לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #7 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס

את קלוס הנפש באלוקוס על ידי זה יהודים ממשיכים את האור למטה זה הכל כאשר יהודים יש להם את המחשוב דיבור מסי של תור מצווס של מחשוב דיבור מסי של תור מצווס יש את הכוח להמשיך את האור האלוקי שהאור האלוקי יהיה נאחז בהם אבל כאשר ודי נוגע במחשבת דיבור מישה של אפך התור מתג אז שמה יש את התנועה ההפוכה שזה לוקח את היהודים למקום רחוק >> כן זה מה שכתוב ויקלאנו בכף הכלא על ידי זה שהוא נוגע במשהו הפוך אז המחשב הדיבור מהס לוקח אותו רחוק וכאן מגיע העניין של תשובה שהעניין של תשובה כשודי מבקש מהקדוש ברוך הוא מחלנו סלח לנו מה הוא בעצם מבקש הוא מבקש שיאיר אור השם בנפשו ושכביכול הוא יתהפך הוא יחזור חזרה מן הקצה לקצה שהוא יעשה ראוי ויעיר בו הביטול ושיהיה לו לי ואיך עוד לאב שבשמיים. כלומר כאשר הוא חטא אז הוא פגם בנפש שלו. עכשיו הוא פחות

מאיר בעניין הביטול. ה הוא כבר לא נאכל. האש שמתגלת בו על ידי תירומצס לא נתפסת בו. הבקשה של יהודי כאשר הוא עושה תשובה זה שחזרה האור האלוקי יתגלה בו. ההתבוננות היא בזה גופה. בגודל הריחוק, בגודל הירידה שיש בין הקדוש ברוך הוא האינסופי אליו. וזה מעורר לו איזשהי תנועה מאוד עמוקה בנפש. זה מה שלמדנו זה ההתבוננות בזה שאנחנו אומרים מיכו מוכו אובור רחמון זויכר. הוא מתבונן בזה שהוא הנשמה שלו נמצאת בדרגה של אובור רחמון. דרגה הכי נעלת. והמציאות של העולם היא זוהי חרירה כחשבה אחת. ירידה מאוד מאוד גדולה. ההתבוננות הזאת גופן מביאה אותו לאיזשהי תנועה מאוד מאוד עמוקה לחזור על הקדוש ברוך הוא. שהתנועה הזאת מגיעה מזה שבעצם הוא נוגע בדרגה שנקראת צור. מה שלמדה של צור זה ה הוא אמר שצור זה מלשון מקור זה העניין צור צור חיינו צורך צבות הצור זה

הדרגה שממנה יוצא האש או ממנה נחצה ממנה יש את החציבה זה התנועה של צור כאשר אומרים שהקדוש ברוך הוא שם את מוישה בניקרס הצור הכוונה היא כאשר הקדוש ברוך הוא רצה להמשיך על דמוישה את יג מדסור רחמים אז הוא היה צריך לעלות לדרגה של צור שממנה דרגה של צור מתייחס לעצמו לדרגה שממנה הכל נמשך זה הדרגה של צור אז מה הוא ילך ויבאר כ שילך ויבאר שזה הדרגה של תשובה רעה מה אתה עושה מה אתה מקבל >> לכורה צריך לחבר את זה עם המיימר זאת אומרת זה שהוא אמר קודם שיש כוח ביהודי זאת אומרת צריך לראות את זה איך הוא איך הוא איך הוא אומר את זה באופן מדויק אבל זה שהוא אמר קודם שיש כוח ביהודי >> זה מי שסך הכל >> להפוך את עצמו חזרה להשתייך לקדושה להיות ראוי שיהיה האור נאכז בו, שזה הביטול שהוא מעורר בו. >> קשור לזה שמבחינת הדרגות האלוקיות שהוא

משתייך, אז אם בעבודה הסדורה של יהודי, אז הוא משתייך לדרגה הזאת שעליה נאמר שהקדוש ברוך הוא אש אויך לו. תור הוא מצבס, ממשיך איש, ממשיך אויר אינסוף שיתגלה. כאשר יהודי עושה תשוב וזה שהוא יכול להתהפך מה מהחיבור שנוצר לו עם עניינים שהם מנגדים לאלוקוס זה בגלל שהוא מתחבר לדרגה של צור לדרגה הזאת שהיא בעצם שורש ההמשכה של איכל וזה רעיון הוא רוצה להגיד אז אחרי שהסביר את עניין הצור מסביר את זה בעניין התשובה וזה כן אנחנו נמצאים והנה גודול כילכון של בעל תשובה של בעלי תשובה והנה גודל ככון של בעלי תשובה שמגיעים עד בחינה סצור הנל כמו למוש לולים ניך במרש מוציאים האש מצור החלומש זאת אומרת רואים שכאשר אדם מחזיק אש בידו אז הוא יכול להעביר את האש אויכלו שיש לו ביד הוא יכול להעביר את זה ולהדליק איתם חומרים דליקים אחרים גם כן אין צורך לפעול איזשהיא פעולה

