לקוטי תורה פ׳ בהר - הרב יוסף יצחק אופן (אודיו)

להשתאב בגוף המלך לאבין זה צריכים להבין איך הנשום שהיא בכינסניבו יש דו בפני עצמי תוכלשתו טוב, הנשמה היא מציאות יש ואיך היא משתאבת בגוף המלך הכי בזה הקלאס כי מסכשרים ככה דו בקדושבריך הוא סוד בריסה אז על ידי התורה אז אפשר אפשר להתאחד עם הבורא. ישראל התורה ה מתקשרת בבורא וישראל בתורה אז באמת לישראל מתקשרים עם א לבורא כי מפני שבחינסמ שבחינסלסתרו מבחינס מלסמדרגסרוד מכיר חוצה ריסה בחוכנפוס התורה יותר גבוהה משורש נשמות ישראל שורש נשמות ישראל זה מלכות שורש התורה זה חוכמה זה יותר גבוה ולכן על ידי התורה הנפש תוכל להתאחד עם הבור זהו מה שאומרז אשר מי שבכאן יקלו ביד תלמודו בידו אז אז הוא בא לכאן הוא מגיע להתאחד עם הבא אך להובין זה שהרי יותר היא גם כן מלובשת בעני גשמעניון ציצוכסוק כך כך עני בגן עדן תחת מה זה אומרים מי שבא לכאן ותלמדו בידו בגן

עדן הרי זה לא אין שם דברים גשמיים ומה ש מה זה תלמודו בידו מה שאנחנו לומדים פה אז אנחנו לומדים על דברים גשמים גם מצוות עשיתי תפולין סוכה זה גשמיות ודיני ממונות זה ודאי גשמיות אז מה שגר בגן עדן התחתון והעליון דברים גשוים שמישהו בא לכאן מתלמודו בידו אשרי חיניקסי הולכו לחמו בלחמי לחמו זה הלחם שלכם לחמי בלחם שלי כי כמי הלחם מזגס שובדומי גופ שלא דו איך האדם יחיה מהלחם אז הלחם צריך להיבל בעולם באיברים של האדם אם הלחם יעמוד על השולחן והאדם מסתכל עליו זה לא יהיה לו מזון זה חייב להיבלה ביבריו ואז הוא יכול לחיות ממנו כי זה מתאחד איתו כך אותו דבר התירו שניקרסמוז וחיל נפש וכני סכו שתיבה בעבר נפש כבסור ממש ועל ידי זהנפשות אלוהי לאשתו בגופו דמלקו להסניב לו בגופו ממש בגוף דמלקו ממש זאת אומרת קודם הוא בולע את התורה והתורה נעשת לחם של הבן אדם ואז

האדם נעשה הלחם של הבורא אז הוא משתאהב בגוף המלך שהוא נבלע בגוף המלך אז על ידי התורה הוא מתאחד עם הבורא וכמשיכו שובכלתי יעריים דיבשי אז ידוע שיערי זה המלאכים ודבשי זה הנשמות תענוג הנשמות והקדוש ברוך הוא אומר אכלתי מה זה אכלתי שזה זה התאחדות של הנשמות עם הבורא וזהו לחמו ולחמים התחילו לחמו שיה לוכם לחם ומוזין ליבול בעברי נפשכם הלחם שלכם התורה חר כך בלחמי שהאדם נבל ומשתאב בגוף המל והנה שלב תנו סידור דפסנוזר וכול איך נעשה לחם יש סדר אז דבר ראשון הזורע צריכים לזרוע כי כדי להסיס לחם שו למכול שניבלו ושוב כבסורי צורך מתחילו סזריו והתחינו ולישו ואפיו בסדר וארבע עבודות האלה צריכות להיות כדי שיהיה לחם זאת אומרת פחיטים זה לא מספיק צריכים לזרוע אחרי זה לטחון וללוש ולאפות לאבדסלולו בבדס מה זה בעבודת השם בפרטוס

