תניא אגרת הקודש סימן ל׳ - הרב מנחם הלפרין
תצרפו לקבוצת שיעורי קהילת חב"ד 770 רמת שלמה - ירושלים https://chat.whatsapp.com/BsgVS9UNUrp... בשידור חי ובשידור חוזר ! כל בוקר השבוע : ב-6:40 מאמר - הרב יעקב גולדשמיד ב-7:40 חסידות מבוארת מועדים - הרב יוסף יצחק הבלין ב-8:40 לקוטי תורה - הרב יצחק מאיר וייס מ-10:40 עד 12:30 : כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי : ב-21:15 : שיעור הלכה מפי הרב משה מרדכי גינזבורג יום רביעי : ב-21:15 : לקוטי שיחות על הפרשה מפי רבני הקהילה יום חמישי ב-21:15 : תניא אגרת הקודש מפי הרב מנחם הלפרין ב-22:30 : לקוטי תורה מפי הרב יוסף יצחק אופן
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
אנחנו באיגרת הקודש סימן ל. ההגרת הזאתי חוזרת קצת לעניין שהרבה זמן לא דיברנו עליו על עניין של צדקה והוא מדבר על העניין הזה של צדקת ארץ ישראל ועל העובדה הזאתי שהייתה כנראה גם אצלהם ברוסיה שמה באירופה לא היו ימים קלים ואנשים התקשו לעמוד בהתחייבויות שלהם זאת אומרת אנשים היו נותנים כל כסף כל ה כל תקופה הזכרנו את זה זאת אומרת היה איזשהו סדר היו עוברים גבאים היו אוספים כל כל תקופה כסף ואנשים היה להם קושי אז היו נותנים פחות ממה שנתנו בעבר ולזה הוא מתייחס הוא מבקש מאנשים שהשתדלו כן לתת לא לרדת מהצדקה שהם נתנו ב בפעמים הקודמות אז פה פה ספציפית הוא לא מתייחס לארץ ישראל הוא מתייחס סתם לצדקה אבל במקומות אחרים הוא דיבר על נושא נו של צדקת ארץ ישראל ופה מדבר על נושא של צדקה עניינים שכבר בעצם ראינו אותם זה קצת חזרה
המשך התמלול
אבל כל כל מכתב יש לו את החידוש שיש בו נראה מודעת זאת מה שאמרו רבו סינו זל כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ויום אחד לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו אה חז"ל חז"ל זה מופיע חז"ל אומרים בגמרא בברוחס אומרים אז כתוב הנוסח שם בגמרא הוא קצת שונה אבל זה התוכן של הדברים שבן אדם שרגיל לבוא לבית הכנסת ויום אחד הוא לא מגיע אז הקדוש ברוך הוא שואל עליו מה מה קרה מה אתמול באת שלשום באת למה היום לא באת ומידתו של הקדוש ברוך הוא שאם מישהו לא מגיע יום אחד אז הקדוש ברוך הוא שואל עליו למה כי כתוב בפסוק מי בכם ירא השם וכולי ושמה הוא מביא וכולי הוא לא מביא את ההמשך של הפסוק אבל ההמשך של הפסוק כתוב שמה שומע בכל עבדו אשר הולך הלך חשכים ואין נוגלו זאת אומרת שאפילו שהוא נמצא כאילו שהוא נמצא במצב של חושך ולא מאיר לו הזמן זאת אומרת ובכל הקדוש
ברוך הוא אומר זאת אומרת כאילו מי מי האיש זה כאילו בא הוא להפלי מי בכם האיש הקדוש ברוך הוא כאילו אני רוצה לראות מי הבן אדם. זאת אומרת למה בן אדם בדרך כלל לא בא יורד מהנהגה שלו. אדם שנהג בהנהגה טובה והוא יורד מההנהגה שלו והוא מדגיש פה. זאת אומרת כמובן לא מדברים פה על בעיה של נדר חס וחלילה. אדם שנדר לעשות משהו ודאי שהוא לא יכול לרדת מנדרו. זה בעיה גדולה. אבל אפילו אדם שלא נדר למה הוא יורד. זאת אומרת למה למה הוא משנה ממנהגו. אם אדם היה רגיל לבוא לבית כנסת כל יום כמו שהגמרא או כמו שהוא משליך את זה פה על הנושא של צדקה אדם יהיה רגיל לתת סכום מסוים לצדקה מה הסיבה שהוא מוריד כי יש לו קושי זאת אומרת אנחנו דנים אותו לכמה פותא חושבים שחס וחליל פתאום הפך להיות חס וחליל למזלזל במצוות או זה מן דכר שמי זה בכלל לא שאלה שאדם אסור לו
לזלזל לרדת ברוחניות אדם צריך לעלות לא לרדת אבל למה הוא בכל אופן לא נתן כי יש לו קושי יש לו איזה בעיה יש לו מניעות יש לו אין לו מספיק כסף, יש לו איזה קושי ללכת לבית כנסת, יש לו קושי. אומר הקדוש ברוך הוא, אני רוצה לראות מי שאפילו אפילו שהוא אשר הלך אפילו במצב של חשכים ואין נוגע לו. זאת אומרת, הוא במצב של חושך ואין לו אפילו נוגע. נוגע זה ה הקצה אור. אנחנו יודעים יש בשלושת הקליפות, אז יש לנו יש לנו אה ג' קליפות הטמעות וקליפת נוגה. אז נוגע זה חושך אבל זה אבל ה הוא יוצא מהתחום למה כי יש בזה זה אפשרות שיהיה אור ולכן קליפת נוגה זה הקליפה הזאתי שאפשר זה חושך זה קליפה אבל אפשר להפוך אותה לקדושה זאת אומרת נוגה זה לא אור קטן זה לא אור קטן זה עדיין לא אור זה עדיין מצב של חושך זה קליפה אבל זה קליפה כזאתי שיש לה פה
סיכוי שיצא ממנה אור >> כי טוב ורעכ כי כן זה לגבי קליפת נוגע זאת אומרת הביטוי נוגע יש אור יש חושך ויש נוגה הנוגע זה לא בין האור לבין החושך >> נוגע זה לא בין האור לחושך זאת אומרת זה לא מצב שאנחנו שזה אור ורק אור קטן נוגע זה חושך זה בגדר של חושך אבל למה בלמה הוא נבדל מהחושך הרגיל שהחושך הרגיל הוא חושך בלי תקנה ונוגה זה אור כזה שאנחנו יכולים להפוך אותו לאור אבל הוא עדיין חושך. בא אומר הפסוק, בן אדם כזה שהוא נמצא במצב של חושך, עכשיו לא חושך, חושך מוחלט. חושך שאין נוגע לו אפילו. זאת אומרת, הוא אפילו לא רואה שום דרך איך הוא יכול לצאת מהחושך הזה. זה לא שאני אומר, אוקיי, אני בחושך, יש מה שנקרא האור בקצה המנהרה. הוא אפילו לא רואה את האור שבקצה המנהרה. אין חושך מוחלט, חושך, כל האופק חשוך. בכל אופן, אומר הקדוש ברוך הוא, מי ההי מי בכם
ירא השם? מי נקרא ירא השם? אחד כזה שאפילו שבמצב של חושך ואינו גלו הוא עדיין ממשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. זאת אומרת הוא לא יודע איך, הוא לא יודע מה, הוא לא יודע איך הוא יצא מהסיפור הזה, אבל הוא לוקח על עצמו את האור. זאת יודע אם בענייננווא רוצה לתרגם את זה. זאת אומרת אדם שנקרא אדם יוצא מהבית לבית כנסת, הוא לא יודע איך הוא יגיע לבית כנסת. אני לא רואה בדרך הטבע דרך איך אני אגיע, >> אבל אני הולך. >> הוא אדם או במקרה שאדם אדם מדבר בנינו, אדם נותן צדקה, אין לו. אומר אני עכשיו הולך לתת צדקה לתי אבל לתת צדקה לתת סכום מסוים של צדקה לא רואה איך אני מכסה את זה אבל יש לזה חיבה מיוחדת אצל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מגדיר בכם זה מי ירא השם וא שומח על הקדוש ברוך הוא יבטח בשם השם צריך להיות יבטח בשם השם וישאן באלוקיו
הזה >> אה איפה הפסוק לא יודע בישעיהו פסוק בישעיה. אז זה רומ זאת אומרת כאילו אל תבוא כאילו בלי בלי לשאול מאיפה אז אז זה זה הוא רומ זה מה שהוא מביא שמה כתוב כל הבא לבית הכנסת שאמר מי בוכה יראה השם וכולי זאת אומרת שבן אדם למרות כל הקושי עושה את זה אומר בא אדמור הזקן ומחדש אז בגמרא זה כתוב לגבי ללכת לבית הכנסת אומרת מור זקן זה לא עניין בית הכנסת זה המקרה של מה שמופיע שם אבל וכן העניין הזה זה לא דווקא על המקרה של הגמרא זה וכן בכל המצוות אין הבדל בין מצוות מצ ללכת לבית כנסת לבין מצוות ודאי מצוות שהם דאורייתא זה ודאי שזה לא פחות חשוב מאשר ללכת לבית הכנסת שהקדוש ברוך הואנין >> שהקדוש ברוך הוא מתעניין במי שיורד מדרגתו בגלל הקושי הקדוש ברוך הוא מתעניין והוא כאילו משבח את מי שלא יורד מדרגו מדרגתו למרות הקושי כי הוא סומך על הקדוש ברוך
