשזים מנפחים את הריעה אם לא יצא אויר אפילו שסחה אוכלים >> לא לא לא זה לא הולך ככה זה לא הולך ככה

>> אז אני מסביר לך שתלו זה תלוי מאוד איזה איפה השיחה כל >> לא כל שיחה זה מהם >> זה תלוי מאוד כל מרן אומר מרן אומר יש סרחה בלא נקב כלומר אם ה שחה בכל מקום היה נקב בגלל זה כל שיחה שזה לא >> ככה אומרת הגמרא והשאלה והשאלה היא >> השאלה איך אנחנו נוהגים >> אז אני אומר לא כל דבר לא כל שחה יש שחות שכן מתירים אותם שתלוי אם זה יורד למ >> אדוני תבוא לבית תבוא תבוא לבית המדבחיים ואז תראה ש על איזה שיח על איזה שיחות מדברים אבל לא משנה אנחנו מדברים עכשיו על הנושא של מנה אנחנו עכשיו מדברים על הנושא של מנהג. אז יש מנהגים שזה באמת המנהג עצמו. זאת אומרת יש הבדל ב זאת אומרת מנהג שהבדל בהלכה. זאת אומרת שכי עד כדי כך שיש מחלוקת האם זה נקרא חילב דרייסה ומי שאוכל אותו אז אז הוא נכשל באיסור אכילת חלב. אבל יש כאלה שטוענים שזה לא חלב, שזה לא דרבנן גם לא,

שמותר לכתחילה לאכול. אז אם מותר לכתחילה, השולחן ערוך מביא כל מיני דוגמאות כאלה שאצל אלה זה איסור ממש דורייתה ואצל האחרים זה לא איסור דרסה, זה הם אומרים שמותר לכתחילה לאכול. >> מה שהכבוד הרב דיבר באמריקה לפני 40 וכמה שנים. >> כן, אנחנו שם דיברנו על דריסל ללא ספק, >> לכולם, >> לכולם. אבל עכשיו מדברים פה על הנושא של אז זאת אומרת שאתה נוהג במנהג שנהגו אבותיך בגלל שבמקום שלכם סברו שזה מותר לך תחילה אז אתה אוכל את זה אפילו שאתה בא למקום אחר ששמה הם סוברים שזה איסור מן התורה לאכול את זה אז אתה אבל אתה לא אתה אתה הולך לפי מה שנהגו במקום שלך אבל פה זה לא איסור כזה די ריסקה זה איסור הוא זה לכתחילה מותר לעשות ככה. אז עכשיו הוא במקום כמו שאומר באשכנז, כמו שרבי אברהם אומר שהוא היה באשכנז. באשכנז נוהגים שנוטלים ידיים קודם ואחר כך עושים קידוש.

והוא עכשיו רוצה ליטול ידיים אחרי כן, אחרי כן, אחרי הקידוש כמו שנוהגים היום. אבל הם >> זה זה כבר בעיה אחרת שהם יגמרו לו, שלא יישאר לו כלום. תדע מה שרב חיים שול אני ראיתי אצל היקם פה היום >> רב חיים שול ברוק אמר כתוב שכן היקם בארץ >> כן כן היק >> יש סיפור רבי חיים שול ברוק שאומר שהיה שהיה משפיע מפורסם אז הוא אומר שכתוב שדבר שיש לו רטיבות אז צריך ליטול ידיים אז אמ >> כן שדבר שטבול צריך לנטילת ידיים אז אומר הרי איך אוכלים היום ארינג הרי זה טבול אז אומר משום מה יש שאויו שאחד הלך לטול ידיים הוא חזר כבר לא נשאר לו את הארי אז אומר אז ממילא אז ביטלו את זה אומר ביטלו משום מהסיס שעויות >> אבל פה אנחנו מדברים שפה אין זה פה זה רק המנהג זה לא מנהג כלפי איסור זה מנהג שככה יהיה יוצר נוח לעשות את זה אז אומר אז בן

אדם ש שנוטל ידיים במקום שכולם נוטלים ידיים קודם והוא נותל אחר כך אומר בשולחן ערוך של שאין מוכים בידו על שעובר על המנהג זה לא לא מוכים עליו למה הוא יכול לבוא להגיד אם זה לא אם זה אם המנהג הוא לא דבר משמעותי אז אני רוצה לנהוג כמו כולם כמו בכל העולם זאת אומרת כדברי הכל שאני אצא דברי לדברי כולם נברך לברך קז