תניא אגרת הקודש סימן ל״א - הרב מנחם הלפרין

היא מראה בגללוסה שהשכינה כשהיא נמצאת בגלות היא חולה שעם ישראל נמצא בגלות אז הקדוש ברוך הוא כביכול השכינה חולה כך אומר הזוהר שכינתה היא מראה בגלות השכינה בעצמה חולה כשעם ישראל נמצא בגלות סתם מדייקים פה יפה ה במכתבים הקודמים הוא התחיל במודעת זאת כאילו מודעת זאת זה כאילו כולם יודעים זה מפורסם וידוע לכולם פה הוא אומר נודע בשערים הוא משתמש בביטוי שאנחנו מכירים באיש ישראל נודע בשערים בעלה זה ידוע אבל זה לא ידוע לכולם זה ידוע בשערים זה ידוע למה שנקרא יש כזה זה ביטוי כידוע לודעים מה >> אה הוא מביא את התיקונים שכת מביא בזוהר ששכינתאים הר בגלוס זה כביכול שבגלות הקדוש ברוך הוא בעצמו חולה השכינה בעצמה חולה זה מה שרוצה להסביר כאילו מה זאת אומרת מה פירוש השכינה חולה ולמה השכינה חולה כשאנחנו נמצא עם ישראל נמצא בגלות

אבל הוא משתמש בביטוי לא נודע לא ידוע המודעה הזאת אלא נודע בשערים כי זה מדובר על זוהר זה לא ידוע לכולם זה מה שנקרא כידוע ליהודים אז מה ידוע ליהודים? מה נודע בשערים? שהשכין תהיה מרה בגללוס כביכול. פירוש מה זאת אומרת שהשכינה היא חולה? על דרך משל כמו חולי הגוף המבדיל בין קודש לחול. זאת אומרת לא חול יגוף או מבדיל אלא כמו חול יגוף. נקודה להבדיל. זה המבדיל בין קודש לחול. אנחנו הולכים לדבר על החולי של השכינה ואנחנו לומדים את זה מחולי של הגוף. אז הוא אומר בין קודש לחול צריכים להגיד להבדיל. אגב זה כלל. זאת אומרת כתוב למשל ש בין אין יהודי בין שני יהודים לא אומרים להבדיל. לא אומרים זה היהודי הזה והיהודי הזה להבדיל. כי כתוב המבדיל בין קודש לכול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים. זאת אומרת בין יהודי לגוי אנחנו משתמשים

בביטוי להבדיל. בין קודש לחול משתמשים בביטוי להבדיל. בין שני יהודים לא משתמשים גם צדיק ורשע. לא אומרים להבדיל בין צדיק לרשע כי פתוב להבדיל בין קודש לחול בין לחושך בין ישראל לעמים. אז פה מדבר על קודש בחול. מדבר על חול זה חול של חולי הגוף וקודש זה כביכול חולי של השכינה. אז הוא מביא את הביטוי להבדיל המבדיל בין קודש וכולו. >> אז החולי הזה אז בוא נראה בוא נלמד מחולי הגוף. מה גורם לחולי צריכים פה להביא רופא אבל בכל אופן רופא צריך ללמוד את זה לפחות אנחנו לא צריכים להביא כי לנו כתוב שסיבת החולי והבריאות מה גורם לבן אדם להיות חולה ומה גורם לבן אדם להיות בריא מה סיבת החולי והבריאות היאספשטוס והילוך החיות מהלב אל כל האיברים זאת אומרת זה שהחיות מתפשטת מהלב לכל האיברים ואיך איך החיות מתפשטת מכל האיברים? החיות

המלובשת בדם הנפש היו יצא מהלב אל כל האבורים. זאת אומרת, קודם כל יש הלב מקבל, הלב נותן חיות בדם והחיות מהלב הולכת עם הדם אל כל האיברים. היא מחלקת חיות לכל האיברים. זאת אומרת בלשון הרפואה זאת אומרת יש חמצן. הגוף מקבל על על הלב, זאת אומרת האדם מקבל חמצן ומשם הוא מתפשט לכל האיברים. זאת אומרת הלב הלב בבית רואים את זה כמה מקומות כאילו הלב והראות זה נקרא דבר אחד זה מערכת אחת לב ראה לב ראה זה בעצם מערכת אחת הלב הוא המשבה והריעה שמה זה לא משנה בכל אופן הלב אבל יש פה נקודה מאוד מעניינת זאת אומרת קודם זה פשוט יותר להבין שאדם מקבל חיות בלב ומשמה הוא מתפשט ונותן חיות לכל האיברים >> אבל שמה זה לא נגמר אדם הרי הולך בסיבוב >> זאת אומרת את הולך מהלב אל האיברים ומהאיברים הוא חוזר בחזרה אל הלב >> יש לך הורידים ועורקים זאת אומרת העורק

מוליך את הדם מהלב אל האיברים והורידים מחזירים את את הדם מהאיברים אל הלב אז הכנו לחשוב שזה משהו טכני הלב צריך הלב הלך מהלב לקיבל חיות שם את החיות באיברים עכשיו הוא צריך עכשיו בעיקרון הוא נגמר עכשיו כדי לא לחסוך באנרגיה לא להביא דם חדש. אז הלב חוזר בחזרה אל הלב כדי לקבל חיות והולך שוב אל האיברים. זאת אומרת, מה הערך שיש למסלול שאדם עושה מהלב אל האיברים בחזרה? סליחה, מהאיברים אל הלב בחזרה. >> אז הוא אומר, אז הוא אומר ככה, החיות הולכת מאדם אל האיברים וסובב וסובב הולך הרוח. שוב, זה שימוש בפסוק. החיים והאדם תוך כל תוך כל האיבורם על ידי הגידים המובלאים בהם באיברים וחוזר אל הלב זאת אומרת חלק מתנאי החיות זה שהחיות אדם יחזור מהאיברים אל הלב החזרה הזאתי גם היא חלק מהמערכתמוח הוא גם נותן את הפקודה >> אנחנו נותן את הפקודה אבל בפועל החיות

מגיעה מהלב >> המוח הוא המפקד העליון הוא חדר הבקרה אבל בפועל מכונת היצור זה הלב הלב נותן את החיות >> זה כן עכשיו ואם לא הוא פה הוא לא מזכיר את זה אבל זה זה מובן יותר מההמשך אם לא אז כתוב שלב בעצמו נהיה חולה זרת אם אדם לא חוזר אז לא רק שאין דם שיוכל לחיות הלאה אלא הלב בעצמו אם יש הפרעה הלב עצמו נהיה חולה כתוב שהלב מתחמם אם הלב לא מקבל קיבל מספיק דם. הלב מתחמם ומהחמימות של הלב הלב עצמו נפגע. או בלשונינו התקף לב. יש חוסר אין הספקה דם ללב והלב עצמו נפגע. זאת אומרת אז אז זאת אומרת שכדי שהאדם יהיה בריא חייב להיות כל הסיבוב בשלמות. ואם סיבוב והילו חרו חיים עלזו כאילחוס תמידי כסדרו המסודר לו מחייה חיים ברוך הוא. זאת אומרת, אם התהליך הזה עובד, אדם יוצא מהלב, הולך אל האיברים, מהאיברים חוזר אל הלב ושוב חוזר חלילה, אז האדם

