שולחן ערוך הרב - הל׳ קידוש #5 ( סימן ערא סעיף ט״ז) - יום א׳ ד׳ חשון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

>> צריך שיהיה אחר הצהריים >> אם זה אם זה בן אדם לא יכול לקבל את ה את הזה זה יום חמישי הוא מחליט ששבת יגיד לאשתו קיבלתי שבת גמרנו תביא את הרגני כבר לא עובד >> מה >> אני כבר לא עובד >> היה לי פ היה לי פעם סיפור למדנו למדנו שיעור ברחוב אוריאל והגיע איזה יהודי וראינו שכולו סס ושמח ביום שלישי שואלו אותו מה קרה אז הוא אומר שאמא שלו לא בדיוק יודעת את הזמנים לא מסתדר לה אז היא אומרת לו מה זה נקרא עכשיו שבת אז הוא אומר מה אני אלך להתווכח איתה אמרתי בוא נכים את הדגים נכין את הכל אומר אכלנו שרנו עשינו קידוש ובאתי עכשיו חזרתי בשביל זה אני מבסוט אז אומר פה הם הגיעו בצהריים והם ישבו והם אכלו וגמרו את הסעודה וישבו ושתו עכשיו אומר אחד לשני >> בוא נקדש >> אם אנחנו כבר יושבים מה אנחנו צריכים ללכת לבית הכנסת ולחזור וזה נמשיך נעשה קידוש

אז אומר אף על פי שלא הגיע עדיין זמן הקידוש אז הוא אומר נאסר עליהם לשתות השתייה נגמרה ברגע שאחד אומר לשני בוא נקדש >> למה >> אז אומר אסור למה עד שהאמירה הזו שהוא מקבל עליו שבת בוא נקבל עלינו שבתאחול לא עושים קידוש >> אבל זה חול עכשיו זה הרי ערב שבת קיבל קידוש אז >> אז ברגע שהוא אמר על עצמו בוא נקבל קידוש הוא קיבל עליו את קדושת השבת >> בדיוק וממילא כבר האמירה הזו קיבלת עליו קדושת השבת זה >> חידוש הרבת לקבל את הקדושה בלי לא אמירה >> זה החידוש של בית המדרש >> אז אומר ממנחה קטנה בן אדם יכול לקבל על עצמו >> מפלג מנחה >> אז זה מה שהוא אומר זה מה שהוא אומר פה שמנחה ממנחה הוא אם הוא ישב ואכל צעודה והוא החליט עכשיו שהוא מקבל עליו שבת נראה שבת לגבי מכירה שמע בזמנה >> לא זה בית סתח כוכבים >> זה לא שייך

>> לקבל שבת לא שייך לקריאת שמעפלתפלל להרבי >> מותר להתפלל להרבי מיד להתפלל בצת >> כן הוא גם לא צריך להתפלל עכשיו >> הוא יכול לקבל שבת >> אז הוא אומר עד מתי >> כן >> עד שיקדשו ואם הם רוצים לחזור ולשתות רחו רוצים לשתות >> אף על פי שאינם רשעים שג >> עכשיו הוא מדבר עכשיו אחד אמר לשני אז השני עוד לא אומר ואמר ואמרו אה לא כתוב פה ואמרו ששניהם החליטו שהם עושים קידוש קידוש כן שהם קיבלו את השב >> בוא נקבל את השבת עכשיו הם הם לא יודעים את ההלכות עכשיו אם הם רוצים לחזור ולשתות הם לא רוצים הם לא עושים >> אז הוא אומר באופן כללי אסור להם >> אסור לה נאסר עליהם לשתות עד שיקדשו עכשיו הוא בא ואומר ואם רוצים לחזור ולשתות אף על פי שאינם רשעים זאת אומרת מבחינה מבחינת ההלכה הם צריכים לעשות קידוש >> אבל אם הם לא עשו קידוש והם הולכים לשתות