הוא ובפרט במצווה סצדוקו ששכולה כנגד כל המצוות ה הוא שוב פה הוא נורא נורא מקצר בעיקרת הזאתי אבל הוא במקומות אחרים שהוא דיבר על מאין זה אז הוא דיבר על זה שצדקה שקולה כנגד כל המצוות הביא ירושלמי שהירושלמי אומר ש סתם צד סתם מצווה שמופיעה בירושלמי זה מצוות צדקה כי היא בעצם משקולה כנגד כל המצוות ויש יש הרבה מעלות שראינו לגבי לגבי צדקה יש מהלך אחד שתופיע פה בהמשך א מקומות אחרים הוא מביא הוא מביא שהמעלה של צדקה זה אומר שיש שתי שתי מעלות שתי מעלות שיש בצדקה שאדם מצווה אחת שזה צדקה זה אדם נותן בעצם זה שקול כנגד חייו של אדם משתי סיבות סיבה אחת בגלל שאדם עם הכסף הוא יכול לקנות את חיי נפשו ובטח כשאנחנו מדברים על אדם כזה שיש לו בעיה שאין לו כסף והוא צריך את הכסף הזה לכאורה בשביל לחיות של החיים שלו עצם החיים שלו והוא לוקח את
הדבר שאיתו יכול לקנות את חיי נפשו והוא נותן את זה לקדוש ברוך הוא. זאת אומרת לתת לצדקה פירושו לתת לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אומר א מביא שמה חונן דל מלווה השם. זאת אומרת אדם שנותן בעצם כסף לעני הוא בעצם לא נותן את זה לעני נותן את זה לקדוש ברוך הוא. >> מלווה להשם זאת אומרת יש בזה שתי בחונן דעל מלווה השם יש שתי מילים שתי דברים. קודם כל כתוב פה שכשאני נותן לאני אני לא נותן לאני אני נותן לקדוש ברוך הוא. האני הוא כביכול ידו הארוחה מלווה השם חונן דלכת >> כך כתוב מלווה השם חונן דל זאת אומרת אז קודם כל לדעת שזה זה לא האני הוא לא האני הוא המקבל אלא הקדוש ברוך הוא המקבל זה דבר ראשון >> מה פירוש חונן דל >> חונה דל אדם שנותן כסף לצדקה >> זה כתוב אחרי >> לא כתוב מי הוא מלווה השם אתה רוצה להלוות לקדוש ברוך הוא איך אתה יכול להלוות לקדוש
ברוך הוא שאתה חונן דל אתה מלווה לקדוש ברוך הוא >> אז קודם כל זאת אומרת שאתה נותן לאני לאני אתה נותן ותן לקדוש ברוך הוא אתה נותן זאת אומרת הקדוש ברוך הוא נתן לך ואתה עכשיו נותן לאני אתה בעצם מחזיר נותן לקדוש ברוך הוא אבל יש פה שתי דיוקים במלווה מלווה לקדוש ברוך הוא זאת אומרת קודם כל שזה כסף שהוא יחזור הלוואה צריכים להחזיר אבל עוד לפני כן זאת אומרת עכשיו יכלנו הקדוש ברוך הוא יכל להגיד ככה כי אתה נותן הרי כתוב אחד הדברים שכתוב בהסברים שכתוב למה הקדוש ברוך הוא דורש אומר לבן אדם שצריך לתת צדקה זאת אומרת מסבירים את זה בפשטי הפסוקים כי הקדוש ברוך הוא אומר אני בעצם הורדתי אתה עשיתי בראתי הרי את העולם לא מתוקן >> ככלל הקדוש ברוך הוא ברא עולם עולם לא מתוכן הקדוש ברוך הוא ברא עולם שאנחנו לתקן אותו אשר ברא אלוקים לעשות לעשות פירושו שאדם
צריך לתקן הגמרא אומרת הרי אתה אדם זורע חיטה הוא לא אוכל את החיטה >> אגב זה זה אגב זה ההבדל בין בן אדם לבהמה בהמה מה נולדת לעולם מתוכן בשבילה. זאת אומרת, בהמה נולדת אחרי שעה היא כבר מושלמת. יש לה את כל מה שהיא צריכה. יודעת ללכת, יודעת לעשות, כל מה שהיא צריכה לדעת בחיים היא כבר יודעת. וכל צרכיה מסופקים לה. היא אוכלת עסב, היא לא צריכה, היא לא צריכה לבנות בית, היא לא צריכה היה פה סיפר דני דרי פעם שהוא היה תקופה שהוא עבד והיה לו עסקים באפריקה ויום אחד אמר לו אחד העובדים שלו הקושי אמר לו אתם מסכנים אתם הלבנים אתם מסכנים הוא אומר אתה רוצה ללכת לישון אתה צריך לקנות אדמה לבנות בית לעשות מיטה לשים מזרון לשים על זה סדין ורק אז אתה יכול ללכת לישון אומר אני עייף אני פורס מחצלת נשכב על הרצפה והולך לישון אתה מסכן
>> אבל זה היה מותר האדם מהבהמה בן אדם נולד עד שהוא לומד ללחם עד שהוא לומד לדבר עד שהוא לומד להבין עד שהוא מצליח לפרנס את עצמו וגם את האוכל שלו הוא צריך לטרוח הוא צריך לטחון הוא צריך הקדוש ברוך הוא ברא ברועים הסדר אומר שהוא צריך לדאוג לכולם שם פרנסה אתה לא יכול לברוא בן אדם, לברוא יצור ולא לא לדאוג לו לפרנסתו, לכלכל את מזונותיו. אבל הקדוש ברוך הוא עשה את זה, הוא לא נתן את הכסף בצורה מסודרת שכל אחד יקבל את מה שהוא צריך, אלא לחלק הוא נתן יותר ממה שהם צריכים ולחלק הוא נתן פחות ממה שהם צריכים. והוא אומר, ואתם ביניכם תסדרו את זה. אתם תסתכלו מסביב. אם לך אם אתה רואה שיש מישהו לידך שאין לו אז תדע שזה לא הכס שהכסף שלא נמצא אצלך ולכן זאת אומרת זה כתוב יש משמעות בפסוקים יש כמה כמה וכמה סיפורי צדיקים זאת אומרת
שמי שלא רצה לתת צדקה אז אמרו לו כאילו אתה צריך להיות או אתה חייב להיות חלק מהתהליך הזה כי בכל הכסף שאצלי הוא מיותר ועכשיו אני צריך לתת את זה לנקות את השטח כאילו יש לי כסף שאני לא צריך אותו אותו ואני נותן אז אני בעצם כביכול מחזיר לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא נתן לי עודף ואני מחזיר לו את זה איך אני מחזיר לו את זה אני לא זורק את זה לשמיים אני נותן את זה לאני שמבקש כסף וזה אני מחזיר לו אבל הפסוק בא ומחדש ואומר לא זה לא כתוב מחזיר להשם חונן דל כי אם זה היה מחזיר זאת אומרת שהכסף שך ממני הלך לא יחזור אבל אומר הקדוש ברוך הוא למרות זאת זה נקרא מלווה השם אגב זה זה הרבי מדייק את זה שבכל השפות המשמעות המילה צדקה משתמשים בשורש של נדיבות נדיבות או חסד כביכול משהו שבן אדם עושה מחוץ מעבר למה שהוא חייב אני עבדתי על הכסף
ועכשיו אני צריך לתת אותו למישהו אחר אבל פה אבל זה זה לא אני לא חייב זה לא זה לא צודק כי זה כסף שלי אני עבדתי עליו ופה בצדקה זה מלשות שון צודק כאילו צודק פירושו שזה הצדק זה היושר למה זה היושר זה כסף שאני עבדתי עליו לא הוא עבד עליו אז למה אני צריך לתת לו את זה אלא אלא זה הפירוש כון שזה החשבון ככה הקדוש ברוך הוא מנין את עולמו ולמרות זה הקדוש ברוך הוא קורא לזה מלווה השם זאת אומרת מלווה השם שאני נותן בעצם אני הקדוש ברוך הוא צריך להחזיר לי א בסדר אז זה החסד אבל אבל עכשיו ממה הוא נותן אז הוא נותן מחייו זאת אומרת הוא נותן כסף כזה שהוא צריך לחיות ממנו. זה הסבר אחד. והסבר שני הוא מביא למה המיוחד בצדקה בנתינה הזאתי. כי בעצם כשאני איך אדם יש לו כסף, לפחות רוב האנשים, מי שלא ירש כסף ממישהו אחר, הוא עבד על כסף.
