לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #5 - הרב יצחק מאיר וייס
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
טוב אנחנו במימר כי בים הזה חפר המימר הראשון לפרשס אחרי באות ג של המימר למדנו עד לפה שהאו האלוקי בתנועה של להתעלם חזרה במקורו וכדי שהאור האלוקי יומשך לעולם כשהוא יהיה בבחינת חיוס לעולם אז צריך להמשיך אותו צריך לפעול בו את ההמשכה הזאת צריך לחדש בו את התנועה הזאת החידוש הזה שבפעם הראשונה היה מצד חופץ חסד הוא הקדוש ברוך הוא חופץ חסד הוא המשיך את האר אלקי שלא יתעלם במקורו יומשך לעולם ויהיה חיוס אלקי בעולם ומאז והלאה האור והמשוך לכיס הזאת שהאור לא יוכלל במקורו נמשך על ידי עבודת הנבראים שזה באופן כללי עבודה של תור מצבס ועליה נאמר כל הניקרו בשמי ולכבודו דיברוסי וצרת פסיסים באופן פרטי העניין הטירו מיטוס מתחלק לשלושה חלקים מתחלק למחשוב דבריס ברי צירשיה שזה אבוידו שזה אבידס התפילה שהיא כנגד מחשבה ותוירו
המשך התמלול
מצבס תיר וצדוקו שעניינם המשכה של האלוקוס שעניינם של שלושת הדברים האלה ממשיך אלוקוס למטה וזה על דרך כמו שהאש נאחזת בפתילה ועצים כשם שהפתילה ועצים מחזיק מחזיק זה כלי להחזקת האור להחזקת האש ככה גם תיר אבוידוג ממילסודים הם הכלים שהם ממשיכים את האור האלוקי למטה ובזה גוף צריך שני סוגים של כלים זה מה שלמדנו אתמול באופן פרטי למה זה מתחלק לשלושה כי בזה גופ זה מתחלק לשלושה כי יש מעלה בכל סוג בעניין המשכת האור שהפתילה על דרך על דרך המשל כן הפתילה ממשיכה אש הפתילה היא כלי להחזיק אש רוחני יותר דק יותר עדין יותר והעצים הם כלים להחזיק אור שיאיר למרחק רב יותר, אור גדול יותר כמו שהוא קורא לזה. אז על דרך זה, בעניין האור אלוקי שמהיר בעולם, עבודת התפילה של יהודי היא כלי להמשיך אויר אלוקי נעלה יותר, דק יותר. ודווקא האור האלוקי הזה בכוחו לברר, כי
האור האלוקי הזה, כפי שניסינו לומר את זה אולי במילים שלנו, האור האלוקי הזה שם נרגשת האמת כמו שהיא. האמת האלוקית נרגשת שם כמו שהיא ואילו המעלה בתורה ומיצו שבסופו של דבר זה המשכה יותר זה הם הם יותר מעשיים הם יותר חומריים יותר חויר יותר א יותר למטה אז הכוח של תירום מצווה זה להימשך למטה מטה להעיר עד למטה מטה למרות שכאשר זה מאיר למטה מטה אז כמו שהוא קורא לזה האש שמאיר בעצים הוא גס יותר מאשר האש שמאיר על פטילה. זה מה שלמדנו עד עכשיו באות ביספרק ג' הוא ממשיך לבאר את העניין הזה ומסיף בעוד ה אלו נקודות אומר ככה והנה לתיספס ביאור הכוסוב כי השם אלקך אש אוכלו הרי הוא התחיל את כל העניין מזה שה מהפסוק הזה כן שהשם אלקך שאוכלו הוא ואומר שם הוא הסביר הרי שזה שהסיבה שהסיבה למה צריך להמשיך את האור אלוקי עלי תור ומצבס