מאוד מיוחדת מה שאין כן כאשר נכבע אז צריך להגיע לצור החלומש לכאורה הנימשל יהיה באותו עניין שעל דרך זה בעל תשובה יהודי שנג גע במחשוב דיבור מיסה שהם היפוך מאש אויכלו כאשר הוא רוצה חזרה להדליק אש הוא חייב להגיע לצור החלומי שהוא חייב לגעת בנקודה שהיא מקור האש כדי להמשיך משם או חודש אומר כך הוא עניין בבעל תשובה שניכב אצלו שיכל לו למה נכב שוכלו אצל בעל תשובה לפי שאין לו בחינה פסיל ואצים ליסחס בו הור שהנה אם תוים תובבים >> אז מה אז הוא צריך להגיע מובן מזה זה >> אולי אפשר להבין פה שבבעל תשובה יש שני פרטים. דבר ראשון, מה שהוא אמר באות הקודמת זה שכאשר בעלשוב וחוטא אז הנפש שלו >> צריך כאילו לתקן דבר ראשון את הנפש שלו שהוא חזרה יהיה נאכל כן שהוא חזרה יהיה שיהיה נאחז בו האור שזה הפעולה שהוא יותר הסביר אותה בעות הקודמת שעל ידי ה על ידי

המרירוס יושוב יושוב לנפשיו לבובו אמר כן על ידי זה כאילו הלב שלו חוזר חזרה לאובשבשמ עכשיו אבל חסר עוד משהו אולי >> זה זה שהאדם נעשה ראוי זה עניין אחד עכשיו אבל צריך להמשיך חזרה אש צריך לכאורה כך כתוב פה שנכבע אש למה כי אין לו את הפטילה והעצים עכשיו חזרה צריך להמשיך אש חדשה אש חדשה הזאת זה על ידי זה שנוגעים בצור אולי אפשר להבין פה מהרצף שיש פה שני א שתי פרטים שני פרטים >> לא בלי עץ ופטילה בטוח שצריך הנקודה היא שהוא הסביר קודם הרי במיימר שהעץ והפתילה לבד היא הן המעשה ואין התנועה הנפשית של יהודי שהוא בביטול נכון שתי הפרטים עכשיו יהודי שחוטה הוא הסביר קודם שהוא גורם לכך שהוא מאוד מתרחק מאור השם אחרי זה כאשר הוא רוצה לעורר קלויס הנפש לקדוש ברוך הוא לא יכול ה הוא כביכול מאוד התרחק >> כן המחשוב דיבר מיס שלא ילהבה יהים או מה

שהם מה שהם פועלות על האדם זה שהוא מתרחק מאר השם שהוא לא בביטול אחרי שהוא רוצה לעורר ביטול ה שם הוא לא כמה פנים >> אז אז האפשרות היחידה שלו לעורר ביטול להשם זה על ידי זה שהוא מתבונן זה מה שהוא אומר על ידי התשובה המכלנו סלח לונו שהוא אמר קודם כשהוא מגדיר את זה הוא אומר מה מה העניין של לבקש מחילה זה שיושוב רצונו לי סס רצונו סבורח בלב שולם ונפש כפיצו זאת אומרת משמע פה שהנקודה של תשובה זה זה שודי מנסה לפעול בעצמו שיהיה לו לב שולם ונפש חפצולס רצונו הפעולה של האוויר פועלת על האדם שהוא מתקשל לעשות רצונו של השם בלייב שולת זה הפעולה של האוויר זאת אומרת מצד האדם אז אז זאת אומרת בתשובה יש את את העובדה הזאת שודי פועל בעצמו שהוא חזרה הופך להיות פתילה מה ההגדרה של פתילה שהוא כלי פתילה זה כלי ראוי להיות נאכל על ידי האיש