בריא. אם הקדוש, אם אדם עושה את המסלול שהקדוש ברוך הוא הועיד לו, אדם בריא. אז זה היה אדם בריא בתכלית. ולמה? כי כל האיבורים מקושורים יחד ובקבלים חיוסו מרוי להם מהלב על ידי סיבוב הלז. ולמה זה צריך להיות ככה? מכיוון שכל האיברים מחוברים יחד, זה לא מעגלים קטנים, זה לא מעגל מהלב היד, מהלב המוח, מהלבל הרגל, מהלבל היד השנייה, אלא זה מעגל אחד גדול שכולו חייב להיות שאדם חייב לעבור את כל השלבים. ואם חס וחלילה אומר ואם יש איזה קלקול באיזהו מקומון המונע הוא מעכב >> או שהוא עוצר או שהוא אפילו רק ממאט סיבוב והילוך הדם עם רוח החיים המלובשבוי ואם יש באיזשהו מקום אפילו בנקודה מסוימת אחת בגוף יש איזשהיא תקלה ואדם לא זורם שם אדם לא עובר עלה >> אזי נפסק ומתמאט הקשר עלז המקשר כל האיבורים אל הלב על ידי על ידי סיבוב עלז אז בעצם יש פה איזשהו תהליך של

הולכת חיים מהלב אל כל הגוף משהו בתהליך הזה נעצר נפסק הקשר הזה זאת אומרת האיברים חייבים להיות קשורים עם הלב כל הזמן להיות קשר דוסטרי לקבל מהלב ולהחזיר אל הלב ואם יש איזשהיא בעיה בתקשורת הזאתי אזי נופל לאדם למשקו וכולי השם ישמרנו >> ואז הבן אדם נהיה חולה זאת אומרת סיבת כל המחלות זה בעיה בהזרימת אדם זאת אומרת אם אדם לא זורם לא מגיע מהלב אל האיברים ולא חוזר מהאיברים אל הלב אם משהו בתוך כל התהליך הזה קורה משהו מתעכב יש מניעה יש איזשהו בעיה אין חיבור בין האיברים דרך אדם אז מגיע חולי והחולי הוא גם לאיברים וגם ללב זאת אומרת כל המערכת הזאתי תלויה בהילוך התקין של האיברים. זאת אומרת, הקשר הזה שיהיה קשר ישיר בין הלב לבין כל האיברים ובין כל עבר לעבר בינו לבין עצמו. זה לא שוב אמרנו זה לא לב ליד, לב לרגל. זאת אומרת, הקשר הוא לא בין

הלב לכל אחד מהאיברים, אלא זה הקשר עובר בין האיברים עצמם. אם יש איזשהו בעיה בקשר בין האיברים עצמם, גם כל המערכת נדפקת, גם כל העסק לא עובד. זאת אומרת חייב להיות חיבור תקין של של הלב כל האיברים אל הלב וכל האיברים בינם לבין עצמם ואז אם זה עובר תקין זה בריא אם יש בעיה זה נקרא חולים זה בגשמי >> ככה ממש על דרך משל אותו דבר שוב זה כזה ביטוי ככה ממש על דרך משל זה ביטוי שסובל הפחים ככה ממש על דרך משל אבל כי זה שורש העניין הוא אותו דבר זאת אומרת הנקודה שבמשלים שבתורה זה לא דוגמה. זאת אומרת משל זה לא דוגמה. כאילו כמו ש כמו נגיד כאילו שולחן ישאר ברגליים לכיסא ישר ברגליים. כי כמו שהיציבות של הכיסא זה רק עם ארבע רגליים. ככה היציבות של השולחן רק עם הארבע רגליים. או השולחן הזה כמו השולחן ההוא. זה דוגמה כי אין באמת קשר בין שתי

השולחנות. >> אבל זה אבל זה דומה אחד לשני. לכן אני מסביר דבר אחד מדבר אחר, אבל הם לא משתלשלים אחד מהשני במשלים שבתורה. ולכן זה ככה ממש, זאת אומרת זה אמנם על דרך משה, אבל זה ככה ממש כי זה משתלשל אחד מהשני. זאת אומרת הסיבה שבבריאות הגוף היא בגלל שיש חיבור אל הלב והכל מחובר אחד לשני, זה בגלל הנמשל שאנחנו תכף נסביר אותו. זאת אומרת, זה משתלשל אחד מהשניות. אז ככה ממש על דרך מושול הנה כל נשמות ישראל נקראים בבחינת עברי דשכינתה הנשמות הם נקראים בשם איברים והשכינה עצמה הם איברי השכינה שהשכינה עצמה נקראת בשם לב כמו ישיקושו וצור לבובי זאת אומרת יש לנו לב שזה השכינה ויש לנו את עם ישראל שזה נקרא איברים כל יהודי ויהודי הנשמה של כל יהודי ויהודי היא נקראת איברי השכינה תכף נראה למה השכינה נקראת הוא יעריך בזה טיפה

המושג של עבר אנחנו יודעים אנחנו אנחנו מכירים את זה שכתוב ש זה רמך איבורם משה גידי יש יש כתוב שיש תרייג מצוות זה כתוב כתוב שזה זה איברים איברים של הקדוש ברוך הוא. אז מה זאת אומרת איברים של הקדוש ברוך הוא? מה הקדוש ברוך הוא אין לו גוף, הוא לא צריך איברים. מה זה? למה מה הדמיון בין המצוות לבין איברים מעבר למספר? עכשיו המספר הוא טועם אבל למה למה רמך מצוות זה נקרא רמך אבורים אבורים דשכינטרה? אז בחסידות כתוב שהרעיון של עבר זה כלי שדרכו מתבטא הנפש, ממשיך את הנפש. יש בנפש כוח הראייה. כוח הראיה הוא גלום בתוך הנפש אין לו הוא לא הוא לא יוצא החוצה הוא לא מתגלה הוא לא בא לידי ביטוי >> מה עושה העין העין היא הכלי שדרכו נמשך כוח הראייה >> אותו דבר יש כוח התנועה כוח התנועה דרך היד דרך הרגל זאת אומרת כל הכוחות של הנפש

מתגלים דרך האיברים זה התפקיד של האיברים התפקיד של האיברים זה להיות לכלי שדרכו מתגלים הכוחות שיש ביניהם נפש זה הרעיון של עיבור טעות של אנשים נוסרואים בגלל העין העין אין לו כוח של ראיה >> נכון העין היא סך הכל כמו ההדשה של המצלמה היא כלי הראייה מתבצעת במוח הראייה לא מתבצעת בעין העין מקבלת את האי החיישן שמקבל את הנתונים וזה עובר אל המוח ובמוח רואים זאת אומרת הרי זה כלי שדרכו מתגלה כלי כוחות הנפש זה הרעיון של עיבור זה ההגדרה של עבר לכל עבר יש את הכוח המיוחד שדרכו שהוא מתגלה בו. סוד דבר המצוות זה הכלי זה הכלים שהם האיברים כי בהם מתגלה האלוקות. מצוות תפילין מגלה אור מסוים. מצוות מזוזה מגלה אור מסוים. מצוות צדקה מגלה אור מסוים. לכן הם נמשלים לאיברים. פה אנחנו פוגשים איברים חדשים. נשמות ישראל. היהודים כל נשמוס ישראל