בגש על דרך משל שזה גרן חיטונית גרן פרי באורץ מכסן באופ גר נרקב וניפס כח צמח אשר באורץ מצמיח חיטופרי כן גרן הניזרה אנוטוע באורץ אז זורעים גרעין והגרעין נפסד ואז כוח הצומח מצמיח למה צריכים אם בין כך כל אחד צומח מצמיח אז למה צריך לזרוע דרים מסביר כי לפי שקח הצמח שובות לוקח כל אז הצמיכה זה כוח זה משהו פרטי אז מהכוח הכללי צריכים לעורר שמיכה פרטית לכן צריכים לזרוע זרן הגרן ההוא ליס כאנ לא הסמן התעוררות מלמטה אל כוח הצמח מעוררים את הכוח הצומח להצמיח כך פרוטי כאין הגרעין ההוא איך באמת הגרעין מעורר את כוח הצומח והינו לפי שהגר ן ההוא גם כן נשחה במקחת צמך ויש ב בחינסק צמך בהלם בגרעין יש גם כן כוח הצומק >> כי הוא בא משם >> כן כי הוא בא משם אלו שנסגשים וניגרם ממהסה עד שנסג הוא נתקשר הכוח הצומח הוא רוחני

הגרעין כבר התגשה כבר לא כוח הצומח הוא נעשה גרעין הוא בא מכוח הצומח אבל איך שהוא היה כוח הצומח לא היה גשו >> עכשיו הוא באסתר בפנים מגרש >> עכשיו נתגי הכוח הצומח הוא ננסה גרעים אבל בכל מק שייכוס בצד על כך הצמח כי הוא בא משנה לפי חוק בגלל זה כשקב ונפסד גוף הגעין הניקח הצמך המלובש בבוטל גבי כך הצמך הקלולי אשר באורץ אם נעשה מן אלו ומצמיח כי הגן אתסף מרו אלוהי זאת אומרת כיוון שיש לו שייכות לכוח הצומח כי הוא בא מש כאשר הוא נפסד אז הכוח כוח הצומח שמלובש בגרדין מתבטל לכוח הצומח הכללי ואז הוא מעורר אותו ומצמיח כמו הגרעים אבל עם הרבה תוספת וכן לא רק תוספת מצמיח כל מיני פרס במיין מתמ וגבון וריח כן הגרן ההוא מצמר פירות ולפירות יש טעם יש לו גוון ויש לו ריח לגרעין אין את זה אין לו טעם לגרין אין לו טעם אין לו ריח

אבל הדרין מצמיח פירות עם טעם טם וריח כי כן לדוגמה אם היו הגרים של תפוחים מצמיח תפוחים ואם הויו של הנובים מצמיח הנובים וכי אצב הגם שבגרנו אין נר ונרג שום טעם וריח כלל רק כמי עץ בעלמו מכל מוקים הרי היו על כלפונים ממהספר הוא ויש בי בקי חי מלובוש ומסתר כל ככי סטמים והגבונים ואורח שבפרי ההוא אלו שהוא מצומצומי עד שהני נרגש ונראה שום טעם וריח אבל יש שמה בכוח יש כל הכוחות והטעמים והריח והגוון רק מה זה מאוד מצומצם וזה לא נרג ג אבל כיוון שיש בו >> ולזיס בגלל זה יוכלו להם שכח הצמח הוא מושך את כוח הצומח שיצמיח הפרס של הגרן ההוא בכל ענייהם וברכום ומר שלו בלי שום אסתר וצמצום כלל אז הוא אומר שכמו בגרין הגרעין צריך להתרכב להתארחד עם הכוח הצומח למה הנפש צריך להתבט טל על ידי מסירות נפש שתתאחד בארץ העליונה במלכות שורש הנשמה שו מסירות

נפש וידך הפקידוכי אז אז התורה תקלט מה שהוא למד בעולם הזה כמו הכוח הצומח שמתאחד עם הגרע ואז מה יצמיח? יצמיח הגילוי לוקות זה הפירות. הגילוי לוק שהוא בגן עדן התחתון והעליון. הרי שאלנו מה זה בא לכאן לתלמודו בידו? ה התורה שהוא לומד זה גשניות וגן עדן זה אלוקות. התשובה היא כמו הדראי. שמצמיח מכל הצומח אותו דבר התורה והמצות שאנחנו מקיימים פה זה כמו כח זה כמו דרידין וכוח תומח זה הארץ העליונה אבל האדם צריך להתבטל לארץ העליונה כמו הגריד שנרקר זה מה שהוא יסביר עכשיו והנה ככל המושזה בפרוטיוס בינמס כלב בביתו ותראה כי הנהרו היא חוכמו שרוצה לצבורך והוא וחוכמו התורה זה דבר אחד עם הבורא חקים ולא בחכו מפגיע זה אומרים על הקדוש ברוך הוא שהבורא הוא חכם ולא בחוכמה ידועה הוא זו חוכמתו אחד זה לא ידוע לנו דבר הזה אין לנו דוגמה כזו

