חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #10 ואחרון - הרב יוסף יצחק הבלין
השיעור חותם את ביאור מאמר החסידות "בחודש השלישי" מתוך ספר "תורה אור", ומועבר על ידי הרב יוסף יצחק הבלין. השיעור מתמקד בביאור הפסוק "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" ובמשמעות הרוחנית של ההכנה למתן תורה. להלן סיכום הנקודות המרכזיות: 1. ביום הזה – סוד הביטול [01:43] מולד הלבנה: עם ישראל הגיע להר סיני בראש חודש. הלבנה מסמלת את מידת הביטול ("לית לה מגרמה כלום" – אין לה אור מעצמה). זהו התנאי העיקרי לקבלת התורה: ביטול מוחלט של ה"אני" והישות העצמית [02:53]. סיום ספירת העומר: ראש חודש סיון חל בשבוע השביעי של הספירה. ביום השלישי של שבוע זה (שהוא ר"ח סיון), כבר הושלם בירור עיקר המידות (חסד, גבורה, תפארת), המהוות את השורש לכל שאר המידות. לכן, ביום זה היו ישראל מוכנים ובשלים לקבלת התורה [08:58]. 2. המשמעות של "יום" ו"זה" [09:58] יום: מסמל אור וגילוי אלוקי. ביום הזה זכו ישראל לגילוי אור אינסוף בנשמותיהם בזכות הביטול שלהם. זה: מסמל ראייה ברורה וישירה. כפי שנאמר על משה רבנו ש"נתנבא ב'זה'", כך ישראל הגיעו לדרגת גילוי שבה יכלו לומר "הנה אלוקינו זה" [11:36]. אהבה: המילה "יום" קשורה גם לאהבת השם (אהבה בגימטריה פעמיים "אור"), המאירה בלב האדם לאחר הביטול [13:15]. 3. מדבר סיני – התשת כוח הקליפה [14:09] סיני מלשון שנאה/התשה: מתן תורה החליש והתיש את כוח ה"סטרא אחרא" (הצד האחר). הקדושה שירדה בסיני ביטלה את היכולת של כוחות הטומאה להסתיר את האמת האלוקית. מדבר מלשון דיבור: "מדבר" מרמז על דיבורו של האדם המבטל את עצמו לדיבורו של הבורא. כשאדם לומד תורה, הוא רק "עונה" אחר הקדוש ברוך הוא, ואין זה דיבורו הפרטי [18:13]. 4. "ויסעו מרפידים" [19:15] רפידים: חז"ל דרשו "שרפו ידיהם מן התורה". הנסיעה מרפידים מסמלת את עזיבת המצב של חלישות רוחנית וכניסה למצב של התחזקות ומוכנות לקבלת התורה בסיני. 5. סיכום המאמר: הדרך לדירה בתחתונים [20:35] כל תהליך היציאה ממצרים, ספירת העומר וההגעה לסיני נועד להביא את האדם לביטול הישות ("דירה בתחתונים"). הפסוק "אנוכי ה' אלוקיך" מבטא את שיא הגילוי: הקדוש ברוך הוא בעצמו ("אנוכי") הופך להיות הכוח המנהיג של האדם ("אלוקיך"), ומוציא אותו מכל המְצָרִים והמגבלות של הגוף והעולם הגשמי. לסיכום: המאמר מלמד שקבלת התורה אינה מאורע חד-פעמי אלא עבודה מתמדת של ביטול המידות וזיכוכן, המאפשרת לאור האלוקי לשכון בתוך האדם ובתוך העולם [21:07].