אז הם צריכים לעשות ברכה חדשה הם צריכים לחזור ולברך בורא פרי הגפן למה שכיוון שאמרו לקדש ברגע שהם החליטו שהם הולכים לקדש את היום השיחו דעתם לשתייה עד שיקדשו אבל אם מקדשים יד אינם צריכים לחזור לברך על כל על ש קידוש כמו שנתבאר למעלה למה שהרי באמירה זו לא הסיכו דעתם מכוס קש קידוש >> הוא ראה פה הוא אומר פה חידוש גדול הוא אומר פה חידוש גדול הוא מביא את זה ככה שולמה הוא מביא את ה מה זה נקרא אם אם הם החליטו שהם כן שותים נגד ההלכה מה בשביל מה הוא מביא את זה ההלכה היא כזו לא רוצה לשמוע בכל ההלכה. יש הרבה אנשים, אני מכיר כמה אנשים שהם לא בדיוק שומעים בכל ההלכה. >> אז אנחנו צריכים להגיד לכל אחד ששומע או לא שומע מה לעשות ומה פה הוא בא עם חידוש מאוד גדול. החידוש שלו זה כך. אומר, אם הם עושים קידוש אז הם לא צריכים לברך אחר כך

מותר להם לשתות כמה שהם רוצים. >> למה? הברכת אנחנו דיברנו על זה קודם על עקידוש הם לא עושים מהגפן. בסדר. גם על הקידוש לא עושים מהגפן אבל הם אמרו שהם מקבלים עליהם הם אמרו שיעשו >> הם אמרו שהם יעשו קידוש ואז אמרנו ועל זה אמרנו ברגע שהוא עושה קידוש מתי עושה את הברכת הגפן >> לא גפן לא כן קידוש רגע רגע מתי הוא עושה את ברכת הגפן כש עושה בקידוש לפני הקידוש מכיוון שת ברכת הגפן הוא כבר לא צריך להגיד בגלל שהוא כבר באמצע הסעודה אז ממילא הוא לא צריך לעשות ברכה >> אבל פה אם הם אמרו שהם רוצים ללכת לקדש והם עכשיו קיבלו עליהם את הקדושה ועכשיו למעשה >> הם לא הם לא הולכים לעשות קידוש אז הם הסיכו דעתם מהסעודה מכיוון שאסור להם כבר לאכול אז יוצא שאם הם עשו באופן זאת אומרת בכוונה והם כן שטו אז הם צריכים לעשות קידוש א ברכה זאת אומרת

בעיקר הדין הם צריכים לקום ולעשות קידוש הם אמרו שהולכים לעשות קידוש צריכים לעשות עשות קידוש בלי ברכה אבל אם הם כן אם הם בלי הגופן אבל אם הםו את אם הרי הם שיחו את דעתם מהאוכל עכשיו הם הולכים לשתות אז רגע רגע אפילו שאתה אסור לך אבל אם אתה רוצה לשתות אתה צריך לעשות ברכה חדשה >> בשביל זה הוא הביא את זה הוא לא הביא את זה סתם ככה להגיד בן אדם שלו כיוון שיש פה נפקמינה מאוד גדולה אם הוא ממשיך בקידוש אז הוא לא צריך לעשות ברכה אם הוא לא ממשיך בקידוש הוא הולך לעשות דבר שאסור אז הוא צריך כן לעשות ברכה >> הוא יכול לעשות ברכה אחרונה לפני הקידוש >> ברכה אחרונה הוא יכול לעשות כן >> ואז סיפור חדש >> ואז >> אבל הוא מביא פה ר הוא הרי לא בא עכשיו לדון בברכה האחרונה או לא בא לדון מה קרה בן אדם שאמר את המילים האלה ופתאום הוא כן

רוצה לשתות >> אז אומרים לו בבחינה הלכתית אסור לך לשתות אבל אם אתה כן רוצה לשתות נגד ההלכה אתה צריך לעשות ברכה >> אמרת שהאמירה האמירה רזה זה כאילו שהוא עשה את הפעולה אם הוא אמר >> הוא ברגע שהוא אמר אז הוא כבר אז איך פתאום אתה >> אז זה מה שהוא אומר >> איך הוא שינה הרי הוא לא שינה >> הוא לא הוא לא הוא לא הוא לא שינה ברגע שהוא אמר המירן יהיה אצלו שבת עכשיו אם הוא רוצה לשתות >> כן >> אז אסור לו אבל אם הוא לא אם הוא אם הוא אפילו שאסור לו הולך לשתות צריך לעשות ברכה זה מה שהוא רוצה להגיד הוא לא רוצה להגיד לו שמותר לו לשתות הוא רוצה להגיד שהוא עשה עושה פה לעצמו הוא הוא סגר לו את הברז הוא לא יכול יותר או שהוא עושה קידוש אם לא אז אז אז אין לו זה לפני קידוש סעיף טו אף על פי שאסור לטום קודם קידוש בן אדם