נקראים בשם אבור דשכינתו. והשכינה היא הלב. >> אז הוא מתחיל להסביר למה השכינה היא הלב. >> אז הוא אומר קודם כל כתוב וצור לבובי. אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא שהוא לב. >> למה? מה המשמעות של זה? אז הוא אומר כמו ישך כוסוב ושוכנתי בסויחוב. אנחנו הקדוש ברוך הוא קורא מה זה הביטוי שכינה? ושכנתי בתוכם. אז אנחנו כל אנחנו כבר רואים פה את הקישור של ושכנתי בתוכם. זה כמו שהלב הוא נותן חיות, הוא קשור לאיברים. אז השכינה היא נמצאת בתוכם, היא קשורה עם הנשמות. כדי שתהיה שכינה צריך להיות בתוכם. היא צריכה להיות קשורה עם הנשמות. מה זאת אומרת? היות הקיום של הקדוש ברוך הוא תלוי במשהו. הקיום של הקדוש ברוך הוא לא תלוי בכלום. מה זה נקרא ושכנתי בתוכם? מה מתכוון הפסוק להגיד שכדי שיהיה מציאות שכינה צריך להיות בתוכם. זה צריך להיות

קשור עם הנשמות של היהודים. אז הוא מסביר והמשוךס חיוס זו היא על ידי התלבשות תחילה בנישמוס ישראל המושג שכינה השם שכינה אנחנו כבר התרגלנו לרעיון הזה שבעצם לקדוש ברוך הוא יש כמה שמות זאת אומרת יש כמה דרגות יש כמה בחינות ב יש את הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא ברור לא תלוי בשום דבר לא קשור לשום דבר ולא שייך לשום דבר כשאנחנו מדברים על שכינה שכינה זה אומר על האור האלוקי שמתלבש בתוך העולמות. יצא לנו לראות את זה כבר כמה וכמה פעמים. האור האלוקי שמתלבש ונותן חיות לעולמות ששוכן מלשון שהוא שוכן בתוך העולם. האור ששוכן בעולם זה הדרגה שנקראת שכינה. >> זאת אומרת לכן השכינה היא בעצם הלב. כי כמו שבעצם בא הלב התפקיד שלו זה לתת חיות לכל הגוף. >> אותו דבר. השכינה היא זאתי. זה האור ששוכן בעולם. אור כמו שראינושבוע שבוע שבר שזה

האור הממ לכללמין האור שנותן חיות לעולם זה הדרגה הזאתי שנקראת שכינה כשמדברים על שכינה מתכוונים לאור האלוקי האור האלוקי הזה שמתלבש בתוך כל העולם לתת לו חיות ולכן הוא נקרא הלב כמו שהלב הוא זה שמעניק חיות לכל העולמות לכל הגוף כך השכינה היא בעצם זה זה החיות האלוקית שמעניקה חיים לכל העולם ועל זה אומרת לנו השכינה כדי שיהיה שכינה זה יהיה בתוכם העם למה כי המשכת חיות זו כדי שהאור האלוקי יתלבש בעולמות ויחייה אותם. איך זה קורה? וזה חידוש מה שכתוב פה זה דבר לא מפורסם היא על ידי איסלב שושתחילו בנישמוס ישראל. החיות של הקדוש ברוך הוא יורדת לעולם דרך הנשמות של היהודים. >> זה שיש אני מדבר על חיות כפשוטה. זאת אומרת שהקיום של העולם תלוי בנשמ ישראל. אגב כתוב זאת אומרת אחד זאת אומרת שכשיהודי עושה פעולה עם משהו אנחנו צריכים לדעת ערך

של פעולה של יהודי כתוב שאחד הסיבות שכתוב שיש כזה לשון שלודי צריך בס מה אגב אם דיברנו על איברים אז מעניין על גידים מה ההגדרה של גידים כתוב רמך איברים שעשה גידים מה זה גידים אז גידים זה לא מה שאנחנו קוראים בעברית גיד אנחנו קוראים בעברית גיד לכל מיני איכותים כאלה סביבים שנמצאים בתוך בתוך השריר של הבן אדם הגידים בלשון חז"ל זה ה כלי הדם הברידים מה שאנחנו קוראים לזה אברידים ועורקים כלי אדם עכשיו זה דבר מהגדרה מעניינת מה התפקיד של כלי אדם מה התפקיד של הברידיםחיות >> להעביר חיות לאיברים מה יקרה אם לא היה אדם שנהיה לו חור אדם זאת אומרת אם לא היה הברידים האם אדם לא היה מגיע לכל הגוף? >> בטח שהוא היה מגיע לכל הגוף. >> הוא היה משפריץ והיה מגיע לכל הגוף. כל הגוף היה מתמלא דם והוא היה מגיע לכל הגוף. לא צריך וריד כדי שיגיע דם לפה לא

צריך וריד. >> אם יהיה דם כל הגוף יהיה מלא דם אז יגיע גם יגיע אדם יגיע גם לפה. למה צריך תבריד בשביל זה? התפקיד של הברית זה לא להביא את אדם למקומות הנכונים אלא לדאוג שהוא לא יגיע למקומות שהוא לא צריך להיות בוכל >> כי אם כל אם בלי איברים היה מגיע היה מתפשט חיות היה מתפשט דם בכל הגוף וכל מקום שצריך להיות דם היה מגיע דם הבעיה הייתה שהוא גם היה מגיע למקומות שהוא לא צריך להיות בהם ואם יש חס וחלילה שטף דם פנימי אם יש בן אדם שיש לו איזשהו פגיעה פנימית אז מגיע דם למקומות שלא צריך ואדם גורם נזק זאת אומרת אדם נותן חיות למקום שהוא הוא לא אמור להגיע אליה. זאת אומרת, אז התפקיד של הגידים זה למנוע מהחיות להגיע למקום שהיא לא צריכה להגיע אליו. זה התפקיד של הגידים וזה התפקיד של שסע לא ישסה. התפקיד של שסה לא תעשה זה למנוע מהחיות להגיע למקום שהיא

לא צריכה להגיע. >> איך היא תגיע? מה יקח אותה לשעה? >> האדם היהודי. כשיהודי עושה מה אומר? התורה אומרת ליהודי אל תתעסק עם הדבר הזה. כי אם תתעסק איתו, מכיוון שאתה מוביל חיות, >> אתה זה שמעביר חיות, אז כשאתה מתעסק עם דבר, עם הדבר הזה, אתה מעביר אליו, מוסיף בו חיות ובמקום הזה לא צריכים להוסיף חיות. וזה הדמיון בנסה לא תעשה לוידים, >> כי הוא שלילי. >> כי הדבר הזה הוא שלילי. לא צריכים למנוע ממנו חיות. וכשאתה לא ופה הדגש מה שכתוב פה כשאתה מתעסק איתו אתה נותן לו חיות זאת אומרת כשיהודי מתעסק עם רע הוא נותן קיום לרע כיהודי מתעסק עם משהו הוא נותן לו קיום >> יש כוח ההשפעה של הקדוש ברוך הוא בעולם עוברת דרך עם ישראל הוא הסביר תכף למה אבל צריך זה צריך לדעת זאת אומרת וכשבן אדם מתעסק עם טוב אז הוא מוסיף חיות לטוב שבן