צו >> זאת אומרת אדם חי עכשיו הוא לוקח כך וכך שעות מהחיים שלו כל יום הוא הוא משקיע את חייו את הכוחות שלו את האוכל שלו את המים שלו את הכוחות אנרגיה שלו את כוחות הנפש שלו את כוחות הגוף שלו כדי להשיג כסף זאת אומרת שהכסף למה הכסף נקרא דמים הכסף נקרא דמים זה אגב אותו אותם שני הסברים למה דם דם כאילו זהזה זה הדבר שזור זה החיים שלנו כאילו כסף זה משהו הופך זה משהו חיצוני אלא הפשט הוא שאני כדי להשיג את הכסף אדם צריך להשקיע את דמו מיעוט דמו וחלבו הוא צריך להשקיע את הכוחות ועכשיו אני לוקח זאת אומרת אני לקחת זה החיים שלי את החיים שלי הכנסתי בתוך הכסף זאת אומרת שהערך של הכסף זה בעצם ערך החיים שאני הכנסתי בו ואת זה אני עכשיו נותן למישהו אחר כביכולא אדם נותן את חייו את הזמן את הכוחות את המאמץ את האנרגיות כוחות נפש
כוחות גוף כל מה שהוא השקיע בלהשיג את הכסף עכשיו את זה אומר לו אני לא אהנה מזה ככה אני אומר אוקיי אני משקיע ואני מקבל כאילו את ההשקעה ואת החיים שלי נתתי להנות מזה אני נותן למישהו אחר להנות מזה אז בעצם אדם נותן את חייו וזה החשיבות הגדולה של מצוות צדקה זה משומר פה בפרט מצוות הצדקה ששכולה כנגד כל המצוות לכן אם כל המצוות זה בעצם בירור של העולם לקדוש ברוך הוא שאדם לוקח את ה עושה לוקח אור של פרה ועושה מזה תפילין אז הוא מברר את האור של הפרה שבן אדם לוקח א לולב אז הוא לוקח את הזה שהוא לוקח בהמה ומקריב לו קורבן הוא לוקח את הבהמה ומעלה אותה לקדושה כשבן אדם נותן צדקה הוא מעלה את עצם החיים שלו לקדושה כי בכסף הזה מונח עצם החיים שלו כי הוא נתן את החיים שלו בשביל להשיג את הכסף וכי עם הכסף הוא יכול להשיג את החיים שלו כזה
שהוא חיל זה מלשון כוח שיש לו יראת השם בליבו לא יועסול לנפשו מלאקית לתת מגראות בקודש. זאת אומרת, לא מתאים, לא ראוי לנפש האלוקית שלו מצד הנשמה לתת מגראות בקודש מאשר כבר הורגלו מדי שנה להפריש ממעודם. זאת אומרת, לא מתאים לו לפרוש ולתת פחות מדי שנה להפריש ממאודם. ומעניין שגם פה כשהוא קורא לכסף, הוא לא משתמש בביטוי לתת מנתינתם או מצדקתם. אלא להפריש ממאודם. והוא כמובן מתבסס על הפירוש המפורסם בדברי חז"ל שאומרים בכל לבך ובכל נפשך ובכל מועידו בכל לבבך בשני יצרך כל נפשך אפילו נוטל את נפשך ובכל מאודך אפילו נוטל את ממונך בכל ממונך אז רואים שממון נקרא מאוד >> למה ממון נקרא מאוד כי בן אדם שם את עצמו בשביל הכסף כי כתוב שכתוב זאת אומרת כי יש לנו פה איזשהו בעיה יש בסדר של הפסוק של הפסוק משהו מסדר בכל נפשך אפילו נותן את חייך, בכל מאודך
ממונך החיים יותר חשובים מכסף. אז הגמרא שואלת את זה. מה מה הסדר? היה צריך להיות קודם בכל ממונך, אחר כך בכל נפשך. זאת אומרת הגמרא, יש אנשים שממונם חביב עליהם מגופם. זאת אומרת שהכסף יותר חשוב להם מה מהחיים שלהם. ולכן זה נקרא ולכן זה נקרא מאוד. עכשיו עומק העניין. מה זאת אומרת? מה זה? מה זאת אומרת? יש אנשים שממונם חביב עליהם יותר מגופם. סליחה, הם זה משוגעים מהאנשים האלה. כן. האדם הזה שהממון חביב עליו יותר מגופו, האדם הזה הוא לכרוע אדם לא הוא לא שפוי. כי מה תעשה עם כסף? אם אין לך חיים מה יש לעשות בן אדם? בן אדם מת, אין לו מה לעשות עם הכסף. אז איך יכול להיות שבן אדם כאילו דבר שימושי יהיה יותר חשוב לו מעצמו? כי הרי הוא לא יכול להשתמש עם זה בכלל. אלא מה להגיד שהוא אומר בסדר? כאילו החלום שיהיה לו כסף יותר חשוב לח זה לא
משהו נורמלי אז אז אז זה לא יותר מגופו יותר מגופו כאילו אומר אומר אני מוכן לוותר כתוב אני מוכן למות העיקר שיהיה לי כסף זה זה שפרעה וא נבוא ולהגיד שהקדוש ברוך הוא קבע בקריאת שמע הקדוש ברוך הוא מה שנקרא הנכיח את אתה כאילו קבע את הסדר של הפסוקים לפי איזה מין קבוצת אנשים מוזרים שיש להם מן תפיסה מעוותת כזאתי. זה קצת בעייתי. אז כתוב בחסידות ש שהעומק של העניין הזה, זאת אומרת זה לא רק עניין של כסף. כסף זה רק סמל. זאת אומרת זה בא להגיד שיש שאדם שממונו חביב לו יותר מגופו פירושו יש דברים לכל בן אדם יש דברים שהם חשובים לו יותר מהחיים שלו. חשוב לי יותר מהחיים. זאת אומרת, יש בן אדם שהכבוד שלו למשל, זאת אומרת זה הגב הבוחן לזה. זאת אומרת, בן אדם שאם הוא מגיע למצב של בושות הוא מוכן לוותר על החיים שלו, עיקר לא להיכנס לסיטואציה של
בושות. זאת אומרת כי הכבוד שלו יותר חשוב לו מהחיים שלו. >> או אדם ש אחד אחד הוא עושה מוכן למסור. זאת אומרת אנחנו אחת השאלות ששואלים הרי כתוב בתניה שמסירות נפש זה בא מכוח הנשמה. מכוח הנפש האלוקית. זה איזה כוח מיוחד שמטבע בנפש האלוקית. אנחנו רואים גויים שגם מוסרים את נפשם. הרבה גויים שמוסרים את נפשם על כל מיני דברים. אז מה מאיפה מאיפה זה מגיע? מה זה שונה ממסירות נפש של יהודי? והתשובה היא פה. זאת אומרת שמה זה לא נקרא מסירות נפש כי יש לבן אדם יש זאת אומרת יש אנשים שהחיים זה האינטרס הכי גבוה שלהם ויש אנשים שמאמינים בדברים מסוימים שהם יותר יותר יקרים להם מהחיים שלהם המשפחה שלהם הכבוד של המדינה שלהם להציל אנשים אחרים הכסף שלהם >> הכבוד שלהם >> הכבוד שלהם הכבוד של אחרים לא משנה כבוד של המלך לא משנה מה ולכן הם מוכנים למות
