לקוטי שיחות פ׳ פינחס חל"ג שיחה א' - הרב גבריאל הלפרין

שישה ניסים נעשו לו לפנחס לא רק אחד באותו מקום ובספרי ד בנוזיאל ועוד יותר שיב ניסים נעשו לו יש דעה שנייה ש 12 ניסים נעשו לו שם. ומדוע רואה פנחס בחלום? רק פלא אחד נעשה לו? מה? הרי זה כמו ש הריש"י מסביר שמה שפל כמו שנעשה לפנחס. אז למה רק פל אחד? למה לא פלאות? גם כמו פי לפחות. ויש להוסיף שלולי פירוש רש"י היה אפשר לבאר טעם החילוק. זאת אומרת, אם לא שרשי היה אומר שפרועה פנחס בחלום נעשה לו ניסים, כמו שנעשה לפנחס, היה ניתן ליישב את הקושיה. שוב, על דרך מה שנאמר בגמרא בהמשך לזה, הרואה הונה בחלום נס נעשה לו. חנינ חנניה יוחנן ניסי ניסים נעשו לו. עכשיו מה ההבדל? משם רש"י שם נס נעשה לו, נ כנגד נ. כתוב נחזה נס. חנין יש שנינונים אז הרבה ניסים >> כמו ניסן אומרים ניסים ניסים >> כן ניסים הרבה ומאין זה היה אפשר לפרש שהפ

דפנחס הוא כנגד פלא והיות שבפיל יש נוסף על הפי גם תאות ל פלא אז זה מוסיף שפלאות מי אומר זה תולי באותיות אבל רש"י אומר לא כ רש"י אומר שהסיבה שפנחס נעשה לו נ כמו שעשה לפנחס ניסים נעשה גם לא נס אז אי אפשר לומר איזה פירוש הרי זה כן ואחרי זה וישכיו כמו שמה בין פיל לפילים למה פיל זה נס אחד ופילים זה הרבה כי זה הרבה פילי פלאות נס פלאות זה פילי פלאות כי זה פילים זה ברבים היינו נוסף על בקבות גם ריבוי באיכות אבל רש"י שואל התחלת פירוש זה באומרו שהטם שהרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו הוא לא מפני שאות פי שבתיבת פנחס מורה על פלא אלא לפי שזהו כב שנעשה לפנחס זו חוזרת השאלה פנס נסו שישה ניסים או 12 ניסים לפי לפי כמה דעות שמה בזה אבל מתחיל משש [נחירות בוז] ויש לו מה עכשיו שרשי מסביר באמת למה רש"י אומר ככה למה רש"י

משנה ואומר כאן שהונה וחנינה זה לפי האותיות פיל ופילים זה גם לפי למה פנחס רש"י משנה אומר שזה זה שונה מכולם וזה כי נעשה לפנחס ניסים ולא אומר לפי האותיות אומר יש לומר שטעמו של רש"י לחלק בין הרואה אונה וכולי לרואה פנחס וכולי על פי המשך דברי הגמרא שמה שהרואה הונה פירוש שראה שם זה בכתב או זהו שראה כתיבה תונחנה בכתובה רש"י ולכן מסתבר שרואה בחלמו אבל לא כמו שאמרנו בהתחלה משין כן הרואה פנחס פיל אז רשי מבין שלא כמו שאמרנו כפשוטו שהכוונה היא ראה את המילה הזאת אלא ראה דמותו של פנחס ופיל כי בגמרא שמה שיש חילוק אם ראה פיל דמסרג שיש לו כף על גביו רשי או דלא מסרג אז אם מיל אז אומר אז רש"י פשוטו כפשוטה היינו אומרים כמו שאמרנו בהתחלה ראה את המילה פנחס אומר לא רש"י הבין שהרואה פנחס והרואה פיל עכשיו מה הראיה של רש"י כי מחלקים שלהם עם

ראה פיל אם הוא כף ובלי הוא כף אם זה את המילה פיל מה שיך לחלק זאת אומרת שמדובר שראה פיל אם הוא כף או בלי זה רע פיל ממש מלא גם פנחס הוא ראה דמות שלפי החלום היא הייתה היא אמורה להיות פנחס >> למרות שלא יודעים איך הוא נראה >> כן אבל בחלום זה בחלום זה יצא לו זה זה פנחס לא יודע כן חלום >> הוא ראה בי כזה לא יכול בן אדם יכול לחוש את זה ככה וכיוון שראת פנחס לא את המילה פנחס זה פנחס בעצמו בחלומו [כחכוח] ממילא מסתבר שזה לא קשור לאותיות אלא זה קשור פנחס בעצמו זה נוגע לא נוגע לאות זה נוגע למציאות של פנחס אלאמציאות שכ שהייתה איתו והדרה קושיה לדוכתא חוזרת הקושיה למקומה שהרבה ניסים נעשו לו ויובן זה בהקדם עוד דיוק עוד דבר שצריכים להבין פה בדיוק צריכ להבין פה שלכאורה על פי פירוש רש"י שזה שפלא נעשה לו כמו שנעשה

