הלכות בית הבחירה 1: המדרגות בבית המקדש, פרט טכני או מסר רוחני עמוק? - הרב שמואל רבינוביץ
המדרגות בבית המקדש - פרט טכני או מסר רוחני עמוק? שיעור בהלכות בית הבחירה מאת הרב שמואל רבינוביץ. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ו') מתאר בדיוק רב את המעלות שבבית המקדש: מהחיל לעזרת נשים, מעזרת נשים לעזרת ישראל, לעזרת כהנים ועד האולם. מדוע מביא הרמב"ם בספר הלכות תיאור שנראה טכני בלבד? בשיעור נלמד: - שאלת הרבי על לשון הרמב"ם - ההבדל בין המשכן לבית המקדש - דומם צומח וחי - מה נתחדש בעולם במתן תורה - הקדושה שחדרה במקום עצמו ובקרקע - עניין העלייה לרגל, הילד הקטן וקורבן ראייה - סיפור על ר' יואל כהן והרבי המעלות בבית המקדש אינן פרט טכני אלא מסר עמוק: עלייה מקדושה לקדושה, מדרגה אחר מדרגה.
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
טוב, >> אנחנו מדברים על הלכות בית הבחירה. והרמב"ם מביא בהלכות בית הבחירה בפרק ו' הלכה א' וד. אז הוא מביא ככה, המקדש כולו לא היה במישור, אלא המקדש היה במעלה ההר. הוא מסביר כשאדם נכנס מהלכת סוף החיל בשווה ועולה מן החיל לעזרת נשים ב-12 מעלות ואחר כך הוא מהלך כל עזרת נשים בשווה ועולה ממנה לעזרת ישראל ב-15 מעלות אז מעזרת נשים ל לעזרת ישראל היה 12 מעלות מעזרת ישראל היה 15 מעלות ומהלך בשווה ועולה ממנו לעזרת כהנים במעלה גבוהה אמה היה לו שם מעלה אחת מעזרת ישראל לעזרת כהנים היה מעלה אחת גבוהה אמה הוא מהלך כל עזרת כהנים בשווה ועולה משם לאולם ב-12 מעלות והאם וההיכל שמה העולם והיכל קודשי הקודשים היה בשווה אז שואל הרבי כזה שאלה אומר לךורה רמבם זה ספר של הלכות. בשביל מה מביא לנו הרמב"ם את העניין הזה שלכאורה בדברים שהוא לא
המשך התמלול
שייך להלכה? אז אומר, מזה שהרמב"ם מביא את זה כן, אז אומר משמע שזה שהרמב"ם כל כך מעריך והסביר בדיוק כל דבר איפה זה עולה ואיך זה עולה. שכאילו יש לנו פה ארבע מקומות שזה מעזרת. זאת אומרת שמהלך סוף החיל בשווה מהחיל לעזרת נשים מעזרת נשים לעזרת כבר ישראל עזרת ישראל לעזרת כהנים ומהעזרת כהנים עוד 12 עד להיכל אז מזה שהרמבם מתאר את כל זה אז אומר מוכרחים לומר שמצד המציאות שזה שמצד המציאות שהמקדש היה גבוה המקום הוא נבנה במעלה ההר מוכרחים להגיד גיד תמיד שבגלל השיפוע הזה, שבגלל השיפוע הזה לא רק אז לא רק בגלל השיפוע זאת אומרת אז הוכחו לעשות את זה כך אלא שיש פה עוד עניין מסוים שהיה צריך להיות את כל המעלות האלה זה לא בגלל שכמה שאומרים בעברית שהטו קרקע >> בעיה טכנית >> זה היה בעיה בעיה טכנית ולכן אם זה היה בעיה טכנית אז הרמב"ם לא היה כל כך מעריך
בלשונו אבל פה מכיוון שזה לא היה בעיה טכנית או ממש אלא שזה יש דבר עקרוני בזה והוא אומר עוד יותר יש לדייק בלשונו שמתחילה הוא אומר שמתחיל המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה הר כך הוא אומר לכאורה בשמענו היה צריך להגיד לנו בדיוק את זה היה יכול לכתוב המקדש כולו היה במעלה מה הוא מתחיל שהוא לא ה לא היה במישור בלשון כ שלילה דוקא מה פתאום מתחיל בשלילה אז הוא אומר ככה על פי דעת הרמבם אז קיום מצווה של ועשו לי מקדש בבניין בית המקדש זה המשך למה שעשה משה רבנו במדבר זאת אומרת ואיפה כתוב ועשו למקדש כתוב את זה ועשו למש מקדש הכנת בתוכם זה כתוב בעצם על המשכן אז המקדש זה לא דבר חדש לגמרי אלא המשכן הוא המשך המקדש הוא המשך למשכן עכשיו ככה המשכן היה שמה הכל בשטח ישר כל כתוב שמה שעננים ישרו את הכל לשטח ומלכו במדבר לא כתוב ש הם לא עלו וירדו היה שטח
