לקוטי תורה פר׳ בראשית "כי כאשר השמים החדשים" #3 - הרב יצחק מאיר וייס

תאריך: יום רביעי כ״ו תשרי תשפ״ז משך: 20:25 צפיות: 38 הרב יצחק מאיר וייס נושא: חסידות פרשה: בראשית

לקוטי תורה פר׳ בראשית "כי כאשר השמים החדשים" #3 - הרב יצחק מאיר וייס 1. מושגי היסוד: שמיים וארץ, רצוא ושוב השיעור עוסק בביאור מאמר חסידות מתוך "לקוטי תורה" לפרשת בראשית. בפתח הדברים מוסבר כי בריאת העולם בכללותה מוגדרת כ"שמיים וארץ". מאחר שחז"ל לימדו שהעולם נברא "בשביל התורה ובשביל ישראל" (שנקראו שניהם "ראשית"), הרי ששורשם הרוחני של שמיים וארץ מוכרח להימצא בנשמות ישראל ובתורה. ההקבלה היסודית מבוססת על שתי התנועות המרכזיות בעבודת השם: "רצוא" ו"שוב": בחינת "ארץ" – תנועת ה"רצוא": חז"ל דורשים "ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה". המילה "רצתה" כוללת שני מובנים: רצון וריצה. הריצה מבטאת תשוקה עזה להתנתק מן המקום הנוכחי, מהמציאות הגשמית והגוף, ולהידבק באלוקות. זוהי אינה שאיפה של האדם "להשתלם" או לזכות בגילוי והשגה תוך שמירה על זהותו וציורו העצמי, אלא ביטול מוחלט של ה"אני" והתכללות בעצמותו יתברך, שבה אין שום תפיסה והגדרה. בחינת "שמיים" – תנועת ה"שוב": השמיים מבטאים את ההמשכה, ההשפעה והירידה של האור האלוקי מלמעלה למטה, אל תוך מציאות העולם והכלים הגשמיים. 2. השתקפות המושגים בסדר התפילה סדר התפילה ממחיש בצורה ברורה את המעבר מן ה"רצוא" אל ה"שוב": פסוקי דזמרה וקריאת שמע: תנועת ה"רצוא". על ידי התבוננות בגדולת ה' ושבחו בפסוקי דזמרה, מגיע האדם לאהבת ה' בבחינת "בכל לבבך ובכל נפשך", ונשברים ה"מסכים המבדילים" המונעים את האור. תפילת שמונה עשרה: תחילת ה"שוב". לאחר ההתעלות בביטול, מגיע שלב ההמשכה שבו ממשיכים גילוי אלוקי לעולם (בחינת "ברוך אתה ה'"). תורה ומצוות: השלמת תנועת ה"שוב". ההמשכה מתרחבת ללימוד התורה ולחפצים גשמיים של מצווה, ההופכים לכלים המאירים את העולם. "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה": חלום יעקב מסמל את התפילה – תחילתה בסולם המוצב ב"ארץ" (עבודת ההתעלות והרצוא מלמטה), וסופה ש"ראשו מגיע השמימה" (המשכת האור האלוקי ממעלה). 3. פסוקי המפתח ומשמעותם הפנימית "השמים כסאי והארץ הדום רגלי": "שמיים כסאי" – כסא מסמל הנמכה והשפלה (כשאדם יושב, קומתו יורדת), ומבטא ירידה והמשכה של האור מלמעלה למטה. "הארץ הדום רגלי" – כשם שהשרפרף מגביה את הרגליים, כך בחינת "ארץ" מגביהה ומעלה את נשמות ישראל, הנקראים "בנים" המקבילים ל"רגלי האב" ("ברא כרעא דאבוה"). בפרט, הדבר מתבטא בזמנים של עליות רוחניות מיוחדות כמו שבתות וימים טובים ("שלוש רגלים"). "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל": הקב"ה מובדל וקדוש, אך על ידי "תהילות ישראל" (תנועת התפילה והרצוא), הוא נעשה "יושב" – משפיל עצמו להמשיך אורו מטה. מדוע הארץ קדמה לשמיים? לפי הדעה שבריאת הארץ קדמה לשמיים, הדבר מוסבר בכך ש"אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמטה, רצוא/ארץ) קודמת וממשיכה את ה"אתערותא דלעילא" (השפעה מלמעלה, שוב/שמיים). 4. השילוב הכללי והפרטי: תורה, מצוות וישראל בהמשך המאמר מובאת חלוקה מדויקת: בכללות: ישראל עניינם "ארץ" (תנועת הרצוא ומסירות הנפש מלמטה למעלה), והתורה עניינה "שמיים" (המשכת חוכמת ה' ורצונו מלמעלה למטה). בפרטות: בתוך התורה והמצוות עצמן: המצוות המעשיות הן בחינת "ארץ" והעלאה (כמו נר חנוכה משמאל, וצדקה המרוממת), ואילו לימוד התורה הוא בחינת "שמיים" והמשכה (כמו מזוזה מימין). בתוך נשמות ישראל עצמן: כל יהודי כולל בתוכו את שתי התנועות – "רצוא" (בקריאת שמע) ו"שוב" (בתפילת שמונה עשרה ובקיום המצוות בפועל).

שיעורים נוספים בסדרה ״לקוטי תורה פר׳ בראשית "כי כאשר השמים החדשים"״

כל השיעורים: לקוטי תורה פר׳ בראשית "כי כאשר השמים החדשים"

שיעורים נוספים מאת הרב יצחק מאיר וייס

כל השיעורים: הרב יצחק מאיר וייס