חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין

שאינו בבחינת גילוי אלא באסטר ואלם לפי שאינו לא משיג כמו שכתוב בתנק לאמר או זה ניקרוספק כולמי לפי שגם כשנמצא ב אוילום נשר באבדולוס ורמסה ואינו נתפס בן אברהם מה שקוראים לזה סובב זה כדי להגיד שהוא לא בפנים אבל לא שהוא סובב אז במילים אחרות רוצים להגיד שהוא לא בפנים אז קוראים לזה סובב אבל לא שהוא סובב זה לא מתכוונים לומר שזה במוקר הוא סובב >> שלא בגילוי >> כן שלא בגילוי אז לכן אומרים סויב אבל אבל זה לא הכוונה שבאמת המקום שלו זה מסביב מסביב לעולמות זה ודאי שלא וזה הוא מה שנומה מה ש מהחר שיר זה רום וניס מכלס כולום לוכן מה לאומה תושובן לפו כמ כמה אמר ה שאנחנו אומרים ביום נרשו משווה קותם וגודל הוא כמו של העיגול שאין בימי לעומתו לפי שהוא יזבורך נמצו בכל אומסכולם מריש כל דרג סוף כל דרג בשוב ממש וזהו מה שנאמר אני השם לאישני אב

לאישוניסי שבריא כלום אינו פלס שום שינוי כלל בזבח וכמו שמרים את שלום שנברום פירוש הוא ממש בלי שינוי כום אנו פועל שום שינוי באדוס בבורש שכמו ש לבד קודם כן הוא לבד מיוחד אחורפ סמ אז אז זה גם הנקודה הזו שאני השם לא ישני שאין שום שינוי בגלל שהוא לא מתלבש בעולם וזה לא קשור לעולם ה והיינו לפי שכל גדר הבריו אינו מצד המלכו שזיבור בעלמה אבל הוא יסבור ועצמו רום וניסו מכל גדר אומס ולפי כוחינו משתנקל ידי בריס כל דרך מוש אויר השמש לגבי גוף הכדור השמש יש את האור השמש ויש את הכד כדור השמש שהאור השמש אין אלא האור לבד מן השמש שאין פועלת שום שינוי בשמש דין שום נפקמי נבשינו בשמש בן המהו שאין נוירו מגיע לאורץ בכל תוכפוי אויו בואיר באמצע הקש כשיהיש שר וחום עצום בעולם אין שום שינוי כלפי השמש דכל שינויים אלו הם זה בהורינו

מוסים שום שינוי בגוף כדור השמש מכ שהוא מקורו של האור כיכ האור לבד אין עושה שום שינוי במור אם זה ההורה אז זה לא עושה שום שינוי במורר ליו שהאהורה אינו לחלק מגופו עם העצב של הגוף שמת אלו רק אור בעל למדנו כאן וזה הנקודה שעכשיו ממשיך וכך כוח אלוקי הבו מחיס לומס הוא רק לבד מוזבורך שאין פול שום שינוי בסבורך ולפי כוח שלא נברואל ולאחשב לו לאחשני שוב ממשמס על פי כל הנעל יובן איך שדף דוקא התבוננות בסוף ברוך הוא בכבוד בעצמו דווקא היא מביאה את האדם לידי עבירה בכזו ליוס בבחינת ביטלסבורך לבד מבחינת הנפש ממש כמו שממשיך דווקא ההתבוננות הזו היא מביאה את האדם לאבני נכסכל זו נפשי ככל קלוס נפש על ידי שהאדם מתבונן כיצד כל העולמות כולם כולל אחריות האלוקית שבתוכם אין להם שום חשיבות ותפיסת מוקים לגבי הקודש בו ברוך בכדו