ישר וכך מבואר גם כן אז הוא אומר לא מצינו במשכן הוא לא לא כתוב בשום מקום שהיה מעלות כל היה בשטח ישר אז אם כך מכיוון שהמשכן המקדש הוא המשך של המשכן אז לכאורה הייתי אומר שלא צריך לעשות אם זה היה שטח ישר שטח זה שעשו זה אולי היה ב מבחינת הטו הקרקע כמו שאנחנו אמרנו שזה היה מעלה הר אבל בעצם לא היו צריכים להגיע לזה. אז אומר זה שהמשכן, המקדש היה המשך למשכן, אז זה בגלל הוא בא ואומר שהמקדש היה לו עוד דבר חידו, עוד חידוש בגלל שהוא היה במעלי ההר אז זה לא סתם ככה, שהוא לא היה במישור כמו המשכן, לכן אז היו צריכים לעשות לו גויים מיוחדים. זאת אומרת שיש במקדש, אנחנו מבינים מכאן שיש פה דבר נוסף במקדש יש דבר נוסף מהמשכן. בעצם אז אדמור הזקן מביא שהמשכן היה בנוי אם הקרקע הייתה דומם, העצים סביב, הקרשים היו צומח, הגג היה חי,
עשו אותו מאורות מצמח, מאורות כלים. אז זה היה בדיוק דומם, צומח וחי. אז בית המקדש עצמו כבר לא היה ככה. בית המקדש כתוב שהוא היה כולו אבן ואפילו בגג שהוא מביא שהיה שמה הוא מביא היה שמה כמה לתפוס את הגג היו כמה עצים שהחזיקו את זה אז הם גם כן היו מחופים שלא ראו אותם. זאת אומרת שהמקדש היה כבר דין אחר לכאורה. אז האדמור הזקן באמצע שואל לכאורה הוא אומר אז דומה בית המקדש שהוא כל כך גבוה אז הוא היה צריך לכאורה להיות לא מדומם דומם זה המקום הכי נמוך אז הוא בא להסביר שבמקום הכי נמוך שם מאיר הגילוי הכי גדול עכשיו כדי להסביר את הדבר אז נסביר ככה המשכן היה בעצם בנוי בצורה כזו שהוא היה הלב. זאת אומרת שכמו שכתוב שיעקב אבינו לקח את השבטים אז הוא לקח כל שבט ושבט הוא כבר ידע מי הראש שבט והוא כבר נתן להם תדגלים ושכל אחד יהיה מסביב לזה. זה לא היה סתם
ככה. כשהם הלכו במדבר אז הם הלכו בצורה כזו כולם ביחד והם חנו. אז היה שמה המצב שהמשכן היה הדבר המרכזי שמה. בין כל כולם הוא היה המשכן. למה? המשכן היה למעשה החידוש הגילוי האלוקי הראשון שהיה. בעצם זאת אומרת ככה, לפני מתן תורה אז היה עליונים היו למעלה ותחתונים למטה. זאת אומרת שהכוח האלוקי לא חדר בעולם. עד כדי כך שמסבירים את זה מה היה האבות קיימו את כל התורה כולה אז הם אפילו לא יכלו תפילין הם לא יכלו לעשות בגלל שכתוב בתפילין אנוכי השם אשר הוצאתיך מארץ מצרים או פר כל הפרשיות האלה עוד לא היה בכלל אז איך הם קימו אז כתוב שיעקב אבינו במקלות הוא היה לו את הכוונות של התפילין אז מה הכוונה האבות היו דבוקים בקדוש ברוך הוא הם היו בצורה כזו דבוקים שכשהם היו מרכבם, האבות היו מרכבה לאלוקות. כל כולה, כל פעולה שהם עשו זה היה אלוקות. לא
היה שייך שיעשו דבר שהוא לא אלוקות. אבל מה זה לא נתפס בעולם? ומביאים את זה בצורה כזו שכאילו הכתוב באברהם אבינו שהוא גייר כל כך הרבה ושרה גירה וגם כן אחר כך יצחק עם הבאות, עם כל הדברים. אבל בכל זאת כשהם הגיעו למצרים היו 70 נפש. איפה כל העשרות אלפים והמאות אלפים שהיו צריכים להיות? זה לא חדר בעולם. זה היה. הם עשו אתם הם גילו את דבר השם הם אבל בפועל ממש להוריד את את העולם להוריד את הקדושה לתוך העולם זה היה במתן במתן תורה. כתוב וירד השם על הר סיני וכתוב בקולות ובברקים. אז הוא אומר שהקולות הם לא היו קולות כמו שאצלנו שהיה הד, שבן אדם מדבר מקום מסוים ישד, שם לא היה הד. למה לא היה הד? בגלל שהקולות חדרו בתוך העולמות. זאת אומרת שכשאנחנו מסתכלים על השינוי, מה שקרה בין לפני מתן תורה לאחר מתן תורה, שהעולם מזדכך. זאת אומרת
