מלווה מלכה פרשת אחרי-קדושים - מאת ר׳ איתן אמיתי

היה נוהג לספר בשביל להרבות זכויות בעם ישראל לעורר לעורר זכויות בליל ראש השנה אני חושב שבדרך כלל זה היה בלילה שני של ראש השנה הוא היה נוהג לספר סיפורים של מסירות נפש על הקנטוניסטית אז באחת השנים הרבי מארש סיפר ככה. הוא סיפר סיפור על קנטוניסט יהודי בשם שמעון לוין, [כחכוח] שהוא היה משרט בחיים של רוסיה. הוא מספר שפעם אחת העבירו אותו מבסיס אחד לבסיס השני. הוא ציין את שם המקום אומר בעיר סבסטופול שבחצי העקרים >> סבסטופול >> יום אחד זה בקרים >> בחצי העקרים זה בדרום רוסיה >> יום אחד הם מקבלים המפקד הבסיס מקבל א מברק שהצר ניקולאי רוצה לעשות ביקור היה בסיס צבאי מאוד חשוב של חל הים הרוסים הוא רוצה לעשות שם ביקור. נו, כמובן שניקו, הכינו, שרוגלים וגם בשביל שיהיה מעניין אז החיילים עשו כל מיני תרגילי רעבה, כל מיני אקרוטיקה,

דברים שקשורים לחל היום וין החיילים שעשו תרגילי רעבה, אולי אפילו לו את התרגיל רעבה הכי הכי הכי מיוחד היה שמעון לוין. מה הוא עשה? הוא טיפס כשהוא לבוש עם כל הבגדים של חיל הים ומה שנקרא עם חגור מלא, עם כלי הנשק. הוא טיפס לראש תורן הכי גבוה של ספינת מלחמה ומשם הוא נתן קפיצה ללב ים. והוא כמו כריש עלה וירד וככה זה היה משהו מאוד מיוחד הצר ניקולאי מאוד מאוד מאוד התרגש מאוד התפעל הוא אמר כזה חייל מצטיין כאלה דברים מיוחדים הוא רוצה לתת לו חמישה אותות הצטיינות וגם דרגה של גנרל החייל הזה זה קראו לו שמעון לוין אבל השם שלו בן בין החברים היה סמיון בודרי או שמעון הנועז אף אחד לא יכול לדעת שזה יהודי הוא גם כנראה שלא היה אתה כל החיילים צריכים להוריד בלי זקן בלי בלי כובע לא ידעו שהוא יהודי אולי שהחברים אולי ידעו

אז אומר הצר מחר להכין טקס מחר אני בא כך הוא אומר למפקד טוב, הכינו טקס ואומר הצר ניקולאי לשמעון לוין, סמיון בודרי, אתה עשית אתמול תרגילים מאוד מיוחדים, אני רוצה לתת לך חמישה אותות הצתיינות ולעלות אותך לדרגן גנרל. [כחכוח] אומר שמעון לוין אומר תראה כבוד הצר אני שמח מאוד לקבל אבל לפי החוקים שאתה חוקקת ודי לא יכול להיות גנרל יהודי לא יכול לקבל אותות הצטיינות גם אם הוא יהיה הכי מצטיין אז אומר הצב מתחיל לכעוס אומר עכשיו תמיר את דתך עכשיו נו עכשיו נסה פה טקס ואתה [כחכוח] מיד מקבל אחר כך את כל הדרגות >> [כחכוח] >> שמעון לא מתרגש, אומר, "תשמע, אתה תמיר את דתך עכשיו, אני עושה אותך מפקד חל הים. חוץ מזה שאתה גנרל, משכורת הכל." שמעון אומר, "תראה אדוני יצר, רק רגע, אני ראיתי שאתמול אתה מאוד מאוד אהבת את התרגיל הזה שעשיתי עם התורם.

אני מרגיש עכשיו זה זמן מיוחד עכשיו אני קודם כל רוצה לחזור על התרגיל אחר כך אנחנו נראה הצר עוד לא קולט מה הולך לעשות שמעון מטפס בזריזות לראש התורן אומר כבוד הצב תקשיב טוב אני שמעון לוין יהודי אני כבר 12 שנים משרט בחיים בצבא רוסיה אני מאוד אוהב את הים. אני מאוד אוהב את הצבא. אין לי שום בעיה עם זה. אני רוצה אבל לספר לך שמיום שאני הגעתי לפה אכלתי מאכלי טריפה ולא חיללתי שבת ומועד. שתדע לך. הצלחתי לשמור עם כל הקומבינות, עם כל הקשיים ולא את שתי הדברים האלה. שמרתי על זה באש שמרתי על לא דברים אבל זה באשו במים. >> [כחכוח] >> הוא נזכר שמעון לוין שהרבי הצמך צדק היה רגיל לעשות מדי פעם הממשל הרוסי ירשה שיבואו אנשי דת אז הרבי צמח צדק היה מקדיש הרבה מזמנו בשביל לבוא ולחזק את החיילים ולדבר בפניהם באחד הפעמים שרבי צמח צדק