בעצמו אז אם זה יעורר אותו יתעורר בתשוקה עצומה להתאחד עם הקדוש ברוך הוא באדוס גמורו שלא יחפץ בחיצוניסלומס מאח שנשאבו מבחינתור בעלמה כל החיצוניסמס נטבו רק מההורה ואף גם מבחינת קחלקי שמאבסלומס לאזהק חפצ כי אם כל חפצ מגמוס להיקולל וליבטל איזבורך והיא בחינס כל הנפש כמו שכוס וגם כלסונפשי דקוסנפשו בבחינת ממש אין לו לבדנפשונה שהוא בטל לגמרי לקדוש ברוך הוא ועל אבזו נאמר מלי בשמיים שאין בשום דבר גם לאסמדרגסנמציים היינו בס רצ הוא רק לכולל ולידובק במוס ועצמו סבורך וכאן הוא מביא את הלושן של של אדמור הזק כן שהיה מהר מזמן דויקוס וככה היה נשמע על ברח 31 וככה היה נשמע הלשון ממירנו ורבנו אדמור הזוקם בדביקותו שהיה אומר בזה הלשון הכביל זה גורנית הכביל גני חביל הכביל מרנית ודיחל שם הוא מתרגם את זה אינני רוצה מהומו לא יגל שלך לא ילומ

אינני רוצה רק אוסכו לבד זה היה שום וען מבי ירושל דין דין גנדן דין לומ זאת אומרת גם הלשון ככה ו ה ה וזה הוא שכוסובני השם לא ישוני אישי ואתם לישראל לא יחליסם פירוש שהנביא מטמא על ישראל איך אני הרי אני לא שוניסי ומפני מה לא קילסם שאין לכם כנס הנפש זהו גם פירוש הפוסק בפוסק אני השם לא ישניסי ואתם לסרו לא החילסם הפירוש הפשוט שלומדים בפשטוס מה פירוש המילים אני השם לא ישוניסי ואת בני ישראל לא יחילסם הפירוש הפשוט הוא בדרך נחותה בני ישראל הם ניצחים ולא שייך בהם קיליון אני השם לא ישני לא משנה את העניין שלי ואתם צריכים ובני ישראל לא יחילסם עם ישראל אף פעם לא לא יכול להחלות לא יכול להתבטל זה הפסוק אומר הפסוק אומר שעם ישראל הוא מה שאומרים מה שקוראים עם ישראל חי עם ישראל חי מה שאומרים מה שקוראים לזה שעם ישראל אף פעם

לא יכול להתבטל זה והקדוש ברוך הוא קובע את זה אני הבי אני השם לא ישניסי לא שיניתי אני ואתם בני ישראל לאחילסם אתם לא יכולים להכלות לא יכול להיות שעם ישראל יחלות זה הפירוש הפשוט ולומל פי חסידוס מה שנמ בני ישראל לאחליסם ובלא שמי שהנביא מטמא איך ייתכן שניב בני ישראל מתבוננים איך אני אבה ניסי שמה זה שזה זהבסבר הקדוש ברוך הוא אספקלמין שזה הדרגה שזה לא פועל אצלו שום שינוי אני השם לא ישניסי ואז השאלה היא ואינו בואים לדקלוס הנפש ואתם לא חילסים איך יכול להיות שאתם לא מגיעים לקלוס הנפש אם אתם רואים שאני הבא שניסי אם אתם מתבוננים בעניין הזה של אני השם לא יש ניסי שהקדוש ברוך הוא אין לו שום שינויים שסוכמים אז איך איך אתם לא מגיעים לקלוס הנפש זה השאלה של של הפס הפסוק א כאן ב-32 הערה הוא מסביר מה מה ההבדל אם