לפנחס מודוע אומרים פלא נעשה לו פלא דווקא והרי בסנהדרין שמה לשון שישה ניסים נעשו לו לא כתוב פלאות כתוב ניסים אז למה כאן שינית לא לכאורה כן למה הגמרא שם אומרת ניסים וכאן היא אומרת את המילה פלא את המילה נס אבל מרנס נעשה לו וגם אם תמצא לומר אם תנסה לתרץ ולענות על זה שפתרון החלום שייך גם לשם פנחס שנכון ש שמשתמשים בו בשתי גם הוא ראה את פנחס במציאות אבל יש גם את אבל מכיוון שהשם שלו פנחס אז משתמשים גם בזה שהוא ראה אותו וגם בשם ביחד ולכן במילה פלאות שקשורה גם לשם שכתוב פ אז אולי זהכן כתוב פיזה צירוף של שראה את הדמות שלו עם השם שלו ביחד >> זאת אומרת כי יש לו גם שם לא שהוא ראה את השם אלא יש לו יש לו רא שם אז השם גם תופס מקום בפתרון של החלום מדוע או א הרי בשם פנחס יש גם שתי האותיות של נס אומר לא רק יש נכון שיש את הפה של

פלא אבל יש גם את הנ והס של נס. אז אדרבה, אם מדובר מצד האותיות, אז למה? אז מה מהז נס זה גם מסתדר פה טוב מאוד? שלכאורה הריזו שייכות יותר גלויה מהשייכות דאות פה לתיבת פלא. פ זה אות אחת מהשם. נס את כל המילה יש בתוך השם שלו. והנה לפעמים מבואר [נחירות בוז] החילוק בין שתי הלשונות נס או פלא שנס הוא דבר גבוה כבכתוב שלפני פרשתנו היינו מאורע שיוצא וגבוה מדרכי הטבע ואילו פלא הוא כל דבר שמעורר פליה אצל האדם גם אם אין בו שידוד מערכות הטבע כלומר מרגם כל ממש בטבע אומר פלא הפרוש דבר שמעורר התפעלות זה לא בהכרח דבר שמעבר לטבע סתם זה דבר מה שונה מהרגיל נס זה דבר שחורים בגדרי הטבע בכלל לא סתם שונה מהרגיל שדם רואה משהו מעני מתפעל שהוא שלא הנס הפירוש הוא שזה מעבר לטבע אז בעצם נס לפי זה הוא יותר גבוה מפלא פלא זה דבר שמפליע אתם אבל עדיין בתחומי הטבע בן

זה מעבר ועל פי זה היה אפשר לפי לכאורה דיוק הלשון פלא נעשה לא כי רוב הניסים שנפרטו בשס שם שמ שנסו שישה ניסים >> מה הם הניסים באמת >> אינם דברים היוצאים מדרכי הטבע ש מטורח מ היה לו סמרי לפרוש ולא פרש היה לו דבר ולא דיבר זאת אומרת חלק דברים היו שהוא היה יכול להתגונן לפניו סמרי ולא עשה את זה >> זה לא נסח לא כולם יש גו שהפתח יתרומם רים שגם כן נעשה לו נס אבל לפחות חלק מהניסים שמה זה דברים שבעצם לא דברים על טבעיים אלא דברים שבדרך כלל אדם נורמלי היה אמור להתנהג בצורה שונה כשזה קורה וזה שזמרי לא התנהג בצורה הזאת זה ד מפלי למה הוא לא עשה את זה אבל לא דבר שמעל הטבע אבל דוחק לתרץ כן למה כי שני הניסים האחרונים נמנו בגמרא שמה שבה בא מלאך והגיע את את המשקוף אז זה זה כבר נס גמור כן פה לא שייך דבר שזה לגמרי דרך הטבע וכן

שבא מלאך והשחיט בעם אינם מלובשים בטבע כלל יותר מזה ולמדרשים הנ שהזכרנו קודם שתי שיב ניסים נעשו לו הרי רוב הניסים שנפרטו שם דברים שלמעלה מן הטבע באופן גלוי זאת אומרת בתוך השש אז שתיים לא מעבר לטבע מי שאומר 12 אז כמעט כ אז יש כולם שכחים גם כולם מעל הטבע אז זאת אומרת אז בכל מקרה לפחות שתיים לעשות לו מעל הטבע ולפי לפי דרך אחרת עוד הרבה יותר משתיים אז אז מילא אז לומר שרצו רצו להוריד את זה ולומר רק פלא ולא נס לא מסתבר ולכן נראה לומר להפך שהדל כאן בין נס לפלא זה לא להוריד את זה אלא זה למעליות זה להעלות את זה שכאן הכוונה דפלא נעשה לו ולפלא שלמעלה מנס על ידי שנה הכתוב כי מייצתך מארץ מצרים מראנו נפלאות שם בגאולה האמיתית והשלמה שם יראה נפלאות כמו ביציאת מצרים ש שהכוונה בזה שבגאולה תדע לבוא יהיו ניסים גדולים שאפילו בערך

להניסים שהראו לאבותינו ביציאת מצרים שלא היו מלובשים בתבע כן כל המכות של מצרים קריאת ים סוף וכדומה כל הניסים שהם בעל הטבע בכלל ואפילו בערך לזה יהיו בדרך גדר נפלאות הניסים שלעתיד לבוא יהיו נחשבים נפלאות גם כלפי הניסים שמעל הטבע ביציאת מצרים זאת אומרת שמדובר פה על פלא שלמעלה מנס זאת אומרת יש פלא שלמטה מהנס אומר ויש פלא שלמעלה מהנס אומר הסוד בעל על פנחס על פלא שלמעלה מנס וזוהי גם >> פנחס בעצם זה כמו הנפלאות שיהיו לעתיד לבוא >> זאת אומרת זה כמו ששם הנפלאות כ זה פלא שיותר גבוה מהנס אז גם הפלא שמוזכר על פנחס זה לא כמו שאמרנו שי אומר שזאת אומרת יש פלא שהוא למטה מהנס ויש דרגה של פלא שהכוונה היא שאפילו ביחס לנס זה מפלי >> שזה גבוה מנס גבוה מנס כמו שאומר כאן הוא בעצם >> זה משנה אומר הפלא של פנחס זה לא כמו