אבל זה לא כי הוא אבל לא בגלל שהוא כי הוא תמסר למישהו אחר לקדוש ברוך הוא אלא כי הח כי כי בעיניו החיים לא נמצאים יש ערך שהוא יותר יקר יותר יקר יותר גבוה כי הוא אומר החיים שלי זה משהו פרטי העם שלנו זה משהו נצחי לכן אני מוכן לוותר עליו או שהוא חולם שאחר כך שאחרי שהוא ימות יהיה לו תענוג אחר לא משנה מה אבל עדיין זה איזשהו משהו שהוא הוא חשוב לא אישית יותר מחייו וזה כסף זה סמל זה מסירות נפש בכל מעוכ זה מסירות נפש שאפילו אתה מאוד הוא מוכן ה הוא מוכן למסור למישהו אחר. זאת אומרת שהוא עושה את זה לא בשביל שום אינטרס שלו, אלא רק לשם שמיים, רק בשביל הקדוש ברוך הוא. וזה באמת עניין שיכול להיות רק אצל יהודי ורק מצד הנשמה שבלי שום אינטרס. א וזה מה? וזה גם זה מה שכתוב. כתוב מפורש אפילו בהלכה כתוב שכתוב שאדם שמוסר את נפשו כדי לזכות למעלה של של
מסירות נפש זה בעיה. זאת אומרת לא אזמת זה לא כתוב שאדם שכאילו אומר אני ימסור את נפשי על דעת זה שהקדוש ברוך הוא יציל אותי אז זה כבר לא הוא הרי מוכ הוא כל כך בטוח בקדוש ברוך הוא אז זה לא מסירות נפש מסירות נפש זה בלי תנאים זה לא כדי שאם או משהו כזה כתוב שגוי שנותן על מנת שיחייה בני הוא באמת מתכוון על מנת בתנאי כפול על מנת שיחייה בני אני נותן ואם לא יחייה אני לא נותן והפוך. למה? כי הוא באמת רוצה. זה תנאי אצלו כי אין אצלו משהו אמיתי כי אין לו נשמה. אז אם הבן יחייה, כן, לא יחיה. לא. לכן לא מקבלים ממנו. יהודי שומע מדעת שיחייה בני, לא הפירוש שהוא באמת מתנה. זה לא תנאי כפול. אומר, אני נותן את זה ואני מאוד אשמח שע שבזכות זה הבן שלי יחייה, כי אני מאוד רוצה שהוא יחייה. אבל מה אם תברר חס וחליל שהבן שלו לא יחיה? הוא לא מתחרט.
הפוך. זה בדיוק הנקודה. שמה כתוב זה ההבדל בין יהודי לגוי אז זה גם שהוא רומז פה לכן לכן הוא הוא רומז פה את העניין זה זאת אומרת ש שזה נקרא כסף נקרא מאוד כמו בזו בא להסביר למה זה כי זה מכל המצוות כי כסף זה פירושו זה אחד הדברים שאדם חביב לאדם לפעמים אפילו יותר מ אפילו יותר מגופו זאת אומרת זה דבר שהוא מה שנקרא ברף הכי גבוה של הצרכים של בן אדם הכסף נמצא אלא מה עכשיו למה זה כל כך חשוב לתת עכשיו פה אומר משפט לאחיוס רוח שפולים ונדחון דליסלי מגרמי הון פה הוא לא זה לא משפט של קופירייטר המשפט הזה אתה לא בא להגיד כאילו כמה זה חשוב כי אתה מרחם על אנשים שהם נורא נורא נורא מסכנים לכן זאת אומרת זה הסיבה הוא אומר אבל זה לא סיבה מצד הסתם מצד הרחמנות עליהם אלא יש פה הסבר הרבה יותר עמוק מה שהוא בעצם הולך להגיד גיד כי בעצם כל המערכת יחסים שלנו עם
הקדוש ברוך הוא לא רק בגשמי אלא גם ברוחניות היא בעצם צדקה הרי הקדוש ברוך הוא לא חייב לנו שום דבר ולא שלא לנו אנחנו בכלל לא בערכו זאת אומרת זה הרי אותו דבר זאת אומרת גם בתפיסה של בן אדם בצדקה יש פער זאת אומרת ככל שהמקבל הצד צדקה הוא יותר רחוק ממני יש לי פחות חשק לתת לו צדקה כתוב אני אהיה ערך על פי הלכה אפילו אני אהיה עירך קודמים מזרך אל תתעלם >> כי הם יגים לך >> זאת אומרת ככל שבן אדם יותר שייך אליי יש לי יותר מחוייבות לתת לו צדקה גם על פי הלכה זאת אומרת שהנתינה צדקה היא היא קשורה ברובד הבסיסי שלה לשייכות שלו אליי זאת אומרת אם זה בן אדם שאני לא מכיר אותו הוא לא מהעיר שלי הוא לא קרוב משפחה שלי, אין לי איתו שהוא לא ראיתי אותו אף פעם ואני לא אראה אותו אף פעם אז המחויבות שלי לצדקה אליו היא יותר נמוכה
זאת אומרת אבל יש זאת אומרת אבל יש בצדקה איזה משהו כזה אבל אם אני נותן לו בכל זאת זאת אומרת אני כביכול נותן מחוץ למחויבות שלי כי הוא רחוק ממני אין לי שייכות אליו עשו כשהקדוש ברוך הוא נותן לנו אין לו מחויבות כלפינו לא שאין לו מחויבות רק מצד כי הקדוש ברוך הוא לא חייב שום דבר לאף אחד אבל גם הפר בינינו אינסופי הפר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא אינסופי ולכן זאת אומרת זה שהקדוש ברוך הוא בעצם הולך ומצמצם כביכול את עצמו עכשיו עכשיו זה וזה לא של הקדוש ברוך הוא כביכול צריך מאוד להיזהר במילים האלה אה בא לו בקלות לתת לנו >> כאילו יש לו הקדוש ברוך הוא אומר הקדוש ברוך הוא עשיר מה הבעיה יכול לתת את הכל לא סמ אבל זה לא פשוט כי הקדוש ברוך הוא את מה שיש לו כמו שהוא הוא לא יכול לתת לנו כדי לתת לנו כביכול צריך למעט את עצמו הרי אם
במילים אחרות הרי האור האלוקי לא יכול לרדת לעולם כמות שהוא העולם קטן מדי בשביל להכיל אותו כדי שהקדוש ברוך הוא יאיר לנו את האור שלו הוא צריך לצמצם ולמעט את האור שלו לסלק את האור על הצד כביכול לצמצם לא את עצמו את עצמותו אבל לצמצם צם את האור שלו. עכשיו קשה להשתמש ביחס לקדוש ברוך הוא בביטוי קשה, אבל במובן מסוים זה קושי. כביכול הקדוש ברוך הוא מוותר מעצמו, מוריד את הקדושה שלו, מצמצם את האור שלו כדי ונותן לנו אותו. בין אם מדברים על שפע גשמי כפשוטו, בין אם מדברים על שפע רוחני, ששמה החידוש עוד יותר גדול. ז הקדוש ברוך הוא נותן מסר את עצמו באופן כזה שאנחנו נוכל להרגיש אותו שבן אדם יוכל להרגיש ולהיות להרגיש קשור אל הקדוש ברוך הוא שזה משהו שהוא בשכל אנושי הוא לא נתפס כי הקדוש ברוך הוא מופלא מאיתנו דבר שהוא