אסור לו לטום אנחנו אומרים שלפני הקידוש אסור לו אם שכח או עבר וטעם >> אפילו שזה יום חול שהוא >> ברגע שהוא אבל זה לא לאבת ברגע אז עוד פעם ברגע שהוא קיבל עליו שבת יש מושגמ יש מושג יש מושג של תוספת שבת >> שבן אדם יש עניין מסלה לא נגיד שבת שלום ביום שישי ערב שבת בואי ושלום יש כאלה שאומרים בואי בואי ושלום כבר מקבלים תוספת שבת >> כן יש מצווה מיוחדת שהיא תוספת שבת שבן אדם יכול לקחת לא רק שהוא יכול הוא צריך צריך בערב שבת להוסיף מהחול על הקודש למשל >> שנח כשאנחנו עושים שבת מתי >> ביום שישי בעיה >> ביום שישי אבל לא מחכים עד השקיעה >> לא לחצות >> ברגע שיש זמן מה זה הזמן של שבת >> שאז בן אדם מקבל על עצמו תוספת שבת לא יותר עבודות >> אסור ברגע שהוא קיבל על עצמו שבת >> שבת >> תוספת שבת אז אצלו שבת אסור לעשות

>> כשהאישה מדליקה נרות מותר לה לעשות משהו >> אבל היא לא ברכה היא הדליקה בלי ברכה >> אבל לא אם היא עוד לא ברכה עוד לא ברכה אבל אם היא ברכה >> נגמר הסיפור >> זה נגמר הסיפור ברגע שהיא ברכה אסור לה >> יש מושג של תוספת שבת אתה מצמיד לוקח מהחול ומצמיד לשבת >> יש עוד דבר אותו דבר גם כן במוצאי שבת המקדים המקדים המקדימים לקבל את השבת >> מאחרים לבוא לא יוצא אז הם אומרים למהם >> אתה יכול כמו רבנו תם אתה יכול לא חייב כמו רביונים אחרים כמו הגאונים >> אז אומר מה מה הכוונה למה בן אדם למה צריך לזה בגלל ש מוציאים את הרשעים מהגיהנום אז הרשעים לא נמצאים בגיהינום אז לכן יש כאלה שנוהגים משהו יותר מאוחר אז למשל האדמור מעם שינוב הוא מזכה את כל עד יום שני שלישי הוא מזכה אותכן שהם לא יהיו בגנון רק ביום שני >> שלישי

>> ביום שלישי >> ביום שני בוקר בגן עדן >> כן >> יום שני >> קשה לו להסתדר הוא אומר פעם שאלו אותו אז הוא אומר שקשה לו קצת להסתדר עם הזמנים >> אז ביום ראשון הוא לא מניח לא כל השבוע >> מניח ביום שלישי חשבון יום ראשון עוד לא יצא שבת איך אפשר להניח תפילין בשבת >> מה אתה מניח בשבת הוא אומר שאצלו נמשך יותר הזמן לא מונח >> אני הכרתי בן אדם כן בן אדם אומר אצלו מכיוון שהוא עובד בשמא מניח תפילים >> אדור מעב שיניו לא מניח תפילין ביום ראשון >> לא יודע >> זה מה שהוא שאל הרגע זה צריך לשאול זה צריך שתפילין בשבת זה המוקס הכי קל שיש >> מה באמת שתפילין בשבת זה המוקצא הכי קל כאילו חמור שיש >> בכל אופן לילד שלו >> כן >> אז בקש הרבו יבוא שיהיה הסנדל אני מוכן אבל עד השקיעה השקיעה אני לא מוכן סנדה בדיוק דקה לפני השקיעה

