גמרא בעיון 21: למה גנב ששחט בהמה לעבודה זרה עשוי להיפטר מתשלומי ד׳ וה׳?

מה קורה ברגע שהסכין נוגעת בצוואר הבהמה? האם השחיטה מתחילה כבר בחיתוך הראשון או שאין שחיטה אלא ברגע הסיום? ולמה גנב ששחט בהמה לעבודה זרה עשוי להיפטר מתשלומי ארבעה וחמישה? בשיעור זה מתבארת המחלוקת אם ״ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף״ או ״אינה לשחיטה אלא לבסוף״, על פי הסוגיות בדף עא ע״ב ובדף עב ע״א. מתוך דברי התוספות עולה חידוש מפתיע: תחילת השחיטה מוציאה את הבהמה מרשות הבעלים באופן חלקי בלבד. הגזלן כבר אינו יכול לומר הרי שלך לפניך ואף על פי כן עדיין לא קנה את הבהמה. בשיעור: - המחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף והראיה מחולין בעזרה - מחלוקת רש״י ותוספות בשוחט לעבודה זרה: זבחי מתים או איסור התלוי במעשה - למה תחילת שחיטה אינה שינוי מעשה לקנות ובכל זאת מפקיעה את הרי שלך לפניך - שני הדינים בשינוי של ר׳ חיים ויישומם בתחילת שחיטה - ההשוואה לטלה ונעשה איל: דרגות ביציאה מרשות הבעלים - קושיית ר׳ נחום משור הנסקל והתירוץ: שחיטה כפעולה אחת נמשכת כזורק חץ - הברכת שמואל: התחיל לשחוט לעבודה זרה ופסק באמצע