שרצינו לומר בהתחלה שרצו להנמיך ולומר זה רק פלא ולא נס אלא זה כמו הנפלאות שם שכבני נפלאות שזה למעלה מהנס שאפילו כלפי הניסים שהיו זה גם מפל >> אז הוא משווה את זה בעצם ל >> כן לעניין זה שמדובר על פלא שיותר גבוה מנס שאפילו לגבי נס שמעל לטבע זה מפלי אבל מקודם הוא אמר שהיו כמה דברים שהם לא היו חריגים >> כן בוא כן בוא בוא נראה את ההמשך נבין נבין מה הכוונה >> וזוהי גם כוונת רש"י במה שכתב שנעשה לפנחס בסנהדרין זאת אומרת אומר למה שרשי שולח כתובת כן נעשה לפנח שתח כתובת צריך סנהדרין לאמה מה מה למה עשה את הכתובת הזאת שמגמרה סנהדרין שם מוכח שעיקר החידוש אצל פנחס אינו כמות הניסים שנעשו לו אם זה היה שלוש או ארבע או שש לא לאלא ספירת הניסים אלא זה שפלא נעשה לו היינו לא רק ניסים רבים בכמות אלא איכות בלתי טבעית

בו הנהגה באופן של מופלא אומר שם זה לא עניין שנעשה איזה משהו מעל דרך הטבע זה עניין שה הקדוש ברוך הוא התנהג עם פנחס בצורה מופלאה. מה הכוונה? כמו שמזמים מיד הלאה שהראששת הניסים שננו בסנהדרין שמה היו כולם באותו עניין. כן? זה בתוך מעשה אחד נעשו לפנחס שישה ניסים. מה זה אומר? היינו שבכל פרט ופרט שבמעשה שלו בחונס הוא עשה מעשה בכל פרט שהוא עשה שמה ה היה היה בצורה של נס ובזה נראה בעליל שכל הנהגת הקדוש ברוך הוא עם פנחס הייתה באופן בלתי רגיל לגמרי מלכתחילה ההנהגה של פלא ורבוי הניסים אינו יקר חידוש כלל כי אם שכל כל ההנהגה עם פנחס הייתה בדרך פלא. אומר המעלה של פנחס, במעשה של פנחס, לא שעשה לו עוד נס ועוד נס. בכל דבר שהוא עשה מיד נעשה לו נס. מה זה אומר? שנתנו לו כביכול זה הייתה הנהגה שלמה. לא, זה לא נס פרטי פה, נס פרטי פה.

כל ההנהגה באותו באותו מצב, באותו מקרה, הייתה כולה מצב מצב מעבר לטבע. זאת אומרת שוב אז זה לא השש מסים פרטים שנעשו לו זאת אומרת שהתנהגו איתו באותו זמן מעבר לכללים ולחוקים >> טוב >> מה כן ליתר בהור עניין של נס ושידוד מערכות הטבע כן שמשלים את הות של הטבע שמזה גוף המובן שיש נתינת מקום להנהגת הטבע כן הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה ברא לו טבע ברא כללים של הטבע כן רק מה אלא שפועל בשדול הקדוש ברוך הוא יש הוא ברא את העולם והוא הוא ברא את הטבע ויש בכוחו כשהוא רוצה לפעול מעל הטבע גם אז הוא פועל מעל הטבע בעולם ולכן בכל פעם שיש נס צריך להיות פעולה חדשה עוד הפעם ש הטבע זא זאת אומרת כל נס ונס זה שינוי >> בסדר >> כל נס שנעשה והוא כעת החליט לשנות את הטבע דאג מעל הטבע נעשה אחרי זה נס נוסף זה שוב מעשה חדש שוב פעם הוא ביטל את הטב ועשה מעל

הטבע זה בדרך בנס בדרך תמיד בניסים בדרך כלל ומה שאין כן פלא דכל הפלאה לשון הבדלה ופרישה מורה על הנהגה שמודלת לגמרי מהנהגת הטבע [נחירות בוז] עד שאינו בג גדר הטבע ובמ ממילא אין כאן בכל פעם הנהגה שידוד הטבע אלא נקבעה הנהגה ניסית שהיא תהיה ההנהגה רגילה בכל מאור הזה נתנו לו כוח שאתה בקטע הזה מעבר לטבע לא פירוש שתעשה פעולה הזאת ויזרו לך פה יעזרו לך במצב הזה שאתה נמצא עכשיו את הטבע בטל אתה פועל ב בעולם אחר >> אז מה אומר עכשיו שהפלא פלא הוא יותר גבוה מהנס >> כן זאת אומרת שפלא זה לא שעשה לו נסים פרטיים ניתן לו הנהגה כעת מהמצב שאתה נדע עכשיו ביטלו לך את הטבע הטבע לא קיים כלפיך כל מה שאתה עושה זה זה בעולם אחר אתה אתה עובד >> למרות שלפני כן הוא הסביר שפלא זה פחות מ >> אמר שהוא אמר שיש שני דברים זה אומר שיש