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
האחרון של המאמר הזה אה אחרי שהוא הסביר את כל העניין של מה זה ה מה זה הדבר המיוחד של מתן תורה אז קודם הוא הסביר את כל המהלך איך שהתחיל יציא אץ מצרים אחר כך ספירת העומר וגם היה ענפת העומר ש שהגילוי אלקות שהיה במצרים זה כשיציאת מצרים זה היה שני ניגו עליהם מלך מהחל מהקדוש ברוך הוא אבל זה לא היה מלמטה עכשיו אחר כך ספירה סימר פועלת ש שבירו רמידס ואז מגיעים לאונויכי אונויכי השם אלוכך אונויכי מי שאונויכי שזה אלוקות בעצמו הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא הופך להיות השם אלויכךו ומזה נקראם מזה נגרם אשר ציסיכו מארץ מצרים זה גורם להוציא את האדם להוציא את האדם את הנפש האלוקית להוציא אותה מה מהמיצר מהמיצר של הגוף מהמיצר של הגשמי של החומריוס עכשיו הוא אומר אה אז אחר כך הוא אמר שזה זה מה שכתוב בחודש השלישי רגע איפה אנחנוזים כאן
המשך התמלול
שניה אחת ממדנו כבר את זה אנחנו עוזים בפרק שישי, נכון? >> מה? >> שישי. כן. >> שישי >> כן, שישי. א וזהו ביום השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביומ. הרי מתי יבואר התוכן הפנימי של הכתוב בחודש השלישי לצאת מני ישראל בארץ מצרים ביום הזה? באו מדבר סיני. אז הוא שאל הוא שאל מה זה ביום הזה? מה זה המיוחד של היום הזה? אז הוא אומר ככה שהכוונה היא שבראש חוץ הגיעו ישראל לידי ביטול גדול להקדוש ברוך הוא שזה כתויכן הרוכני של מילד הלבונו קנל. אמר הסביר מה זה מילד הלבונו. מילד הלבונו מצביע על בית לבנה. עם ישראל נמשלים ללבנה שזה בגלל שלבנה היא שיא הביטל הלבנה אין לה מגרמי כלום לסלו מגרמי כלום כל האור שלה זה בא מהשמש זה הדוגמה לעם ישראל עם ישראל כל המציאות שלהם בתה כל האור שלהם זה מהתורה התורה זה השמש אלוקות זה השמש ועם ישראל זה זה
הלבנה ו צריכים להגיע למצב כמו לבנה שלא יהיה לס לסל מגמרי כלום שבטלה לגמרי לשמש ולסלמגמרי כלום מתי זה קורה הדבר הזה מתי מתי מודגש העניין של הביטל של הלבנה זה במועילד הלבון בראש חודש עם ישראל כשהגיע ר בהר סיני אז היה בראש חודש אז זה לא סתם ראש חודש ראש חודש הכוונה שהם היו בשיא הביטל כמו לבנה כמו ראש חודש שזה ביטל של שזה מורה על ביטל אז הוא אומר ככה א כתויכן ארוךני של מועיל לד הלבון ובמילא היו מוכנים לקבלת התורה כתנאי עיקרי לקבלת התורה הוא בחינת ביטול הנל התנאי העיקרי זה הביטול הנל וזה מדגיש גם הנקודה שזה שזה ראש חודש ראש חודש מה זה ראש חודש זה זה המועלת של הלבונו המועל של הלבונו מדגיש את הנושא של ביטל עניין זה שכדמת וצרו ישראל להכין את עצמם לקבל את התורה על ידי תרוס יביטלו גם תיכן ספירס סימר שהתחילו ישראל לספור בצי ייסור
ממצרים שתוכן הכנה זו היא כעל ידי ספירת העומר מסדכיך האדם כי ידוע שספירת העומר עניינה הבירור וזיכוך המידוס של נפש באמס שיסויד ועיקר כל מידס רויס הוא ישס וגסס רוח כל הבעיות כל הסיפור שכל המידס מתחיל מדבר אחד מישוס וגסוסס הרוח הכל כל זה נקודה אחת ישוס כל כל הבעיות כל הבעיות הרוחניות מתחיל מישוס אומר כאן שרב חי וניס לפסומה בפורים כתוב ריסיס גויים המולק למה דהמוליק הוא גס וסוס רוח והוא רישיס לוהם הוא ההתחלה של הגסוס רוח כי גסוס שרש להם שר האומס הרוזס על מידסרשום האומס מורים על מיד מורים לעניין הנשא של מד סמול גסור רוח הוא שירש כל המידס שורש כל המידות הרעות זה זה הגס זה גס לסרוח גסרוח ישוס יש אז ממילא הדבר העיקרי ללכת למטנטר זה להגיע לביטל להגיע לביטל שלא יהיה ישוס ואם אחונו קבולסתשבס דינו לי גילוי או אינסוף ברכו למטו כמו
