חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
מפרש את את המטנטיר שזה מטנט זה הסרס הדיברס הסרבס הדיברס זה אונויכי השם אלקך ראשון הוא דיבר כאן M כאן איזה במילויים נלמוד כאן משהו מעניין. אז הוא אומר כאן שאונוכי השם אלקו זה או כי יש יש שמות שם שמות זה מבטא את ה את הגילוי שזה שיזה איך זה יורב אבל אונויכי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו אונויכי אז הוא אומר כן כדאי לכם לראות דבר מאוד מעניין ב במילויים זה עמוד רנט רנ נט >> רנ >> רוא אומר כאן בסוף הערה 48 זה בטור ברנט הטור הראשון התור הימני ב כתוב שמה סוף הערה 48 אתם רואים אחרי 10 שורות 15 12 זה סוף הערה 48 כן אז הוא אומר כאן דבר מעניין אומר ככה שבכואבץ אטומים רנט סידוע שנ מילוים בכואב אטומים א מבאר העורך את הלושן אונויכי מי שאונוכי הרי למדנו כאן שאונויכי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו אז הוא אומר איך באמת איך מה זה אונויכי
המשך התמלול
באמת אז הוא אומר דבר מאוד מעניין כתוב את הלשון אונויכי מי שונויכי אז אומר כמו ששואלים לאדם מי הוא שואלים לאישו מי אתה אז הוא אומר מי שאני הוא לא רוצה להגיד את השם שלו אז מה הוא אומר מי אתה מי שאני אונויכי מי שאונויכי מי שאנויכי זה הכוונה לא להגיד את השם הוא אז אומר בדרך שמשלאים בני אדם מי הוא מי הוא אז הוא משיב מי שאני מי ש מי שאני תשאל אותי מי אני מי מי שאני מה כאילו מקורו של הביטוי הנויכי מי שאנויכי אומר כתוב על הפסוק אונויכי איסוף בחירךו שאומר יעקוב איפה כתוב הנויכי איסוב הנויכי כתוב הנויכי איסוף חרך זה שיעקב אמר אומר כמה מה היה שם שמה הנקודה אומר הנקודה היא שצרי >> לא שיעקובב היה לו קשה להגיד שקר אז לכן הוא אמר אונויכי אונויכי זה אונויכי מי שאונויכי אתה שואל אותי מי אני מי אני אונויכי מי ש אנויכי זה מי שאנויכי
ועל כן פירשו אונויכי מי שאנויכי ואסוף הוא בכורךו אונויכי זה אונויכי מי שאנויכי ואיסוביך ככה רש"י אומר כאילו הוא לא שיקר הוא לא אומר אנויכי איסוף בחירך אני עשו אומר הנויכי מישנו עשו פרכו נמצא מבואר מזה שכוונת ביטוי זה הוא לרמז על העצמי קשור בהלם שהרי יעקב לא רוצה לגלז ליצחוק מי הוא באמס וניס ממנו בדמוס איסוב הוא כסוב צחוק שהוא איסוף ואף על פי כן רצה שיהיה מרומז בדבור שהוא יעקב הוא לא הוא רצה בכל זאת שיהיה מרומז אבל כן במוקים שרויצים בכסידס לדעת דבר על עצמי שלקסק שהוא בהלם דווקא משתמשים בביטוי זה של אונויכים מי שאונוכי זה יעקב כבר יראה לנו את הדבר הזה אונויכונוכי זה הכוונה היא כשרוצים לדבר על על על דבר שהוא בהלם שיהיה אתה לא יודע מה הוא אתה לא יודע אתה לא יכול להגדיר אותו זה אונויכי מי שאונויכי זה וזה מי
שיעקב אמר אז ממילא אז אנחנו למדנו כאן שאונויכי זה אונויכי זה עצמוס אינסוף אונויכי השם אלוקיכך הנויכה הזה יורד ביקובק יקובק זה י נקוד ומשוכה ה ספשטוס וובמשוכה עוד פעם ספשטוס יקופק נפח להיות אלוקיך נפך להיות אלוקיך של שיורד בתוך העולם ולכן והזי אנחנו כאן עכשיו בר מחור הראשון והזי אשר צסיך ארץ מצרים מבחינת מצרים מגבולים שמצד הגוף ונפש הבעם איזה מגבילים או מלבישים נפש אלוקים ומעכבים לצאת מן הרתיקה על ידי שבחינתונויכי בחינתונוכי אמרנו זה אונויכי זה זה עץ מסוף אונוכי מנויכי על ידי בחינסנויכי נסכומ של ישראל היינו שנרגש בהם גילוי אויר אינסוף אז אז אוצי חומרץ מצרים שיוצים ומסעלים מכל המצורים הגבולים שמצד הגוף והנפש הבאה מסקנל כמו שלמדנו ויעל אברהם ממצרים אברהם הולך יוצא ממצרים מצרים וילך להנגו הולך להבה זה לנגב זה זה