עד הברית אבל אף אחד >> אז אומר כאן כך >> אף אחד לא יצא נגד הרמב >> אי אפשר לצאת נגדו באמת יהודי כזה אומר מה הוא יעשה שהוא לא מסתדר עם הזמנים מה יכול לעשות אתה יודע כמה זמן כמה זמן שורך לו לברך שכשאל בקראת המזון אורך שעה >> הוא פעם עשה >> אה חתונה לבת שלו אז עשו את זה בבית רבקה בכפר חבד והתחילו את זה בזמן והקידושיםימו בש שב בבוקר >> בוקר כן >> אין לו אין לו איפה למה >> הוא לא צריך לצאת לעבודה והוא לש אבל מעניין שאלות הכי קשות בארץ הכי חמורות שואלים אותו >> באמת >> והוא עונה בצורה מדהימה >> הזמן עד שהוא עונה >> עד שהוא עונה אבל כשהוא אבל הוא נכנס שאלות הכי מסובכות שאלו שאלו פעם מזל מני שהוא עושה עבירה על זה שהוא מאוד מאחר אז הרב שנזרנו חזקה אצלנו עבירה גוררת עבירה אומר תגיד לי מה העבירה השנייה שהוא

אז הוא אומר פה כך אף על פי שאסור לטאום קודם קידוש אם שכח או עבר אתם רואים שאפילו בן אדם שעובר עבירה אז הוא גם כן צריך לדעת יש גבולות לכל לא יודעת תעשה ברכה לפחות >> תדש אחר כך שם עם ברכה אתה אומר >> מה אני ראיתי אנשים שטועמים יש שולחן שבת וזה בא מישהו רעב ואין לו סוגנות חוטף בעצם הוא עבר עבירה >> לא טעימה זה לא עבירה באמת טעימה לא >> בן אדם שטועה משהו אם הוא לוקח התחה גדולה זה משהו אחר אבל טעימה הוא לא צריך לעשות ברכה >> טימה מפה טעימה משמה >> אתה נכנס למטבח ואתה רוצה לראות אם זה טעים או לא עושה ברכה אתה לא צריך לעשות ברכה >> אחרי שכבר נכנסה שילה גם כל אחד עם הטעימה שלו יש אנשים שכ קצת קצת >> איך היא באה אחת באה להתלונן >> אחד מהאדמורים >> שהיא נותנת לבעל ליתאום בערב שבת הוא אוכל את כל הקערה לא נשארת כלום לא נשאר כלום

בכל אופן אז פה הוא אומר בצרה בצורה כזו שאם שכח ועבר וטעם אפילו הוא אומר אפילו אכל סעודה גמורה הוא אכל את כל הסעודה צריך לקדש מיד שנזכר ואסור לו לטאום כלום מי שנזכר פה זה לא סוגד >> עד שיקדש למה בגלל שפה זה לא טעימה שהוא הולך לטאום אם האוכל הוא טוב או לא טוב >> פה הוא הולך לטום >> הוא אוהב >> הוא טועם טעימה כמו שאומר רבי יונס נפשיץ >> כן >> אז אמא שלו אמא שלו הכינה א עוף ומרק אז הוא לקח אכל חתחה גדולה אז כשהם לקחו חתך מהעוף חס היא אומרת לו מה עשית אז היא אומרת כתוב תועמיה חיים זכו >> אז היא אומרת לו אבל טימה זה טעימה אז למה אתה לקחת כל כך הרבה אז אומר כתוב וגם אוהבים דבריה גדולה בחרו לקחו חתך גדולה לא ככה אמר רבי יונסניפשיץ אבל יש עוד סיפור איתו שכשהוא פעם נכנס אמא שלו ראתה שהיא בישלה ברוז והוא לקח את הפולקה ולא נשאר אז היא