כי הלא יקו דבוריקו אש דבר השם המשוךסר אלקי כמו אש שמאירה לעולם ומסתלקת אז עכשיו הולך לדייק את זה שכתוב פה שהאש היא אש אויכלו מה המשמעות של זה שהקדוש ברוך הוא נקרא אויך צריך להזכיר כי כשם שאיש אינו נדפס ונחז היטב וסילה בעצים לאורא לאורץ כי אם כשהוא אש אויכלו דהיינו כשהיא אוכלס מה שמאחיזים בו שהפסילו יועצם יהיו נוכין ומוכשור ליס וליך לו יסבור כך אינויר השם נכז יופה ושויר בנפש האודום באחוד מג דבורים אלו כי אם בביתלרוצנו קלוס הנפש אלו סבו >> צריךד משהו >> צריך לאבד משהו אתה אומר כן בדיוק זאת אומרת כאילו כתוב פה ככה ה הפעולה של האדם במחשוב דיברור מיסה של תפילה טויר וצדוקו זה אומנם הפתילה והעץ אבל הפתילה והעץ צריכה להיות נוכה להתאכל ואז אתה יכול להגיד שהאש היא אש אוכלת מתי האש היא אש ראויה אש שנדפסת אז אז רואים
פה בלשון הפסוק כאשר היא אש אוכלס כאשר היא מצליחה לאכול אין פה כל כך הגדרה של אכילה כן אבל אפשר להבין מה אפשר להבין דווקא מה כן ממה שהוא לומד מזה שלאכול לכאורה הכוונה היא שהדבר דבר שנאכל נכלל באש הופך להיות חלק מהאש זה נקרא שהאש היא אוכלת את הפתילה והעצים עליה גם באש היא מקבלת מה ש >> אז לא מדויק פה ככה הנקודה שלכאורה כתובה פה היא זה שהכלי כדי להיות כלי שמחזיק את האש האש צריכה להיות כזו סוג אש או זאת אומרת המצב פה האש היחס בין האש לכלי היחס בין האש והדבר ה כשמחזיק את האש חייב להיות יחס כזה שהוא יכול לאחל נאכל על ידי האש ונכלל בו ממילא על דרך זה אומר ככה מחשובת דיבור ומיסה של תור ומצבס תפילה תואר ומצבס צריכות להיות כאלה כזו מחשבת דיבור מיס שהיא נאכלת על ידי האש לא מספיק שיש לך מחשבה של תפילה דיבור של
תורה או מיסה של צדוקו אלא הדברים האלה צריכים להיות באופן כזה שכמו שהוא אומר פה זה צריך להיות בביטול רוצן כן וכלוס הנפש אלו בסבורך ככה זה צריך להיות והוא מנמק את זה זאת אומרת למה זה ככה צריך להיות זאת אומרת בנים של במשל אנחנו אומרים שכדי שהפתילה תחזיק את האש אז הפתילה צריכה להיות כזו פתילה שיכולה שהיא נכללת באש ורק ככה היא מחזיקה את האש סתם תופעה מעניינת כן תחשוב כדי להחזיק את המים צריך להיות >> היא לא צריכה להפוך להיות מים. הפתילה כדי להחזיק את האש כן צריכה להיות פתילה כזו שנאכלת על ידי האש. האש ממש נתפס בה ומחלה אותה. רק אז היא יכולה להחזיק את האש. לא הפתילה הייתה כזה חומר, מה שנקרא בשבא של היום לא דליק. אז הפתילה לא הייתה יכולה להחזיק את האש. חומר לא דליק לא יכול להחזיק את האש. דווקא בגלל
שהפתילה היא דליקה. כלומר היא חומר כזה שנאכל על ידי האש. שעל ידי זה מחזיקה את האש. על דרך זה המחשובה בתפילה, הדיבור של טוירו, כדי שהיא תחזיק את ה את האש האלוקי, את האור האלוקי שיבוא ויתגלה בעולם, זה דווקא על ידי זה אם באותו הדיבור של טרו יש את התנועה הזאת של ביטול רוצן הנפש. כאשר יש ביטול רוצים וחלס הנפש, אז הדיבור מהווה מהווה את העץ ש שהאור האלוקי יכול להאיר בו ולקחת אותו. הוא משנה את הכלי כאילו את המהות של הכלי >> כן זה הפירוש נכלל הכלי הופך להיות חלק מהאש זה הפירוש שהוא מחזיק אותו כן נכון זה זה הייחודיות שיש באש ואל דרך זה בנים של שהזה הייחודיות שיש בעבודת השם של יהודי כדי שהאור האלוקי יאיר בעולם על ידי העבודה הזאת של תוירו אבוידו ותפילו זה על ידי זה שהפטילה והעצים האלו הם הם באות ביחד עם קלוס הנפש של היהודי יש תנועה של