ימין כמו שכוסוב והסכם מאוני מצרים אל ארץ טובו מה זה על זה נאמר וה לאסכם מעוני מצרים אל ארץ טוב ורחובות דתמורס שהיה אוניבסנו במצרים מה זה מה זה אוניסמצרים זה המידו של הנפש שלקיס הם בניוס הוא בכללישוס מסעודו ממצח הגוף הנפש מזה גורם זה ותלהסכם מעוני מצרים אני אעלה אותכם מעוני מצרים עוני מצרים זה עניות מה זה עניות וחלישות ואני מוציא אותכם מהעוני של מצוות כע על ידי קבולסנויכי דין בחינספקלמין ואני אלוניסי בעסק התו בבחינת ביטל הוא הנוש כוח לנפש העולקית ותושיה לטייבס הגוף זה נותן את הכוח את הכוח להחליש את טייבס הגוף זה העניין של למו איסק התורה בבחינת ביטלי וזה אונויכי השם אלכו שאונויכי הקדוש ברוך הוא הכניס את עצמו בתורה בצורה כזו שונויכי והיהודה בהשם אלק לימור שכל אחד כשהוא לומד תורה הוא בבחינת קבול
השתיר כמ שם שמתחבר לקדוש ברוך עכשיו מכאן עד סוף הפרק יבאר בהרחבה יותר הטעם שדווקא על ידי מבחינה סונויכי עצמו כן עצמוסוסבחס וכוללמין ניתן להטיש לגמרי תאוות הגוף מתוך ביאור סדר אמיר קרשמה כפי שהוא הולך ומבאר הוא הולך לבאר כאן סדר אמיר קרישה שזה יתן יותר הסבר למה דווקא לידי הונויכי אז מגיעים למדבר הזה שלצסיך אומר בארץ מצרים שיכולים להתגבר על טייבס על טייבס הגוף על פי מה שנסבר לאל שכדי להטיש את תיבס הנפש הבעם סבי הגוף יש צורך יש צורך בגילוי בחינסנוכי היינו עצמו מוססבחס וכולל מן יש לר מה שאמרו חז"ל דאן ש יריכוי אוקיי שמה הגמרא אומרת שאנשי ריכו היו קורחין את שמע מה הכוונה קורחים תשמע הם לא עשו הפסק בין איך עוד לבואבתו אנחנו עושים הפסק ברוך שם כהן מפוס אלוהל אבל אנשי יריכו היו קורחין היו קורחין את
שמע הם היו א א היינו שלא יו מפסיקים ביןבתו בניגוד למה שאנחנו עשים שמפסיקים באמיר אז ברוך שם קודב אנריחו לא יעשו את ההפסד מה זה הכוונה בזו דשמ ישראל אלנו יחוד ובחינסוד יחודליון ובן כד מלכד זה ייחודת ייחוד התחתו השם כן השם בכ זה אחדוס שלדוס לא בורך שם כבוד מלכוס לאבד זה כבר מלכוסו זה כבר כבוד מלכוסו זה כבר הדרגה שלמטה זה ייחוד את התואר שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם עולמות ויש ייחוד טועה אז הוא אומר ככה פירוש הדברים בקצרה ייחודי לא ייחודי ללא היינו אחד של הקדוש ברוך הוא מצד עץמוסו ומאוסבורח כפי שהוא רם וניסא ומובד לגמרי מן העולמות ואין העולמות עושים שום שינוי בורח אזברך והוא לבדה הוא אחרי בריא הסילום בדיוק ממש כמו שהיה יחיד מיוחד קודם בריאת העולם ואחדות זו דיחוד מפורשת בפסוק שמע ישראל השם אלקנו יכול שיחדוס בורךמיטיס