היה הוא התחיל לדבר על על היוקר של הנשמה שמה היהודית והוא התרגש הרבי צמח צדק והוא אמר שיש דברים שאפשר אבל יש דברים שודי בשום פנים ואופן לא מוותר עליהם ואפילו אם הצר ניקולאי בעצמו מצווה לא צריך לשמוע לו כמו למשל אם הוא מצווה להמיר את הדעת שזה לאלא בכלל לא קשור אליו הוא לא יכול לזה שהוא לא בא לבית על יהודי בעניינים האלה כל זה שמעון למין הוא נזכר ואומר לצר אז כבוד הצר אז תדע לך אני רוצה להישאר יהודי נאמן כמו עד היום אתה מבקש לנתק אותי מהיהדות יושמעון לוין צועק שמע ישראל השם מלקה לו השם אחד נותן קפיצה לתוך הים ולא יוצא עצר בלם אומר איפה הוא איפה הוא מה תוציאו אותו תוציאו אותו תחפשו אותו לאמצ צרלנים שאם הוא נדע יותר טוב מהם הוא החליט שזהו זה רק עבור שלושה ימים מצאו את הגופה שלו באיזה מקום באו החבר'ה הקדישה של האירסה ואסטופול

של הקהילה היהודית ואמרו למפקד הבסיס תראה מספיק שהוא סבל בחיים הוא יהודי, הוא נפטר, בוא תשים, בוא לא אכפת לך בוא ניקח אותו, נשים אותו בית קברות יהודי שיקבל לפחות שיהיה לו מנוחה לפחות אחרי אותו. אומרת ש למה לא? טוב, בסדר, מת, מה נעשה? אבל הוא פחד, אומר, תראו, אני הייתי מוכן, אבל אני לא בא לבית. הוא שואל את מפקד חל הים מפקד חל הים מפחד אומר תאר לך שזה יוודה יאשימו אותי הוא שואל את צר המלחמה הוא גם מפחד שואלים את הצר נו הצר אומר מה פתאום לשמעון לין עושים עושים טקס צבאי ממלכתי שלושה ש ימים שמים את הארון שלו במרכז הבסיס כל החיילים עוברים אחר כך בית קברות נוצרי כך אומר הצ נו טוב הוא רצה לשמעון לוין היו שתי חברים יהודים מאוד טובים היה לו הרבה חברים אבל שתיים מאוד שמאוד אהבו אותו והם גם היו נגזר חסידים הוא אמר איך יכול

להיות אחרי כל מה שהוא עשה במסר את נפשו על קידוש השם אפילו מנוחה אחרי מותו לא יהיה לו בשום פנים ואופן לא מה עושים מה עושים חושבים חושבים יש חיים הלכו לבית קברות הוציאו גוי שמת באותו יום הלבישו אותו במדיע צבא. אחר כך הלכו א איפה שהמשמר המלכותי, איפה שהארון של שמעון שמה שתי חיילים שומרים כל הזמן. ישבו איתם ככה פטפטו, הוציאו בקבוקי בודקה, נתנו להם לשתות עד שהם נפלו. >> [כחכוח] >> וצ'יק צ'ק ברוב התרגשות החליפו מהר את הגופות ומהר רצו לחבר'ה הקדישה מהר תקברו טוב באמת חבר'ה הקדישה רכו בעיקרון זה יכל לעבור חלק עברו כמה חודשים וכנראה שאחד החיילים השומרים הוא עוד לא הצליח להספיק להירדם טוב הוא זכר במאומאם התחיל לחשוב על זה אומר צריך לחשוב היהודים שמה משהו עשו משהו קומבינה הוא הלך סיפר על ה על החששות שלו הם לא

התעצלו הלכו לקבר של שמעון לא איפה שהקבר הצבאי הנוצרי הוציאו את הגופה עשו בדיקות מה שם זה לא שמעון או עכשיו פותחים את כל הסיפור מהר תפסו הלכו חיפשו את שתי החיילים מצאו אותם תספרו מה עשיתם פסג עשו להם מינויים קשים לא כמו שעושים פה אחד החיילים >> לימין כן עושים כזה >> כן [צחוק] [כחכוח] אחד החיילים מרוב עינויים נפטר נפטר החייל השני לא דיבר לא דיבר כיתת יורים שתיהם נפטרו כל זה מספר הרבי מארש בסעודת ליל ראש השנה והרבי מרש [שיעול][כחכוח] אומר ככה שהזכויות של שתי החיילים שמסרו את נפשם להביא את שמעון לקבר ישראל וכמובן מה ששמעון בעצמו עשה שאי אפשר להעריך ולשאר אומר יש בכוחם להגן על כלל יצרואל במשך שלוש דורות ככה הוא אומר אז זה מעשה אחד מעשה שני אחת העיירות ליד העיר ויטבסק הייתה עיירה שנקראת בית שקור ושם היו רוב העיירה חסידי חבד.