ביטול רוצן הוא מתבטל אל האוכי ונכלל בו. הוא מוסיף פה ביטוי מפורסם כי רוח סייר רוח ועמשכרו ביטוי מפורסם של הזר שהעבודה עבודת השם של יהודי המשוכסיר לקי על ידי העבודה של יהודי חייבת להיות בתנועה הזאת של רוח איסי רוח שהיהודי רוח מ זאת אומרת אין פה הרחבה ואין פה זה אבל את איך אומרים יותר התבנית רוח זה המשוכן זה איזשהיא תנועה כן אומר רוח חי רוח התנועה של יהודי להתבטל אל הקדוש ברוך איסי רוח מביא איתו רוח הוא ממשיך את הרוח האלוקי שיאיר ויתגלה למטה אז כאילו כתוב פה שלא מספיק שאתה מקיים אתה אתה מניח את החומר אתה מקיים תירו מצוז חייב גם להיות את התנועה של הרוח את ההתבטלות של היהודי אליו כדי שהיא תביא את להמשיך את האור האלוקי למעלה בסדר אז זה באופן כללי העניין עכשיו הוא הוא יסביר את זה עוד יותר במה זה בא לידי ביטוי בבידס השם זאת
אומרת הוא אמר פה משפט כללי שהאויר נחז יופה ושויר בנפש האודום על ידי זה שיש ביטול רוצה הנפש עכשיו הוא יפרט עוד יותר במה זה בא לידי ביטוי והרחיב את זה בוא נראה כך ולכן היות וכדי שהמחשוב דיברו מיס של מצוו תור מצפס יהיו כלים להמשוך הסוער צריך להגיע שינכל לו כן תולוי המשוך הסוער השם על ידי התורה והמצרא לכורי הסביר קודם שמחשוב דיברו מיסה הם כלים והמשכות להמשיך אלוקי בעולם אז למה זה תלוי דווקא בק בקיום של ישראל למה זה תלוי ביהודי כמו שכוס ויקמדס ביעקב תרסום בישראל פסוק בתהילים שאומר שורה שהעידו שייך ביעקב דווקא והתי רסום בישראל מה המשמעות של זה אז אפשר להבין כי היות וזה לא מספיק שיש את המעשה בעצמו צריך שמקיים המעשה מקיים המעשה מעשה יהיה יתבטל יהיה נאכל על ידי האור האלוקי שנמשך במעשה ורק אז אז ממילא הבדור צריך לבוא מצד המקיים ולכן זה
תלוי בישראל ועכשיו הוא מסביר יותר ש ש לכאורה מהמשפט הבא בוא נקרא את זה כי יעקב וישראל בחינספיה כי יעקב וישראל מבחינה סקפיה והספכה שבו זה טולו ימשוךסיר השם על ידי תרבה מצוו זאת אומרת הוא לכאורה לכאורה אומר פה שלא יכול בזה גוף ובהתבטלות של היהודי להקדוש ברוך הוא יש כמה וכמה רמות כן ולכן כתוב ויקם אידוס ביעקב ותרסום בישראל יש עבודה של אסקפיה ואסב אבל הצד השובה הוא שצריך את התנועה של ביטול רוצן ביטול כזה ביטול נעלה יותר צריך את התנועה של ביטול רוצן כדי שהאר אלוקי יאכל ככה כתוב קודם שיהיה נכס יופה ושויר בנפש האודום כדי שהאר אלוקים באמת יאיר בנפש האדם דרך דרך אגב, תחילת המימר, זאת אומרת תחילת המיימר הוא דיבר באריכות שהאור צריך להעיר בעולם. היה כזה דגש, נכון? עכשיו בהמשך תוך כדי המיימר הוא הסביר שזה באמת הולך בשלבים