אז זה התורה איך שהיא למעלה אבל ורבו הצמצומים וישטר שלו מדרג מדרג ולדו מתו מטו עד שנסלבשו ונגש בעני גש תורה ירדה עד שנתלבשה בדברים גשם הוא כמה של גרי הזרע הוא יפריק שנלקח מקח הצמך שהכך ההוא הוא ובכנס עין ממש כן הכוח הצומר זה עין ממר תעדשי דין דוס המילה תדשי זה אותם >> אותיות >> אותיות דת >> עין זה אלוקות זה לא זה לא מציאות גשמית הכוח הצומח וזה בגלל המאמר האלוקי שזה תדש אש דעת זה הולך על התורה להורות שהתורה גם כן זה יש כוח הצומח והפרי הנצמח ממנו על דיסלפשוסי באורץ ובחינס יש מיי זאת אומרת שהכוח הצומח הוא עין והפרי הוא יש מיין אבל מקום כי יש בריחס רוכני לפרי יש חיות רוחני כטיב למהכל ונחמוד למה שיש בריח מה שאין כן גרן הניזרה החיס שבמצומצם כל כך עד שאין נרגיש נרגיש יש אפילו שום טעם וריח >> מה הוא מדבר עכשיו על פרי גשמי

וההבדל בין הדרים והפרי עוד מעט נראה איך זה ברוחניות אז לפרי אז הוא בא מכור הצומח יש מיין אבל הפרי הזה יש לו טעם וריח ל הגעים אין שום טעם שום רי למה כי שם החיות מאוד מצומצמת כך אותו דבר על דרך מוסל הטרס נסלבשו ונזגש ודבום גשמ החיס שבו מצומצומת זאת אומרת התורה איך שהיא מלובשת בדברים גשמיים שכמו גרעים לא מרגישים שום שום טעם אלוקי כי בגני דנו שואל משום חבד סוף ברוך הוא אומר ארתרו מכנסתנו סוגסכל לקוסמ אז בגלגים אלוקות אז זה נמשל כמו פרי שלפרי יש כן טעם וריח אותו דבר בגן עדן יש טעם אלוקי השגה אלוקית אבל ומכל מקום למרות שבגן עדן יש תענוג אלוקי שמשיגים אלוקות מתוך תענוג אבל מכל מקינס הסוגו ההי היא בחינס יש מיין לגב במקר דיקול חוכמי לא חקים ולא בחוכמי די אז החוכמה זה השורש אז כמו כורח הצומח זה אוחני

והפרי הוא אז הכוח הצומח הוא עין והפרי הוא יש מג אותו דבר החוכמה של הבורא זה עין והפרי זה ההשגה בגן עדן זה יש מי אז הפרי יש לו טעם וריח אותו דבר בגן עדן יש תענוג אלוקי שמשיגים אבל התורה שהיא פה לא מרגישים אלוקות זה מדבר מדבר על עניינים דשמיים זה כמו הגרעין שלא מרגישים שום טעם ורב מה שאין כן בידוס למטו כשהתורה יורדת למטו ש נסגרש נראה ונרגש בוני התינוק ושכל לריכוס בתורה איךשהיא בגשמיות לא מרגישים תענוג אלוקי דינים והלוכיס בעניון גשמי זה מה ש משיגים בתורה כאן בעולם הזה וזהו הזרם בדימו ברינו יקצר כי הרי משעס לימודין ליטימנו לכן הוא זובע בדמעה הוא צריך להתייגע בתורה אבל הוא לא מר מרגיש תענוג אלוקי. יכול להיות לו תענוג מהשכלה, אבל זה לא תענוג אלוקי. ומכל אלוקים ברינו יקצב. מה זה ברינה יקצור? כמחמסה לימוד נעשה