ההתבוננות היא בסובב או שההתבוננות בממל כאילו מה ההבדל ואם אני מתבונן בממלה שהקדוש ברוך הוא מחיי את העולמות וכל העולמות של הקדוש ברוך הוא ברא אותם והכל זה מהקדוש ברוך הוא למה צריך דווקא את ההתבוננות של שלמילה של אני הבא אלוהשניס אומר החידוש באבס השם הנלדס בליודום על ידי התבוננות בגדלות הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שהוא רם וניסם מן העולמות לגבי האהבה הנולדת על ידי ההתבוננות בכך שהקדוש ברוך הוא מקור הקיום והחי של כל הנברואים זה אז אז הוא רוצה להגיד שזה לא רק בזה שהאדם משתוקק להתדבק במדרגה עליונה יותר בלקות זה לא רק הנקודה הזו שכשבן אדם מתבונן במקור החיים והחי של עולמות אז ה אז הוא נדבק לקדוש ברוך הוא בדרגה זו ואם הוא מתבונן בדרגה של זובב אז הוא מתבונן אז הוא מתבק בדרגה יותר גבוהה לא זה לא רק זה לא רק זה הנפקמינה הוא לא רק

בזה שאדם משתודק להידבק במדרגה עליונה יותר באקות מחמת ההכרה שלגבי הקדוש ברוך הוא עצמיכו כמי כלא חושב זה לא רק בגלל זה לא רק הנקודה זו שכאן זה דרגה זו וכאן זה דרגה יותר גבוהה אלא גם במהות אהבה עצמה יש הבדל באהבה שנוצרת בהתבוננות זו או התבוננות או התבוננות בסובב דרקסבסביר סובב כל העלמין מולידה אבורה בכזו מבחינתך לבדוי בבחינת קלוס הנפש רק זה מביא לקוס הנפש ועל ידי זה הולדודו ממיצר הגוף כי מאחר שמצד אוירספקוללמין לא ישוניס ואקן נפס ממש הרי מצד ד הדביקות באור זה מתבטל לאדם מישותו לגמרי כי אם הוא אם הוא אם הוא מתבונן בדרגה הזו בדרגה הזו אין שום מציוס אז זה גורם לו ביטל כזה של ביטל במציוס מה שאין כן האויר האלוקי המחיה את העולמות האור האלוקי שמחייה את העולמות שנמצא בתוך העולמות ממלא הרי הוא מוקר ליש ואם כן גם

אהבה לאלוקות המתעוררת מהתבוננות איך שהקדוש ברוך הוא מחי את החיים לא תביא את האדם לביטול ישוס וכפי שמבו לכמון מהמר דפיך היצרור ליצר טוב היא רק על ידי יחודילו שהביטליר אינסוף ברוך כולל מה שאין כן על ידי גילוי אויר האלוקי מחי את אומס אי אפשר להטיש ולהפוך את הסתרי אחר בכוח או זה אז ברא את העניין הוא מסביר את זה זאת אומרת על ידי ההתבוננות באלוקות שמתלבשת בעולם זה לא יכול להביא אותו לכנוס נפש למה האב להשם בגלל שהקדוש ברוך הוא מחיי חיים כמו שכוסוב לאבש השם אלכו כי הוא חייכו אהבה שכתוב בתורה שאתה אהוב צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא כי הוא חייך הוא חייך יסודה ויקרה הוא אהבת עצמו >> בסופו של דבר כשאומרים לבן אדם להבה את השם אלקיך כי הוא חייך. זאת אומרת שאם אתה אוהב את עצמך אתה צריך להב את הקדוש ברוך הוא כי

הוא חייך. >> זהכ זה המציאות. שמה המציאות עובדת. יסודה ועיקרה הוא אהבת עצמו. היות שאדם רוצה לחיות הוא מבין שהקדוש ברוך הוא המקור האמיתי לכל עניין החיים. לפי כך רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא. שעל ידי זה תימשך לו חיות. היינו שתתחזק מציאותו וחיותו ומאחרי שיסויד והוא מציאוס עצמו ובלא שנייד יש דריך אז יש כאן את האיך יש כאן יש כאן את המציאות שלו אם כן לא יובוי על ידי זה לידי ביטל מוכלט לקדוש ברוך הוא ולעולם תישאר אחיזה ונתינת מקום לרצונות עצמו ובמילא גם לתייבס צונס גוף הנפש הבאמס אם היסוד של ההתבוננות הוא שזה זה אני שהקדוש ברוך הוא מחיה אותי ולכן אני צריך לאהוב אותו ולכן ולכן הוא המציאות הוא ברא את העולמות והוא ברא אותי והוא מחייה אותי וכל הדברים זה יסוד בזה זה יש כאן את האני ורק כאשר האדם משתוקק להיות נכלל באויר