שזה מאיר באדם ועל ידי אדם זה מאיר בעולם. עכשיו רואים בקטע הזה הוא הרבה מדבר על זה שצריך להעיר באדם. זאת אומרת כאילו הזה שזה מאיר אחר כך בעולם זה קצת עניין צדדי. מה שהוא מדבר פה זה שעל ידי שיהודי מקיים מחשוב דיברו מיסה אז האיר אלוקים מאיר באדם מה שאין כן בלאי ביטול רוצו כשחסר את הביטול אין יכולס להמשיך מה שכב על פסוק בואו משרש זאת אומרת זה לא מספיק שוב זה הסיכום אולי של המשפט הזה שה המחשוב דיברו מיס של תור מצבס הם באמת הפטילות והעצים שבאמצעותם יומשך אויר אלוקי לעולם אבל האור אלוקי הזה הוא שיחלס וכדי שזה באמת יומשך בדברים האלה האדם המקיים את המחשובת בורמס האלה צריך להיות בביטול הוא צריך להיות נכלל באור אלוקי שיאיר >> בצ >> כן הוא חייב להיות בתנועה שהאש יכולה לאכול אותו >> לאכול את הרצון בטח >> הוא הרצון מה זה רצון רצון זה הוא רצון של
האדם זה זה הכוח הכי עמוק שיש לו ברגע שהוא רוצה הוא מתבטל אל האור האלוקי אז בעצם הוא נכלל באור אלוקי שמאיר בו הוא מתבטל זהס והנה על ידי ג' דבורים אלו שאונו ממשיכים בוא אמור השם אף שנסלבש בדבורים גשמים סיכל לנושי עכשיו הוא יסביר שבעצם הזה זה איזשהו תוספת ביאור שבמחשוב דיבור מיסה המעשיים שזה מחשב דיבור מיסה של של דבורי מיסמש יש בהם את הכוח שיאיר בהם האור האלוקי ויסביר את זה בעניין שהוא קצת קצת אן בוא נראה בוא והנה על ידי ג' דבורים אלו שנו ממשיך בואר השם אף שנסלבש בדבורים גשמי אולי צריך לקרוא שנסלבשו ז מדבר על ג' דבורים כן שנסלבש בדבורים גשמי סיכל לנושי אומר לאיר השם >> אה >> אויר השם >> כן נכון שאני ממשיך עם בו אויר השם אף שנסלבש בדברים גשמ >> אויר השם הזה נסלבש בדברים גש שלושה דברים ממשיכים את אויר השם עצמו זה לא אי אפשר ל שנסלב
שוב נכון רגע נכון נכון זה גם מתאים עם כללות הביאור נכון אז הנקודה כאילו עם המכוון לאן הוא רוצה להגיע אז אומר ככה והנה על ידי ג' דבורים אלו שאנו ממשיך בו עיר השם זו באופן כללי מה שהוא הסביר קודם בות ביס אומר אף שנסלבש בדבורים גשמי סכל לנו שיעור השם לכאורה ירד למטה כאילו איך הוא איך ה הוא הרי הרגע אמר שהאור השם הזה מאיר בנפש האדם אז לכאורה איך זה עובד הרי לכאורה האר אלוקי הזה התלבש במחשוב דיבור מיסחשוב דיבור מיס זה דברים גשמי >> דברים גשמי זה סכל אנושי >> או הוא אומר פה שני דברים שמת לב יפה הוא אומר שזה מתפלש בדברים גשמיים וסכלנושי אולי אולי אפשר בכמה צורות אבל אולי אולי שכל אנושי זה כאילו דיוק יותר למחשוב הרי הרבה פעמים שהקי מספוס ומיסה הזכיר את זה קודם פה במיימר בעמוד הקודם למטה שהקיבספוס ומיסה ולכן זה זאת אומרת עקיב
ספוס ומיסה אומרים על דיבור לא על מחשבה אז אולי בגלל זה הוא מוסיף ואומר סיכל לנושי זאת אומרת גם אם תאמר שהגם אם תאמר שמחשובה שתפילה כאילו זה זה לא ממש מיסה זה לא ממש דבורים גשמיים אבל סוף סוף זה סכל לנושי זאת אומרת מה שלא יהיה זה התלבש בסופו של דבר בתוך כוחות נפש האדם שזה בסוף סיכל לנושי אולי אז עוד פעם אז אויר השם הזה שאנחנו אומרים שהוא מאיר על ידי הג דבורים אלו הוא נסלבש בדבורים גשמי מסכלנושי אז לכאורה איך זה מעלה את האדם הוא אמר מקודם שעל ידי זה נמשך שמאיר בנפש האדם והאדם לגמרי נכלל במקורו אז על זה נאמר אז על זה איך זה עובד על זה נאמר אני כבריש רענון מה זה ברויש רנון פירוש ברויש הוא ארס דק שיכול למלוק רוישוי ליקורי ואחר כך כשחויזר לקדמוסוי היא נאומה להסדו ורניתן אולוב כשאיו בכפיפוסי לגוב למלומות