היא אומר שיש מקום שפלא יש פלא זה דבר מופלא דבר כן יש פלא סתם זה פחות מנס אומר יש מצב של פלא הפירוש שפלא מעל הנס שאפילו כלפי הנפלא שהנגה היא כולה פילית >> כמו כל ים סוף >> לא כי ים סוף זה נס מעל הטבע >> זה נס פר נס כן פה פה פה פה הפלא פה זה נפלאות כאלה הכוונה שמצב כזה ש מופרש לגמרי מהעולם מופרש מההגבלות של העולם לזמן הזה אתה פשוט פנחס יצא מההגבלות של העולם לזמן שהוא עשה את עם זמרי שם >> אבל למה זה לא יודע למה אתה תח ממט ראשון >> לא אני שואל למה זה לא נכנס לגדר של נס >> זה מעל נס זה מעבר הנס נס זה משהו פרטי זה הנהגה פרטית שכמהכל >> אומר נס נס זה הנהגה פרטית פה פה פה זה לא זה לא רק הצטברות של הרבה אומר אמר אומר זה לא הצטברות של זה לא הצטברות של הרבה ניסים כן למצרים היה 10 מכות כל מכה הייתה נס אז היה מכה הזאת ודם צפרדי הכינים כל

אחת נס פה אדם נכנס למצב של הנהגה מופלאה, הנהגה שמנותקת מהטבע זה לא שנעשה לו נס פרטי בזה לא נעס השישה ניסים לא הפירוש שישה ניסים הפירוש שהתנהגו איתו למעלה מהתבוע זה התבטא ש דברים האלה כי זה כי זה מה שנצרך שמה >> מהרגע שהוא נכנס עד שהוא יצא >> הוא היה בפלנטה אחרת בעולם אחר >> עולם שמעל הטבע >> מהעולם אוקיי >> כן וזה מה שר שאמר רש"י פלא נעשה לו כמו שנעשה לפנחס פלא לשון יחיד דווקא זה שניסים רבים נעשו לפנחס הייתה הנהגה כללית אחת הנהגה של פלא זאת אומרת זה לא רש"י סיפר לנו נכון זה יש שמה הרבה ניסים אבל לא פירו שהיה הרבה ניסים היה היה מצב של פלא בתוך מצב של פלא אז כל דבר שהוא עושה ה הוא מעבר לטבע מעבר להגבלות הרגילות זה מסי נפש שהוא עשה >> זה זה מספיק אחרי זה שמזה זה מגיע קורא מסי נפש במשך המאמר במשך השיחה כן למה מה

הוא זכה לכזאת לכזה לכזה התנקות נגע כן זה נגיד בהמשך עוד נגיע זה עוד מעט >> אלא שבדרך ממילא נסתיף מזה ניסים בכל פרט ופרט זאת אומרת הניסים בכל פרט זה תוצאה כיוון שהוא נכנס להנהגה שלא טבעית אז כל כל תנועה שהוא עשה הייתה תוצאות שמבר לטבע ולכן אינם פלאות או ניסים לשון רבים כי הכוונה היא למצב הנהגה יש מן יחיד פלאית ועל פי זה אולי יש לומר שהפלא שנעשה לרואה פנחס בחלום הוא למעלה מהפלאות לשון אצל רואה פילקשר >> דמזה שאומר פלאות לשון רבים מובן שהכוונה היא לריבוי פלאות בכמו כמות והיינו פעולות של נפלאות מה שאין כן פלא לפנחס היינו לא עשיית פלא אחד אלא מצב של פלא כנאמר לאיל והנה >> כי הסמ השמיכות מראה שיש שייכות בין פלא לפלאות אומר פלאות זה פחות >> אבל הוא מסביר הוא מסביר שהסמיכות היא בהפוכה לומר לומר פנחס זה לגמרי מעבר

להגבלות פיל ופילים זה בתוך גבות אבל בשל כמות >> אוקי >> כן והנה על פי פירוש רש"י הנל שהרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו כמו שנעשה לפנחס מובן שעניין הפלא הוא עניינו העיקרי של פנחס דאם נאמר שזהו רק עניין תפל וצדדי בו העניין של הנס פנחס לא שייך לומר משום שביום ההוא נעשה ספל לפנחס מה שאין כן כל השנים שלפני זה ושל אחרי זה לכן כל הרואה פנחס בח פל נעשה לו הרי הוא ראה רואה את הדמוש לפנחס כן פנחס חי אם פנחס זה אליהו אז בכלל לא חי באלי הגבלה אבל גם אם מי שמ זה לאוא חי קמה שנים כן אז למה הוא רואה את פנחס מה פתאום מכל החיים של פנחס בחרת איזה קטע קטע מסוים בחיים אתה היה פנחס זה רומז לקטע הזה אולי [כחכוח] ה קטנים אחרים בחיים שלו זאת אומרת אם אתה בחרת זאת אומרת שה שמה שמבטא את המהות של פנחס אחד הוא רואה פנחס אז

הוא רואה את ה של הפלא של למה זה המהות שלו נכון הוא זכה פעם אחת שכמה דקות יודע כמה אורך זמן זה בדיוק זה היה הוא חי בכזה מצב אבל זה בסך הכל קטע לעומת כל החיים שלו איזשהו קטע די קצר בחיים כן אז למה הורה פנחס זה מה שהוא הוא רואה ממילא מובן ש שפנחס אתה רואה פנחס המהות שלו זהח הנס מה פתאום למה זה הנס שלו קשר האירוע שהוא עם זה >> זאת אומרת זאת אומרת האירוע מבטא את זה בצורה הכי בולטת אבל אם כשאתה רואה אותו זה מה שאתה רואה זאת אומרת חלק מהמהות שלו זה לא סתם איזה מאור מסוים שהוא זכה שיקרה לו איזה רגע רגע מסוים בחייו בהיאור העניין אז והיינו סליחה שהטעם לזה שהקדוש ברוך הוא התנהג פנחס באופן של פלא ומשום שהנהגתו ועבודתו של פנחס עצמו הייתה לא עבודה רגילה אלא באופן של פלא זאת אומרת אז לא הכוונה פה שמת שכל חייו עשה לו ניסים כל עשה ל

