לקוטי שיחות חלק י', פרשת בראשית - שיחה א' #2 - הרב יוסף יצחק הבלין

לקוטי שיחות פר׳ בראשית חלק יוד שיחה א' #2 - הרב יוסף יצחק הבלין א. שאלת היסוד בפירוש רש"י על פתיחת התורה בתחילת פירושו על הפסוק הראשון בתורה, "בראשית ברא אלקים", מביא רש"י את דברי המדרש הידועים: "לא אמר אלא בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". הרבי מדייק בדברי רש"י ומעורר מספר שאלות יסוד: מדוע התורה נקטה לשון נסתר וסתום ("בראשית") ולא אמרה בפירוש שהעולם נברא "בשביל התורה וישראל"? מדוע רש"י מקדים בפירושו את התורה לישראל ("בשביל התורה... ובשביל ישראל"), בעוד שבמאמרי חז"ל אחרים (תנא דבי אליהו רבה) מפורש להיפך: "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם... מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר"? מה הקשר המהותי שבין שני הגורמים הללו – מדוע הבריאה נשענת דווקא על שניהם יחד ולא על אחד מהם בלבד? ב. היחס הפנימי שבין ישראל לתורה כדי לבאר זאת, מנתח הרבי את שני הרבדים העמוקים בקשר שבין עם ישראל, התורה והקב"ה: רובד המחשבה הקדומה (שורש הנשמות): בשורשם העצמי בעצמות אלקות, נשמות ישראל קדמו לכל דבר, כולל לתורה. ישראל הם תכלית הכוונה האלקית, כמאמר חז"ל "ישראל עלו במחשבה תחילה". מצד שורש זה, ישראל נעלים ומרוממים מכל גדרי הבריאה. רובד ההתגלות וההורדה לעולם (מעלת התורה): כאשר מגיעים למימוש התכלית בפועל בתוך מציאות העולם הגשמי, דווקא התורה היא ה"כלי" והתוכנית שדרכה נברא העולם ("אסתכל באורייתא וברא עלמא"). התורה היא חוכמתו ורצונו של הקב"ה, ורק בכוחה להתוות לנשמה את הדרך הנכונה לגלות אלקות בתוך מציאות של חומר, גוף וטבע. בסדר ההשתלשלות וההתגלות של כוונת הבריאה בעולם, התורה היא הקודמת, משום שהיא מעניקה לישראל את הכוח לפעול בתוך המציאות. לכן רש"י – שבא לפרש את פשוטו של מקרא המדבר על בריאת העולם המוחשית – מקדים את "בשביל התורה" ל"בשביל ישראל". ג. תכלית הבריאה – "דירה בתחתונים" החידוש המרכזי של תורת החסידות המבואר בשיחה זו הוא הבנת מהותו של העולם הגשמי: העולם לא נברא כמעצור או כמכשול לעבודת ה', אלא להיפך – כוונת הקב"ה בעצמו הייתה ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים". מקום ה"דירה" הוא דווקא במקום הנמוך ביותר, בעולם הזה החומרי שאין תחתון ממנו. כפי שדירה היא מקום שבו האדם מתגלה בכל עצמותו ללא הגבלות, כך רצה הבורא שדווקא במציאות החומרית יתגלה אורו ועצמותו. התפקיד הזה נמסר בלעדית לעם ישראל, אשר באמצעות קיום מצוות מעשיות עם חפצים גשמיים (קלף לתפילין, צמר לציצית, צדקה בממון) מבררים ומקדשים את החומר והופכים את העולם למשכן ומקדש לה'. ד. ההוראה בעבודת האדם (הוראה למעשה) משיחה זו נובעת מסקנה מעשית ועמוקה לחיי היומיום: יהודי אינו צריך להיבהל מהחושך, מהקשיים או מההעלם וההסתר של העולם הזה. עליו לדעת שהעולם כולו נברא אך ורק עבורו – כדי שימלא את שליחותו באמצעות התורה והמצוות. כאשר אדם מתחבר לתורה ומשתמש בכל מאורעות וצרכי חייו הגשמיים לקדושה, הוא מממש את המטרה שבשבילה נברא העולם כולו – מציאות של "בראשית".