שהוא לבדו יוחד ומיוחד כי כל היו לומסים כעין ואפס ממש כשאנחנו אומרים שמע ישראל השם אלקנו השם חות אז לפי פירוש החסידות צריכים לתרגל נתרגל לחשוב את זה ככה שאחות זה הכוונה היא שיש מציאות אחת ואין שום מציאות אחרת כל המציאות של העולם היא לא מציאות. הקדוש ברוך הוא זה אחד ואין מציאות אחרת זוזת הקדוש ברוך הוא. זה ייחודל שהקדוש ברוך הוא שאין שום מציאות אחרת. אין שום מציאות. חודת התועה היינו אחדותו של הקדוש ברוך הוא כפי שהיא מצד האור והחי המאה ומחס לאומס. זה ש את אחדותו של הקדוש ברוך הוא כאשר הוא כבר מחייה את העולמות והוא כבר יורד ומתלבש בעולמות ושמה גם יש ייחוד אתת זה קוראים לזה ייחוד אתת שהרי הוא בואיר מאב מכל מקום היות שכל התאבותם וחיותם אינם אלו כוחותוב של הקדוש ברוך הוא הרי המיטס המציא של כל עברוני והוא רק דבר הוימלו בו
גם שמה זה אחדוס כי אין מצוונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא מחייה את העולמות וכל המציאות של העולמות זה אבל זה כבר דרגה שהקדוש ברוך הוא כבר מתלבש בעולמות זהו הכוונה בורך שם כבוד מלכוס אלוהינו מבוא שכבר בחינס מלכוס שכבר יש עולמות וגם שמה יש איחוד שזה הקדוש ברוך הוא המציאות היחידה וזהו ברוך שם כבוד מלכוס לאלו מבואד דשם כבוד מלכוס שם כבוד מלכוס זה הולך עלהור אלוקיס המלובשת באוילום לאבויסוי ולקיימוי ולאכיוסוי שאם מידס מלכוס שם כבוד מלכוס שאינו אלו זי והורה ומדרגס האחדס מצד אויר זה היא רק איחוד תטועה אז א כאן אז אז אז למעשה זה אז שמע ישראל זה יחוד לא ואחר כך בוא שנקרא חודת התועל אז הוא אומר א אה ההבדל אומר כאן בהרה 53 ההבדל בין ייחודי לאיחוד את בפשטוס יוסר כפי שבולי דביטוי בפועל באבודסודם לקוינו אז הוא הולך להגיד מה שכתוב בקונטרס חיים
לאדמור הרשב ש שמה מהבוץ השם ההבדל בין יחוד לאיחוד את התור אז הוא אומר ככה כשאדם מעמיק דעתו בעניין יחודלו איך שבאמת כל בטל ומיוחד בתכלס בעיר אינסוף מתבטל על ידי זה לגמרי ישותו וחומריותו ונעשה אצל קיליון ביטל כל הרצוןס הזורים לגמרי מכל וכל וכל מיסגשמיים אינום גשמיים כלל כי אם אלוקות כאין שייך לישס כלל כשם אדם נמצא בהתבוננות הזו שאין מציאות אחרת בעולם המציאות שקל הקדוש ברוך הוא שיש א שהכל בטלמיוחד בתכלס בעיר אינסוף. אז במצב הזה אז אז הישות שלו לגמרי מתבטלת. אין אין מציאות אין מציאות. יש רק מציאות של אלוקות. אז כל הגשמיש מתבטלת כי אם אלוקות כי לא שייך לישוס. מה שאין כן על ידי זבנס בייחוד את התו כאשר הוא מתבונן בעיפ של ייחוד את התוה שיש כוח אלוקי המאווה אותו תמיד והיאמיתס מציוסוי. אומנם יבוא לאהבה לאלוקות. היינו
שלא ירצה בחומריגש מסלומקים באלקות שבו שכל דבר שעושה תהיה כוונתו לשם שמיים אבל בזה לא יהיה ביטול הרצונות לגמרי כי מאחר שכל ההתבונאות שלו היא בכוח אלוקי המווה את היש הרי יש כאן מציאות יש ואיך יהיה באבו דז ביטל כל הישס לגמרי הרי מתבנן שיש כוח אלוקי שמחייה את העולם זאת אומרת יש מציאות של עולם רק מה הוא יכול לגרום כך ש שהרצון שלו יתבטל ועשה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה אבל זה לא מצב של ביטלי במציא לגמרי כי כל ההתבוננות באה מכך שהעולם הזה הקדוש ברוך הוא מחיה אותו זאת אומרת הקדוש יש כאן מציאות של עולם וסיויסוב גשמס ממש אלו שאינו נמשכח הגשמיס והחומרס לתיבס אלסבס אליו והגשמיס כי אם אויסדבורם הגשמים בשם בוכח בזה וכשה לשם שמיים אז מה שכאן מה זה מה זה יכול לפעול ההתבוננות הזו יכולה לפעול שאמנם בן אדם א לא ימשך על הגש כל