אדם מתעסק עם רע חס וחלילה הוא מוסיף חיות לרע וזה וזה הדמיון נגיד אז זה מה שאומר כי המשכת חיות זו היא על ידי סלבשוס תחילו בנישמוס ישראל ולמה צריך את נשמות ישראל מה הקדוש ברוך הוא לא מגיע לבד למקומות האלה אז הוא אומר לפי שכל הנברואים אין ארוך להם אלא בואיר יסבורך דכולה קמי כלא ממש משכשיו מכיוון שכל שאר הנבראים חוץ מנשמות ישראל אין להם ערך אל הבורא הם כולו לכמה כלא הכשיר הוא לא מסביר פה יותר מדי מה מה זה אומר זאת אומרת זה מובן שאין להם ערך לבורא זה מובן אבל לכן הם לא יכולים לקבל ואי אפשר לו הם לקבל חיוס מאוירוי ושיפו יסבורח הם לא יכולים לקבל חיות והוא לא מדבר פה על חיות רוחנית הוא מדבר על חיות גשמית להיות נבראים מעין ליש וחיים וקיימים לא רק שיהיה להם קשר, זאת אומרת שאנחנו מדברים על מצוות ועל, דיברנו על החיות של

רמך, איברים ושסגידים של המצוות, אז זה חיות רוחנית, זה גילוי אלוקות, זה הערה אלוקית. הוא לא מדבר פה על גילוי אלוקות ועל הערה אלוקית, הוא מדבר עליות נבראים מעין ליש, על הקיום הגשמי שלהם. >> זאת אומרת, אם כביכול חס וחלילה עם ישראל באיזשהו מקום יעלם, >> הקיום של העולם יעלם. לא כהתניה כי אין צינור אין חיות אין חיות לעולם >> השפע שהגויים מקבלים זה דרכנו כאילו >> כן לא רק הגויים בכלל כל הקיום האבן שתי ש דורך עליה הקיום של כל הנבראים חייב לעבור דרך נשמות ישראל כי מהקדוש ברוך הוא ישירות אל הנבראים האחרים אין ארוך אין ערך בין הבורא לבין הנבראים ולכן לא יכול להיות הערה של השפעה של חיות ישירה בין הקדוש ברוך הוא לבין כל הנבראים. כי אם על ידי הנשומס החיות מגיעה אל הנשמות והנשמות הם אלה שמשפיעות חיות לעולם. זאת אומרת,

ההתעסקות שלנו עם העולם היא לא רק זאת אומרת המטרה היא עבודת הבירורים שאנחנו נקבל את הניצוצות האלוקים א ונעביר להם את זה ונעלה את זה למעלה שזה בעצם האור החוזר אבל לפני האור החוזר יש גם אור ישר זאת אומרת אם אנחנו נחליט אם עם ישראל החליט שהוא לא צריך את העולם והוא לא מתעסק עם העולם אז לעולם גם לא יהיה קיום זאת אומרת נדרשת כדי שיהיה קשר בינינו לבין העולם כי אנחנו מעבירים את החיות לעולם. זאת אומרת שאנחנו מתעסקים עם הגשמיות אנחנו קודם כל מקיימים אותה ואחר כך אנחנו מחזירים ממנה אור אור ללמעלה כמו שתכף נראה כי אם על ידי הנשומס וזה מעניין מסבירים פה שלכן אנחנו אומרים ברוך אתו השם אלוהיקנו מלך העולם ל מה מה מה השמיחות של קודם אלוקינו ואחר כך מלך העולם יכול להגיד ברוך אתה השם מלך העולם אלוקינו כי הוא קודם כל הוא מלך

העולם ואחר כך אנחנו מייחדים אותו שהוא שהוא אלוקינו כאילו לכפה אנחנו בסדר יש איזשהו איזשהו חיסרון כאילו אתה קודם כל אתה הרי אתה רוצה לדבר על הקשר בינך לבין הקדוש ברוך הוא לייחד את העובדה הרי אנחנו רק אנחנו מקיימים מצוות אנחנו רוצים להיות לייחד את אז היה צריך להגיד קודם כל ברוך אתה השם מלך העולם שבתוך כל העולם אתה קודם כל אתה בח אתה אלוקינו שלנו >> אתה מתחיל להגיד קודם כל אלוקינו ואז אתה פתאום מחלק אותו לכולם מלך של כל העולם כאילו למה כאילו זה נסיגה אחורה אבל התשובה היא בגלל שזה הסדר כי קודם כל הוא צריך להיות אלוקינו שאנחנו נהיה קשורים איתו ואז הוא יכול להיות מלך העולם כי דרך זה שהוא אלוקינו הוא יכול להיות אחר כך מלך העולם כי החיות של החיות של מלך העולם עוברת דרך זה שהוא אלוקינו דרכינו אנחנו בדרך זה הסדר יש

קודם אלוקינו ומאלוקינו משתלשל זה שהוא מלך העולם שהוא מביא חיות לעולמות זאת אומרת זה זה כתוב פירוש בחסדות מלך העולם פירושו שהחיות שהוא שהמלכות של הקדוש ברוך הוא ש חיות העולמות >> זה מקור מהחציל לזה מקור החיות של העולמות מה הייחוס של הנשמות הרי הנשמות הם גם נבראים גם אנחנו בסוף נבראים אז מה ההבדל? אם אין ארוך בורא לנבראים אז מה ההבדל בין אז מה ההבדל בין הנבראים בין הנבראים של הדוממים לבין הנשמה? בסוף כולנו נבראים. אז הוא אומר כי הנשמות הם שעולו במחשובה וקדמו לבריאת העולמות שנבראו על ידי בחינת הדיבור. אז יש פה שני דברים. קודם כל כרונולוגית. אנחנו רואים שהנשמות קדמו לעולם. קודם היה הנשמות, אחר כך היה הנשמות עלו במחשבה הרי סדר כמו של באדם התחתון הסדר הוא שאנחנו מדברים חושבים לפני שאנחנו מדברים אנחנו חושבים אין אפשרות לדבר בלי

לחשוב קודם אגב הוא אומר את זה במאוד מכרץ בליקוד תאמורים באחד הפרקים הוא אומר לא יכול להיות דיבור אם לא קדמה לו קודם מחשבה והוא ממשיך והוא שואל הוא לא עושה לעצמו חיים קלים אומר הרי אנחנו רואים שבן אדם לפעמים מדבר בלי לחשוב או ניקח דוגמה לא נעימה כל כך שם אדם מתפלל והוא מתפלל כבר על על אוטומט >> הוא לא חושב הפוך המוח שלו כמו שאומרים שבן אדם גומר 18 צריכים להגיד לו שלום עליכם כי הוא במחשבות שלו הוא היה ב שוט בכל העולם כולו ובינתיים התפילה צריך גיזוקת צריך גיזוקת בהם זה נאמר לו והוא לא הוא חשב בכלל לא חשב מילה הוא לא יודע רגע, איך הגעתי לפה? בן אדם מוצא את עצמו באמצע התפילה באיזה מקום, רגע, איך הגעתי לכאן? אז אז רואים שיש דיבור בלי מחשבה. אז הוא אומר, לא, זאת אומרת, בגלל שאני כבר אמרתי את זה הרבה פעמים אז מספיק טיפה מחשבה.