לא מושג אנחנו לא יכולים להרגיש קשורים אליו אם אני אקח קופסה סגורה ואני אגיד לבן אדם אתה תאהב את זה אין סיכוי בעולם שאני אפתח אהבה למשהו שסגור בתוך קופסה רב לא יודע >> כי אני לא יודע מה זה. אין לי השגה בו. אין לי מושג מה זה. איך אני יכול לאהוב דבר. זאת אומרת לאהוב דבר אני צריך להבין להשיג אותו לדעת מה זה. תשאל מישהו אתה אתה אוהב את הדבר הזה? תביא אני אתעם. אני אגיד לכם אני אוהב את זה או לא. אני לא יכול לדעת אם אני אוהב את זה או לא אוהב את זה. אם אני לא טעמתי את זה. אם אין לי מושג על מה מדובר. זאת אומרת כדי שיווצר בינינו איזשהו קשר אני חייב להחזיק בקצה שיהיה לי השגה בדבר הזה. אהבת השם היא מחידוש. זאת אומרת עכשיו לא מדברים על אהבת השם מצד זה שהקדוש ברוך הוא טוב אליי ונותן לי כי שוב כי אז זה לא באמת המושג
האמיתי של אהבת השם כי אני אוהב את מה שהוא נותן לי או אני אוהב את היד שנותנת לי לא אהבה מופנת אליו זה כמו שאוהבים עשיר כמו החברים של העשירים שואל אתה משאלה לעשיר יש חברים יש לו המון אבל אין לו אף אחד כי כל החברים שלו לא אוהבים אותו אוהבים את הכסף שלו והראיה היא שביום שהוא מפסיק להיות עשיר כולם נעלמים. >> אז לאהוב את הקדוש ברוך הוא בגלל הטוב שהוא נותן זה דרגה. זה זה דרגה גבוהה. זה זה דרגה בעבודת השם אבל לא זה הטופ של אהבת השם אמיתית. זה לא אוהב את הקדוש ברוך הוא מצד הוא. מצד מה שהוא לא מצד מה שהוא נותן לי. מה שהוא אין לי דרך להשיג. אז לכן יש הרבה מקומות. בתניה הוא פחות מדבר על זה אבל במאמרים יש הרבה ריבוי מקומות שאדמור הזקן מזכיר את העובדה שאהבת השם היא מתנה מלמעלה זאת אומרת אדם מצידו צריך להתבונן ולהתבונן בגדולת השם כמו שכתוב
כדי לנסות מה שהוא יכול מבחינתו אבל בסוף כדי שזה יקרה זה מתנה שהוא מקבל מלמעלה הוא מדבר על זה בהרבה אופנים את השם >> לאהוב את השם זאת אומרת אהבה וירה אמיתית זה משהו שמגיע מלמעלה אז אז אז עכשיו זאת אומרת כדי שזה יקרה אז הקדוש >> כל אדם זוכה כל אדם יכול לזכות >> אם הוא יעשה אם הקדוש הקדוש ברוך הוא יודע יש אומרים שכתוב הכל בידי שמיים חוץ מירת שמיים אז הפירוש הפשוט הוא שזה הקדוש ברוך הוא לא נותןצריך >> צריך לעבוד בעצמך אבל יש פירוש חסידי לא שמעתי אותו לא יודע מי מאיפה אם הוא כתוב באיזה מקום או שזה סתם איזה ורד כזה שמתגלגל הכל בידי שמיים חוץ יראת שמיים כתוב שכל דבר שהקדוש ברוך הוא אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא בן אדם מבקש מהקדוש ברוך הוא פרנסה מבקש מהקדוש ברוך הוא בריאות >> זה בידיים של הקדוש ברוך הוא ירצה יתן לא
ירצה לא יתן זה בידי שמיים הקדוש ברוך הוא יכול להחליט אני לא יכול להכריח את הקדוש ברוך הוא לתת לי משהו חוץ מיראת שמיים שבן אדם מבקש מהקדוש ברוך הוא יראת שמיים אין לקדוש ברוך הוא ברירה זה לא בידיים שלו הוא חייב לתת זה לא בידי שמיים אין הקדוש ברוך הוא בכ יהודי מבקש אהבת השם יראת השם הוא מבקש באמת קרוב השם לכל קורא ולכל אשר יקראו באמת אם בן אדם מבקש באמת אהבת השם ויראת השם ועושה מה שהוא צריך הקדוש ברוך הוא לא יכול להגיד תשמע בדקתי בספרים לא מגיע לך אין דבר כזה אם הוא עשה את מה שהוא צריך הוא חייב לקבל זה לא בידי שמיים זה בידי האדם >> איך זה מספס >> הפוך הפוך זאת אומרת אין אין מצב שאתה תעשה מה שאתה צריך הקדוש ברוך הוא רואה שאתה תעשה את חלקך אבל כשאתה מכיוון שזה הרי בסוף זה מתנה מלמעלה ואנחנו יודעים שכל מה שהקדוש
ברוך הוא נותן יש דין וחשבון יש דין וחשבון במתנות שהקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם בריאות פרנסה בכל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם יש דין וחשבון יש מגיע ולא מגיע לא אין בלנקו אין שום דבר שהקדוש ברוך הוא אומר תעשה X תקבל Y הקדוש ברוך הוא תמיד יכול יכול להיות לוחש איך אפילו אפילו אפילו כשהגיעו כתוב כשהגיעו לרבי עקיבא ומשה רבנו אומר לו זו תורה וזו זכרה ומשה רבנו הבין דבר אחד ושתיים במהלכים ואפילו משה רבנו אומר לא משהו פה לא מסתדר לי אומר לו הקדוש ברוך הוא שתוקח עלתה מחשבה לפניי אתה לא יודע את החשבנות שלי בסוף זה הכל בידי שמיים אבל אהבת השם יראת השם לא זאת אומרת אין מצב שבן אדם יתבונן בגדולת השם יעשה מה שהוא באמת צריך הקדוש ברוך מצטער לך לא מגיעה המתנה הזאתי. אז אז זה הקדוש ברוך הוא נותן לנו מתנה. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא בעצם משפיל את
עצמו לתת לנו שאנחנו לית לנו מגרמנו. אין לנו משלנו כלום. והקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו לתת לנו בגשמיות, ברוחניות ואת הכל. וזה הקורא עדי הצדקה. וכשבן אדם נותן צדקה אז כמידה כנגד מידה הקדוש ברוך הוא נותן לו. הוא גורם שהקדוש ברוך הוא יתן שפע לעולם. זה מה שהוא אומר. זאת אומרת מכיוון שהמאפיין של צדקה מה זה להחיות רוח שפלים ונתקאים שאין להם דלי דליס להון מגרמון כל העניין של צדקה זה לתת למישהו שאין לו משלו זה הסיבה שצדקה היא כל כך גדולה כי זה מה שזה פועל שהקדוש ברוך הוא יעשה לנו שאנחנו אין לנו כלום משלנו והוא נותן לנו אז בוא נראה את זה במילים קצת יותר מורכבות >> והיא בחינת ופה הוא אומר כן מוסיף מילה לארץ ישראל היא בחינת סוקס דודי פלס ככה הארץ ישראל נקראת סוכה דוד הנופלת ותכף א נבין את זה קצת יותר. זאת אומרת סוכת דוד