הוכל לו כאשר יהודי עושה עבירה הוא כביכול כבר לא ראוי הוא התרחק הוא כבר הוא לא יכול להור ורר בעצמו את התנועה שלס רצון בלבשולת הוא עושה תשובה והוא מבקש לאחלונו הוא כן פועל בעצמו את ה את הבקשה התשובה שהוא עושה פועל בו שהוא כן יהיה לסרצוני בלב שולט עכשיו הוא מסביר שגם לכאורה צריך להמשיך את האו >> שגם האור לכאורה נעלםכי הוא לא החזיק אותו צריך להמשיך את האו מדרגה של צור >> אם אין פתילה אינור >> אם אין פתילה אינור בדיוק אז אם אין פתילה אינור כמו שבדיוק כן בדיוק מה שהוא אומר פה לפי שאין להם בחינסילים ליסחס ב אין הם תורים טובים אז צריך להורר אור חדש כביכול מהמקור שלו לכן הוא אומר איך עושים את זה הנה על ידי המרירוס גדולו בנקודהס לבן אדם מלמד משהו >> שהוא למזמן ואין חופץ בזמן הוקם כלל שמויס בכינפשו כעניין רב לזר בן דורדרי שבו עד שיוצס

נשמוס הרי מחמזה מגיע לבחינה מבוס בסדר הנה מוקמית >> מה מה הוא אמר לפני שהוא ממשיך עוד יותר לבאר אומר כך >> המרירוס שודי פועל נוגעת מעוררת את נקודת הלב הוא כבר אמר את זה באות הקודמת שכאשר יהודי מעורר את המרירוס הזו על ידי ההתבוננות שהסביר שם אז הוא מגיע לאיזשהי נקודה שהוא קורא לה פה שהיא למי לא מהזמן במשפט כזה מה המשמעות שודי מעורר בנפשו איזשהי נקודה נפשית שלמזמן אז נשמע שהמשפט שהוא אומר מיד אחר כך בא לבאר את הרעיון שלמה מי לא מהזמן שהמשפט ואין חופץ בזמן ומוק עם כלל זה לכאורה הנקודה שלמה היא לא מהזמן ואם מגיע לנקודה כזאת ככה אפשר להבין את זה ש למה לא מהזמן הכוונה היא שהוא מעורר כזו נקודה שהוא מתחבר לאלוקוס באופ לאלוקוס בדרגה כזו שלמעלה מכל גדר של זמן אומקרצריכים >> בסדר אומר רעיון אומר את זה ככה ממש במשפט

אחד אבל יש פה איזשהו רעיון שהתשוקה שיש ליהודי לאלוקוס היא לאלוקוס שלמלו מזמן אלוקוס יכול להיות כביכול אולי בזמן >> אולי האור אלוקי שמחייה את העולם אלוקוס שבגדרה הנברום אולי זה זמן ומוקם והנקודה של למה היא לא מהזמן ש ואין חופץ בזמן ומוקם כלל ה הוא לגם >> ומה הוא מעורר מזה אז הוא אומר שבחינה זצור אפשר לשים לב שבחינה זצור היא לא רק למעלה מזמן ומוק זה ברור הלוקוס למעלה מזמן בחינסור למסבוס הוך הזמן בחינסור זה המהות זה אפילו למעלה מהמשכת אור שעניינה לעבוד זמן אומק אז אז שוב מה זה ההסבר במילים מה הוא רוצה לומר הוא רוצה לומר שכדי לעורר חזרה משוכר חדש לא צריך להגיע לדרגה באלוקוסי למעלה מכל גדרי זמן או מוקר איך מעוררים את זה על ידי המרירוס כאשר יהודי מגיע למרירוס הוא בעצם נוגע בנקודה הסנפשו נקודסנפשו למעלה

מזמן מקום לכן היא מעוררת למעלה ה של בחיור של מזכ ולכן זה היה אבידשוב של רבי לזר בן דור ולכן יוצ מזוכבו בדיוק כמו כמיס הצדיקים שאני מזבז הצדיקים שהוא הסביר קודם במימר שמקיימים מחשוב דיבור אז ממשיכים ז ממשיכים המשכות של תור מצפס בגנדן הם נהנים מזיב טוירוס ועבדוס הם נהנים מהמשכה שהם המשיכו על די תור ומצבס לכאורה הבעל שוב ורבז בן דורד אין לו את אין לו העניין הזה אבל היות והוא המשיך המשוכ מהצור אז גם לא יש בדיוק כמו שהם המשיכו אי שוכלו אז גם לא יש כ הוא המשיך מהצור ואף שלא יוטו מצבס למה לא היה לו ולמה בכל זאת יהיה לו לך יומבו מפני יויסי דובוק במקוירו ושור שודקו לו הוא דבוק במקור והשורש בדרגס צורק >> הוא עקף את הכל הסדר כן בדיוק בדיוק ואז יוצא פה יוצא פה עבורות מעניין יוצא אם ככה שבעבודס התשובה של יהודי שהוא מגיע בדרגצור איך הוא מגיע