למלו בבחינת ביטל בזבורח לימחמה שיומר הוא זאת אומרתך השם הוציא מצרים בשבוע ז ביו גוי הוא כאילו כבר נכנס לו כל השבוע עכשיו הוא אומר מה הראש חודש סיוון זה יום הג ספיר הסיממה אנח אה >> השבוע שביעי זה יום >> אחר כך אה יש לנו בז גד בז גד יש לנו עוד עוד עוד ארבע זה שבע נכון ב ה פשוט מאוד יש 49 ימים שזה 7 * 7 כל שבע זה מידה אחת וכל מידה אחת כל ההתכללות של כל המידות בתוך בתוך המידה הזו כשאנחנו נמצאים שאנחנו נמצאים ברשחידש סיבון אנחנו נמצאים ביום השלישי של המידו האחרונה שמתקנים מה זה המיוחד של יום השלישי יום השלישי של המידו אז הוא הולך להסביר כאן שבמידוס העיקר זה השלושה השלושה הראשונים חסד גבורו תפרס זה העיקר של כל זה העיקר של המידס נצח אויד יסוד זה זה הסתפות של חסד גבורות יפרס אבל בגדול חסד גבורות יפרס זה
זה השלושה הראשונים ביום השלישי שמגיעים בראש חודש שזה יום השלישי השביעי אז למעשה תקנו את כל המידס זה שיש עוד הסתפות של של מידס אבל בגדול הגיעו כבר לכל לכל ה לכל ההתכללות אומר ככה הכידש הקשר דרש קודש סיב לגמר האחרונה למתנטרו הוא לא רק מצד מולד הלבנה שבו אלא גם מצד העבודה לספיר הזוימר כי ראש חודש הוא יום השלישי של שבוע השביעי של ספירה סומה והרי זה כאילו כבר נכנס כל השבוע ונשלמו כל הספירות כשהגיע שלושה ימים זה כבר כאילו נגמר למה כי שיבוש שבועיס הם לנגד שבע מידוס כידוע ובכל שבוע יש ז יומים למה כי כל מידה כלולה משאר המידות ונמצא שביום הג לשבוע הז היום השלישי נגמרה הספירה של תפרס שבמלכוס עד יוצא שביו הגמ של שלל של של השביעי של המידה השביעית אנחנו נמצאים בתפרס שמלכוס וידוע שחסד גבורות תפרס מקור ימידס ונצח אויד יסוד מלכוס אינום אלו
הנופי חסד גבורו ותפרס ואם כן בהגיע יומם הג בשבוע השביעי הרי זה כאילו נשלמו כל הז שב זה שבוע ז אז יוצא שביו השליל שם הגיעו בא' ברחד סיב שהם הגיעו להר סיני אז שתי דברים קוראים כאן מגיעים לראש חודש ראש חודש זה הלבונה ראש חודש זה הביטל מורה על הביטל הכי גדול הם היו בשיא הביטל אחרי התיקון של ספיר הסמ אבל מה הספיר הסמוד לא נגמר אז הוא אומר לא ביום השלישי של המידה השביעית זה כבר כמעט נגמר זה כבר נגמר בגדול למה כי צריך יש לנו שיבו בתוך השיבו עצמו השלושה הראשונים הם העיקר זה חסד גבורות תפרס נצח אוידסד מלך חוץ זה השתלשלות זה ענפי זה ענפים של חסד גבור תפארת אז כשמגיעים ברש חודש סיבון בואו הר סיני או זה הגיע הזמן למטרו ואז מתחיל להכנות למט אבל הגיעו למצב שהם יכולים לקבל את התורה לשיא הביטל גם מבחינה זו שהם ביטלם כמו