הרי אנחנו עושים חלוק בסוף המחשבה שלנו ה היא יכולה לחשוב. זאת אומרת זה לא נכון שבן אדם לא יכול לחשוב רק על דבר על שתי דברים ביחד. אנחנו חושבים על הרבה דברים ביחד. אנחנו עכשיו חושבים על מה שאנחנו מדברים ובזמן הזה אנחנו שמים לב שיש אם פתאום יהיה חושך ואור אנחנו נשים לב אם הטלפון יצלצל אנחנו נשים לב אם יקרה איזה משהו בחוץ אנחנו כן יכולים זאת אומרת אנחנו לא יכולים להתרכז בשתי דברים אז מה שדורש ריכוז זה דורש דבר אחד אבל אם יש לנו דברים אבל אם בינתיים המחשבה עצמה היא חושבת ב אחוזיםעל תדר נמוך היא חושבת גם על דברים אחרים אז הוא אומר דבר שבן אדם רגיל גיל להגיד אותו אז הוא לא צריך להתרכז בו לא צריך מחשבה מרובה מספיק מעט מחשבה כזאתי שאנחנו לא שמים לב אליה אבל ודאי שיש מחשבה זאת אומרת לא יכול להיות דיבור שלא קדמה לו מחשבה זאת אומרת הסדר

הוא מחשבה ומהמחשבה זה הופך להיות דיבור אז ביחס לבריאה אנחנו רואים אז זאת אומרת המחשבה היא קודמת לדיבור זה לא מסלול מקביל אז אנחנו רואים שהנשמות עלו במחשבה והעולם נבר בדיבור ב10 מאמרות. אז רואים שהנשמות קודם כל כרונולוגית מבחינת סדר הדברים הם באמת קדמו לעולם. עכשיו שוב מה עכשיו לא רק שהם קדמו לעולם הרי המחשבה זה התוכן של מה שאמור להאמר. מהמחשבה יוצא הדיבורז זאת אומרת 100נשמות שהם עלו במחשבה מהם יצא הדיבור של הקדוש ברוך הוא. אז עוד טום זה אבל מצד הסדר של הדברים אבל מה אבל למה זה זאת אומרת למה למה זה מה מיוחד בזה אז כתוב שמה מה ההבדל בין מחשבה לדיבור מבחינת ההגדרה מעבר לזה שזה בשקט וזה בקול ההבדל הפנימי מחשבה זה צורך פנימי של האדם כשאדם חושב הוא חושב לצורך עצמו זה כלי שאדם משתמש בו לעצמו זה כלי פנימי יותר שהוא קרוב יותר אל האדם

והוא חושב את זה לעצמו. הדיבור הוא רק לצורך הזולת. זאת אומרת, מתי אני מדבר? כשיש עוד מישהו שצריך לשמוע ממני. זאת אומרת, הדיבור הוא בעצם הוא לא נוגע לי, הוא לא עניין שלי. הדיבור זה עניין שנוגע רק אל החוץ, רק אל הזול. מתו משהו חיצוני לגמרי. לראות אנשים שמדברים לעצמם. >> בסדר? אבל זה זה נושא מעניין אבל זאת אומרת זה ברור שזה לא זה לא הסדר הרגיל של דיבור זאת אומרת למה הם הגיעו רואים צורך לדבר לעצמם שאלה טובה אבל זה לא הסדר של דיבור בעיקרון הרעיון של דיבור זה מיועד לפנות למישהו אחר זה להוציא החוצה ומחשבה זה צורך פנימי של האדם עצמו וזה ההבדל בין הנשמה לכל הנבראים הנשמה היא פנימית היא פנימית והיא כביכול כל צורך של הקדוש ברוך הוא בעצמו לכן היא עליונה יותר יותר קשורה יותר קשורה עם ה עם ה עם הקדוש ברוך הוא כי היא פנימית היא

לעצמו והגוף החיות העולם כולו שזה דיבור זה עניין חיצוני זה רק אמצעי זה עניין חיצוני ולכן חייב להיות זאת אומרת לכן החיות של העולם הנשמה כן יכולה לקבל כי כביכול העניין שלה זה זה של הקדוש ברוך הוא. לכן היא יכולה לקבל חיות ממנו. העולם שהוא חיצוני ביחס לקדוש ברוך הוא לא יכול לקבל חיות ישירה. הוא חייב לקבל את החיות דרך הנשמות. וזה ועל זה הוא מביא שמך מהקמיים רז"ל רבותינו ז"ל במי נמלך הקדוש ברוך הוא? כתוב בנשמותם של צדיקים כנו במקום אחר. זאת אומרת כתוב שהקדוש ברוך הוא נמלך בבריאת העולם ושוב גם פה הוא נותן עומק חדש. שטות אנחנו מבינים מה זה במי נמלך >> עצה כדאי או לא כדאי מה זאת אומרת ליך להתייעץ אני רוצה לדעת אם כדאי לי לעשות את העסק הזה כדאי לי לעשות את הפעולה הזאת אני הולך לבן אדם למישהו שמבין ואני ואני פה לשואל אותו שוב מה השייך

בכלל היא מלכות אצל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מקבל עצות מהנשמה סתם מה מה הרעיון הקדוש ברוך הוא מבקשת כאילו הוא לא היה סגור על עצמו והוא היה צריך לקבל עצות מהנ אז בסדר אז הפירוש הפשוט בזה הוא שנמלך פה לא במובן שליצה כמו אצלנו של מישהו שלא יודע מה לעשות כי אצל הקדוש ברוך הוא אין מושג כזה שהוא לא יודע מה לעשות אלא הכוונה היא כביכול הוא שמח עליהם >> הוא כאילו כי כאילו הוא צריך הוא תלוי בהם האם אתם תעשו את מה שאתם זאת אומרת זה כמו שאני בעצם הולך אני רוצה לעצר איזה פרויקט ואני קורא לעובד שלי ואני אומר לו תקשיב אני רוצה לעשות את הדבר הזה והזה אתה הולך נלך על זה כאילו אתה תהיה מוכן לעשות את העבודה הזאתי כי יכול להיות שאני אני רוצה יגיד לי תשמע אני לא יודע לעשות את זה אני לא מסוגל לעשות את זה אני לא נמלך במובן

שאני לא יודע אם אני רוצה אני יודע שאני רוצה אבל אני לא יודע אם אני יכול ואני צריך את ההסכמה שלו שהוא יגיד לי אני מסוגל לעשות את זה ואני מוכן לעשות את זה ואז אנחנו יוצאים לדרך אז מה הכוונה נמלך בנשמותיהם של צדיקים הכוונה היא לעם ישראל הוא מביא באת המקום צדיקים הכוונה היא ועם איך כולם צדיקים זה לא הצדיקים של התניה לפחות לפי הפירוש פה אז נמלך בנשמותיהם של צדיקים הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא כביכול עם שאל את הנשמות האם הם מוכנות לעשות את השליחות הזאתי הם הם יכולות מוכנות לעשות את השליחות הזאתי והם הסכימו זה הפירוש הפשוט פה הוא מביא דבר יותר מזה אומר מה הכוונה לפי מה שהוא אומר מה הכוונה במי נמלך זאת אומרת כביכול שהוא צריך אותם בשביל עצם ה הבריאה לא כדי לעשות את התוכנית בפשטות נמלך בנשמותיהם של ישראל