זה ביאור שכבר ראינו אותו זכו באיזשהו ממר לאחרונה וגם הוא מופיע באריכות במאמורים של של עם כפר שאני כבריש רענון הולך על זה שה הארז בראש הרי זה לא סתם ארז אלא ארז דק שאפשר לכופף אותו והנקודה היא שכאשר מכופפים אותו הוא חזר הרה מביע את מי שעם מישהו נעמד עליו והוא בעצמו חוזר מאוד מאוד גבוה וכעניין אנימצו בספורים במי זה דיוב ורבז בני ויב >> דיוב דיוב ורבז בני ימיוב ידוע כן יואב היה שר צבדוביץ' שמה מסופר זהו הרבי מציין פה ביירות שמיסדיוב הוא מציין לסיפור של כיבוש היבוסי ששמה באמת מובא במדרשים שהיה כזה השתמשו בכזה טריק יוב השתמש בכזה בכזו יכולת שהוא השתמש בברושיש שעל ידי הבריש הוא כופף את הברושיש והוא הצליח לדלג מעל החומה הצליח לכבושעיף אותו >> העיף אותו מעל החומה והוא הצליח להגיע רחוק הרבי מסיים שם וצורי חיון ולכאורה
צורי חיוני ככ כי הסיפור הזה על יואב כתוב לגבי היבוסי ולא לגבי רבז בני אמו ששמה היה סיפור אחר ומ ופה יש חיבור ביניהם ככה אני מבין את הצורך יון שהרבי מסיים שם זאת אומרת הרבי מציין לסיפור שליו בוסי מציים בצורך זהו זה לכאורה הביאור פה אז על דרך זה בענינו שכשאומרים אני כבר שרנון אני הולך על המשוכי שהקדוש ברוך הוא מתגלה באיזה אופן הוא מתגלה הוא מתגלה כמו בראש רענן שהוא מתגלה שכופף הוא כאילו כופף את עצמו למטה זה מה שהוא ממשיך ואומר כך אומר הקדוש ברוך הוא אני הוא שנסלבש ומהיסה תחתוניים כברנון איך זה עובד על ידי כפייפס כביכול אבל מה מה התוצאה מה הרווח הוא הרווח הוא שעל ידי זה תיסא לנפש שודום אחר אילוי ליו באויר אינסוף ברוך ואויסון נפשורו בצור החיים עזר שם ממש מה שכוס זה גישה בשב חושב שזה המר של יום הכיפורים
שאמר שהזכרת אז הנקודה היא שאני כבר ישרנון הכוונה היא שמס שההמשכה של הגמשוך הסיר השם שבג דבורים אלו לכאורה התעלמה לכאורה ירדה לדבורים גשמים וסיכלנושי אבל זה בדיוק החידוש שיש כוח כוח מיוחד כזה שלמרות הירידה למטה הוא כמו ברויש שברגע שפועלים ברגע שמשחררים הוא קופץ ומגביע את נפש האדם שתהיה באופן של צרור בצורי רשם והנה אז זה הכל זה הכוח של מצוו הכוח של מצ בעצם הקטע האחרון שלמדנו זה השלמה לכל מה ש לכל מה שלמדנו קודם זאת אומרת זה התיסף הסביר כי אחרי שהוא הסביר באריכות בפרק ב שהג דבורי מחשוב דיבור מיס תפילה תרו מצוו זה אלו הכלים להמשיך את האור למטה. עכשיו צריך להסביר איך זה איך זה איך זה מאיר את נפש האדם. הרי זה לכאורה נעלם במחשב הדיבור מיס. אז בעצם יצא שבשני שלבים הוא הסביר איך זה מאיר את נפש האדם. דבר ראשון הוא מסביר