הלבונו וגם כם ביררו כבר את כל המידס א לא ביררו את הכל אבל למעשה כן ביררו את הכל ונשו אז ישראל מוכונים ורים ד לקבל בחינת ביטל זה ואז מילד הלבו שגילו ברוך אחר ביטל הלבו אלו מאחר שהרי זה כאילו נגמרו כל הספירות נסו ישראל אז מוכנים לקבל את התורה בביטול גמור אלבורך וזה גופה הוא שיומם זה בספיר בראש חודש שאוזוז מולד לבונו מסביט ללבונו אל השמש שזה מוירא על גיל אינסוף ברוך הוא בישראל על ידי קדום הביטל שלהם אז ביומה שהגיעו ביומה הזה הגיעו למדבר סיני זה בדיוק המצב שמגיעו למצב שהאופטימלי שצריך להגיע כדי לקבל את התורה ולכי ניקרוא ביוים הזה סתם כי יוים ביוים הזה מה זה יוים הזה אז אומר יו מה זה יוים יוים זה אויר וגילוי כמו שכוסף ויקרו לקים לא הורר יועים על פי זה מתורת השאלה שמתחיל שמיים אומר מה אתה נקרא ראש חודש בכתוב זה בשם ביום הזה ככה
הוא שאל בתחילת המאמר אלפי שבביטוי זה ביום הזה מורה על גילוי אוירסוף ברוך הוא בנשומס ישראל שנמשך בהם על ידי הביטל שלהם כביטל הלבון לשמש על ידי זה נסמו לדבר כי יוים יועים מורה על אור וגילוי כמו שכוסב קרול לקים לאורו יוו שביועם זה הגיעו ישראל לביט איילובז בורח ובמילא הם רוים לגילוי אויר אינסוף ברוך הוא ביועים זה זה לא אומרים כאן איזה יום ביום יום זה אור יום זה יום לא כולקים לא יום זה זהזה זה גם מבליט את הנקודה שהם הגיעו שהם הגיעו ביוים ביוים ביוים הכוונה שהם היו בבחינת אור היה להם את הביטל הכי גדול שיכול להיות ובהגאוס הצמחצ כאן מוסיף שביטול זה נרמז גם כן בלשון ביומ הזה. עכשיו אני אומר שגם במילה הזה יש גם כן משהו. למה? כי זה המילה זה מורה על גילוי לכוס במדרג השיחות דילו. הוא כמה שקורים חז"ל מוישה נסנע בזה. זה
זה הדבר הכי קרוב זה ופירוש זה מורה שהדבר גלוי לפניו. מה הרי באצב? והוא אומר זה יש כזה מושג מרביץ ואומר זה זה מושה משה רבנו אמר זה כי אצלו הריה של אלוקות היה בדרגה הכי גבוהה זה היה כמעט כמו שהוא רואה את זה זה כמו שכוסוב הנה אלוקינו זה זה השם כיווינו לו זה השם ויחוד ומצד סגל יסוף בכו בלי שום צמצום ואסתר ולוכי נר מזיכות זה ולא שן זה אז יש לנו כאן ארבע דברים הגיע היום הזה שזה זה ראש חודש זה לבונה הלבונה מילד הלבונה שזה מראה על ביטל הגיעו ביום הזה שזה יום השלישי של המידו אחרונו שזה כבר גם הסתיימו בירור המידוס הגיע הגיעו לאור הגדול הזה ביוים זה הגיע היה להם אור גדול וסלק מוסיף היום ביום הזה הם היו בדרגה של זה דרגה של זה בדרגה של זה שזה יסגלו נסו בלי שום צמצום ואסתר זה הכוונה זה כי כמו שכתוב מושה נשנע בזה וזה מה שכתוב א זה
הנה אלוקינו זה הנה אלוקינו זה כבינו לו בלשון ביום הזה נרמזת גם האהבה הגדולה לקדוש ברוך הוא לו הגיעו בני ישראל ביום הזה עכשיו שהיא העבורה בו לשם מבחינת בורוך כי אבו נקרו גם כן בשם אויר א כניס בכיס זל שבועבתו בגימטריו בסיספומר ונמצו שבלושן ביומזה מויר גם על ה על האבוידו של אבה זה שכתוב כאן ביוים הזה ביו זה מראה על אור אור זה גם קשור לאווה אבה המושג של האוה זה אור וגם כתוב בזוהר כתוב שוהבתו בגימטריה בית פעמים אור ה זאת אומרת ואבת שייך לאור מה זה הבת בית פעמים אור זה סתם זה לא קשור כאן למאמר כ לא מסביר את זה אבל בית פעמים אור זה אור האב של יהודי לקדוש ברוך של התורה וזה מביא לאור האב לקדוש ברוך הוא אבל בכל מקרה כתוב כאן שואוהבתו זה זה הור אז ביועם זה הור ביו אם זה אור אז אז אז ואהבת זה או ולכן אז בואו למדבר