בדרגצור על ידי המרירות הזאת על ידי שהוא נוגע בנקודת הלב שנקודת הלב היא למה לא מהזמן לכן היא נוגעת למעלה בלמי לא מהזמן לכן היא מעוררת איזשהי המשכה הרבה יותר גבוהה מכל ההמשכה של תירו מצגשם ולכן מספללים או אכל דום זכו זה זאת אומרת לא כל בן אדם מגיע לדרגה הזאת שרב לוזר בן דורד ככנו מתפללים השיבנו השם אליך ונושובלים הקדוש ברוך הוא שבנו השם ונשוב אז מה אומר שהיא התחילו בכדי שחלי אחר כך אחר כך ואף כי לא בסרו לתרו אף על פי כן חדש ימינו כקדם פירוש כמוחיל מסרצו כי חופץ חסד הוא ועניין חד חופץ חסד אז מה הוא אומר הוא אומר בעצם יהודי איך יהודי יגיע לתשובה לא כל אדם זוכה להגיע לתשובה של רב לזר מדורד אז לכן הוא אומר לכן אנחנו מתפללים ומקשים מהקדוש ברוך הוא שהוא יעורר אותנו לתשובה הוא יורר אותנו לדרגה הזאת שואלת השאלה סוף סוף ההמשכה הזאת תלויה

בעבודה שלנו שהיהודי מעורר את נקודת הלב על ידי זה הוא מעורר את הזה מלמעלה לכן הוא בא ואומר אחד שומענו כקדם כבר מצאנו עניין כזה שנמשך מלמעלה דווקא איפה מצאנו את זה בנוגע להמשכה שלישוכלו נכון שהוא הסביר בתחילת המאמר שבפעם הראשונה זה היה מצד חופץ חסד >> אז על די זה אנחנו מבקשים כן שחדש ימינו כקדם תאמר עוד שנייה הוא יסביר מה זה חדש יומינו אבל מה זה כקדם כקדם כמו שהיה בהתחלה כמו שבהתחלה העניין התחיל מלמעלה ורק אחר כך התחילה עבודה של נברואים אותו הדבר בעניין הזה של השיבנו השם לך שובו הנקודה הזאת של תשובה שנוגעת בנקודת הלב שמעוררת את דרג הסור אז שיהיה באופן כזה ש תהיה לכך התעוררות מלמעלה עכשיו הוא מסביר מה זה חדש יומינו אומר והנה חדש יומינו אז הוא אומר כי היום אם נקרו ממשוך הסיר השם אנחנו כבר מכירים את זה הרבה פעמים כתוב

יום זה עניין של המשכה עניין של גילויות אז חדש יומינו מתייחס לחידוש של המשוך הסיר השם כמו שכוסוב לא יהיה לך אויד השמש של אויר יומום ועל זה מבקשים שנו אור קודש מבחינת הנל ואף שנפסק ממנוורשו מבחינה שוכלו מבחינתי שוכלו הוא >> מה >> כן מבקשים זה השיבנו ואחד איש יומינו מבקשים שיהיה חידוש מבקשים שיהיה חדש יומינו שתהיה התגלות חדשה למרות שנפסק האור הראשון מבחינת שייך לו הרי הרי ב16 זה מה שהוא אמר קודם שבפעם הראשונה נמשכת המשכה של אוי חודש של של א של איש אויכלו ואחרי זה הוא אומר שהתר הוא מצס באופן הסדור והרגיל ממשיך את אותה המשכה שלא איש הולך לו כמו שהסברכות במים יהודי חטא אז הסתלק האור הזה אז זה מבקשים חדש ימיו תחדש מדרג הסצור זנו מבקשים שיהיה אוירנו או חודש מבחינה הסצור הנל אף שנפסק ממנו אוורישם מבחיין

