כולל תפארת לוי יצחק יום ד׳ י״א תשפ״ו פר׳ אמור - הרב שמואל רבינוביץ

לוקחים את המחשבה זה שרוצה ואין לו ומצרפים לזה שיש לו ואינו רוצה ומזה נברא מלאך ושלים אותו אבל זה שרוצה ואין לו נברא המלאך ברוכנס בשיא התוקף והדרגה שיש לו טוב אין לא רוצה זה כבר כאילו גופניים עם כל מיני >> אבל אבל עם כל זה לא מוסבר ואני אסביר את זה קצת יותר טוב >> ש אומר הרמבם שלוקחים מישהו רוצה אומר הרמבם שמי שצריך יש מי שלא עשה מצווה >> וכופים אותו עד שמר עד שיא אומר רוצה אני מה זה עד שהיא אומר רוצה אני הוא קיבל מכות הגונות אז אומר רוצה אני איזה מין רצון זה אז מכיוון שמסביר הרמבם מכיוון שב בפנימיות אין מושג שודי לא רוצה לעשות לא רוצה לעשות תמיד יהודי רוצה לעשות את דבר השם >> אלא שיש לו יצר הרע כזה גדול אז הוא אומר את המכות נותנים ליצר הרע היצר הרע מקבל מכות אז הוא מבין שצריך שהוא צריך לזה בכל

אופן אנחנו פה לקראת >> הם מספרים על האדמור הזקן והברדייצ'בר הם אכלו לעשות צדקה אה לסוף כסף לצדקה אז אה אז הבדצמר לדנו הזה זקן לא ניכנס לגביר הזה כשהוא לא נותן בכלל צדקה חבל על הזמן שלנו אמרו לו אדמור הזקן לא ננסה צטריכים לנסות אז הם בסדר אז אדמור הזקן הלך עםבריל שבא דפקו על הדלת והמנהג של העשירה הוא היה מי שבא אליו לקח מטבע הכי גורניש וזרק לו בפרצוף ותלך ממני והוא עשה אותו דבר גם כאן אדמור הזה כמובן מי שהיה מקבל זרעק זה בחזרה אליו אז כאן אדמור הזקן הוא זרק אדמור הזקן ברדיצ'ה לקח אדמור הזקן את המטבע ואמר לו תודה רבה תסתכל מצוות כל הברכות והוא לקח את זה לעצמו חי דקה שתיים ההוא נרגב ואומר אני רוצה לתת לכם עוד ושוב מה היה כאן והוא רוצה שוב לתת לתת אמר אדמור הזקן ברדיצ'ובר המדמי הזה שהיה נתון וזרקו לו

את זה בחזרה הוא לא הופקים אף פעם צדקה אז כוח הקליפה היה כל כך חזק שהוא לא יכול להישבר ברגע שלקחתי את המטבע הגורשת הזה ולעצמי בירחתי אותו לשבור כוח הקליפה ואז נפתח לו הלב >> יופי >> כן כן סיפור מעניין אז אומר פה ממשיך פה הוספרתם לכם ממחרת השבת מיום האבאכם את תומר התנופה שבע שבתות תמימות לא סתם תמימות >> תהיהלאות >> מלאות >> אז אומר מה זה תמימות אומר רש"י מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאם לא כן אינם תמימות אם הוא לא מתחיל למנות בערב הוא אומר את זה שזה יהיה שלם בערב זה מתחיל הלילה אז הוא כבר אומר הוא אומר הוא מתחיל את הברכה של הספירה של הלילה >> אז אומר אם הוא מתחיל אם בן אדם שכח יש על זה דיון שאם בן אדם שכח והוא רק אמר ביום אז >> בלי ברכה זה יגיד >> ביום בלי ברכה אבל במצ בלילה השני הוא ממשיך לברך >> ממשיך לברך