ניסים כל הזמן ולכן המ הכוונה היא שהמהות שלו היא פלא המהות העצמית העבודה העצמית שלו הייתה במהות של פלא אלה עבודה כזאת שבעצם היא למעלה מהכוחות הנורמלים הרגילים שאנחנו מדברים עליהם הקדוש ברוך הוא עם מידה כנגד מידה ולכן הגעת הקדוש ברוך הוא אעמו הייתה באופן כזה פלא נעשה לו בור העניין עניינו של נס בעבודת האדם זאת אומרת אתה מדבר אתה מומר על העבודה העצמית שלו שגם את ה מה הכוונה עבודה באופן של נס אצל האדם הוא מסירותת נפש דכמו שנס כפשוטו מורה על גדלותו של הקדוש ברוך הוא שאין דבר מונע מילוי רצונו יתברך ואם מצב הטבע מנגד לרצונו משנה את הטבע מה פה רוצה שישראל יבואו את ים סוף ואם יש בעיה שיש שמיים ובמים זה בעיה לעבור אז ילחו מים לצדדים כי עכשיו זה רוצה הקדוש ברוך הוא על דרך זה הוא עניין העבודה מתוך מסירת

נפש, שזה מורה על תוקף רצונו של האדם לעשות רצונו יתברך באופן שאין דבר שיכול למנוע אותו מלקים רצונו יתברך הוא מסר נפש על זה אומר הוא רוצה מה הוא רוצה הולך ישר שום דבר לא יעצור אותו בזה גופה גם בתוך מסירות נפש בעצמה יש שני אופנים הנל נס ופלא יש אדם שעיקר עבודתם ודעת בלימוד התורה כים המצוות וכ יוצא בזה אלא שאם נצרך באיזה פרט היוצא מהרגיל מסירות נפש הוא מתייגע מור מזון גם חדשה תוקף גדול של מסירות נפש אדם הוא מתפלל הוא לומד הוא מקיים מצוות מצב נורמלי הוא לא צורמלי אם הוא מגיע פתאום לאירוע כזה שכדי להמשיך צריך מסיבות נפש הוא יפס גם את נפשו על זה אבל ביום רגיל אין צורך בסירות נפש כן ברוך השם שלו >> יש בית כנסת עכשיו בוא יתפל בלי מסירות נפש לא צריך סכנה בדרך ויכול ללמוד תורה בלי מסירות נפש והכל בסדר אם חליל הגיע

פעם אחת שהוא צריך למסור את נפשו בשדרים כאלה הוא לא יוותר [נחירות בוז] באמצור את אפו יתגבר אבל זה לא הנהגה רגילה שלו הנהגה הרגש שלו במצב נורמלי מנהג נורמלי כרגע אין כרגע צריך מסירות נפש וכמובן שאז מסירות נפש בכל פעם היא עבודה חדשה וצריכה להיות תרות חדשה על זה. אבל יש אדם שהוא איש מסירות נפש שהוא מסור ונתון לגמרי לרצונו יתברך ואין לו רצון בפני עצמו כלל. עניינו מסירות נפש לקדוש ברוך הוא והזי בדרך ממילא יש לו מסירות נפש בכל עניין פירות יתברך הוא במצב של מסירות נפש הוא עכשיו כרגע זה לא מתבטא בכלום כי כרגע אף אחד לא עוצר אותו אז לא בפנימיות שלו הוא כל הזמן בצורה לא מוגבלת מסו לגמרי אלא מה לא תמיד צריך אתה רואה את זה בחוץ כי כשהוא בא לבסתם נורמלי אתה לא רואה הוא הולך אף אחד לא מפריע לו אתה אתה רואה את זה מתבטא חיצונית רק שיש לו

מניות ועיכובים אבל בעצם בבחינת הנפש שלו בעצמה הוא במצב הזה כל הזמן על דרך ן פלא שזהו מצב של הנהגה ניסית באופן שההנהגה זו היא הנהגה הרגילה והטבעית שלו וזוהיא דרגתו של פנחס בקנאו את קינתי שסיכן את עצמו בעניין שאין בזה חיוב ועד אדרבה אם היה שואל אין מורים כן דוש קדושים פוגעים בו זה הלכה ואין מורים כן זאת אומרת אם אדם בא לשועל גדולו לא אל תעשה כלום אלא שקנאים פוגעים בו שזהו רשות והיתר לקנאי לפגוע בו ובפרט לפי הירושלמי שקנאות זו היא שלא ביצון חכמים ועוד זאת בנידון דידן שמשה רבנו לא עשה כלום והרי פנחס מנו הלכה פנחס רואה את משה רבינו עומד ולא עושה כלום אז האמת כתוב שכח את ההלכה הזכיר לו לימדתנו רבינו אז הוא אומר לו קריין לדיגרת מי תך תעשה את זה אתה זאת אומרת אבל כשפנחס כשהוא שאל הוא לא יודע שכח את ההלכה והוא רואה שמשה