עשה שכלו >> והינו כמו בחושך אה אה >> בלי שבירת הלב כמו הדגה הראשונה של >> זה לא בלי שבירת הלב זה אם העבודה של יהודי לגעת בנקודת ה בנקודת זה על ידי עבודה ההתבוננות במרירוס אנחנו יודעים שתשובי תמיד הולך עם איזשהי התבוננות במרירוס כן איזשהו שרון מסוים שנוגע בנקודת הלב הנקודה הזאת אני אני רק דיאיקתי קודם בממר ש יותר מהרצף של הדברים שמשמע שבמרירוס יש שני חלקים בסדר אני אני חושב שצריך ללמוד את זה שוב ושו כדי באמת עוד יותר לסדר את זה. אמרתי שיש פה שני חלקים. המרירוס בא פה במיימר בשני הקשרים. בהקשר אחד זה ב שכאשר יהודי חוטא אז הוא גורם לכך שנפשו התרחקה מהשם. אז הוא כביכול הנפש שלו פגומה נקרא לזה. היא לא אויר השם לא יכול בה. במילים פשוטות יותר. הכוונה היא כאשר היהודי הזה מנסה לעורר רוצ להשם הוא לא מסוגל. ה הוא מגושם. הוא לא מצליח לעורר

בו ביטל רוצ להשם. בסדר? אז המרירוס פועל בו שחזרה פועל בו באדם שיהיה לו לכות. נקודה נוספת שפועלת המריר הוא שברגע שהוא נוגע בנקודה פנימית הלב אז הוא מורר למעלה את נקודה של צור. בסדר? סתם שני שני פרטים. עכשיו פה בקטע שאנחנו לומדים עכשיו הוא בעיקר מדבר על זה שעל ידי התשוב הם מגיעים לדרג אסור וממשיכים חודש. זה הנקודה העיקרית שהוא מדבר. זהו. אז עד לפה הסביר את זה שזה אנחנו מבקשים שחדש יומינו שיתגלה היומינו יתגלה גילוי יואיר אלוקי באופן חדש למרות שהוא נפעל על ידי העבירה של העניין של חושך וזהו כי ביוזה הוא חוזר לתחילת המימר שמימר הוא התחיל כי ביום הזה יכפר עליכם יום יום כיפורים נקרא כי ביוזה אז על זה אומר מה הוא וזהו כי ביום הזה לאיזה יום זה מתייחס שהוא יומם הכיפורים יומשובה שמה שמסורר ומסגלה למטו איזה איזה דרגה מתגלת

למעלו בחינס חופץ חסד מתגלה הדרגה של חופץ חסד שהוא אמר קודם שזה היסרו סודל מצד עצמו כן רק שלכאורה פה היסרו מצד עצמו מתייחס לדרגה זור כן מתייחס לדרג הדרגה העליונה שהיא מתגלת ביסרו סוד לאלה צד מתקדוש ברוך הוא >> מצד הקדוש ברוך הוא כן איך זה עובד אז דווקא הוא אומר פה מיד על ידי החמישותפילוס כן יש פה איזשהו כן את העבודה של יו הכיפורים שהיא ממשיכה שהיא את את הדרגה הזאת של חופץ חסד לכך היות ומה שמתגלה אז זה הדרגה של חופץ חסד השיבנו השם אליךו לכך יכפר עליכם הוא שאל בתחילת המימר למה לא כתוב מי יכפר אז פה כתוב יכפר עליכם סתם מי זה היכפר הזה דלס שם ידיעה מדברים על דרגה כזאת שאין לה שם שם זה תמיד תואר מסוים תמיד הגבלה מסוימת דלס לשם ידיה ולא יתפס בשם ולא ישרמס בשום מויץ בקוץ כלל למה כי שימוס מוירים עלמשוך מעין ליש מהלם מלגילוי

באיזה באופנים שונים לי ממה לכל העלמין וס כל העלמין זה מה שהוא אמר קודם זה כבר הדרגה של אי שוויכל לו איזשהי התגלות פרטית התגלות כזו או אחרת אבל זה התגלות מה שאין כן הקדוש ברוך הוא בכבוד בעצמוי עליו לא ישיך לא ימר לא בחינס ממה לכל העלמין ולא בחינ וכל העלמין שהנה בגדר על מין כלל כלומר זה לא התגלות בעולם זה הוא כפי שהוא בעצמותו ולק וממילא ושום מהדרגה הזאת עליה נאמר נולפש למה דווקא מהדרגה הזאת כי לפזבורך לגבי עצם כיוכל לא ישיך שום פגם ואובן ופשע כי אם מתי שייך את העניין של פגם ועוון במשוכס היורדס מרפונוזבורח על ידי כמו צמצומים ומסחים ולבושים רבים אז ממילא רק בדרגה הזאת שייך ולפי זה יובן שכאשר הוא אומר כי ביום הזה חפר עליכם מאיזה איזה דרגה מגיעה? מהדרגה זה עצור מהדרגה הזאת שהיא למעלה מהתגלות היא למעלה מגדרי העולם

