שולחן ערוך הרב - כולל בוקר יום ראשון כ׳ אייר תשפ״ה - הלכות שבת סימן רס"ח - הרב שמואל רבינוביץ

*דיני תפילה ומנהגי בית הכנסת* *הלכות תפילה, התנהגות בבית הכנסת, וסוגיות הקשורות לתפילת ערבית בשבת ו"ברכה מעין שבע". מובאים סיפורים ומקרים המדגישים את חשיבות הכבוד והריכוז בתפילה ובבית הכנסת.* *1. איסור דיבור בזמן התפילה - מעשה בחסיד אחד* - סיפור על חסיד שראה בחלומו חסיד אחר עם פנים מוריקות (חיוורות) - סיבות לפנים המוריקות: * דיבר בזמן אמירת "ויכולו" על ידי הציבור * דיבר בזמן שהש"ץ אמר ברכה מעין שבע * לא הקשיב לקדיש עד "אמן יהא שמיה רבה" - האדמו"ר הזקן מזהיר להישמר מהתנהגויות אלו *2. טעות בתפילה - התפלל של חול בשבת* - אם טעה והתפלל תפילת חול בשבת - או אפילו לא התפלל כלל, אך שמע ברכה מעין שבע מהש"ץ מתחילה ועד סוף - יצא ידי חובתו - למרות שבשאר תפילות אין הש"ץ מוציא אלא את מי שאינו בקי - הקלו בתפילת ערבית מכיוון שהיא רשות *3. טעם לברכה מעין שבע* - תוקנה כדי שהמתאחרים לא יישארו לבד בבית הכנסת - בתי הכנסת היו בשדות והיה חשש סכנה למתפללים בודדים - למרות שבזמננו אין סכנה כזו, התקנה נשארה בתוקפה - אם יכול לומר עם הש"ץ את הברכה, עדיף שיעשה כן *4. אמירת ברכה מעין שבע ביחיד* - אסור ליחיד לאומרה אחרי שאמרה הש"ץ - הסיבה: לא נתקנה אלא בציבור - אם עבר ואמרה ביחיד, יצא ידי חובתו כיוון שתפילת ערבית רשות *5. סיפור החתן והשטריימל* - חתן שכח את השטריימל בבית הכנסת וחזר בלילה לקחתו - אמרו לו שבכל מניין שמצאו את השטריימל שמחו שיש "חתן" ולא אמרו תחנון - התענוג היהודי של פטור מתחנון - שמחה שגוי לא יכול להבין - אנקדוטה על יום העצמאות וברית מילה כסיבות נוספות לדילוג על תחנון