מלווה מלכה תזריע - מצורע - סיפורים שסופרו ע״י הרבי מהר"ש - מאת ר׳ איתן אמיתי - תשפ"ה

תיאור

מאת ר׳ איתן אמיתי חודש זה נועד לעבודת המידות ולתיקון היחסים בין אדם לחברו ובין אדם למקום. בעת שאנו זוכרים את הרבי מהר"ש, נספר שני סיפורים המבטאים גבורת רוח יהודית וקשר עמוק בין חסיד לרבו. סיפור ראשון: שמעון הקנטוניסט בראש השנה נהג הרבי מהר"ש לספר על גבורת הקנטוניסטים - ילדים יהודים שנחטפו בגיל צעיר לשירות צבאי ממושך כדי להעבירם על דתם. הרבי צמח צדק נאבק שנים רבות לביטול הגזרה, ובינתיים הרבי מהר"ש חיזק את חסידיו בסיפורי גבורה. בשנת תרל"ט סיפר הרבי על שמעון לוין, קנטוניסט שהיה מלח מצטיין בחיל הים הרוסי. יום אחד ביקר הצאר ניקולאי בבסיס, ושמעון ביצע תרגיל מרשים על תורן גבוה של ספינת מלחמה. התרשם הצאר ואמר: "אעניק לך חמש אותות הצטיינות ודרגת גנרל!" "תודה, הוד מעלתך," השיב שמעון, "אך אינני יכול לקבל זאת." "מדוע?" "אני יהודי, ולפי חוקיך, יהודי אינו יכול לקבל כבוד כזה." זעם הצאר. "אם תתנצר מיד, אמנה אותך למפקד חיל הים כולו!" ביקש שמעון לבצע שוב את התרגיל. בהגיעו לראש התורן, קרא בקול: "שנים רבות אני משרת בחיל הים. אני אוהב את הים והשירות, אך יותר מכל אני אוהב את הקדוש ברוך הוא! בכל השנים האלה לא חיללתי שבת ומועד ולא אכלתי מאכלות אסורות." הוסיף שהרבי צמח צדק לימד שעל המרת דת יש למסור נפש. "לכן, הוד מעלתך, לא אוותר על יהדותי!" קרא "שמע ישראל" וקפץ אל הים. לאחר שלושה ימים נמצאה גופתו. הצאר הורה על קבורה נוצרית, אך שני חיילים יהודים גנבו את גופתו והביאוה לקבר ישראל. כשהתגלה הדבר, אחד מת בעינויים והשני הוצא להורג. סיים הרבי מהר"ש: מסירות נפשם של השלושה מגינה על העם היהודי שלושה דורות. סיפור שני: בעל הפונדק והכומר בעיירה נידחת החזיק יהודי פונדק מצליח. כומר חדש שהגיע למקום קינא בהצלחתו, אך האיכרים העדיפו את הפונדק היהודי. הציע הכומר: "בוא נשתה לשלום. אביא בקבוק ואתה תביא בקבוק." הסכים היהודי. בעת שהלך להביא משקה, החליף הכומר את בקבוקו בבקבוק רעל. כששתה איכר מן הבקבוק, התמוטט בעוויתות. מיד נעצר היהודי והואשם בהרעלה. לאחר ששוחרר בערבות, נסע היהודי אל הרבי מהר"ש. אחרי שלושה ימי המתנה, אמר לו הרבי: "חזור מיד לביתך, אבל במחלקה ראשונה ברכבת!" נתן לו הרבי כסף לכרטיס. בדרך, התפלל היהודי בדמעות. שלושה נוסעים התעניינו במצוקתו, והוא סיפר להם את קורותיו. אלה היו למעשה שופטים שנשלחו לחקור את המקרה. בהגיעם לעיירה, התארחו אצל הכומר. כששתה ונפתח לבו, הודה הכומר במזימתו להפליל את היהודי. במשפט, הוכיחו השופטים את אשמת הכומר, ששלח לסיביר לעשרים שנה. היהודי זוכה, ופונדקו נפתח מחדש. מלמדנו הסיפור: כשיהודי במצוקה, ילך תחילה אל רבו. הקשור לצדיק יכול לפעול ישועות גדולות.