תניא - קונטרס אחרון - שיעור #8 - הרב מנחם הלפרין

תניא - קונטרס אחרון - שיעור #8 - הרב מנחם הלפרין * מעלת לימוד התורה: ללימוד הלכות בתורה יש ערך של קיום המצווה, גם כאשר מדובר בהלכות שאינן שכיחות או שאינן ניתנות לקיום מעשי כרגע (כמו הלכות "פיגול" בקורבנות). הדבר שונה ממצוות לא תעשה, שבהן הקיום מתבטא רק כאשר יש הזדמנות לעבור עבירה והאדם נמנע מכך ("ישב ולא עבר עבירה"). * ירידה של "מעבר" מול "התלבשות": השפע והאור האלוקי יורדים לעולם בשני אופנים. האופן הראשון הוא "התלבשות", שבו האור משתנה ומוגבל בהתאם לכלי שמקבל אותו (כפי שרגש משתנה מאדם לאדם). האופן השני הוא "מעבר" (כמו צינור), שבו הדבר עובר ונשאר בטהרתו ובמקוריותו ללא שינוי, ממש כפי שטיפת גשם היורדת מענן גבוה אל מעמקי האדמה נשארת אותה טיפת מים. * תורה לעומת אהבה ויראה: רגשות של אהבת ה' ויראת ה' (דחילו ורחימו), ואפילו אלו של המלאכים העליונים, הם בבחינת "נבראים" ולכן הם מוגבלים ומצומצמים. לעומת זאת, התורה היא "חכמה עליונה" שירדה לעולם בדרך של "מעבר", ולכן היא נעלית לאין ערוך ונשארת קדושה לחלוטין גם כשהיא עוסקת בעניינים גשמיים. * ההבדל בין הלכה למצווה מעשית: בעוד שחפץ של מצווה (כמו אתרוג) הוא דבר גשמי שמקבל קדושה רק בזמן קיום המצווה, ההלכה הנלמדת עליו היא בעצמה רצון ה' ו"חכמה עליונה", ולכן היא קדושה תמיד. * דירה בתחתונים: רגשות של אהבה ויראה גורמים לאדם לרצות להתנתק מהעולם (תנועה של "הסתלקות"). לעומת זאת, לימוד תורה מחייב התעסקות בעולם הגשמי ובכך מוריד את הקדושה למטה, מה שמגשים את המטרה האלוקית של יצירת "דירה בתחתונים". * בריאת מלאכים מלימוד תורה: אפילו לימוד תורה פשוט של אדם ללא כוונות עמוקות בורא מלאכים. הסיבה לכך היא שהתורה עצמה (המכונה "עבד מלך מלך") מכילה ומשקפת בתוכה את הקדושה העליונה של אינסוף ברוך הוא, באופן מוחלט וחסר פניות.