כך לגשמ והוא יעשה את הדבר המגשמי בגלל ש בגלל שזה כוונתו לשם שמיים אבל יהיה לו את מה את הגשמים את הכל הדברים האלה הוא נמצא בזה דוגמה לדבר מאכילה מי שעבודתו היא ביחוד את התואר בעת האכילה הרי הוא מרגיש על קופונים את הטעם והעונג בו זה באלכו שלא ברצונו הוא מרגיש את הטעם שלו ותענוג של האוכל אלא שמחתה אבל לשם אינו רוצה בזה להנא עצמו כלל וכוונתו רק לשמיים אבל מה הוא מרגיש את התנג של האוכל אבל הוא עושה את זה לשם שמיים שאין כן צדיקים גדולים האיבדבדוס מבחינה סיכות ד לא באמס אינו מרגישים טעם ותינו גשמי בשום דובר מהדבורם הגשמי הם בכלל לא מרגישים את הטעם הגשמי כי כי הם נמצאים בביטל במציא לגמרי הם נמצאים במצב שהם שהם בזבוננו של חודי לא אז אין מציאות בא אלה אם מתבוננים בחודת אז יש מציאות רק המציאות הזו בתלה
לקדוש ברוך הוא ולכן בן אדם אוכל יכול לההנות יכול זה אבל מה הוא עושה את זה לשם שמיים הוא צריך לאכול צריך א אז זה זה מצב שבאמת איחוד את התו באמת איחוד מיוחד מיוחד עם הקדוש ברוך הוא מבין שהקדוש ברוך הוא מחי את העולם אבל זה בדרגה של יש אה >> מרוכז לגמרי ב זה גם יכול להיות אצל אדם פשוט כן אבל מה פירוש מרכז הדבר מאוד גם שהוא אוכל בות >> שהוא לא מרגיש בכלל טעם באוכל זה דרגה כבר יותר גבוה אם אחד שלא מרגיש טעם באוכל הכוונה היא שבכלל אין לו אין לו מציא >> חשוב שהוא מרוכז בעבודה שהוא עושה וגם מיוחל הוא לא אפילו מרגיש >> אה בגלל שהוא מרוכז אתה יכול להגיד משהו אחר יש דבר כזה שעשה הדעת זה בן אדם לפעמים עושה עסוק פסוק בדבר אחד הוא לא שם לב על דבר אחד על דבר השני >> זה לא שאין לו טעם >> אבל לא שאין לו זה עכשיו הוא המוח עסוק
בדמור הזקן נו הסיפור >> הסיפורים האדמור הזקן עם המלח עם השלמי קלינר >> כן שהיה שלמי מקלינר הגיע ואז הכינו מאכלים וכל מיני דברים וכל אחד רצה לזכות לעשות משהו איזה אוכלס כמה פעמים מלך >> אז אז אז אז כל אחד חשב רגע אף אחד שחולם שכחו מהמלח אז כל אחד בא ושם מלח אחר כך הרגיש את זה אז אפשר היה לאכול את זה הגיש לאדמור הזקן אכל את זה רגיל שאל אותו מה שאל אותו איך אתה אז הוא אמר שמאז שהוא הגיע למגיד אז כבר אין לו אותם אה אין לו אותם אין לו אותם באוכל אבל מה יש גם כן אני יודע ש רב שלמחי כסלמן היה עושה אסקפיה אז הוא דאג שלא יהיה לו טעם באוכל אבל זה היה מצדקפיה הוא היה יכול לקחת לקחת סלט ולהכניס בזה קפה >> כדי שהוא לא יגיד את התענוג של הל של של הצלב ככה יהיה רב שלחם של הקפה >> לא מצח לתום >> אם זה היה קפה זה היה טוב פשוט היה
>> הוא היה עושה קפה כדי שלא ירגיש טעם טעם באוכל אבל השני זה שונה פה עושה משהו אבל שמה בכלל אין לא >> פה זה אני זוכר שאני באתי לבקר בכפר חבד ואני התקרבתי לחבד בתקופה שרב שנ חיים היה המשפיע אז הייתי בא לשם גם אפ להתוודויות והייתי לפעמים בעלי שבת עד לפני שככה אז ככ כשהוא היה בישיבה היה אווירה של סקפה בישיבה זה לא רק שהוא היה עושה אסקפיה ראית בחורים עושיםפיה אני אפילו יכול לנקוף בשמות היו שמה בחורים ובכלול האווירה בישיבה השפיע עליה >> לא רק זה אני אמר לי מישהו תשים לבח ברוחת בוקר תשים לב שאף אחד לא מורח את ה את את המרגרינה על הלחם כי זה כבר א כאילו >> רב ניסן לא אז אבוירה בישיבה אפילו אלה שלא היו עובדים או עובדים כאילו אלה שלא היו בדרגה הזו אבל היה בושה מה אתה מוריח מה כאילו אתה מה אתה דואג לטעם שלך איך היום אנחנו