הנופלת זה הולך על ספירת המלכות ותכף הוא הולך לדבר על העניין של ההשפעה למלכוס ומה ומה ומה זה ומה ומה עושה לקומם ולרומם אותה למאה ואחוד באכוד ופה שוב יש פה הכל כזה ממשחקי מילים זאת אומרת מצד אחד גם הצדקה גורמת לאחד באחד סתם לקרב בין שני יהודים בין הנותן לבין המקבל אבל כמו שנראה זה גם גורם בין שני אחד זאת אומרת גם גם בספירות וגם בספירות זאת אומרת מה שהוא הולך להגיד שזה בעצם איחוד של זוומכוס של איחודת התואה ויחוד אלוה של המלכות שזה הייחוד את התוהל שזה מקור האור האלוקי שיורד אל העולמות המלכות היא זאתי ש זה מקור החיות של העולמות מלכוס דציה וזה עושה חיבור של הזו של הספירות של עולם האצילות שזה אם המלכוס זה בעצם גורם את הצדקה איכות באכות שהאחד העליון התחבר עם האחד התחתון הייחוד האלו עם הייחוד התועזה
ועכשיו למחור ללמעלה >> גם וגם זה גם פה למטה עושה איכות באכות כל המכתב הזה הוא עושה איזשהו מין הקבלה בין מה שאנחנו עושים פה למה שהקדוש ברוך הוא למה שקורה למעלה היה בדיוק היה בהיום יום של היום שכתוב שהשם צילך ועוד שאגב כתוב בהמון המון ספרים אבל פה שם זה מופיע בשם האדמור הזקן שהשם צילך בדיוק כמו צל עושה את מה שאתה עושה אז השם הוא הצל שלנו זאת אומרת מה שאנחנו עושים כביכול הוא עושה אחרינו >> אם אנחנו עושים >> אז אם אנחנו עושים למה ואחות באכות אם בין יהודי אחד ליהודי אחר אז הקדוש ברוך הוא גם עושה למה ויכוד באכוד >> בזה עכשיו ובזה גוף אוקיי אז נתת צדקה אז אני אתן פרוטה לצדקה קיימתי את המצווה זאת אומרת אדם במצוות לולב מי שלוקח לולב ארוך ושמן לא קיים יותר מצווה מאשר אדם שלקח לולב קטן. אולי יש בזה עניין של אידור מצווה, זה פרטים, אבל
מצד עצם המצווה, אם הלולב יש בו שיעור ובאטרוג יש שיעור, גדולים או קטנים, זה עניין של הודור. כי יש בארבע מינים יש עניין של הודור, של יופי, זה פרט. אבל לגבי עצם המצווה, מי שאכל כזית מצה, אם המצה הזאת היא קשרה, לא משנה אם הוא שילם עליה 5 ש₪ או שילם עליה 500 ש₪, קיים את המצווה כזית וזהו. אין הבדל בין גדול לקטן. המצווה ה היא זאת אומרת היא מצווה. בצדקה אומר כתוב והכל לרוב המעשה. בצדקה כן כתוב לפי רוב המעשה שזה בעצם נושא שהוא פחות מדבר עליו עכשיו הוא הזכיר את זה בהתחלה שיש עניין לתת הרבה הרבה פעמים זאת אומרת לתת הרבה פעולות של נתינת צדקה זאת אומרת שיש ערך בצדקה זאת אומרת אם אני יכול לתת שקל >> או לתת 10 פעמים 10 היום 10 הגורות זה בעיה כי זה פחות משווה פרוטה >> אבל לא לא משנה זאת אומרת את אותו סכום יש
ערך לתת אומר הרמבם שיש ערך לתת את זה בכמה נתינות. זאת אומרת שוב כי כי בעצם אם הפעולה אני הפעולה היא חשובה אז אני עושה כמה פעולות אז זה עניין אחד שזה עניין שפה הוא פחות מדבר עליו ואבל הוא מוסיף אבל גם לפי חשבון זאת אומרת זה לא הקדוש ברוך הוא לא רק סופר את הפעולות אלא בסוף הוא גם עושה חשבון של הסך הכל וגם לזה יש משמעות זאת אומרת יש משמעות גם למספר הפעולות וגם לא אוקיי אגיד אני אתן חמש פעמים אז ניתן חמש פעמים שקל לא. זאת אומרת, אם תיתן חמש פעמים 5 ש₪ זה עדיין יותר טוב מאשר לתת חמש פעמים שקל כי יש גם את רוב המעשה וגם את עניין החשבון. וכמאמר רבותינו זה על כל פרוטו ופרוטו מצטרפת לחשבון גדול. >> ופה הוא רוצה להתמקד במושג חשבון גדול. זאת אומרת כל פרוטה ופרוטה מצטרפת. היינו מבינים את אותו דבר. כל פרוטה או
פרוטה מצטרפת. זאת אומרת זה אתה בא להגיד שגם אדם נותן קצת זה מצטרף מה כתוב פה חשבון גדול זאת אומרת יש איזה מושג כזה שנקרא חשבון גדול ועל זה כתוב שכל פרוטה או פרוטה מצטרפת לחשבון גדול מה זה המושג הזה שנקרא חשבון גדול זה הוא רוצה להסביר אז הוא הוא בהתחלה מסביר מילה מילה ואחר כך הוא הולך להסביר את העניין בכללותו ומה זה המושג חשבון גדול על דרך ממרבישנו אם מתי גדול הוי כתוב גדול הו מעולל בעיר אלוקינו אומרים חז"ל מתי גדול הויה פה אנחנו פוגשים את המילה גדול חשבון גדול מה זה הפירוש גדול מהז אז כשמדברים רגע הוא הוא שם רגע את הצדקה בצד וחובר לקדוש ברוך הוא מתי הקדוש ברוך הוא נקרא גדול כשהוא בעיר אלוקינו מה זה עיר אלוקינו היא בחינת ומקום החשבון פה המכתב כתוב ממש ממש בקיצור אז כתוב שעיר אלוקינו הכוונה היא לספירת המלכות
וספירת המלכות למה היא נקראת למה היא נקראת עיר עיר ממה בנויה עיר בנויה מאבנים זאת אומרת לקחו הרבה אבנים ובנו מזה בית לקחו הרבה בתים ועשו מזה רחוב ולקחו הרבה רחובות ועשו מזה עיר זאת אומרת, עיר זה איזשהו משהו א מודולרי. זאת אומרת, לוקחים המון המון המון פרטים קטנים, מחברים אותם ביחד והעיר זה המכלול שבנוי מכל מהצירוב של כל הפרטים הקטנים. מה אנחנו מוצאים? דבר דומה לזה בבן אדם? הדבר הדבר התכונה שדומה לזה בבן אדם זה הדיבור. בן אדם אומר דרשה שלמה שעה מדבר שעה שלמה בסוף ממה כל הדיבור הגדול הזה מורכב ממלא מלא אותיות זאת אומרת לקחנו כמה אותיות ועשינו מזה מילה לקחנו כמה מילים ועשינו מזה משפט לקחנו כמה משפטים ועשינו מזה עניין זאת אומרת הדיבור הוא מקבילה של עיר יש בוא שוא לא מביא את זה פה הוא מביא בתני במקום אחר הוא מביא בספר יצריה כתוב
ששתי אבנים נים בונות עיר הוא מדבר שמה על הדיבור של הבריאה על אותו על ה על הדיבור של הקדוש ברוך הוא שבהם הקדוש שבו הקדוש ברוך הוא מחייב ומהווה את העולם אז בספר יצירה זה נמשל לאבנים שבונות עיר האותיות ש של ה10 מאמרות הם נמשלות שמה לאבנים והוא אומר כמו שאתה צירופי אבנים מתחברים לבית עד שמתחבר בסוף לעיר גדולה אז ככה צירופי האותיות של ה-10 מאמרות הם יוצרים את המציאות הזאתי של הבריאה. זאת אומרת עיר זה אומר דיבור. כשאנחנו מדברים על ה על הספירות זה ספירת המלכות. ספירת המלכות שבעצם מקור החיות של העולמות. אגב, זאת אומרת גם שזה ולכן זה גם דיבור, מלכות נקראת פה, כי הפה שאמר ה10 מאמרות הם בעצם יצאו מספירת המלכות. זה חיצוניות המלכות. אז זה אז אז בעיר אלוקינו וזה זה המלכוס ומה מה זה האור האור שיוצא מהמלכו זה האור הזה של אלוקינו ותכף נחזור
