- כינוס תורה חוה״מ פסח : "מהות מלאכת מבעיר והשלכותיה להלכות פסח" - הרב יעקב גולדשמיד

סיכום הנקודות העיקריות בדיון דיון תלמודי זה עוסק במספר נושאים הקשורים להלכות פסח ושבת. להלן הנקודות העיקריות: 1. שאלת המלאכות המותרות ביום טוב לעומת שבת - ניתוח הגדרת מלאכות אוכל נפש המותרות ביום טוב אך אסורות בשבת - דיון על ההיתר להבעיר אש ביום טוב 2. מהות איסור מבעיר (הדלקת אש) - ויכוח יסודי: האם מהות האיסור היא בשריפת החומר או בהגדלת האש? - אדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי) טוען שעיקר האיסור הוא הגדלת האש - האבני נזר חולק על עמדה זו וטוען שעיקר האיסור הוא שריפת החומר 3. מצוות "תשביתו" (ביעור חמץ) - ניתוח הפסוק "ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" - דיון על כך שמצווה זו צריכה להתקיים בערב פסח ולא ביום הראשון עצמו - הסבר רבי עקיבא מדוע אי אפשר לקיים מצווה זו ביום טוב (כי היא כרוכה בשריפת חמץ) 4. ויכוח על מהות מצוות "תשביתו" - מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים על אופן ביעור החמץ - רבי יהודה: חמץ חייב להיות מבוער רק על ידי שריפה - חכמים: חמץ יכול להיות מבוער בכל דרך שהיא 5. ניתוחים מושגיים של מצוות ביעור חמץ - האם זו חובה חיובית (לעשות משהו) או חובת תוצאה (להבטיח שאין חמץ)? - גישות שונות של המנחת חינוך, רבי חיים מבריסק, והרוגצ'ובר - פרשנות הרבי (מליובאוויטש) לגבי הגדרת "תשביתו" 6. המושג "מלאכה שאינה צריכה לגופה" - ויכוח בין רש"י ותוספות על הגדרת מושג זה - הגישה הייחודית של אדמו"ר הזקן השונה משתי הגישות הקודמות - כיצד הגדרה זו משפיעה על הבנת איסור הבערת אש לשריפת חמץ הדיון מנסה ליישב את הסתירה לכאורה בין מקורות ודעות רבניות שונות, במיוחד בנוגע לשאלה מדוע אי אפשר לשרוף חמץ ביום טוב אם מהות איסור הבערת אש היא הגדלת האש ולא שריפת החומר.