שודי עושה מצווה, לוקח תפילין, הוא עושה חסד, הוא לוקח מטבע ונותן צדקה, זה לא סתם שהוא עשה את דבר השם, אלא שהוא מסבירים את זה כאילו שהוא גילה את הניצוצות הקדושה שהיה בתוך בתוך העולם החומרי. הוא הרים את העולם. המשכן היה בזמנו דבר זמני. לא עשו אותו כדבר כדבר לקבע. ויותר מזה הוא היה הולך איתם כל מקום שהם הלכו המשכן המשכן הלך יותר מזה שברגע שנטלה הענן מעל המשכן אז הם ידעו שהם צריכים ללכת אז המשכן היה המקום הראשון ששמה הקדוש ברוך הוא ביסס את ה את ה את הקדושה הוא הוריד קדושה מלמעלה והיה קדושה הרבה יותר אבל אחרי שהיה המקד המשכן אז ואחרי שזה עבר לגלגל ולכל המקומות ואז כשדוד המלך לקח קנה את המקום והכשיר אותו ושלמה המלך בנה אותו אז מאז נאסרו הבמות לעולם זאת אומרת שאי אפשר כבר להקריב חוץ מהמשקל זאת אומרת שהמקום
קיבל קדושה כתוב יש את זה אחר כך ב ברמבם מביא את זה גם על המקום של המזבח שהמקום של המזבח כותב הרמבם שזה המקום הכי מקודש ושמה יצר הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון מהעפר הזה ושמה אומר משה אחר כך אברהם אבינו גם כן שמה ישן יעקב הלך לישון אומר שהיה קדושה בעצם המקום של המקדש. במשכן לא היה קדושה בקרקע. למה לא היה קדושה? בגלל שזה היה ב במדבר איך שהם זזו מהמקום, המקום לא נשאר. הר סיני לא היה קדוש. איפה נהיה קדושה? קדושה ניתה בתוך רק בבית המקדש וזה חדר בתוך המקום. אני לא יודע אם הגלגל, אם המקום של הגלגל נשאר קדושה, לא נשאר שם קדושה לכאורה. לא נשאר. לא, לא ידוע שאחרי שלזה במקדש יש קדושה בקרקע. מה הפירוש יש קדושה בקרקע? התורה חדרה לתוך העולמות, בתוך העולם. ועד כדי כך שבמקדש עשו חלונות. כתוב שעשו את החלונות שקופים אטומים. למה? שכל פעם עושים מה
הכוונה שבעצם כל פעם שפותחים עושים חלון בשביל שהאור יכנס פה אסור הפוך שהאור יצא מהמקדש ואז ואז האור הזה ישפיע על כל העולם ומסבירים את זה שבמש במקדש הרי היה שמה 10ה ניסים נעשו במקדש בעצם במקדש בית המקדש הראשון בית המקדש הראשון היה כולו מלמעלה למטה. ראו את הניסים במוחש. ראו את האש שבא מלמעלה. ראו את האש שבא מלמעלה. היה שם גם כן את א את אהרון הקודש שמה לדבר שהלוחות היו שמה. היה שם גם כן מקלו של אהרון שראו את שעצית סמח וזה היה מן שמה. ולא מדברים על זה שהקטורת הייתה עולה למעלה בישר, הרוח לא הזיזה אותה, לא היה ריח בבית המקדש, ריח של בית הרי שחטו שם בלי סוף, לא ראו זבוב בבית המקדש. כך כתוב בית המקדש היה מקום של קדושה והמקום וכתוב על זה שקדושה לא זזה ממקומה. עכשיו, כל זמן שזה היה משכן בחוץ והוא היה בשטח,
השטח לא חדר בו הקדושה. הדברים מה שהקדוש ברוך הוא אמר לעשות ארון הקודש המנורה הקרשים חדר בהם קדושה היה אסור לאף אחד לגשת ואפילו לבני לוי היו אסור להם מי שלקח את ה את הקרשים לא לקח את ה את ה את הארון הקודש זה היה כל אחד היה עם הקדושה שלו בבית המקדש כבר הקדושה חדרה לתוך הבית המקדש כבר הקדושה חדרה לעולמות עכשיו עכשיו היה בעולמות האלה יש כבר סדר והדרגה. כשהדבר חודר לתוך האדמה, לתוך הקרקע, לתוך הדומם נהיה קדוש, הרימו את הדומם, אז פה היו צריכים כבר מעלות. זה לא סתם שרק שהמשכן, זאת אומרת שמעזרת נשים אז היו צריכים לעלות 12 מעלות. שמה כבר הקדושה הייתה יתרה יותר קדוש. אחר כך מעזרת גברים היה עוד קדושה עד למקום של של הכהנים. אחר כך היה עוד קדושה. הקדושה הזו זה הכל בגלל שעשו לי מבית עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. זה חד כבר. זה