אליו עוד שנייה שהיא בחינת ומקום החשבון כמו שכתוב עיניך ברכות בחשבון בוא נסביר קודם את העניין אחר כך נחזור אל הטקסט עצמו א מה שעושה ספירת המלכות א נתחיל התחלנו נתחיל ככה מה מה שעושה בעצם אולי נתחיל הפוך מה זה המושג של חשבון בכלל חשבון המושג הכללי של חשבון המושג של חשבון זה לקחת פרטים זאת אומרת חשבון בעולם שאין בו פרטים אין בו חשבון זאת אומרת אם יש לך כיכר לחם אחד אין לך מה לחשבון בן זה כיכר אחד זה מה שיש מתי מתחיל חשבון כשיש לי הרבה חלוקה לפרטים יש לי כמות של דברים שזאת אומרת שיש לי כמה פרטים מפרטים אני צריך מתחיל לעשות חשבון 1 ועוד א 1 - 1 1 * 2 חשבון יכול להיות חשבון מותנה זה בעצם הצורה שבה אני מתנהל מול הרבה יחידות הרבה פרטים זה המושג חשבון חשבון זה צורת ההתנהלות מול ריבוי של פרטים שאני צריך לדעת היה לי אחד עכשיו יש לי
עוד שניים כמה יש לי עכשיו זאת אומרת כל הרעיון הזה של חשבון יש אגב ראיתי זוכר לפני כמה שנים שאמרו שמצאו איזה שבט באוסטרליה או לא יודע איפה הוא באמזון אז מצאו באיזשהו מקום נידח בעולם איזשהו שבט שהוא הוא רצו לתאר זאת אומרת מה המצב ההתפתחותי שלו כל כך היה מנותק מהציביליזציה מהאנושות שלא היה אצלהם את המושג חשבון זאת אומרת שאני מחזיק שיש למישהו שלוש כבסים, יש לו כבש אחד, יש לו שני כבסים, יש לו שלוש כבסים. זאת אומרת, אני עושה פה איזשהו חשבון, אני מצרף את שלושת הבודדים ליחידה אחת שנקראת שלוש כבסים. אני עושה איזשהו, אני מצליח מה שנקרא לקמט. זה נראה לנו, אנחנו נולדנו עם זה, זה לא נראה לנו בכלל חידוש. הם מחזו במצב כזה שהם אפילו את זה לא ידעו. זאת אומרת, לבן אדם שהיה לו שלוש כבשים, היה לו כבש וכבש וכבש.
זאת אומרת אפילו את ההכללה הזאתי שאני יכול לעשות חשבון ולצרף שלוש יחידות שלוש בודדים למשהו שנקרא שלוש זאת אומרת כי אבל זה הרעיון של חשבון זאת אומרת חשבון זה צירוף של פרטים בעולם שאין בו פרטים שהכל זה עניין אחד לא שייך בו חשבון שאנחנו מדברים ברוחניות שאנחנו מדברים ביחס לקדוש ברוך הוא בעולם כזה שיש אחדות שאין פירוד אין כל מיני דברים יש את הקדוש ברוך הוא ואין עוד חוץ ממנו אין שם חשבון זה אחד את ולא בחוש בני כך אומר פת באליהו א אוכך כתוב את פוסח אליו מה הכוונה עד ולא בחושב בני מכיוון שהוא מדבר על הדרגות האלה שמעל מלכוס דאציל על עולם האצילות שלפני ספירת המלכות אין שם מושג של חשבון כי יש שם את וזהו אין אין עוד שום דבר אחר. אין אין מה לצרף. לא אחד ועוד אחד, לא אחד פחות אחד. יש אחד וזהו. אין מה לעשות חשבון. אם
יחידה אחת, אין מה לעשות חשבון. בטח היא גם לא מתחלקת. אין אחד ואת ואט ולא בחוש ביניהם. איפה מתחיל החשבון? כשמגיעה ספירת המלכות. ספירת המלכות היא מתחילה ליצור חלוקה. זאת אומרת, שמה מתחיל הפירוד. המלכות היא זאתי שמקור הבריאה שהבריאה עניין שמקור הבריאה שוב זה מבורר באריכות בשער היכוד ואמונה שהבריאה היא בעצם מתחיל את העניין של הפירוד הפירוד שיש נבראים יש כל מיני נבראים יש קודם כל את הפירוד מהקדוש ברוך הוא שהם לא בטלים בתכלית לקדוש ברוך הוא עכשיו בתוך הבריאה עצמה מכיוון שכבר יש פירות אז כבר יש גם פירוד בינה לבין עצמה יש ריבוי נבראים גם בדרגות הרוחניות וודאי בנבראים התחתונים זאת אומרת אז כל המושג של פירוד וחשבון מתחיל ממלכוס דאצילוס ומטה ולכן הוא אומר ולכן זה נקרא בעיר אלוקינו בשם אלוקים אנחנו מוצאים משהו מאוד מאוד
מוזר אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא אחד ולכן כל הש ולכן השם השם של הקדוש ברוך הוא יחיד שאנחנו באים לשם אלוקים אנחנו פתאום מוצאים ייחוס אנחנו קודם כל מוצאים אלוקים לשון רבים יש כמה אלוקים יש אלוק האחד מה זה אלוקים לשון רבים ולא רק זה אנחנו עושים מטיות אלוקינו אלוקיכם אלוקיך זאת אומרת זה כמו חפץ זה שלי שלך של ההוא של ההוא כן זאת אומרת מה שייך בכלל חטיות בשמו של הקדוש ברוך הוא לא שייך לא ריבוי ולא הטיות בשמו של הקדוש ברוך הוא אלא מה הפשט הוא בדרגות מעל מעל על מעל ספירסמלכוס באמת לא שייך חטיות במלכוס כן שייך כי האור האלוקי האלוקים זה מבטא את האור האלוקי שמחייה שמהווה שמחייה את העולמות שמתלבש אור ממה לקוללמין האור שמתלבש בתוך העולמות האור שמתלבש בתוך העולמות יש בו כן חלוקה כי האור שמתלבש באבן הוא שונה
מהאור שמתלבש בעץ והאור שמתלבש בראובן בגופו של ראובן הוא שונה מהאור שמתלבש בגופו של שמעון עובדה שזה אבן וזה עץ וזה האבן הזאתי וזה אבן אחרת פה כבר כן יש חלוקה אפילו באור האלוקי לכן אנחנו אומרים אלוקים לשון רבים לכן גם שייך בזה שייכות כי זה כבר זה דרגה אחרת זה מקום אחר מקום שיש בו כבר חשבון יש בו כבר ריבוי יש בו כבר פירוד ולכן בו שי חשבון זאת אומרת מלכוס זה המקום שממנו מתחיל החשבון זה מה שהוא אומר אז מה זה עיר אלוקינו זאת אומרת העיר שבנויה בעצם מריבוי של פרטים זה קשור לאלוקינו זומרת מהאור של אלוקינו ומת באלוקינו שייך באמת עניין של עיר כי שמה יש פרטים שהפרטים יוצרים איזשהיא מציאות וזה והיא זה מה שאומר היא בחינת ומקום החשבון זה המקום ששמה מתחיל המושג הזה של חשבון שמתחיל המושג הזה של פירוד ומתחיל המושג הזה של חשבון ועל זה אומר