רבינו בעצמו מת ולא עושה כלום נו אז מה אתה נדחף משה רבנו לא עשה כלום אז מה אתה רץ לפניו צ בשקט בצד לא אבל פנחס לא של הקטע עצמו כי אם כיני כנס שלם צבוקות כי מצד נפשו של פנחס הוא לא יכול לספות דבר כזה אם אז אז ה הוא פנה למשה מעצמו מה מה קורה אתה אתה אמרת לנו ככה רק מה יש אצל מחצד כותב באיזשהו מקום שבדרך מצוותך שצריכים בקנאות להיזהר אומר יש מ אנשים כאלה שבעצם הקם יש להם מידות רעות הם רוצים עכשיו אבל הם באו הם יודעים יראי שמיים אז הם צריכים להתגבר על המידות שלהם אז הכנאות זה ההזדמנות שלהם לעשות לשבת מידות הרעות שלהם ולהרגיש טוב שהם עושים את זה בז צריך לדעת בקנאות צריך לדעת שב שקנאות זה באמת ש צריך להגיע בקנאות אמיתית שהקדקדוש ברוך הוא אכפת לו ולא שהוא שפה שאת המידות מידות רעות שיש לו הוא מנצל כעת לעשות

אותם בדרך מצווה שלישי כביכול מדמוק מה צם את זה לא לא מילים שלי >> לא יש סליחה שי שמדבר לעניין >> אחר אגב אני שמעתי פעם רעיון מולי מרב צובי לא שמעתי אני לא צריך להמין שמרב צובי לא שמעתי את זה פעם שאומר הגמרא אומרת דוגמה שמחת דוגמה למה זה צביעות צבויים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס זאת אומרת שמר י יני מלך אמר לאשתו תזרם מן הצבועים שעושים זמרים שצחק בפנחס מה שיגיד לה למה דווקא מכל התורה כולה זה זה הדוגמאות שהוא מצא יש עוד שיגיד ליצחק וישמעאל ידי יעקב ועשו מה הוא בחר דווקא את זה כל אומר יש אדם צבוע מה הוא עושה הוא הולך שם טלית על הראש ומתפלל בכוונה גדולה שכולם יחשבו או פותח גמרא ויושב ולומד בכל רעש גדול שכולם יחשבו שהוא זה לכל הפחות הוא עשה דבר טוב הוא צבוע נכון בפועל הוא התפלל יפה הוא התלמד טוב שהוא צבוע זה גרוע הוא עשה

לפחות הוא עושה איזשהו מעשה טוב אומר זמרי אם אתה לא קנאי עם רוצח אם אחד בא להרוג לא בכות אלא כדי שיגידו שהוא קנאי אז אתה סתם רוצח אתה אתה אתה לא זה אסור אין לך שום את עשו דבר כזה אומר אז זה שיא הצביעות אחד שעושה כנאות בצביעות זה שיא הצביעות כי אתה עושה דבר שבעצם במצב זה אסור לעשות אותו בכלל איך הפעם שמעתי ממנו כן נחזור לעינינו פה מסירות נשו של פנחס הייתה למעלה מחשבון ומדידה משום שהיה איש מסירת נפש בעצם וכיוון שהיה עניין של קידוש השם כינק צפקות מלא זה מלא זה היה דאגה אוטומטי זה מה שהוא שהוא התנהג ומידה כנגד מידה שפלא נעשה לו על פי זה יבואר גם הטם שסכרוש פנחס היה והייתה לו לזרו אחריו ברית כהונת עולם מה הוא קיבל שכר שכמו שבריש אמרה שיהיה על המקום שבזמן ש שהקדוש ברוך הוא קדש לכהונה את אהרון ובניו אז מי ש כל מי שנולדות להם

אחרי זה כבר נולד כהן כמו הכהנים של היום אבל פנחס כבר נולד קודם וממילא הוא לא נהיה כהן עדיין אבא שלו נהיה כהן, אלעזר נהיה כהן, אבל פנחס לא. >> מתי כן? פה פה בזמן כאן הוא קיבל פהפה זה השכר שהוא קיבל פה פה פה נקדש לכהונה זאת אומרת לאף על פי ש לא מכוח אבא שלו הוא נהיה כהן מכוח עצמו הוא נהיה כהן בזכות את עצמו הוא נהיה כהן זה השכר שלו שלפי פשוטו של מקרא כמו שרשי מסביב הפירוש בזהו שרק אז נתכהן פנחס תחת אשר קנה לאלוקיו ויש [כחכוח] לו אומר שגם אופנו של שכר זה הוא בהתאם נהנל שמהודו של פנחסי בעצם היה השפלה בעצם זאת אומרת גם השכר הזה הוא חורג מהסדר מהסדר הרגיל ל כן דהני כהוני דבר הבא בירושה הנה זאת אומרת אין פרס להיות כהן אתה פרס תהיה כהן כי אתה כיתה מאוד טוב אין דבר כזה כהונה אדם כהן כי קיבל זה מאבא שלו אם הוא לא

קיבל מאבא שלו צדיק הכי גדול בעולם עולם כהן הוא לא יהיה זה לא יעזור לו [נחירות בוז] ואילו כאן ניתנה כונה בס הפעם היחידה בעולם שאדם קיבל כהונה בתור פרס היה פה לגמרי שונה מהסדר הרגיל >> אבל איך אתה קוראים לזה פרס הרגע אמרת שהוא ממשיך של אליעזר >> לא אבל מכת זה רשי מסביר שמה שמי שנולד לאליעזר אחרי שהוא נהיה כהן הוא נהיה כהן אוטומטי כי הוא נולד לאבא כהן >> נכון >> פנחס נולד קודם פנחס נולד לפני שאליעזר נהיה כהן א >> ממילא שאליעזר נהיה כהן הוא כבר כבר כבר היה בעולם אז הוא לא נולד במכוח אבא שלו כי הוא כבר כבר נולד קודם אז הוא לא היה כהן כשאליעזר התמנה לכהונה פנחס לא נהיה לא היה כהן שנשאר ישראל רגיל לוי סליחה היה לוי לא כמו היה לוי לא ישראל ששבת לוי הוא היה כן אבל רק כאן הוא קיבל מתנה מלמעלה שכר על זה