לא היה כמו אצל האבות. זה כל פעולה שיהיה עשו אז היה קדושה. אך כך אומרים בקדושה כתוב שעולי רגל. מה זה עולי רגל? הם מתקבלים עלייה וכתוב שמה ש שצריכים שיבואו להיראות לראות את פני השם וכתוב כמו שהם באים לראות ככה הם באים להיראות רואים אותם לכן יש פה זאת אומרת שלא סתם משכן שהיה שישרע את הקדושה כל יהודי שעולה אז הוא מקבל קדושה הגמרא במכ בחגיגה אומרת שאפילו ילד קטן אומרת הגמרא שיש מחלוקת האם הוא ילד שיכול לרכוב על כתפו של אביו אז כבר צריך לעלות אותו לבית המקדש או שילד רק שהוא יכול ללכת ברגליו בגלל שיש עניין של שלוש רגלים ללכת ברגליים אז כשלמדנו את חגיגה שאלנו לכאורה ילד כזה קטן שהוא מה מה קורה לו? מהילד הקטן הזה? אתה רוצה להגיד שיש פה מצוות חינוך? הוא יזכור משהו. הוא לא יזכור שום דבר. אז אנח אבל אתה רואה שיש מחלוקת בין בית שמאי
לבית הלל. האם החובה של האבא. אז אתה יכול להגיד שזה רק מצוות חינוך. אז אתה יכול לקחת את זה בפשטות. יש לילד דבר מעניין מאוד. כזה דבר שאבא לוקח אותו על הכתפיים ועולים לבית המקדש. אז אתה יכול להגיד את זה באופן טבעי, יכול להסביר את זה אחרת לגמרי, שמכיוון שבמקום יש כזו קדושה, אז הקדושה משפיעה על הילד. ואיפה אנחנו רואים את זה? שהגמרא מביאה את זה אצל רבי יהושע שלקחה אותו אמו לבתי כנסת אפילו שהוא היה בעגלה או שהוא היה קטן מאוד. למה? שהקדושה תחדור בו. יש מושג כשאנחנו מדברים על מושג של קדושה אז כשמביאים ילד למקום קדוש אז הקדושה חודרת בו. היה סיפור מעניין עם רבי יואל כאן שרבי יואל כאן מיד אחרי שהוא בא כשהאדמור הקודם הסתלק ואז הוא נכנס לרבי אבא שלו שלח לו מכתב עוד לפני שהרבי נהיה רבי שלח לו מכתב ואמר לו שאיזה אחד
מהמשפחה ירד מהדרך אז שואל אותו אז הוא פחד לתראו איך שהיה לו פחד להיכנס אבל הוא אומר אחרי כיבודיו התחזקתי ונכנסתי לרבי ואמרתי לו את זה אז הרבי שאל האם כשהרבי הקודם היה פה בארץ האם הרבי הקודם ראה אותו או שהוא ראה את הרבי הקודם אז הוא אומר היה אצלי ברור שאבא שלו לקח אותו והוא היה ילד קטן מאוד ואבא שלו לקח אותו אז הוא אומר אז אמרתי את זה לרבי שכן זה ודאי שהוא ראה את הרבי הקודם והרבי הקודם ראה אותו אז הוא אומר אם כך יהיה בסדר אז אתה רואה לפעמים ראייה שמסתכלים על צדיק או שהצדיק רואה אותו אותך זה כבר משפיע. אז אותו דבר אומר שלקחו את בית המקדש עשו את זה בכוונה שתדע שכל מה שאתה הולך ואתה עולה לרגל אתה עולה מקדושה לקדושה. ולכן כשהבן אדם הולך לקדושה לקדושה אז הוא צריך גם להביא קורבן ראייה שזה צריך להביא מתנה לזה. מה זה
המתנה הזו? יש קורבן חגיגה של הקורבן הזה. בן אדם עושה שלמים אז הוא אוכל והמזבח אוכל. יש קורבן ראייה שכולו לשם. מה זה המתנה כולו לשם? מכיוון שאתה בא לשם ואתה מקבל את הקדושה אז אתה צריך גם לתת מעצמך משהו. אתה לא יכול אם לא עבדת ולא עשית איזשהו פעולה זה לא נתפס הקדושה בך. אתה ראית נכון זה מאוד חשוב ראית אבל אתה צריך לעשות גם פעולה של ראייה להביא עולת ראייה. אז בעזרת השם שהשם יעזור שאיננו תחזנה בשובך לציון ברחמים. H
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56