הסויב כולי עלמין שמצד אויר זה אקל עין ואפס ממיש אז הוא יכול להגיע לא ורע בכזו שני הביטל למזבור רק על ידי התבוננות הזו עכשיו אבל השאלה אז אנחנו טוען אז הקדוש ברוך הוא טוען אני השם לא ישניסי ואתם לישראל לא חילסים אתם לא אתם לא עושים אתם לא מגיעים לקלוס הנפש אבל כאן הוא בא ושואל אך מה טעם מה באמת הטעם שגם כשמזבוננים בגדול אינסוף ברוך הוא ואיך שאני אביא שניסי מכל מקום הם באים לכנס לנפש באמת שאלה שואל אדמור הזקן אתה אומר אני אתם אני הבשניסי ואתם אבל למה למה אם אתה מתבונן כבר בני אלוניסי למה זה לא מביא את את האדם לויס הנפש אך גם טעם אך מה טעם שגם כשמזבוני מגדול אינסוף ברוך הוא ואיך שאני אבישניסי מכל מקום אין באים לכלס הנפש והרי רואים במוחוש שאין כל אדם זוכה למילס ומדרגס אברום אבינו שהוא הגיע על ידיזבונוזו ליוס מקובו ממש לאבו אליונו

כנל ועל כוחו שיש דוב המני המניעה הוא מעכב את הנפש מלהגיע לביטול זה או מה הוא דבר המעכב מה באמת הדבר הדבר שמעכב את ה את ה את ה את האהבה הזו ואתס הנפש אז סיבה היא חלישוס כונפש שהם בכוי חולוצס מנרתיקו מעשור יש בעיה הנפש לא יית בגבולים אם נצאת במיצרים נצרתק קשה להוציא אותו אם היה אדם מתבונן כדי בוא בוא רשי וכולם עד שהיה ההור מתגלה במוחו ולבו של אדם היה אכן בא לעבר רבה וקלוס הנפש אבל מה אחמס חלישוס כוח הנפש הנה גם כשמזבני בגדלוס השם אין זה נרגש מנפשו ובמילא אין סבונו פועלת עליו להוליד אהבת השם בליבו ואין לו ההוז והכוח לצאת ממצר מסר הגוף והנפש הבאמ אבל באמת למה מאיפה באה החולשה הזו סיבס חלי שש הנפש יבואס זה שיש עוונות שהם מבדילים בין נפש לכיס ושורוש למעלו מבדילה בין הנפש שלכיס למטה בין השורש למעלה ולפי כוחם פועילים חלישוס

בכוח הנפש כי מחמת הלה זו אין לקות נגרש בנפש א בנפש האודום אבל אז אז אפשר לחשוב שמדובר על אחד שעושה עבוירות ממש אז אומר לא אדמור הזקן זה לא מדובר על עוונות ממש מה שאני אומר כאן שעוונות הם שם מבדילים אבו הם מבדילים פירוש אבונו אינו אבונוס ממש אל עצם גשמס הגוף וריסוי אין בגדר אוב אובן אובן זה מלשון יוות ויקום ה אז אז אז שמדברים אבנו מבדילים זה זה הגשמי הגוף זה מעקם את כל העניינים היוצר מסך מבדיל בין הנשמה והובינו שבשמיים זה גורם זה עושה את המסך הזה והוא הוא בחינת מצרים המצר וגבול שמקביל ומביל ביל הוא מלביש את הנפש באופן של מעשר שאדם נמשך אחרי תאוות תאוות ורצונות הגוף באופן שאינו יכול לעלץ ממצרים כי אדם הנמצא במעצר ואינו יכול לצאת ממנו אז הסיבה הסיבה שבן אדם לא יכול הסיבה היא שהנפש באמת לא א ש לא מתגלה בנפש זה בגלל חלישות כוח