שנפש האדם צריכה להיות בביטול >> לכלוט. מצד האדם צריך להיות לכלוס. ואז עוד נקודה הוא מסביר שנבין שזה כמו בראש. שלמרות שבמחשוב דיבור מיסכורה התעלם אבל זה כמו בראש שמגביע את האדם לצרו בצורר השם זאת אומרת זה עוד כוח ש שיש זאת אומרת עוד פרט שהוא מחדד לנו את ההבנה לגבי מחשב דיבור מיס של טרו מיצוס כשהמחשבת דיבור של טר מצוסד דבורים גשמי שכל אנושי זה לכאורה ירד למטה זה הסתתר זה זה ירד למטה זה בדיוק החידוש שיש איזשהו כוח מיוחד שתירומיצס נחשב כמו בראש שלמרות שזה דבורים גשמיים זה יש לו את היכולת להקפיץ אותו אותם ולהגביע אותו מאוד למעלה. עכשיו הולך להסביר שהתכונה הזאת זו תכונה מיוחדת שיש למחשוב דיברום של תירו מצווס יש אותם באמת גם למחשבת דיבורס שלאום הזה. זה התכונה הזאת של בראש, המקפצה הזאת שיש לברוש יש בעצם גם במחשב דיבור מיסי שלאום
הזה סתם כדי אמר פעם בערך בספר ערך בערך של טוירו מצוו יהיה פרק שמסביר שלמחשוב דיבור ומיסה יש כוח מחשב דיבור ש מצבס יש כוח של מקפצה של ברויש שמקפיץ אותך כלפי מעלה >> בסדר זה תכונה של תיר ומצ מעבר לכל מה שלמדנו וזה מה שמסביר איך למרות שהר אלוקים מתעלם אז יש יש כוח במחשוב דברס להגביע ולפעול התקללות של נפש האדם המקיימת את המחשוב האלה להיקלל ולהיותה בצורר השם ועכשיו כפי שהוא אומר והנה זה לאומסולקים אש זורו כנגד אש איכו כשם שהאש של תור מצוסי אוכלת מצליחה לתפוס את נפש האדם שהיא תהיה לגמרי צורו בצורי חיים על דרך זה גם כן שזורו יש לה את הכוח הזה וגם כן סלבש במחשוב דיבור מיס אשר לאלהשםמו בחינס קולין לאומס קובד וכמו שכוסוב כובד חכומים מנחולו וכסיל עם קול כמו שיש כוב ביחס לחכומים אז לכסילים יש קול ואז הוא
כשם שעל התובבו תיסא לנפש מאוד ביסר סאיס מכאשר תוך הנפש סאיס למה לפי הסוגוסו ליור בצור החיים השם ממש ושזה מה שהוא הסביר שזה כמו הבריש שלמרות שהאדם מקיים עכשיו דיבור מהסגשמים זה מקפיץ אותו להיות צרו בצורש כך לאומס עלרו נמרס נפש אויבך יקלנו בצורך כף הקלע כן זה ההמשך של הפסוק צרור שהנפש תהיה צרו בצור החיים השםמש ההמשך של הפסוקס נפש אבך יקלנו בסריך כף הקולה אז ממילא מה זה נפשיבו זה אומר דהיינו כלי אלמוקים רוחק מאוד מאוד מאור פני השם וכמו שכסוב סתרספה על כל אור וגם משקוס מנקולה דיבר מתחצני ישראל קורבו לך אז ממילא כאשר יהודי נופל חס ושלום בעניין שמחשוב בדיבור מס אשר לא אלוה יהמו אז לכאורה חסר לו הוא למרות שזה לו מחשוב הדיבור מיסף של האדם עד כמה הוא יכול להיות לראות רחוק אז הפסוק בא ואומר שזה על דרך כף הקולה כמו שכף הקולה זה זה בעצם