אומר אני רוצה להרוויח מהעולם את הדיר בתחתינים האם אתם תעשו דירה בתחתונים והתשובה הייתה כן זאת אומרת זה הוא לא היה צחתה בשביל עצם הבריאה עצם הבריאה הקדוש ברוך הוא ברא בעצמו >> הוא רק רצה אם אני ארוויח את הרווח שאני עושה ואז הנשמות אמרו לו כן פה לפי מה שהוא אומר כאן הכוונה היא על עצם לגבי היכולת לברוא בכלל שוב יכולת צריך להיזהר כשאנחנו אומרים לגבי הקדוש ברוך הוא יכולת ברור שהוא יכל לברוא את זה גם ככה אבל לפחות לפי הסדר שבא מה הוא רצה? זאת אומרת, ההמלכות היא לא רק לגבי התועלת שיהיה בבריאה, אלא ההימלכות בנשמותיהם של צדיקים היא גם לגבי עצם הבריאה עצמה. זאת אומרת שהצדיקים כביכול נשמותיהם של צדיקים הם היה להם שותפות בבריאה עצמה כי החיות עוברת דרכם. כן לא יודע במקח. שמ >> אז עד עכשיו הבנו אז בסדר אז הוא הסביר

לנו את המשל היה לנו משל מלב דיברנו על לב ואיברים אז הבנו שהלב זה השכינה זה השכינה זה האור האלוקי שמתלבש ומחייה את העולמות והאיברים זה עם ישראל עכשיו אנחנו הרי צריכים להסביר מה זה מה את עניין המחלה שיש תלות בין האיברים לבין הלב כדי שהג כדי שהמערכת תהיה בריאה כולל שהלב עצמו יהיה בריא כי כשאדם חולה גם הלב חולה וזה עם זה התחלנו שכביכול שהשכינה חולה אז הוא מתחיל להסביר ונוידה בשאורים שוב אותו משתמש באותו ביטוי שערים כי כל המשוחס החיות וההשפעה מעליונים לתחתונים >> הם כמו הרי אז אז שוב בוא נזכור דיברנו על הסיבוב של אדם שהסיבוב של אדם הולך מהלב אדם מקבל חיות והולך אל האיברים עכשיו אם יהיה בעיה במעבר של אדם מהלב אל האיברים מי יהיה חולה >> האיברים אם חזל יש הפרעה בין אדם לבין היד אז היד לא יהיה לדם אז היד תהיה חולה

>> זאת אומרת זה לגבי בריאות האיברים מה עם הבריאות של הלבם אמרנו צריך אדם לחזור אל הלב ואז כשהלב מקבל דם זה הבריאות של הלב כי אם הלב לא יקבל דם הלב יתחמם והוא עצמו >> יכלהשמ >> אז עד עכשיו דיברנו על זה שהקדוש ברוך הוא צריך את הנשמות של הצדיקים זה בינתיים רק כיוון אחד זה הכיוון של החיות שמגיעה מלמעלה למטה זאת אומרת החיות לא יכולה להגיע אל האיברים אל העולמות רק דרך האיברים רק דרך עם ישראל זאת אומרת כדי שנשמות ישראל צריכים העולם כולם צריך את נשמות ישראל כדי להוריד חיות. אם נשמות ישראל יש בהם בעיה שתכף נראה מה היא אז מי יכלה? העולם יכלה. אבל אנחנו מחפשים אבל דיברנו על הקדוש ברוך הוא אז זה מה שהוא מתחיל להסביר נודע בהשם כי כל המשוך הסכחה שש פועס מעליונים לתחתונים באיזה אופן זה הם כמו שכוסו בספר יצירה נועוץ תחילוסם בסויפון

וסויפון בתחילוס זאת אומרת זה לא רק נעוץ תחילתם לא רק הסוף נעוץ בהתחלה אלא זה מעגל נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתם חייב להיות מעגל או כמו שזה כתוב בכיס האריזל המכונה בשם אור יושו ואור חויזר יש אור ישר האור שיורד מלמעלה למטה החיות שיורדת מהעולם מהקדוש ברוך הוא אל העולם ויש את החיות שהיא עולה מהעולם אל הקדוש ברוך הוא בחזרה זאת אומרת יש כאן סיבוב שלם חייב להיות חזרה אז אז הסיבוב הוא לא רק צד אחד זה מעגל זה מעגל צריך לרדת אל העולם ולחזור אל העולם ואם חס וחלילה זה לא חוזר אז גם הלב נהיה חולה אז גם השכינה כביכול כדי שהתהליך ימשיך חייב להיות את הסיבוב השלם הוא כמו שכוסוב והחיות רצו ושוב ובחסידות גורסים עושים פה אל ת אל תקריב אחיות אלא והחיות זאת אומרת שזה שני המשמעות אחיות רצו ושוב זה הולך פשטות הפסוק על המלאכים עכשיו מלאכים הם ברצו

ושוב רצו ושוב זה בעצם הם רוצים לצאת לצאת להדבק בקדוש ברוך הוא אבל הם חוזרים לח גופם כי הם חייבים יש להם שליחות יש להם תפקיד כתוב בחסידות זה ביחס גם לחיות של העולם שהחיות של העולם היא באופן של רצו ושוב יש לזה כל מיני כל מיני פירושים מה המשמעות של רצו ושוב אבל אבל למה שקשור לענינו שזה בעצם החיות יורדת ועולה בחזרה ואז עוד פעם יורדת ואז עוד פעם עולה בחזרה מתיש את האור הישר והאור החוזר >> כמו זאת אומרת הסיבה שבגוף האדם זה בנוי ככה זה כי החיות האלוקית של העולם בנויה ככה זאת אומרת זה כתוב שהמבשרי איך זה אלוקה הרי יש לנו אנחנו אומרים בפסוק אנחנו למדנו את זה בחדר אז אנחנו התרגלנו להגיד את זה בלי שאנחנו מבינים את זה כתוב נעשה אדם כצלמינו וכדמותינו >> מה זאת אומרת כצלמינו כדמותנו הרי הקדוש ברוך הוא אין צלם ואין לו דמות

אין לו לא דמות ולא דמות הגוף לא גוף ולא דמות הגוף אז זה כתוב זה שכ אנחנו אומרים יד השם וחרע אף השם זה שאנחנו מייחסים אל איברים לקדוש ברוך אז חז"ל שואלים ומסבירים ש שזה בדומה לאיברים. זאת אומרת, כיוון איך יגידו לנו על הפעולות של הקדוש ברוך הוא? איך נבין? הרי אנחנו מכירים שיד היא זאתי שעושה פעולות. אז כשרוצים להגיד שהקדוש ברוך הוא עשה פעולה, מה יגידו לנו? אז חיפשו, אמרו, "אתה מכיר את המושג יד? מה שאצלך היד? יש כזה דבר שהקדוש ברוך הוא עושה. זה זאת אומרת אז אז כביכול היד של הקדוש ברוך הוא היא לא באמת יד. רק בגלל שאני לא מכיר מושג אחר לכן אומרים לי יד זה הגיוני זה מובן אבל ברשס לא כתוב ככה כתוב כצלמינו כדמותינו שזה מתחיל הפוך זה לא שלקדוש ברוך הוא באמת אין יד רק אני אומר יד כי זה הדבר היחיד שאני מכיר שמה כתוב למה לבן