אירתרו זורע באורץ העליו. הוא לומד פה אז הוא זורע בארץ העליונה היינו שורש נשמתו מלכות כי בחינת דבר וואי הלוך ורווי זה המלכות זה ההלכה ובטל לגביךצמיף בחינס חוכמה זה מתבטל לכוח הצומח כמו גרעים שכאשר זורעים אותו הוא מתאחד עם כוח הצומח ועל ידי זה מצמיח שכר מצוו מצוו בגני דנו אז מצמיח פרי הפרי זה השכר בגן עדן העליון שצדיק אם יש בני מזיבשכינות מסנגים בסוגוסוגסלקוס שהסוג ההיא מכינס יש והאור ומהירו של מילו בקרח הצמי ההשגה בגן עדן העליון זה יש מיין ביחס לכוח הצומח שזה החוכמה העליונה והיינו זיו תרוסום מריץ' זה זיב של התורה והעבודה שהוא כ שהוא כמלמו שלכך הצמח שמצמיח כי הגר מפי הלוחסדשמחס לו הסמן זה ההלאה לגב חכמוצניס בו המלובשים זאת אומרת ועוזו הלו אז ההלכה דשמית שאדם לומד זה מעורר את ה כוח הצומח שזה חוכמתו ורצונו שם מתלבש

בדבר הב שזה ההלכה שבזריגש מסמסגרס באורצמו זאת אומרת לא מספיק להכניס את הגרעין באדמה רק הגרעין צריך להתרכב ולהשתנות ממהותו זאת אומרת שהכוח הצומח שיהיה בגרעין יפחד עם הכוח הצומח שבארץ שהוא יקרט בארץ ממש כוח צורך להתנפשו להסבטל ממוסו אז האדם הלומד הוא זורע אבל הגרעין צריך להתבטל אז הנפש של האדם צריכה להתבטל על דמס נפש נקלת ומסחד באורץ בחינס מלכוס על די מסיר נפש זו מבחינת לא הסמן צריך לעשות התוררות מלמטה למסור את נפשו שכס בפות שזה מצות ועל ידי זה נקלט מסיח דסתר שלומד ולמה זה גם כן באוריין שהוא מתאחד עם הארץ העליונה על ידי מסירות נפש אז גם התורה שהוא למד גם מתאחד בארץ העליונה כייחוד קרח השמך שבגריז וכרח הצמך שבארצן ואז זה יכול להצמיח מזה בינמס כי לי סלימוד על דרך זה שהיא מבחינת שהוא יורר את הצמיכה של המל

יעשה טופליק דין שלא יוסי כל מגומו עושה לתר שהיא שמגש בלבד כי כל היומר אין לי אלטרות אפילו תרואים בדיבור של חסמוצ זאת אומרת שלא יוצא את ההשכלה הגשמית של התורה אלא את האלוקות של התורה כי מה שמלובש בתורה הגשמית זה האלוקות. אז כמו בגרין הוא לא יוצא את הגרעין, הוא יוצא מה ששומר. אנה >> אז כך גם פה שישים את ליבו לאלוקות שמלוב בתורה. חוכמה היא לה. זי הוא לימודי בריזמן אז הלימוד שלו מעורר ובטל לגביסורך להפחות ממה בשתאחד עם החוכמה העליונה ואז יצמיח מה יצמח הגן עדן וכדי שתשעח את גם כן עם נפש לכיס שהתורה תתאחד גם עם הנפש האלוקית שלו. לא רק שהתורה תאחד עם השורש שלה. אבל גם אם הנפש האלפי. הנה התפילו נפש בכס נפש. צורך בתפילה מיוק דליבס נפש ממש במסירס נפש בביטל במציאנו מתברך אז הוא צריך שיהיה לו קלטה הנפש מסירות

נפש לב את המציאות של הנפש לברזאת צריך שיהיה להשפוך את הנפש שזה הדרגה בחינס אחי סינר ההתאחדות עם הבר שייה עניין מסירת נפש ביטול הנקה במכי מי שעשה תפילה שהיא בכנס חוכמה היא סות נפש מעילה שכסו אומר לחוכמה אחי זה שכסח בסובי תובת אבי זה חוכמה וזמנו דנטל מביבו כאשר היא מקבלת מסכ בזמ אז אם נקבע לו במוח והלב המסירות נפש החוכמה היא לא ולא כן כשלמד אחר כך על דרך הנר שי ירי לימודי בוקטל וגבי חוכמנו המלובס בטירוסי >> אחרי התפילה לומד באופן כזה שהלימוד יתבטלחוכמה שזה הכוח הצומר הרי מסיח דני יחד נפש לכיס כי הנפש אלוקית התבטלה לחוכמה לה והתורה גם כן מבטלת לחוכמה להמילא התורה מפחדת עם הנפש האלוקית אז זה נקרא תלמודו בידו שזה מתאחד איתו לוזי סוריסקוב עלמדי מיד אחר התפילה כי אז זה בהמשך שבתפילה היה לו מסירות נפש