שגם הוא נעשה כהן המק המקרה היחיד שאדם נעשה כהן בתור שכר זה המקרה פה אלא שזהו מידה כנגד מידה שכשם שפנחס כנה לאלוקיו אף שלא היה מצווה על זה עד שזהו שלא ברצות חכמים שעל פי חוכמת התורה יש מקום לשקלותריה בנות כנאות זו כך ניתן לו דבר דבר כהונה שעל פי חוכמת התורה אינו דבר דבר תום בתור שכר פי שלפי התורה זה לא ניתן לו דבר כשבי משהו שמעבר לזה ועל פי הנל יש לבאר הטעם שהשכר הוא דווקא בעניין של כהונה שזהו עניין של ירושה וטבע זאת אומרת כהונה מהרגע שהוא נהיה כהן אז אז חלק ממנו אז הבן שלו כבר גם יהיה כהן אוטומטי זאת אומרת כבר ברגע שזה זה דבר שהופך לחלק ממנו חלק מהת הטבע שלו ממשיך כל הדורות הלאה של >> אז כנראה שלא אם היה לו אני לא יודע אם היה כהן אבל אם היה לו אז לכאורה לא ש מקנו עכשיו כן כן נהיה כהן כן כי גם זה הוא כמו פלא שלמעלה מנס ראינו

שנוסף לזה שנעשה לו דבר שלא על פי חוכמת התורה שאי על פי חוכמת התורה רגילה אי אפשר להגיע לכהונה על ידי עבודה רק צריך ירושה מאבותיו והוא כן הגיע על ידי עבודה לכהונה בכל אופן הרי עוד זאת ששכר זה גוף אשר למעלה מחוכמה נעשה אתו עניין שבטבע עד שבא בירושה לזרו אחר שזהו גדר של פלא שעניין הנס נעשה נעשה הטבע שלו כנל באורך טוב פה באותו שבוע שנאמר זה היה שבוע של בית המוז נראה את הקטע קטע המדבר על נראה גם שבוע אחרי אפשר ללמוד את ברור >> והנה גאולת כבוד קדושת מורי חמדמור ביב תמוז תרפז ממעשרו אשר נאסר במדינה ההיא הייתה בשבוע דשבת פרשת פנחס >> כן ועוד >> שבשבת פרשת פנחס ברך ברכת הגומל ועם כל ענייני העולם הם בהשגיחה פרטית כתורת הבעל שם טוב כל שכן וכל וחומר אומר ענייני איש הישראל איש ישראל סתם כל יהודי בפני עצמו סתם והלך כמה וכמה שנשיא ישראל

מזה מובן שגאולת כבוד קדושת מורי חמי אדמור שייכת לתוכן אנוש לפנחס ואכן ראינו אצל בעל הגאולה כבוד אדמור מורי חמי אדמור שמסירת נפשו במדינה ההיא היה על דרך מסירת נפש לפנחס בקנו את קינתי היינו לא מסירת נפש שמוחייבים על פי תורה וכמה חכמי ישראל סברו שאין מסירת נפש באופן כזה והוא מספשו הזה זה הייתה מסירות נפש הרבה מעבר למה שמחוייב על פי תורה לעשות והיינו [נחירות בוז] משום שאצל כבוד מורי חמי אדמור הייתה מסירות נפש לא פרט בעבודתו הקדושה שכל מהותו הייתה מסירות נפש עד שכל עניין בעבודה זה יכול להיות מסירות נפש וכמו שנתבאר במקום אחר בארוחה על דרך שלושת התקופות הכלליות ב-30 שנות נשיתו של דמור מריחמיד אדמור לרבי ארץ היה שלוש תקופות בחיים שלו תקופה הראשונה תקופות בחייו >> בנסיעות בנסיעות בתור בתור בתור רבי כן ש

כבר היה רבי >> יש מושג כזה של ככה ולא אחרת >> תקופה ראשונה בעת היותו במדינה היא הייתה ברוסיה איפה היה שמה מתחת צד שלטון סטלין כן הראשונה >> תקופה שנייה בהיותו בלטלנו ופולין שם בלטויה כזה פין ולטביה אחרי ש אחרי שהוא יצא בעצם מרוסיה ותקופה שלישית בארצות הברית שעבודת הקודש שלו בכל אחת מהם דרשת מסירות נפש וכל אחת מהם בצורה אחרת היה הקשי היה קשיים גדולים בכל אחת מהמקומות אבל בכל אחת קשיים מסוג שונה לגמרי במדינה היא שם ברוסיה היה כשהוא מסודף כפשוטו בגשמיות מבחינת חיים כפשוטו עבודה קשורה בסיכון חיי הגוף ולא רק של עצמו אלא גם שלוח וחסידיו שעל פי הוראותיו או גם בשליחותו ממש עסקו בהרבצת התורה וחיזוק היהדות במדינה ומזור דפש ממש הרבי הרייס דרש מהחסידים גם עם סור את נפשם זאת אומרת זה היה מ את נפשו והוא דרש גם מהחסים התנהג בצורה כזאת