אדם יש יד >> כי לקדוש ברוך הוא יש יד >> אבל לקדוש ברוך הוא אין יד הפוך כל מה שאני אומר שיש לקדוש ברוך הוא יד זה כי לי יש יד אבל היד שלי אלא הפשט הוא כן. זאת אומרת זה לא סתם משל, זה לא סתם כי אין לנו מילה אחרת, אלא כי יש אצל הקדוש ברוך הוא עניין שנקרא יד. יד זה כוח שפועל גם לקדוש ברוך הוא. יש מושג שנקרא יד. זאת אומרת, בבסורי איך זה אלוקה? עכשיו, ולמה הקדוש ברוך הוא עשה את זה? למה הקדוש ברוך הוא טרח ויגע לברוא את האדם באופן כזה שהוא יהיה כצלמו וכדמותו? מה מה העניין? אז על זה אנחנו אומרים עם בסורי איך זה אלוקי הקדוש ברוך הוא רצה שאנחנו נבין אותו >> וכדי שאנחנו נבין אותו אנחנו הוא בנה הוא יצר אותנו כצלמו וכדמותו זאת אומרת זה שיש 10 כוחות הנפש זה כי יש 10 ספירות וכדי שאנחנו נוכל להבין מה זה 10 ספירות ולדעת שיש מוחין ומידות

אם לא היה לנו מוחין ומידות לך היינו מבינים מה זה כדי שאנחנו נוכל לאהוב את הקדוש ברוך איך הקדוש ברוך הוא יצר אהבה בעולם שלנו. עכשיו אהבה שבאה בעולם זה פסולת של אהבה של האהבה האלוקית. ולכן זאת אומרת וזה העניין לכן זה מה שהוא אומר פה זה שהחיות של האדם היא רצו הש כי החיות של העולם היא רצו הש כי כך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואשר על כן על פי הדבורים והאמס האלה אשר אי אפשר לבהרה מטב במכתב זאת אומרת הוא לא מסביר פה מה בדיוק הרצוב השוב ולא מסביר בדיוק את כל העניין הזה אמרנו את זה במילים לא באמת יש לנו פה ביאור למה זה איך איך זה איך זה ומה זה הוא אומר אי אפשר לבאר היטב במכתב. לכן נקראת השכינה בשם לב והנשמות בשם איברים. והעיקר הוא להורות לנו. מה אנחנו צריכים ללמוד מזה? מה העופטו של זה? מה המשמעות של זה?

כי כאשר כל הנשומוס דבוקוס ומקושורו יחד כשיש חיות יש קשר בין הנשמות והחיות עוברת בין הנשמות בין עבר לעבר יש זרימה תקינה של אדם הזי סיבוב והילוך החיות וההשפעה סובב סובב אז החיות האלוקית זורמת עוברת מיהודי אחד ליהודי אחר מיהודי אחד ליהודי אחר חיות זורמת עוברת לכל העולם וסיפון בתחילוסון כשר ולחבר כולם לאהבה יאכדוב קובסבור ואז החיות הזאת היא גם חוזרת אמרנו היא עוברת את כל האיברים ומהאיברים היא חוזרת בחזרה אל הלב >> ואז יש את החיבור של הכל עם הקדוש ברוך הוא לדוב כבוזבורה וכמו יש שכוסוב אתם ניצוב עם היום עם כולכם לפני הווי אלוקיכם. כדי שזה יהיה לפני הווי אלוקיכם כדי שתהיו ניצבים לפני הו אלוקיכם חייב להיות כולכם דייקה. ואם כולכם דייקה אז יש את הלפני דייקה. כשיש מתי אתם ניצבים לפני השם אלוקיכם ואתם מקושרים אליו אתם מקבלים חיות ממנו

שאתם כולכם. או כמו שאנחנו אומרים בורכנו אבינו כולנו כאוד >> אז מעבר לכל הפירושים היופים והטובים על פי פשט פשט הוא שכדי שתהיה ברכה כדי שהילוך הדם יזרום חייב להיות כל הצינורות פתוחים אם יש איזשהיא בעיה באחד הצינורות בין האיברים לא רק בין האבר ללב אלא גם בין עבר לעבר כל הסיבוב נתקע ויש בעיות אם הוא ביקש זה כמו שכסף אתם ניצובים היו עם כולכם לפני הבי אלוקיכם כולכם דייקה לפני דייקה >> ולא רק זה אלא צריך להיות גם ראשיכם >> וגם מחוטבצך עד שואב מימך זאת אומרת לא זה לא תגיד אוקיי אלה צריכים והראש לא צריך אין הבדל א זה הכל מעגל אחד כל עם ישראל הוא מעגל זה זה בעצם הרי הרעיון הרעיון הזה ב יש את המקום המפורסם שהוא מדבר על ה על א על אהבת ישראל זה בפרק לב פרק לב בליקו תאמורים הוא מדבר על הנושא של אהבת ישראל

גם שמה הוא משתמש ב ברעיון הזה שעם ישראל זה כמו גוף אחד גדול שכולם שם כולם כולם גוף אחד שם הוא אומר שמה הכיוון הוא יותר מכיוון שת אומר מצד הגופים שמה הנושא בפרק לב זה מופיע בהמשך לפרק לא זה מתחיל כאילו ואחר כל כל הנלי בפרק לא הוא מדבר על על זה שבן אדם צריך לעשות את הגוף תפל ואת הנשמה עיקר זאת אומרת האם הגוף הוא עיקר בתפיסה הבסיסית שלנו שאנחנו נולדנו איתה שהקדוש ברוך הוא טבע בנו שהגוף הוא העיקר ואנחנו מתייחסים לנשמה ככלי שרט לגוף כדי שזה כדי שהגוף יעבוד צריכים נשמה אבל מה העיקר הגוף בתחושה הטבעית שלנו ואז בפרק לא הוא אומר לא משנה כל מה שקודם לזה לא נלך כל כך אחורה אבל הוא מדבר שם על זה שבן אדם צריך לעשות לשנות את התפיסה שלו ולדעת שהנשמה היא העיקר והגוף הוא התפל. זה לא שהנשמה, הגוף הוא העיקר והנשמה משרטת את הגוף, אלא

העיקר אצל יהודי זאת הנשמה. אבל הנשמה הרי לא יכולה לתת צדקה, היא לא יכולה להחזיק לולב, אז היא חייבת את הגוף כדי להשתמש, כדי לפעול בתוכו. אבל העיקר זאת הנשמה היא זאתי שהיא היא בעצם הדבר העיקרי אצל היהודים ושם הוא משתמש בזה כדיל זאת אומרת ה הוא מדבר לפני כן על זה שבן אדם צריך להרגיש שפל מצד הגוף כמה הגוף פחות וכמה הגוף נמוך וכמה הגוף גרוע ואז הוא יגיע לידי עצבות כאילו אז מה אני כזה אני כזה זיפט אני כל כך גרוע אני במצב של דיכאון ואז הוא אומר לא זאת ישים מלייבו שהגוף הוא התפל והעיקר זה הנשמה והנשמה הפוך הנשמה נמצאת במצב של עלייה כל הזמן היא נולדה במקום הכי נמוך כשבן אדם נולד הנשמה נמצאת במקום הכי הכי נמוך וכל הזמן היא עולה זאת אומרת אז אנחנו לא בתנועה של ירידה מצד הגוף אנחנו בתנועה של ירידה מצד הנשמה אנחנו בתנועה של עלייה אז אם הנשמה