שהנשמה מתאחדת עם החוכמה העליונה ואחרי זה התורה מתאחדת עם החוכמה העליונית וזהו אשרי מישהו בוא לכאן בתלמודי ביוד שבא לכאן מה זה מי בא לכאן נפש נקיס על ידי מסירס נפש הוא ביט זה נקרא בא לכאן שהנשמה בא לכאן ותלמודו בידו גם כן על דרך הנז עד כאן הוא הסביר מה זה זריעה וצמיכה על ידי הזריעה זה הגרים צריך להתבצא לגבי כוח הצומח ואז יהיה צמיכה של פרי אותו דבר של התורה והנפש צריכים להתבטל לגבי חוכמה אלאה ואז תלמודו בלבדסתחינו בהבדסיה אה אחרי הזריעה צריך להיות חי לטחון צריכים לטחון וללוש לרפות הוא יסביר מה זה תחינה אז הוא מסביר פה שני דברים דבר ראשון הוא מכינס לבנישב פירוש מלשו במדור וכמכן נתחינו שתכן מפריטו עד אשר דק תקמח הוא כי עניין שכוסוב ושחקתו ממנו הודורר וגם בעניין לימדתרס גורסו נפש וגם לא שנגמור גרסין מלוש ריחים של גרוסי

אז העניין של לב נשבר ונתקה נשבור עלבם זה תחינה ואחר כך בכינסרישו רו שני מים בקמח סגופ כך אותו דבר צורך לער הסו לדוק במסבור לשמו שכר חובקמים שלי מבחינת הספירות סות של זה להתבק אתמים אי אוי איכינסו אפיו מה זה אפיה הוא כי עניין משקס קורבס באמת לאשאם למסירס דהינו כשהנפש ריצה להזכר בעץ שמאל אז כאילו שהיה כתוב תקרב תקריב זה להקריב מישהו אחר וכרב זה תיקרב קרב כי כתוב בלי י אפשר לקרוא אותו זה נקרא יש אם למסורת, יש אם למקרא איך שקוראים ויש אם למסורת איך שזה כתוב וכיוון שכתוב אז אפשר גם לדרוש את זה באופן כזה תתערב שהוא בעצמו יהיה קורבן אז תייה מבחינת מאפתנו מה זה מאפתנו מי שכוסו 10 נוח כתוב בתוכחה כן היום >> כן כן פירוש שיער בליבי רשפאי שהוא מסכ 10 נשים זה 10 ככות הנדפות את הלחם של תורה בישפי אש של אהבה

מהתבוננות באחד בו של מלך מלכב כשקשורת הנפשו באהבה זרוס רב שצפה זה אהבה יותר גדולה מהאהבה הקודמת שזה עלו זה אהבה כמים מה זה אהבה כמים שהוא רוצה לרבות את הלב אז לכן הוא רוצה להידבק בו אבל ה האפייה זה כריש רישפ למה זה יותר אז הוא מסביר כי כמעשה שהמים גש ממבז הפוך בטיבו מים הוא טבע לחבר ומצר שטבע מפר הריס מאיפה זה מפריד את הישראל מה אם זה להפך מחבר בלישה קנדה שבאש מספרדים דין כל הדיס שישמים יצא סוף נעשה מקוזו כך אותו דבר בחינספייסבח של מבחינת מים שפ שמוספ שמסנפשו ותשתפך הנפש שלחיקס זאת אומרת שהנפ מה המעלה שקלת כלפ שזה לא הוא לא הוא לא נשאר מציאות כמ עדיין מציאות וכאן הנפש נשפכת לאורס ולכן האהבה זאת פרשפיש זה פרדרגה גבוהה זה בור אחד בעניין של אפייה ואיזה בחינספיה יש עוד משכוס לארגסף כנחמ רחמי פירוש נחמר רחמו נכמיס

