תניא - שער היחוד והאמונה פרק ח' #3 ואחרון - הרב יוסף יצחק אופן

תניא - שער היחוד והאמונה פרק ח' #3 ואחרון - הרב יוסף יצחק אופן השתלשלות כוחות הנפש וייחוד הבורא תקציר בשיעור זה נעמיק בפרק ח של התניא, העוסק בהשתלשלות כוחות הנפש ובאחדות הפשוטה של הבורא. נבחן את ההבדל המהותי בין ריבוי הכוחות שבנפש האדם לבין ייחודו הפשוט של הקדוש ברוך הוא, שבו חכמה, רצון ומידות הם עצמות אחת ממש. הנקודה המרכזית הרמב"ם קובע שהקדוש ברוך הוא – הוא מהותו ועצמותו ודעתו – דבר אחד פשוט, ואחדות זו נבדלת תכלית ההבדל מן האדם שכוחותיו מורכבים ומתוספים עליו. בנפש האדם קיימת השתלשלות מסודרת: חכמה ← בינה ודעת ← מידות (אהבה, חסד, רחמים) ← מחשבה ← דיבור ← מעשה, וכל דרגה נותנת חיות לשתה שתחתיה. לעומת זאת, אצל הבורא שהוא אינסוף, חכמה ומעשה שווים לגמרי, ולפיכך "כולם בחכמה עשית" – החכמה נחשבת כעשייה. ומכאן הוא נשגב ומובדל הבדלות רבבות מכל השגת הנבראים. עיקרי השיעור אחדות הבורא לעומת ריבוי כוחות האדם – אצל האדם, החכמה, הרצון, החסד והרחמים הם כוחות נפרדים ומתוספים. אצל הבורא הכל עצמות אחת פשוטה; הוא בחכמתו אחד, ולכן אי אפשר לצייר זאת בשכל אנושי. השתלשלות חמש הדרגות בנפש – הסדר הוא: שכל (חכמה-בינה-דעת) ← מידות ← מחשבה ← דיבור ← מעשה. כל שלב גבוה הוא "נשמה" לשלב שמתחתיו: המחשבה היא נשמת הדיבור, המידות הן נשמת המחשבה, והשכל הוא נשמת המידות. הקשר בין דעת למידות – "כפי הדעת כך המידות": ילד קטן שחסרה לו דעת, אכזרי ואוהב דברים שפלים; כשיש דעת – יש רחמים ואהבה לדברים נעלים. דעת היא מוח ההרגשה – לא שכל לחוד אלא הרגשה בזולת. אותיות המחשבה והדיבור – המחשבה מתגלה באותיות השפה (שבעים לשון), והדיבור נמשך מן המחשבה. תפילה בלי כוונה היא "יבשה" – חסרת הנשמה שנותנות המידות. ההשתלשלות לעולמות עליונים – אותה מערכת קיימת ב"עולמות" שלמעלה: עשר הספירות (חכמה-בינה-דעת-מידות-מחשבה-דיבור-מעשה), ומהן נשתלשלה נפש האדם. אצל הבורא האין-סוף, חכמה ועשייה שווים ("כולם בחכמה עשית"), ובפרק הבא יבואר עניין זה לעומקו.