היא זאתי שחשובה לי אז אני כל הזמן נמצא בתנועה של עלייה זה שמחה שיכולה לשמוע >> ואז הוא אומר אם כבר הגעת לנקודה הזאתי שהנשמה היא זאתי שחשובה לך זה היסוד לאבסרון למה כי הרי כל החילוק ביני לבין יהודי אחר זה רק מצד הגוף כי הגופים מחולקים אבל הנשמות זה כל הנשמות הם בעצם כמו גוף אחד זה כמו גוף אחד קומה אחת שמחולקת לאיברים הוא לא מזכיר את זה שם אבל יש ירוש יש משל בירושלמי שירושלמי אומר שכמו שיד ימין לא כועז לא רבה עם יד שמאל גם אם אני אדפוק מסמר ואני אקח פטיש ביד ימין ואני בטעות אתן מכה ליד שמאל הידיים לא יריבו אחת עם השנייה הידיים לא עושות חשבון רגע עכשיו אני עכשיו את עכשיו >> זה גוף אחד זה הכל עניין אחד אין אין זה חיבור אחד אין אין התחשבנויות ביניהם אין סכסוך ביניהם שיש סכסוך בן בן עברי הגוף זה זה מחלה שזה בעצם מה שאנחנו רואים פה

אז לכן צריך יהודי לאהוב יהודי אחר כי בעצם אין פירוד בינינו אנחנו לא שני צדדים אנחנו שנינו שני איברים של אותו גוג מצד הנשמה >> אז אז שמה זה קודם כל סתם טכנית מבחינת ההסתכלות כאילו אני לא הוא לא אדם זר אני והוא אותו בן אדם פה הוא מוסיף שני חידושים קודם כל פה הוא מוסיף חידוש חידוש את העניין הזה של החולי זאת אומרת שזה לא סתם שאין לך סיבה להסתכל עליו כמישהו זר, אלא אם אתה מסתכל עליו כמישהו זר, אתה גורם לעצמך למחלה. אתה פוגע בעצמך. זה לא רק שאתה אין לך סיבה לפגוע בו כי אתה גוף אחד איתו, אלא כי בסוף גם בעצמך אתה פוגע. אבל עוד יותר מזה, כי אתה בעצם גם פוגע בלב, גם בקדוש ברוך הוא. שמה זה אינטרס שלנו בפרק לב. פה זה הופך להיות גם עניין של הקדוש ברוך הוא. הוא אומר זה מה שהוא בזה יובן ממ רבותינו ז"ל כיחורבן בית שני

ונפילת ישראל בגות לא שנייה לפני כן לפני כן ולמה וזה שזה מה שכתוב שזה בעצם מה שאמרנו שה התיקונים דשכינתי מר בגללוסה שהשכינה היא זאתי שנהית חולה זאת אומרת שכשיש פירוד בין יהודים אז השכינה היא נהית חולה. עכשיו למה זה קשור לפירוד בין יהודים? אומר כי גלות. מתי השכינה חולה בגלות? מה זה שגרם? מה זה הגלות? זה הרי נגרם בעקבות שנאת חינה. זאת אומרת שהשנאת חי זה מה שאומר ובזה יובן ממרז"ל כי חורבן בית שני ונפילת ישראל בגלות והסתלקוס השכינה וירידתו לאדום בגלות כביכול. הכל היה בעוון שנאת חינם הוא פירוד לבבות רחמון ליצלן זאת אומרת למה פירוד לבבות זה כל כך גרוע נכון שזה לא יפה וזה לא בסדר וזה לא נחמד אבל בסדר גם לחלל שבת זה גם לא יפה יש אגב הרבה זאת אומרת בתפיסה הפשוטה של יהודים הרבה יהודים יראה שמיים שאומרים

כאילו אהבת חינם זה זה אומניות זה נחמדות א >> שמירת שבת לימוד תורה כשרות זה ביסיק זה הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הואזה כאילו זה נראה משהו הרבה יותר עקרוני בקשר אינו מדברים על סילוק השכינה מעם ישראל סילוק השכינה מעם ישראל הרבה יותר מתאים שזה יהיה קשור למערכת היחסים בינינו לבין לבינינו לבין הקדוש ברוך הוא למה דווקא בת ישראל היא זאתי שגרמה לזה מצווה וזה חשוב וזה זה נוח לדאוג ליהודי אחר זה נחמד מאוד אבל אם אנחנו אנחנו מנסים רגע להוריד את הרגש שיש לנו מהעניין והנוחות שזה נוח לנו. מסתכלים אובייקטיבית על הדבר הזה. לכאורה הקשר בין יהודי ליהודי הוא אמור להיות משני ביחס לקדוש ברוך הוא. הקשר שלנו איתו והמחויבות שלנו אליו זה הרבה יותר קריטי, הרבה יותר מהותי. יש כדי שיהיה אקלים נוח, כדי שיהיה נעים, שהעולם יהיה מתוקן, כדי שהסביבה

תהיה סביבה נוחה. >> אז צריך שגם יהיה אהבה בין יהודי ליהודי. אבל בבסיס של ההריון של הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא לכורה המצוות שבין דם למוק הם הרבה יותר משמעותיות ואנחנו רואים שסיבת הגלות היא דווקא דווקא שינאת חינם ופירוד לבבות למה אז הוא אומר לא אז עכשיו אנחנו יכולים להבין כי כשיש פירוד לבבות אז הלב נהיה חולה אז אין זרימי אדם אין חיות והלב נהיה חולה כל העבירות זה חשבונות התחשבנות בין הקדוש ברוך יכול להיות זה לא קשור לעצם החיות של העולם. זה פרט בקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. זה חמור מאוד וזה גרוע מאוד ואסור לעשות את זה והכל. אבל זה פרט. זה פרט בתוך המערכת. הקשר בין יהודי ליהודי, החיבור בין הכל כולכם, זה תנאי בחיות. זה הזרימה של החיות של העולם. ואם שמה יש קצר, אז העולם חולה. העולם חולה, אז העולם חולה והלב חולה.

הוא אומר ולכן השכינה ולכן נקראת חולה על דרך משה >> וזה הביטוי ולכן נקרא חולה שכינה חולה כי בעצם אין חיות אלוקית שמגיעה לעולם אז גם השכינה אז כל המושג של שכינה הרי כל הסיבה של השכינה מה זה השכינה זה לתת חיות לעולם אם היא לא יכולה לתת חיות לעולם כי העולם מתקלקל אז השכינה חולה זאת אומרת הדבר הזה שנקרא שכינה הרצון הזה של הקדוש ברוך להשפיע חיות לעולם חולה הוא לא עובד לא מתפקד כי יש בעיה בזרימה של החיות עכשיו פה פה יש איזשהו תיקון פה כתוב בכל הספרים כתוב כמו שכתוב כמ ש נכון א אז הרבי כותב בלוח התיקון שהיה צריך להיות כתוב פה ו מ ש זה לא כמו שכתוב אלא אומה שכוסוב זה קושיה זאת אומרת אנחנו אומרים שמי חולה הקדוש ברוך הוא חולה ומה שכוסוב מה שאנחנו אומרים סומך נופלים ורופא חולים לשון רבים אנחנו בעצם אומרים לשון רבים יש הרבה

חולים >> אז הוא אומר מה הכוונה מי זה החולים הם כל האיבורים כביכול זאת אומרת הוא מוסיף פה עוד פרט שכשהקדוש ברוך הוא חולה אז גם אנחנו חולים זה לא רק בעיה שלו אוקיי אנחנו נרים אחד עם השני ואם השכינה חולה שהשכינה תדאג לזה הוא אומר לו זאת אומרת גם אנחנו נהיים חולים החולי הזה החולי של השכינה הוא גם יוצר חולי אצלנו ולכן זה נהיה א רוף חולילים וזה ה העניין הזה של המסיס