שלוש נחמס כי רחמוס מצד החמס כי חם ליבי בקרבה העניין של רחמנות במחממות כי הנה ישראל נקל שם יסבקסניצורך להרש ממלבנס בנימין שניקר בן אלי והינו ליס ממר דחושבנו לעשות חשבון נפש שמנפשי דומת מה דינש בנפשי לרחם על ניצו צלקוס חייב רחם על הניצוץ אלוקי אז זה שמורי חמים על בנימין בינוני ויבחדו ויבקשו כדקסי והמסתורת כנפש דנו זה בא מצד התורות הרחל מכל מקספק ויהסימו לוכן זה ההמשך של מה שכתוב ויבוא אחד ויבק שמה אחרי זה כתוב ויתהפק ויאמר שימו לחם לחם זה התורה זו הטבע כיצורך שני חווקוע בליבו עם סתרדו וכול אז מצד אחד ומאורי החמים זה עניין של בחייה ויבק שמה במסתרים תבכה נפשי אבל יחד עם זה הוא בשמחה מהתורה מהלחם של תורה וזהו ויובי אחד ויבקשומו שומדי דחדרי ליבו אבל אחר כך צריך להיות בשמחה על ידי שהוא לומד תורה ועל ידי זה אז זה אפייה אפייה זה מה שהוא

מעורר חמין זה עוד ביאור על אפייה מה שקודם הוא ביאר שזה אהבה שפיש שמה הוא מסביר שהוא חמין למשפטח אחרי זה לומד תורה לומד תורה בשביל ש תתחד הנפש עם הקדוש ברוך מה שמורכם על על על נשמתו שה ירדה על ידי התורה הוא מחבר את נפשו עם מה קורה אז הוא שמח אז חדבה תקוע בלב מצד אחד ועל ידי זה נסתר בחינסלופ שנילה בבמל וכסוף במש אז קודם התורה נבלעת בעברין האלוקית והנפש האלוקית מתבטל לבורא אז זה נבל באיברים במלכה וזהו אשרי מישהו בא לכאן ותלמודי ביודי פירוש שתלמוד נסיכת בנפש היו לחות מה שאין כן בלי מספים יוכל הפנז כי על הלחם מדי שני בבו שכן כמובן הנה מבשלתי אז זה לא מתבשל בכיבה הרי הלחם מול הגוף מבקבו נבל של דרך מוש בלי בחינה ספיות הנל הרי של דוד בפני עצמי נפש דוב בפני עצמי אבל אך כד שילמורצ גם כן חינס בו לכאן לערב בתפילו

מסיר במפיל כדי שיוכל ליד אחר כך על ברך הנזיסק לרמיד מיד אחר אז הוא אמר את זה כתוב ולכי על ידי חינס בו ליקו תלמוד לביודי כנס אשרי מה זה אשרי תנו בביר פוסק מרך מה ששו אשר משבחת כסף וזה די על ידי הלימוד שחרות שיש לו מסת שכבזר פשפנה דורדיקים כיסוב שובסוב חובה מנוחה תענוג אחרי התפילה ותבוא לארץ זה מישהו בא לכאן הרי זה ישב את הארץ תענו הלימוד אחרי התפילה מכאןש בעניח הוא סביר מה זהשוב עכשיו כולם בשבת ואחר כך >> רגע זהו כיסוב מיד בחינס בורכסב בבחינס פילו בחינס נפש משכוס אושכס נפשי ובחינסרצלנו הביטול המציאות אשר אנינסלכם מה זה אשר אנינס לכם תהבו אמיתיס יבו מלמ אלו שצורך סודו ויש דרסת וישרו דליל שאדם מעורר פה למטה אז אחרי זה מקבל מלמעלה טרות אז זה אהבה האמיתית כמו שהוא הסביר קודם ארבעה פעמים אמת זה עבודה של האדם אחרי זה נמשך מלמעלה עוד