סיני שיורדו סינו היינו שמה שמת ש ככסך וזה ממשיך הכוסף ביומזה בואו מדבר סיני אופירשו חז"ל סיני שיורדו סינו לאילום שזה תושיו שמתש כוח הסתר אחר הניפל בכוח גילו נסוף ברוך הוא בנפש האודון אומר כאן שמדבר סיני זה גם הולך בהמשך בואו מדבר סיני מה קורה באויום הזה יוזה יוזה זהג הביטל הכי גדול זה גרם את העניין של סיני מבי סינה לאילום זהזה זה הכוונה היא שהגיע מגיע התושיעה התשת הכוח של הסטרי אחרי הניפל בכוח גילו ירסוף ברוך הוא מזה וזה אז אז הגיע הנושא הזה של סיני של מטש אני חושב שתמיד מפרשים הפוך בוא בואו מידבר סיני אז ירדה שנאה לעולם של ה של הלאום הזה ירד שנאה לעולם כאן אומר לאן ירד כירד סינא לעולם ירד הביטול והתושיה וטשס של הכוח הסינה אז של כוח הקליפה כוח הקליפה קיבל שינה כל כוח הקליפה ירד והוא טש כוחו אז זה הולך ממש בהמשך אחד ביוים
הזה יועם זה אור אז זה הכוונה גילוי לקוס ממש בפנים של זה היום ראש חודש זה הלבונה שזה הגילוי הכי גדול זה היום עם הזה זה שכברים כ שלושה פעמים שלושה ימים של ספירסמר אז בואו מדבר סיני אז הגיעו לעניין של הגיע העניין של סיני להטיש את הכוח של ה של היצר הרות תרא איך שכל מילה כאן בפסוק איך כל מילה בפסוק הזה היא היא הולכת על אותו כיוון על אותו על אותו עניין ואז הוא בא ואומר הוא בא להסביר גם את המילה מדבר >> פה הוא אומר ב70 >> כן >> ש כדאי לקרוא את זה רגע >> ופשט אה הנה במפרש בפשטוס לא שדל שסינמס לאומס גם בביור סינס על דרך זה בתור שצי שסאניק ונק אומר שהם שונאים אותנו >> בדיוק לכן אני אומר שני נקודות אז אחד הם שונאים אותנו שהם לא >> ידע ש אנחנו בפשטוס לומדים בניגלה ש ש שהם שהכוונה ירדה שינה ששונאים אותנו לא הוא
מפרש שהכוונה היא שאנחנו שונאים אותם ואנחנו אנחנו מטישים את כוחם ואנחנו כאילו א כאילו יש על ידי שהגיעו ביום הזה אז יש כאן את העניין של סיני ואז הוא הולך וממשיך הלאה מה זה מדבר מדבר סיני ומדבר לא שן דיבור כמו מדבורךבו ומדייק בו ומדבר סיני מדבר מדבר סליחה מדבור דיקה דמדבור מלא דיבור כמו בכוסמדבורנובו שפירוש דיבורכו ואיסמ זה כיסמס המנט שם בסקטני בדיוק אומר א בעברה 72 אותיות אלו באות או לפני או בסוף התיבה או באמצעה ואחד מהשימושים שמהם להקטין ולדוגמה מה אות מ בתחילת תיבה מורה שמדובר רק בחלק מהדבר אומרים מהמקום מאיפה ממדבר זה הכוונה היא שמצמים את ה את הדבר הזה אז א קלומימה שאין זה בחינת דיבר בפני עצמו רק בחינה שכבר נדבר דהיינו שהדיבר הוא בחינת ביטל בדבר השם המדבר בוי תוכן הדבר להקטין הענייני עניין בעניינינו שאנחנו
רוצים להגיד מדברסינ מה הכוונה מה המ מקטין כאן אז הדיבור ששייך לסיני מדבר סיני הוא הדיבור בדברי תוירו שצורך לי סביפ של דבורי אשר שמתי בפיכו שאין זה דיבור שלאי אלא רק אונה אחר אומר שאוימר מה שכבר נדבר לפי שהוא בוטל לדבר השם המדבר בוי וזה עניין המקטי בחינס ביטל וקטנס זה גם המדבר מתמשך לנקודה הזו מדבר זה דיבור דמדבור אומר לא שם דיבור ודיבור זה הכוונה עם המ זה ממעט את הדבר זאת אומרת שממעט הכוונה שוב פעם מדבר על ביטלו בקיצור המאמר הזה בא מכל כיוון אפשר >> מידבור עצמו מדבר >> כן מידבור עצמו יכול להיות שזה נשב ביטל אבל הוא אומר שמידבור זה דיבור דיבור זה מראה שכשהוא מדבר אז אז הוא ממעט את עצמו זאת אומרת שהדיבור שלו זה של הקדוש ברוך הוא זה לא שלו כמו שלמדנו קודם ש וידע בשם מישראל רוא ליור מה זה הלימור הזה ליימור
