לקוטי תורה פ׳ במדבר "וארשתיך לי לעולם" - הרב יוסף יצחק אופן

*כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ וְסוֹד הָאֵרוּסִין — בֵּאוּר פָּסוּק "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם"* תקציר בשיעור זה עוסקים בעומקו של מושג כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ — שאיפת הנשמה הישראלית לדבקות באין-סוף ברוך הוא — ובוחנים את שלושת הביטויים שבפסוק "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי" (הושע ב, כא–כב), שכל אחד מהם מגלה דרך נוספת בעבודת ה' לכנסת ישראל. נקודה מרכזית כל נשמות ישראל נמשכות ממקור עליון שבו טבועה תשוקת הדבקות בהשם עד כִּלְיוֹן הנפש ממש — כשם שהלהבה עולה ומבקשת להידבק בקודשא בריך הוא. ברם, מאחר שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף בעל כורחה, נוצרות שתי בחינות של התקשרות: חצרות — מגע חיצוני עם אותיות התורה והתפילה; ובתים — התעמקות פנימית בשכל ובפנימיות התורה (פשט, רמז, דרוש, סוד). התבוננות בעצמות הבורא — שלגביה חושך ואור שווים — מסוגלת לחדור עד ללב ולבשר הגשמי וּלְעוֹרֵר בהם תשוקה ממשית. וזהו סוד שלושת הביטויים של "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי": בצדק ובמשפט — על ידי אותיות התורה והתפילה; בצדקה וחסד ורחמים — על ידי פדיון הנפש האלוקית מן הנפש הבהמית; ובאמונה — כהשגה עליונה המגיעה לידיעת ה' ממש, בחינת הנישואין השלמים. עיקרי השיעור *שתי בחינות כִּלְיוֹן הנפש — חצר ובית* בגמרא (פרק "בכל מערבין") מוזכרות שתי בחינות של קלות הנפש: מי שמכוון רק לאותיות בלא שכל נמצא ב"חצר" (ללא גג — ללא שכל מלביש), ומי שמעמיק בפנימיות נמצא ב"בית" (עם גג — שכל עמוק המקיף את מחשבתו). בחצר ללא גג נכנסות מחשבות זרות, ואילו הבית מגן על האדם מכל עבר. *מעמד האותיות לגבי השכל — "דוֹמֵם" ביחס לעליון* כדוגמת ספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים" — כך צירופי אותיות דבר ה' מהווים עולמות, מלאכים ונשמות. ברם האותיות עצמן נחשבות "דומם" ביחס לשכל ולשורש הנשמה בעולם האצילות, ואפילו בעולמות שלמעלה מאצילות (כגלגלתא) אין שם אותיות ממש אלא כוחות בלבד, שכאשר יתהוו למטה יעשו אותיות ועולמות. *סוד המאמר — הבל הדיבור כאור מקיף* כשם שהשכל מתגלה בדיבור ומדרגה הדיבור נעשה שכל לשומע, כך דיבורו של הקדוש ברוך הוא — כשיהודי לומד תורה "הקדוש ברוך הוא שונה כנגדו" — יוצר בחינת מאמר (כ"מאמר" לייבמה), שהוא אור מקיף הנמשך מ"הבל" עליון שורש כל המקיפים, ועל ידו מתקדשת הנשמה "לשמים". התבוננות בעצמות כמפתח לגשמיות מאחר שאצל הבורא "חושך כאורה" — שוין לגביו — הרי שדוקא ההתבוננות בעצמות מסוגלת לחדור למטה עד הלב הגשמי וּלְעוֹרֵר בו תשוקה אלוקית, כדברי הפסוק: "לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". מה שיותר עליון — יכול לרדת יותר למטה. *שלוש דרגות "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי" — מקידושין לנישואין* (א) "בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט" — אור מקיף הנמשך על ידי אותיות התורה והתפילה (בחינת חצרות הוי"ה); (ב) "בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" — צדקה לפדיית הנפש האלוקית והורדת ממשלת הנפש הבהמית; (ג) "וּבֶאֱמוּנָה — וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" — דרגת הנישואין השלמים, יחוד הנשמה עם עצמות האין-סוף, שהוא מעבר לבחינות סובב וממלא כאחד.