מהדרגה הזאת מגיע כפור >> סוף קצור זה מלה >> אה >> זה גבוה יותר מ שוכה >> כן כן כן ברור ממהתה >> דרגה של אש אויכלו הסביר קודם במימר את העניין של אש אוכלו אש אוכלו זה כבר יש גלויה דרגס צור זה הדרגה שהיא שורש עיני וזהו מכל חדשכם לפני השם תיתור כן אז הוא מסביר גם אם את ההמשך של הפסוק מה זה לפני השם אז אומר אומר לפני הה דווקא דהיינו מה זה לפני ההי למעלה משם הו דהיינו בטרם שנצלו בחינסוכס הויוס לאביס כל הנמצואים שם הויס הרי לא נמצאים חס ושלום שם הוז השם של הקדוש ברוך הוא אבל זה כפי שהקדוש ברוך הוא מאווה הוא אמר את זה כמה פעמים פה במימר כפי שהקדוש ברוך הוא מתגלה לאבות כאשר אומרים לפנייה מדברים על הקדוש ברוך הוא כפי שהוא למעלה מכל גדר של נברא אפילו למעלה מגדר להיות מקור לנברה הוא למעלה מכל הוא בעצמותו ואומרים שמש משמה מגיעה

הדרגה שלפני הבתור שמה לפני הבה דווקא דהיינו בטרם שנצלו בחינה סמשוךסב אצלב כל הנמצואים וזי תיתרו למה כשתעלו ותגיעו למדרגה ההיא דהיינו לבחין אסור אני אזכר להם בסדר אז בעצם באריכות במימר המימר ככה מאוד באריכות הסביר שבאופן הסדור שהקדוש ברוך הוא ברא את הבריאה אז זה הקדוש ברוך הוא ברא באופן כזה שמצד למי לא יש המשכה להאיר בעולם ההמשכה הזאת לעיר בעולם היא על ידי עבודה של לשון מיס ישראל בעבודה שלשו מיס ישראל אפשר לחלק את זה באופן פרטי לכמה וכמה אופנים של תפיל תויר וצדוקו שעניינם עצים ופתילות להמשיך או אלוקי בעולם כדי שהתפיל יותר וצדוק המחשוב הדיבור של יהודי יהיה כלי ראוי לאיר השם אז צריך את הביטול ואת הביטול והכלוס הנפש שיש בנשמה של יהודי שאז אויר השם נאחז בנשמתו של היהודי כאשר יהודי חוטא מחשבת בדיבור מזה שלא יהיה עמו

אז לא רק שזה לא זה לא כלים להמשכת אויר השם אלא עוד יותר מזה זה לוקח את נפש האדם למקום מאוד מאוד רחוק שהוא לא יכול לעורר בעצמו יותר את התנועה הזאת של שאויר השם יהיה נאחס בו וכאן מגיע עניין של תשובה תשובה בשלב ראש תשובה עניינה שודי חזרה מבקש מהקדוש ברוך הוא שאיר השם כן יהיה נאחז בו שכן יהיה לו ביטול כן יהיה לו ליב איך עוד לעשות רצון לעשות רצונו של הקדוש ברוך הוא זו עבודה של תשובה זה הבקשה של תשובה והתשובה עובדת על ידי זה שהוא מעורר מריוירס המרירס הזאת נוגעת בנקודת הלב וחזרה פועלת בה שיהיה לה קלוס הנפש המרירוס הזו גם נוגעת למעלה בדרגה כזאת שהיא למה לא מזמן או מוק למהלו אפילו מעשיו וזמן אומוקן שזה מצד זה שהמרירוס נוגע בנקודה סלב שהיא למה לו מהזמן שאדם לא רוצה בשום עניין של זמן ומוקה מיל הוא מורר למעלה זמן ומורקמ יכול להמשיך המשכה

חדשה של אויר השם שיאיר בעולם וזה העבודה זה עניינה של יום הכיפורים בים הכיפורים על ידי העבודה של יום הכיפורים שחמישה תפיל יהודי בעצם נוגע בדרגה שלי לפני הבי יחפר עליכם חפר עליכם סתם הדרגה הזאת שהיא למעלה משם למעלה מכל רמז היא זו שנמשכת כדי באמת להאיר חודש על היהודי