הכוונה כשיהודי יושב שיהיהודי לומד אז אז הקדוש ברוך הוא כיר כנגדו זה הדיבור זה דיבור של הקדוש ברוך הוא וכן ואחר כך יש ויסו מרפידים המסע למדבר סין היו מרפידים של האחר הזה ויסו מרפידים ומשמ ומשמעות הכתוב שהכוח לנסוע מרפידים ומשום שאויה בחולשל שיהיו הזה תוכן הפנימי שבזה רפידים הרי זה מה שכתוב שרופו ידיהם מסת דברי תורו רפידם זה רפוא ידיהם המורה על חלישות כוח הנשמה על ידי שמני ישראל ראויים ומוכנים לקבל צד תורו ניתנהז לנשומ שהוא בדרך ממילא תושיו לספרי אח נותן את העתשה לסתרי אח וזהו מיס מרפידים שאחה שבו מיד בר סינה אז ויסו מרפידים אז הם נוסעים מבחינת רפיון ידיים נוסעים מרפידים רפידים זה לרפיון ידיים רפידים זה רופי ידיהם מן התור שבאים מתבר סיני אז ויסו מרפידים כבר כבר לא נמצאים ברפידים כבר לא נמצאים
ברופי ידיהם מבטלים את את הכוח הגשמי את הכוח של של הנפש של הנפשבמס אוז ויסו מרפיטים מבחינת עדיין לפי שיש לי לחצים כלל שזה תושיו לספרי אחות תשיו הכוונה להטיש את הספרס הסתרי אח אז כל הפסוק הזה בא לנקודה אחת ש כדי שיציא כדי לקבל את אותה צריך להיות יציאת מצרים וגם התורה מביאה ליציאת מצרים אונויכי השם אלקו אונויכי מי שאונויכי השם אלכך הופך להיות אלכו זה מוציא אותך ממצרים ואחר כך ו הדבור מאלה שאנו מצפך היום צריך זה מקשר אותנו ללימוד התירו ואז הוא מפרש את כל העניין הזה שביומה הזה בואו מיד מר סיני איך שביו הזה בואו מיד מר סיני זה הכל נקודה אחת שעם ישראל היה בשיא הדרגה של ביטל שהם היו מוכנים לקבל סתרו וזה אחר כך מגיע אנוך השם אלקך ש הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא א שודי מתחבר ומתגלה ואחר כך הופך להיות וה כל
הדברים האלו לימודי שלומד תורה אז הוא למש אותו נקודה שהקדוש ברוך הוא כ עומד עכשיו עומד את התורה שכל כל כל פעם שבן אדם לומד זה כמו מטנטר ו למדנו את המים זה אנחנו נמשיך את המרבה אני חושב כן יש עוד ממר יש עוד שתי מאמרים על מפתב יש עוד >> אה מדה בריתים >> יש קשר בין זה וכ >> כן כ z
שיעורים נוספים בסדרה ״חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״״
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי י״ג אייר תשפ״ו | 20:30
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי י״ב אייר תשפ״ו | 19:25
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי י״א אייר תשפ״ו | 20:19
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני י׳ אייר תשפ״ו | 22:10
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 23:37
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 20:52
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי ו׳ אייר תשפ״ו | 20:59
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #2 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ה׳ אייר תשפ״ו | 21:19
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #1 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ד׳ אייר תשפ״ו | 20:10
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 21:21
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 20:06
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 19:42