מסתכלת זאת אומרת כל הברבזים עומדים על רגל אחת זאת אומרת אבל אם אתה זורק לו אבן >> אז הוא רצה על שתי רגליים אז אמר תזרקי אבן >> בכל אופן אז הוא אומר פה שאסור לו לטום כלום מי שנזכר עד שיקדש לא תמיד אתם רואים שהזיכרון הוא טוב פתאום אסור הוא אוכל ואוכל פתאום הוא נזכר רגע רגע שבת פה איך אמר אה על מי אמר את זה אמרתי שישב בסוכה הוא אכל אומר רגע רגע אתה יושב בתוך האוכל אתה לא יושב בתוך הסוכה אז פה הוא ישב באוכל בסעודה והוא אכל הוא פתאום קלט רגע אני שבת עוד מעט אז הוא מיד אסור לו יותר ואסור לו לטאום כלום מי שנזכר עד שיקדש אבל זה מדובר פה כבר בשבת ולא יברך בורא פרי הגפן על כל שקידוש אם כבר בירך כבר אם בירך כבר על היין וכן אם מקדש על הפת אין צריך לברך המוציאים בירך כבר ואף אם מקדש על אין צריך לברך המוציא על הפת

שאוכל אחר כך כמו שנתבאר למעלה ואם נזכר אחר שגמרס דתו אין צריך לאכול עוד על אחר הקידוש מעניין למעלה הוא הביא ספק בזה הוא הביא ספק שיש כאלה שטוענים שכן צריך לברך על הפת אם הוא עשה קידוש על היין אז הוא צריך צריך לברך על הפת כך הוא אמר אבל הוא אמר אחר כך שיש כאלה שסוברים לא כך פה הוא מביא את זה לכתחילה כמו שנדבר למעלה >> בסוגריים >> כן ואם נזכר אחר שגמר סעודתו אז הוא אומר אין צריך לאכול עוד אחר הקידוש >> כדי >> כדי שיהיה הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו כיוון שאכל סעודה משכה שכ אחר שנכנס שבת הרי נקראת סעודת שבת הוא כשמקדש אחריה הרי קידש במקום סעודת שבת שבת פה הוא אומר את דבר מעניין שאנחנו אומרים שבן אדם לוקח ושם כאילו מכסה את ה את השולחן והוא עושה קידוש כן שתלכ מכס זה נקרא הלשון אז פה הוא אומר שלכאורה אם הוא אכל ועכשיו הוא לא רוצה

להמשיך לאכול הלאה והוא צריך לעשות עשות קידוש בגלל שהוא לא עשה קידוש אז הוא צריך גם לעשות אז הוא עושה קידוש וזה שהוא אכל קודם זה נמשך זה נקרא שהוא אכל סעודת שבת במקום סעודה >> הקדוש תופס לפניו חריו >> כן >> זאת אומרת זה זה חידוש >> אכלת כבר את הסעודה ולא חשבת שזה שבת פתאום קלטת שזה שבת אז מה שאכלת קודם מצרפים את זה לסעודה עכשיו הוא אומר ככה ואם נזכר אחר שבירך המוציא, קודם שטעם פרוסת המוציא, הוא בירך המוציא והוא נזכר אחרי כן >> ש קידוש, >> שהוא לא עשה קידוש, הוא היה כל כך רעב, הוא בא הביתה, עשה מוציא והולך לאכול אפשר לעשות הוא נזכר, >> אפשר לעשות קידוש על המוציא, >> אבל זה מה שהוא אומר, לא יקדש על היין ויצטרך לטום מהפת קודם הקידוש כדי שלא לא תהיה ברכת המוציא לבטלה בגלל שהוא לא התכוון לעשות קידוש. אז אם הוא עושה קידוש

עכשיו אז יש לו בעיה שהוא מברך בין המוציא לקידוש. >> הוא מברך הוא עושהוא עושה קידוש >> אז הוא אומר שהוא כן צריך לטום משהו >> כדי שלא תהיה ברכת המוציא לבטלה אלא יקדש על הפת ואף אם אין לפניו לחם משנה וצריך להמתין עד שיביאו לפניו. אז הוא אומר זה לא הפסק. אין זה הפסק. ואם יצטרך לדבר ולומר להם שיביאו לו, אין זה הפסק. כיוון שהוא לצורך הסעודה, כמו שנתבאר בסימן קס"ז. אז אומר בסימן קז" יש לנו שמה שאם בן אדם עוסק בצורכי הסעודה אז מותר לו להגיד תביאו לחם תביאו מלח תביא את כל הדברים. מותר זה >> יש לי שאלה למה לחם משתה למה צריך להשת במקום לחם אחד זכר למ >> זכר למן שהוא היה זה יש עוד >> הרב אם יהיה לך