ארבע פעמים מונות שזה מאמץ את האמת של עבודתו אז זה אמיתית אהבה ש אני נותן לכם ואוז ושובסוב אורץ מה זה ושובס אורץ בספרוס בטלוס מה זה התבטלת דינו שבחינת ביטל ככס הנפש במצבח זה נקרא ושבת הארץ שיהיה ביטול של >> ארץ רצון >> של כוחות הנפש דרגת החויס שזה המסירות נפשבוס להביטול אחר ביטול כתוב פעמיים קודם ושבת ושבת שבת לוי אז זה ביטול אפר ביטול דינו בתחילו בשוב שורץ מבחינה סומרה כך שאב חינסוטיב צורך שיהיה גם כן בבחינת לנכן כתוב שבתה הארץ שבתה שבת לבית ואחר כך שיש שונמתיז רסודכו זאת אומרת קודם צריך להיות ביטול כוחות הנפש במציאות אחרי זה יש את העניין של לימוד התורה אז שש שנים תזרע סדרך אלו שיטו סדרי משנה תזרה באורץ אלינו שנקרא סוד חקר תפוחין קדישין הארץ העליונה היא נקראת שדה צדה תפוחין קדישין זה הולך על המלכות כמו שאנחנו אומרים לפני

הקידוש בליל שבת די סעודתאחק תפוחין קדישין שזה הולך שזה הסעודה של המלכותה אז חקר זה השדה, זה האניי של המלכות, תפוחין זה החגת וקדישין זה החבד של המלכות וכינס דברי סימושל זריענ כן שהתורה צריכה להיות באופן של זריעה בשדה בארץ העליונה ושי שונם תיזמר ובחינסטרנו שהוא תמשנו סמורסו זאתמור קרמך שתו הוסי שפשקוס ושובסו קדם שם תזר ונו מקדם בחינ שם תזרזמר שהוא סיקטר צריך להסבנס מסירס נפש בתפילו שהוא בחינס ושובסור אזבטלוס כדי ליז בבחינסבולקן ותלמודי ביודקנן אז קודם צריך את המסירות נפש בתפילה ואחר כך שש שנים תזוהב ותשמור והנה היא בעבדסכר צורכו לזמר לזמר דהיינו לקצתקצים למסר יש קוצים וצריך לקצוא גם כן מהנס הזרי והנתיו כי הזמרח משום נט בשום דלצמוך פרקוב כן מחלים את הקוצים בשביל שיצמח שהקוצים מפריעים את עצמך לכן עצם הקציצה של הקוצים זה חלק מהזריעה

והנסיה כך הוא על דרך מוש לימודת מדשו בורלכו לכן כתוב תזמור שמבר איך הסלכית בגמור כל הקושי לפי הסלכת שבגמור אז זה כמו לזמור את ה לקטות את הקוצים קושיות ואפילו הסלכד תורדמקש קושיות בכדיבר לאברור חיינו שלדור התלמוד ליין המשמח מסביר לו אז גם בגלל שנופלים הקושיות, שזה מכלים את הקוצים וגם עניין של קרם מצד השמחה שיש הלכה ברורה ושכינמיש נניקו בשם לחם ש לחם לבע ונשיס לחם סועדת על ה יין זה משמח והנה הקשיבו יין ושם לבלבן כסיב גבי יין המשמח לקים ואנושות אז לפעמים כתוב שזה משמח רק את ה לב של הבן אדם לפעמים כתוב שזה גם משמח אלוקים אומר לו איש יין ויש יין כי כאשר מבינת מוד לבוש בלבוש וכשב שלקס ממש יין שהוא מבין את התורה רק בגלשיט אותו מהלבוש א שמסגליה סקולוסי ברוך לקוס יין המשמח לקים בסומחס לקיים חדש כן אז יש בגין יש שני סוגים

שהוא מבין רק איך זה בגשמות או שהוא מתענג על השם שהוא מבין את את ההשכלה האלוקית ונקסיב כקרב בסלצור כל בנפש הקצים נפשום הבס מנפש חיוניס עכשיו הוא מסביר שקציצת הכותי א זה המידות הטבעיים שבאים מנפשך דניקינו וסינו ותגס בדומי בזכר שבס שב שבסבר ממתב ודי לך אז >> אז אז עוד פעמיים שלוש פעמים שבת אז קודם ישבת ארץ שבת לשם סומרה והסיטות בעל ידי הביטול של הנפש אחריי זה שש שנים תזרה משנה תזמורת תלמוד לחלות את הקוצים ולשמוח בהבנה והשגה. גם אם הוא לומד להבין את הגשמיות, בכל שכן אם הוא לומד ומבין את האלוקות. אחרי זה צריכים לזמור, לקצוץ את הקוצים, לחלוט את המידות הרעות ואז תברר שלושת העולמות יצירה עשייה. לכן כתוב שלוש פעמים שבת שלמות >> כן שמתברר הטוב לשם