לנו הפסוק הם מתי הוא גדול זאת אומרת מתי הקדוש ברוך הוא נקרא גדול זה זה כשהוא נמצא בעיר אלוקינו אז הוא מסביר והמכוון זאת אומרת למה מה הפירוש החשבון הגדול או מה זה הגדול הזה זאת אומרת הבנו מה זה חשבון ומה זה אלוקינו מה זה עיר אלוקינו הבנו זה המלכוס ומה זה החשבון גדול מה זה מה זה החשבון חשבון זה המלכוס עכשיו נשאר לנו להבין מה זה הגדול אז הוא אומר וכנוידה כי בסרוסדלסטוכל המציאות של העולם תלויה בהתעוררות של התחתון כמו יצילכו שאדם עושה למטה ישרוס דלסת או מעוררת דל לאלה ומה והמשוךס חי חן ו ומה במה המשמעות של זה פה שהפעולה של האדם ההתרוסדלסטו שאדם נותן למי שלא מגיע נותן לרע ללדל שאין לו כלום במיס הצדוק ברצון הטוב ובסבר פנים יפות זה גורם ליסרוסדלו שמה יהיה שיוארה פה זכ אז זאת אומרת כדי שהקדוש ברוך הוא
באמת יהיה במלכוס המלכוס שהיא נפרדת היא בעצם רחוקה מהקדוש ברוך הוא כי באינסוף הנפרד מהאחד הוא רחוק באינסוף בורא מנברא מרחק בורא מנברא כדי שהקדוש ברוך הוא ישפיל את עצמו מה כבורא ויעיר אל תוך הנבראים זה המשכת החן וחסד הזאתי איך היא נעשת על ידי מעשי הצדקה ברוץ נטו בסבר פנים יופו ושוב כמה הפנים על הפנים אם האדם נותן ברצון טוב ובסבר פנים יפות שזה שוב סבר פנים יפות פירושו שזה יחד שזה בא מתוך הפנימיות שלו זאת אומרת מה מתי בן אדם נותן זאת אומרת מתי בן אדם נותן צדקה בסבר פנים יפות מתי הוא נותן בסבר פנים חמוצות כשהוא שהוא רוצה לתת אז הוא נותן בסבר פנים יפות. זאת אומרת זה ביטוי לרצון הפנימי שלו. וכשהוא לא רואה אם הוא נותן לו בסבר פנים יפות זאת אומרת שהוא זה מאולץ. עכשיו אותו דבר ההשפעה של הקדוש ברוך הוא
היא כמו השפעה של אדם. זאת אומרת כדי שהקדוש ברוך הוא יער השם פניו הכוונה היא פנימיות. המילה פניו היא קצת מטעה. זאת אומרת פניו זה לא בא למעט. כאילו יאר השם פניו מלשון כאילו רק את הפרצוף כאילו מה שנקרא העמדת פנים אלא הפוך. בעמדת פנים פירושו שזה מלאכותי אלא יאר פניו זה מובן של פנימיות את פנימיותו אלינו פנימיותו פירושו שתהיה פנימיות רצונו אלינו שהקדוש ברוך הוא באמת ירצה אותנו באמת ישפיע לנו מתוך רצון פנימי זה כשאדם מאיר את פניו שלו והוא האורס ומה ומה מה זה נקרא יאר פניו אליך הוא האורס והמשוךס חן וחסד ורצון העליון מחי חיים אינסוף ברוך הוא אינסוף ברוך הוא ומה הבעיה בזה שיתן למה שלא יתן כי אין לגדולו שין חקר ועסוג כלל זה זה נפרד מאיתנו זה לא שייך אלינו בכלל אנחנו לא כלי בכלל לקבל את הדבר הזה וכשזה בכל אופן למרות זאת שזה יאיר אל בחינס
מלכוז חומלכוס כללומם לעלמדסגליה שזה כולל את המחייה את כל הברועים שבכל ההיכלות עליונים ותחתונים ממלאכי רום מעלה ועד מההבת השם שם ועד לחם לאכול ומים לשתות שהרי כולם כולל הבריות הכי עליונות הם בבחינת מספר וחשבון כמו שכתוב אלף הלופים משמשוני גם א גם בעולם הבריאה השרפים של עולם הבריאה גם הם הם נקראים עדיין חשבון יש שם אלף אלפים זאת אומרת תהיה שם עולם של חשבון זה עולם נפרד אז כדי שתהיה הערה לכל המקומות האלה זה תלוי בנתינת הצדקה שלי פה למטה ופה הוא סוגר וזה מה שנקרא חשבון גדול. מה הכוונה חשבון גדול? שעל ידי רוב מעשה הצדקה שבן אדם כאילו כדי שיהיה הרבה השפעה צריך שיהיה הרבה צדקה. שעל ידי ריבוי מעשה הצדקה אז זה שלום. מעשה הצדקה זה גורם לעניין הזה של שלום. ומה למה? מה זה קשור לשלום? כי שלום כי פירוש שלום הוא דבר המחבר
ומתווך בית קצוות הופכים. זאת אומרת, כל המושג שלום זה לקחת שני דברים שהם רחוקים. איך אומרים? שלום עושים עם אויבים. שלום עושים עם שניים שהם רחוקים אחד מהשני. והמרחק הכי גדול הוא זה קצה השמיים לאילו. שעל זה נאמר ולגדולו שאין חי וקצה השמיים לטו שזה בעצם המלכוס. זאת אומרת המרחק רק בשביל הפרופורציות. המרחק שבין לפני מלך שבין זו שבין הספירות של עולם האצילות למלכוס דאצילוס הוא יותר גדול מהמרחק שבין מלכוס דאצילוס אלינו No.
שיעורים נוספים מאת הרב מנחם הלפרין
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #5 - הרב מנחם הלפרין יום שישי ג׳ אב תשפ״ו | 46:07
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #4 - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״ה תמוז תשפ״ו | 65:30
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #3 - הרב מנחם הלפרין יום שישי י״א תמוז תשפ״ו | 57:18
- תניא קונטרס אחרון #2 - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״ז סיון תשפ״ו | 61:59
- תניא קונטרס אחרון 1# - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ׳ סיון תשפ״ו | 59:26
- תניא אגרת הקודש סימן ל״ב - הרב מנחם הלפרין יום שישי י״ג סיון תשפ״ו | 53:10
- תניא אגרת הקודש סימן ל״א - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״א אייר תשפ״ו | 54:33
- תניא אגרת הקודש סימן כ״ט - הרב מנחם הלפרין יום שישי ז׳ אייר תשפ״ו | 52:58
- תניא אגרת הקודש סימן כ״ט - הרב מנחם הלפרין מוצאי שבת א׳ אייר תשפ״ו | 57:42
- תניא אגרת הקודש כ״ח - הרב מנחם הלפרין (12-3-2026) יום ראשון כ״ו אדר תשפ״ו | 55:04
- תניא אגרת הקודש כ״ז עמ׳ 292 - הרב מנחם הלפרין (5-3-2026) יום ראשון י״ט אדר תשפ״ו | 61:37
- תניא אגרת הקודש פרק כ״ז עמ' 290 - הרב מנחם הלפרין (26-2-2026) יום שישי י׳ אדר תשפ״ו | 60:17