תנועה קטנה פה אבל האבן מגיעה מאוד רחוק אז אותו אותו הדבר יהודי שנופל מחשב דיברו מהזה כאלה מגיע לטומאה מאוד רחוקה ממילא מה אומר ועץ יהוצול הזה הוא אסויסתשובה פה נכנס העניין של תשובה ובפרט בעשר ימי תשובה שמהטו של תשובה מהתרון של תשובה שאוז הזמן ואס לכל חפץ להשיבו אל מקורום ואז ישתפך נפשו במרירוס על ריחוק מאיר פני השם ויושו לו הבי רחמ כמו שכוסו ויזקו אל השם בצר לו ממילא ועיקרשובה כמו שכוסו ולכו השם נפש לבטל רצוינו אלובסבורך שאי אלו רוצך לאוב שבשמיים בצ'וקו וקלויס הנפש בוא נעצור רגע מה מה ההשתפחות פה מה מה זה כל השורות שהוא הולך להגיד בעצם מה שהוא הולך להסביר שתשוב ועניינה לכאורה כ אולי נגיד זה קצת חד כח חיצו התשוב שוב ועניינה לא לפעול אצל הקדוש ברוך הוא משהו שוב עניינה לפעול אצלך משהו שובע עניינה שאתה תקלל במקור
לפי מה שהוגדר פה בכל השורות שלמדנו מתחילת הפרק שמה זה מה העניין של קיום המצווס העניין של קיום המצווס לפי מה שהוגדר פה זה שהאש תאכל אותך האש האש האלוקי האור האלוקי שמתגלת על ידי תור ומצווז תאיר באדם עד כדי שאיך הלשון הייתה כתובה שאויר השם ינחז יופה ושוירה בנפש האודום שזה בא לידי ביטוי בזה שודי מתבטל ונכלל לגמרי ברצ השם זה המשמעות של קיום תור מצס בנפש האדם כן איך זה יכול להיות כי תור מצווה זה המשוך בזה וזה דברים גשמיים כי זה כבר שרנון מה ההפוך של של תור מצבס זה שהמחשוב הדיבור מיס של איפך התור מצבס פועל על האדם שיאיר בו אשזורו ולא סתם אשורו אלא באופן כזה של יקלנו בכף הקולה שהוא מגיע מאוד רחוק ומתרחק לגמרי מהאור אלוקי אז מה העניין של תשובה? העניין של תשובה זה שהאדם חוזר חזרה שיאיר בו שהאש תהיה אש אוכלת. זה העניין של
תשובה. זה מה שהוא מעריך עכשיו להסביר. אנחנו הרבה פעמים מבינים תשובה והכוונה היא שהקדוש ברוך הוא צריך לסלוח לנו. הוא צריך לסלוח לנו. אנחנו צריכים לפעול בו משהו. פי שהוא יחד פה במימר כאן הוא יחד שעניין של תשובה הוא שאתה צריך להתחיל להיות חזרה להיות נאכל על ידי האש. אתה צריך חזרה להתבטל באור אלוקי. זה המשמעות של תשובה. שזה עבודה קשה. אתה צריך לדלג. אדם צריך לדלג מי איפה שהוא התרחק להיות חזרה נאכל בעיר השם >> ברור שהוא לוקח את הכוח הזה מצד ההרה האלוקית שמאירה עליו מישהו יעריך פה בהמשך המימר זה אריכות במימר אבל ההגדרה כתובה בשורות האלה זה זה העריכה פה אז בוא נקרא עוד פעם מ ויצא ויצא לזה הוא עשה התשובה בפרט בעשר מי תשובה שאוז הזמן ואיס לכל חיפה אצלו השיבומל מכור מה זה לא ישיב לקורו לפי מה שמבואר פה שהוא יהיה חזרה נאכל באיזשהו
יחלס כן ואזי איך זה עובד שתפך נפש במרירוס על ריחוק מאיר פני השם ויושו ולחמ כמו שכוסו ויזקו אל השם בצר לו ועיקר התשובה כמו שכוסו וילכו השם נפשו לבטל רצונו בורח שהיא אלו רוצך לא שבשמיים וצלוסנפש ממש ולבקש מלפוןסבורך שישר לובשם ורצנו לי ביטולצומר שוב ועניינה שאתה מבקש מהשם שיאיר בך יתן לך את הכוח שחזרה תהיה באופן כזה של להתבטל אליו ועל דרך זה תיקנו לו יאמר בקושסלח לנו מחלונו ובכלנו כן אנחנו מבקשים הקדוש ברוך הוא סלח לנו בכל מה הפשט לכאורה הפשוט שאנחנו מבקשים ממנו תסלח אתה רחוק מאיתנו א כעס עלינו ואנחנו מבקשים צלח לנו ונמחה לנו אז הוא אומר אז מסביר על מור הזקן שאינו כיפשוטווי אתה לא הפשט פה סלח לנו זה לא כיפשותי למה? כמחותוס מטיפל. אתה לא באמת הזת לו. הוא לא באמת כועס עליך במובן של וואו, אני לא יכול לדבר איתך, הכסת אותי