הנפש מאיפה נובע חלישות כוח הנפש זה מאבנושכם מאבדנים אבל זה לא דווקא עוונות אבל זה עצם הגוף הגשמי הגוף שיש לו טייבס גשמיז זה מבדיל זה זה מפריע זה מחליש זה מחליש את העניין >> למרות שהוא לא נופל בפועל >> לא אפילו שהוא לא עושה אווירות בפועל אבל זה זה גורם שבן אדם לא יגיע לכלוס הנפש ממש כליס הנפש הכוונה היא שבן אדם יהיה בטל לגמרי למה כי המציאות של הגוף המציאות של הגוף מפריעה מפריעה לנפש יש לקלוט את הדבר הזה ובאמת להתבטלס של בינוני >> אה >> סוף של בינוני הוא לא נופל ב הוא לא נופל אבל אבל זה מפריע ואז לכן הוא לא מגיע לקלוס הנפש הוא לא מגיע לדרגה של אדמור הזקן של של הדמור הזקן של האובס הקדוישים של האובס הקדושים שהיו מרכובו מרכובו לשכנ שהיו בטילים לחלוטין אבל אצלו הנפש מפריעה והנפש הבאמבית מפריעה והטייבס מפריעים

חליחלישוס כונשומו ביויסו במצרים מצר הגוף נרמזת גם בכתוב ותר אסוני אבישנו במצרים פירוש אבסינו קורים אלו לשלוש אברם יצחק וינקב עם גמל מידס אבה ויר ורחמים דברם מדוס אבה יצחק מדוסירה ויקב מדוס רחמים אשר מדובס יש לנו מירוש כל אחד יחד מישראל כל אחד כל אחד יש לו ירושת מהעובס אוניבוסינו היינו שהמידוסם בעניות וחלישות ותרס אוני אבסינו אנחנו היינו בניות מהדרגה של אבסינו אבסינו זה אברהם יצחק שהם שהם היו שהם ברקוב לשכינה והם והם אבסינו ובאמת יהודי היהודי ש שהכל זה בא בירוש של לכל אחד ואחד מישראל אבל זה היה בבחינת עניות זאת אומרת זה לא זה לא העיר כמו שצריך ותירס אוני אבסינו אבסינו זה דרגות של של מרכובו גם בחסד גם בגבור גם ברחמי אבלנו היינו שהמידוס איןס וחלישוס וכשאודום הוא במצרים במצר גבול של גופה ונפש באמס הרי

זה פועל חלישוס הנפש וממילא אינו יכול וכנל דאף על פי שמזבן באני לאשוניסי אינו בקל הנפש ולכן זה מה שהתפסוק אומר אני השם לא יש ניסי אני אני השם לא יש ניסי אני בדרגה של אין שינוי ולא ולא עולם לא עושה שום שום שינוי בהקדוש ברוך הוא ו ואתם לישראל לא החילסם למה לא החילסם למה לא הגעתם כס הנפש הפראה של הגוף, הפראה של של נפש בעמץ וזה בדיוק היה הנקודה של מצרים היו במצרים היו במיצרים מה היה הביטוי של המצרים ותרס אוני אביסינו היה לכם הדרגות של אביסינו שזה כל יהודי שייך לדרגות של אביסינו שזה חסד חסד בורו ורחמים שזה בצורה של מרכוב לקדוש ברוך הוא אצל אצל הנח אצל אצל הבני ישראל זה היה מבחינת עניות זה לא זה לא זה לא זה לא זה לא תגלה בנפש זה לא תגלה כל כך ואז בזה שזה מגיעים למטה עכשיו אנחנו בפר שלישי בעזרת השם שבוע ביום

ראשון שנתחיל עכשיו להסביר את הנקודה מה מה התורה עושה לעם ישראל כדי להתגבר על הבעיות האלה שנש K.