בסכנת חיים כפשוטו ממש בתקופה השנייה הייתה כשהוא יצא לפולין והייתה עבודתו בינחנו ובני ישראל שומרי תורה ומצוות כן שמה בפולין היה ציבור גדול מאוד של יהודים חסידיים ושם מקיב קדושת מורי חמאדמור מחדש ישיבות ועסק בהפצת התורה בכלל מעניות בפרט בפרט בחבד בכל החוגים צריך להבין שבעצם הרבי אריץ כמעט הקים את חבד פעמיים מחדש הוא היה ברוסיה כן שם היה שם הכל בעצם החבד כמדבר מאורגן היו חסידים בכל מקות זה אבל כחדות מאורגנת התמוטט לא היה שייך כן כן, שמרו פה, שמרו ושם ה בכל מקום היה את את המחתרות הגרעין שלו. אבל כן, עכשיו הוא יצא לפולין, בפולין היה הרבה חסידים, אבל חבד לא היה שם כמעט. חבד לא היה שם שום משמעות. היה גור ואלכסנדר והרבה חסידויות גדולות ויפות. חבד לא היה. הוא פתח ישיבות והתחיל הכל מחדש. ויש היום בחבד משפחות

שמקורם בישיבת חבד בפולין שלמדו שם בישיבה ושם שם הגיעו לחבד. והוא הצליח להקים וכמה ישיבה בורשה וכמה והיה בלטויה בריגה בעוצבוס היה ישיבות והתחיל והתחיל ברוך השם התחילה כביכול מחדש קמה לדחייה ואז הגיעו והגיעו הגרמנים ושוב הכל התמוטט והוא הגיע לארצות הברית שוב היה גם החסידים בארצות הברית שהיו זה היה זקנים לא היה שם לאף אחד >> נכון סיפר לי יהודי שליח באמריקה שהוא ראה באיזשהו מקום ביתכנס בארצות הברית בית כנסת מהתקופה עדיין ישן מהתקופה ההיא קונסרבטיבי שנקרא אנשי לובביץ' חמ לי שליח שהוא שהוא ראה את זה בעיניו זאת אומרת אמר לי מישהו שהיה סביר שאומר שבתקופה היא באמריקה אומר זקנים לבנים היה קצת היה רבנים שהגיעו עוד מאירופה כאן לבן ראו זקנים שח שחורים לא היה בכלל. צריך גם להבין היום בניו יורק גם מכנסים לראש

קרניים וידביק זנב אף אחד לא מעניין להיות משוגע זה מודרני היום [צחוק] כן היום איך תלבש איך שאתה רוצה תצבעת הזר איך שאתה רוצה תעשה הכל הכל מתקבל בתקופה היא זה לא היה כמו היום שמה אנשים היו מסודרים אומר אומר הוא נכנס נכנסו שתי בחורים לקרון רכבת בקב תחתית עם זקנים נהיה שקט בקרון כולם פתחו עיניים חזו שתי אנשים כאלה מוזרים >> זאת לכת ללכת עם בחור לכת זקן ברחוב כל כולם כמו איזה מישהו ש שהגיע לכאן נפל לכאן עם 100 ביניים >> וכש אומר ומי ומי הכי כעס עליהם היהודים אתה מורר אנטישמיות אתה אתה מתבלט יותר מדי מת איתם הם הכי כעסורשתם אתכם הבעשתם אתכם >> כן זה לא והרביץ הגיע ואמר אמריקאי זה לא אחרת >> בעצמו כתב מכתב שכשהגיעו אליו שהגיעו אליו ש שתי אנשים מדורשי טובתו שתי רבנים ואמריק אומר תשמע אדוני אתה הגעת לפה את

אתה חי בדמיונות אתה חוש אתה אומר פ זה לא אחרת אתה אתה מגיע מר מדמה לך שהגעת פה לאירופה לא פה זה מקום אחר אתה תצא אתה אל תחייה בהשליות והוא זה אומר פרק ש בתקופה שלישית בהגיון לארצות הברית ששם צריך לשנות את הנחת המדינה שבאותו ברית אנדר זה שונה ואי אפשר אין שם יהדות כמו כמו באירופה ממש דר כמו בעיירות הישנות בעיירה הישנה שהתעסקות זו הייתה אפשרית רק על ידי תוקף כל הזרמים זאת אומרת זאת אומרת כל מקום היה מסירות נפש מסוג שונה שכל אחד לפנים האלו של במסירות נפש ומסוג שונה זה מזה מוריך מאדמור קפץ בנחשון של כל אחד ואחד בחיות ומסירת נפש בלי הגבלה כלל וזה יש מסירות נפש בעצם מהותו ולכן כל דבר ודבר נעצ מסירות נפש הוא הייתה לו מטרה וימילא הוא צריך להגיע למטרה הזאת ומה לא משנה מה היא הפרעה בדרך מהיד אסור צריך לעבור אותה לכן כל דבר ודבר בזה נסים

בתוך מסירת נפש לדרך חנל בסעיף ג בניין פלא וזוהי גם ההוראה למעשה מה שקודים על על יוסף ואדמור ועל הרבי ארי הייץ מה אבל בסדר אז הם היו כאלה אנחנו אנשים פשוטים מה מה כל זה נוגע גם אלינו בעצם כל כל הדבר הזה שעל ידי שנלך בדרך שהורנו ונלכה באורותיו לעסוק בחיזוק הדת והבצת התורה במסירות נפש בפרט שאתה הוא לא מתוך מצוקה גשמית חס ושלום מתוך הרחבה מסירה בנתינה עבודה מדה הגבלה מבלי להתחשב במונע ומעכב זוכרים שפלא נעשה לו מצליח את העבודה בדרך פלא וכל זה ממהר ומביא במרה ממנו משקים היצראנו נפלאות