כי אתה מחו בעין הרוך אליו. מה המשמעות שהתרחקנו? זה שהאור אלוקי לא יכול להעיר בנו. זה המשמעות שהוא שיש של החטא. כן? וממילה מה עניין המכילה? כן. אם חותו אלו עניין לבקש המחילה. מה המשמעות לבקש המחילה? לבקש המחיל וסגלוסורצנו שיושוב רצון ליולינו לסרצונו סבורח בלב שולם ונפש חפיצו זה המשמעות שאנחנו מבקשים סלח לנו מחל לנו לא שהוא יסלח לנו אלא שהוא יסלח לנו במובן כזה שהוא יתחיל חזרה להעיר בנו ושאנחנו בחזרה נהיה נכללים ברצונו ומתבטלים אליו זה המשמעות שזה מפה והלאה הוא ממשיך להגדיר עוד יותר בפרטיות את ההתבוננות בעשר סמי תשובה את ההתבוננות של התשובה שמביאה באמת באמת את התנועה הנפשית הזאת של להתבטל אליו שזו הסליחה והמכילה האמיתית שאנחנו יאיר בנו חזרה אויר אלוקי
שיעורים נוספים בסדרה ״לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א)״
- לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #7 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 22:45
- לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #4 - הרב יצחק מאיר וייס יום שלישי י״א אייר תשפ״ו | 23:02
- לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #3 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס יום שני ג׳ אייר תשפ״ו | 22:51
- לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #2 - הרב יצחק מאיר וייס יום ראשון ב׳ אייר תשפ״ו | 27:09
- לקוטי תורה, פר' אחרי, "כי ביום הזה" (א) #1 - הרב יצחק מאיר וייס מוצאי שבת א׳ אייר תשפ״ו | 22:52
- לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #4 - הרב יצחק מאיר וייס יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 23:13
- לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #3 - הרב יצחק מאיר וייס יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 25:31
- לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #2 - הרב יצחק מאיר וייס יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:26
- לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #1 - הרב יצחק מאיר וייס יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 24:55
- לקוטי תורה, פרשת ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ #5 - הרב יצחק מאיר וייס יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 25:45
- לקוטי תורה, פרשת ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ #4 - הרב יצחק מאיר וייס יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 12:49
- לקוטי תורה, פרשת ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ #3 - הרב יצחק מאיר וייס יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 28:35