לקוטי תורה פ׳ בהר - הרב יוסף יצחק אופן (אודיו)

תאריך: יום שישי כ״א אייר תשפ״ו משך: 56:46 צפיות: 35 הרב יוסף יצחק אופן נושא: תורה אור - לקוטי תורה פרשה: בהר

תיאור

הרב יוסף יצחק אופן מבאר את מאמר "לקוטי תורה" לפרשת בהר, המתמקד בפסוקים העוסקים במצוות השמיטה ובמושגים החסידיים של "אחותי" ו"רעייתי" בקשר שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. להלן סיכום הנקודות המרכזיות בשיעור: 1. "ישראל מפרנסים לאביהם שבשמיים": המושג "רעייתי" (מלשון רעיה ומזון) מבטא את היכולת של עם ישראל כביכול "לפרנס" את הבורא. הפרנסה פירושה התאחדות מוחלטת ("להשתאב בגוף המלך"), בדומה למזון הנבלע בגוף והופך לחלק ממנו [01:21]. ההתאחדות הזו מתאפשרת רק דרך התורה, שהיא נעלית משורש הנשמות ומחוברת ישירות לחוכמה העליונה [03:12]. 2. משל הזריעה והצמיחה בעבודת השם: התורה בעולם הזה מלובשת בדברים גשמיים, בדומה לגרעין שאין בו טעם או ריח גלויים. כדי שיצמח ממנו פרי (גילוי אלוקי בגן עדן), הגרעין חייב "להירקב" באדמה [09:09]. ה"ריקבון" הרוחני הוא ביטול הנפש במסירות נפש בתפילה. כשהנפש מבטלת את מציאותה העצמית ומתאחדת עם ה"ארץ העליונה" (מלכות), התורה שהיא לומדת נזרעת כראוי ויכולה להצמיח גילויים אלוהיים אינסופיים [14:54]. 3. ארבע העבודות להכנת "לחם" (תורה): זריעה: מסירות נפש בתפילה המעוררת את "כוח הצומח" העליון [08:09]. טחינה (תחינה): עבודה של "לב נשבר ונדכה" ופירוק הגאווה ("גרוסו נפשי") [33:13]. לישה: חיבור התורה לנפש על ידי "מים" – אהבת ה' המאחדת [34:39]. אפייה: שתי דרגות – א. אהבת ה' כ"רשפי אש" שבה הנפש נשפכת אל הבורא [35:18]. ב. עוררות רחמים על ניצוץ האלוקות שירד לעולם הזה, המביאה לשמחה גדולה בלימוד התורה [39:50]. 4. "שש שנים תזרע... ושבתה הארץ": שש שנות העבודה מייצגות את לימוד התורה ("תזרע") ובירור הקושיות ("תזמור" – קציצת הקוצים המפריעים לצמיחה) [51:22]. השמיטה ("ושבתה הארץ") היא הביטול המוחלט של כוחות הנפש לה' (בחינת "אחותי"), המתרחש בעיקר בתפילה, וזהו הבסיס שמאפשר ללימוד התורה שאחריה להיות "תלמודו בידו" – מאוחד עם לומדו ועם הבורא [47:56]. 5. השמחה בלימוד: הלימוד נמשל ליין המשמח. ישנו "יין" שמשמח את האדם (הבנה שכלית) ו"יין" המשמח אלוהים (התענגות על האלוקות שבתורה) [53:24]. לסיכום: השיעור מדגיש שהקדמת הביטול והתפילה ללימוד התורה היא קריטית כדי שהתורה לא תישאר כ"חוכמה חיצונית" אלא תהפוך למזון רוחני המאחד את היהודי עם הקדוש ברוך הוא באופן של "תלמודו בידו".