הפריץ המקומי שהיה שמה הוא היה כמובן גוי אבל לא היה אדם טוב לב והוא הסיק אצלו הרבה יהודים אבל הוא היה אדם חולני וחלוש ובאיזשהו שלב שהוא כבר התבגר הוא מסר את ניהול העסקים והאחוזה כל העניינים הביא מנהל מנהל צעיר הוא היה איש רע לב ושונא ישראל וגם הכומר המקומי הצטרף אליו והם עשו ביחד יד אחת והם התחילו לצר את צעדיהם של היהודים ובלי בגט ובלי שום פיטרו את כל ה את כל היהודים שעובדים פיטרו כמובן שזה עשה חורבן בעסקים שלו אבל זה לא עניין אותם היה אחד החסידים של הרבי מראה שהיה גר שם באזור והוא לא הוא ידע שהיהודים סובלים אבל הוא לא רצה לספר את זה לרבי מרש אבל באחד הפעמים שהיה אצל הרבי מרש הרבי הרבי אומר לו תספר לי מה המצב אצל יהודי עיירה אז הוא אומר לו ככה אומר לא אני רוצה לדעת גשמיוס מבחינה כלכלית מה קורה מהז הוא סיפר אומר למה לא

סיפרת לי שתק הרב מערש הוריד את הראש ככה לאיזה זמן אומר תקשיב אני יודע שהפריץ לא מרגיש טוב זה סיפר לי הפרופסור אבל על המצב הכלכלי של היהודים ואיך שזה נהיה רע כתוצאה מזה זהזה אני לא ידעתי אומר לך תפגוש את הפריט ותגיד לו שיכנס לעניינים יעשה סדר ושלא יחשוש על העניין של הבריאות כי הוא יהיה בריא ועל כל משפחה ודית שהוא יחזיר לעבודה ויסדר אותם הוא יקבל חודש של חיים. חודש. טוב, הוא הלך לפגוש את הפריט, אבל לא נתנו לו להיכנס. יהודי לא יש לי עניין חשוב זה נוגע לבריאות, לחיים שלו לא י להיכנס. ימים שלמים הוא הסתובב וחיכר. אולי יראה אותו הוא לא יצא מהבית. הוא לא היה מרגיש טוב. יום אחד בחסדי השם יתברך גבור כמה שבועות שהוא בזבז הרבה ימים הפריט יוצא לטיול הרגיש טיפה יותר טוב היה יום יפה עם שמש יוצא לטיול בכרכרה

ואז הוא זה הזדמנות הוא רץ מיד עצרו אותו אבל למרבה המזל הפריץ שבחינו או לא הפריץ כבר ר בוא בוא תליתי תליתי טוב הודה לשם ממש בהשגחה הפרטית אמר מה שלומך זה מדבר איתו אומר תשמע כבוד הפריץ אני רוצה להגיד לך אני מחכה כבר שבועות להיכנס אליך לא נותנים מה חמור מאוד וזה אבל אומר תשמע זה זה עניין של החיים שלך הייתי אצל הרבי וזה הוא אמר לי כך וכך אה תודה רבה תודה רבה תודה רבה אומר תקשיב טוב אני ממנה אותך על התפקיד תעשה רשימה כל היהודים שרוצים לבוא לבוא כבר הוא עשה לו רשימה של יותר מ-160 משפחות יהודיות. 160 משפחות כמה שיותר זה מה שהוא הצליח למצוא וכך במשך 14 שנה הפריץ לא היה חולה אפילו פעם אחת. בינתיים בזמן הזה הרב מערש כבר הסתלק ואז אחרי 14 שנה הוא מתחיל להרגיש לא טוב. הוא שולח לקרוא לרבי שמואל אומר תראה אני

אמרתי לך שכמה תמצא כמה שיותר משפחות זה מה שמצאתנו אבל לפי החשבון שלי מגיע לי עוד שנה ושבע חודשים ואני מרגיש לא טוב מאוד לא טוב אז הוא היה אצל הרבי הוא נסע לרבי הרשב ורבי הרשב אמר לו ללכת לציון של הרבי מרש ולהזכיר את ההבטחה הוא הלך לציון של הרבי מרש אומר רבי כך וכך זה מה שסוכם ואכן מרגע שהוא היה בציון הקדוש הפריץ הרגיש טוב וסיים את השנה ושבע חודשים בבריאות ובצלילות הדת >> אז שבעזרת השם כל המסובים כל רמת שלמה כל ירושלים כל עם ישראל שה לכולם ישועות למעלה מדרך הטבע בונה חי ומזוינה וכולו רביכי >> תוך שמחה בריאות ורחוב חיים שבוע [שירה] שמ