עושים זה עושים ככה זה עושים ככה דגים שזה יהיה טעים ויגעים שזה יהיה ש ש >> אבל אצל צדיק אז אז אז הוא לא מרגיש בכלל את הגשמיות למה כי הוא נמצא בדרגה שביטל במציא שזה ייחודת אילו ביחוד לא כאשר הדרגה של הייחודה זה איחודה שאין מציאות אז אין מציאות באמת נמצא באווירה שאין מציאות בכלל אבל אם מתבוננים ביחודת התוע שיש שהקדוש ברוך הוא מחי את העולם והקדוש ברוך הוא כל דבר בעולם זה הוא אבל זה מציאות של העולם אז לכן יש עולם יש גשמירס ויש יש זה אבל כן כשיש איחוד את התוע הכוונה היא שכל מה שהוא עושה את זה עשה עושה לשם שמיים זה בסדר עושה משמקפיה אפילו בלי סקפי יש שבן אדם נהנה מהאוכל אבל הוא מתכוון לשם שמיים א דרך אגב הרופאים אומרים היום שצריכים ליהנות מהאוכל כן זה לא צריכים יש גם חלק מהשריר שח >> צריכים כן אבל אבל בסדר
>> קופונים אז אז אז אז אה או כדי אז אז ממילא זה אנחנו עושים כאן באנשי ירכו אז אבל אז יש את יש את שמע ישראל השם אלוקינו השם בחוד שמע יסוד השם כן חוד זה ייחוד לא ברוך שם כבוד מלכוס לאלו מבואד זה ייחוד את התואה >> ואחר כך מתחיל ואהבת השם ככו אנשי יריכו לא עשו לא אמרו בו שם כן מלכוס הם הלכו מיד מחוד הם היו דרגה יותר גבוהה הלכו מידה את השם בכל לבובך בכל נפשו בשני יצור ואנחנו אנחנו צריכים את את יש את הייחודי לאיש את הייחודי הטו בעזרת השם נמשיך כאן איך שהוא מבאר את העניין של קריאת שמע שאנחנו אומרים
שיעורים נוספים בסדרה ״חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״״
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #10 ואחרון - הרב יוסף יצחק הבלין יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 21:50
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי י״ג אייר תשפ״ו | 20:30
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי י״ב אייר תשפ״ו | 19:25
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני י׳ אייר תשפ״ו | 22:10
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 23:37
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 20:52
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי ו׳ אייר תשפ״ו | 20:59
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #2 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ה׳ אייר תשפ״ו | 21:19
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #1 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ד׳ אייר תשפ״ו | 20:10
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 21:21
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 20:06
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 19:42