>> וזה נחשב לו נחשב לו כן כן זה שלמות אז על זה יש מחלוקת ורובם טוענים שצריך לברך הלאה. אז א אצל הרב עובדיה יוסף אני חושב הוא סידר את זה שבבוקר אחרי התפילהם אז אומרים >> מזכירים את זה כדי שאם מישהו שכח >> אז יצא שהוא יגיד את זה שלא יפספס את התמימות >> אפילו שבאותו יום הוא לא ספר עם ברכה אבל מכיוון שזה הוא ברצף אז זה בסדר גמור זה נחשב לו >> כאן אומרים את זה ביום >> פה לא אומרים פה פה בלילה לא כולם אצל השנים לא כולם זה הכניס אני חושבת מה אצלכם אומרים זה >> מי >> ממי >> מדורי דורות >> מדורי דורות אבל לא לא אני לא חושב אולי במרוקו אולי אבל לא בכל המקומות לקחו את זה ככה >> בכל אופן ואז מביאים את הלחם הוא מסביר והניף הכהן את לחם הביכורים וקראתם בעצם היום הזה מקודש ואז הוא ממשיכו בקוצריכם את קציר ארצכם לא תחלה פעצתך זאת אומרת

הולך פה לפי הסדר שאחר כך יש מתחילים לקצור קודם היה העומר שהעומר הביאו אותו מסורים זה היה התחילה של הקצירה אבל אחר כך הוא אומר בקוצריכם את קציר ארצכם לא תחלה פעצתך בקוצרך ולקת קצרך לא תלקט להני ולגע תעזוב אותם אני השם אלוקיכם >> למה נשמחה הפרשת >> אז אומר מה אתה אומר כן >> רשי תסתכל ברשי למה נשמחה פרשת הפה וכל זה למה שלמדנו מקודם אומר אבל דמי הבדימי >> כן כתוב >> למה זה נשמח לומר לך מי שמקיים את כל הדברים האלה שמת בשלמות מעלה עליו הכתוב אז הוא אומר פה ובקוצרכם אומר רש"י ובקוצריכם חזר ושנה אומר רש"י שהוא חזר על זה עוד פעם הוא כבר אמר את זה למה לעבור עליהם בשני לוים אמר רב אבדים ברבי יוסף כמו שאמר עכשיו הרב גלובמן מה ראה כתוב לתנה באמצע הרגלים איך זה נכנס לתוך אמצע הרגלים פסח הרגלים הפסח ויצרת מכאן ראש

השנה ויום כיפור וחג מכאן ללמדך שכל הנותן לקט שכךה ופאה לאני כראוי כמו שצריך מעלים עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו את קורבנותיו בתוכו מה שי מה שייך לא רואים את השייכות בין לעשות את זה הרבי מדבר על זה >> אז זה מה שהוא אומר שבעצם כאשר בן אדם >> כל התורה נעשה נעשתה בשביל שבן אדם יעשה חסד ויעשה צדקה ויעשה לפנים מישורת הדין אז אומר ברגע שבן אדם נותן לשלקת שכיחה ופאה הוא זוכר גם את העניים והוא נותן את זה כמו שצריך אז אומר זה הזה שלו כאילו [כחכוח] כאילו אומר >> הרוחני כאילו >> זה הכוח שלו שכאילו הוא בנה את בית המקדש >> כןתי את זה בצורה פשטנית שזה אמת >> כן כן >> אדם יש לו שדה מתחיל לקצור והכל אז יש מצווה של לקחרכה ופיה ועד כדי כך אתה צריך להיזהר לא לדרוך על זה אז יש לך מספחה התבואה וכל הכל ויש עוד מצוות שאת תיזהר

לא לדרוך כי זה דשקבותיו ואסור לקלקל אז זה ממון של עניים אדם הזה צריך להיות לצאת באים עניים ולוקטים והוא לא מעכב אבל בדרך כלל הניאים לא מסתכלים על תיבות בעל הבית הם נכנסים ודורכים ועושים העיקר להגיע למתנות שמגיע גיע להם זה כמעט בלתי [כחכוח] בלתי נמנע וזה לא מצוי שהעניים צריכים להגיע שנים ביום ותקופות שלא ידרכו לקלקו לו מקלקלו לו את התבואה והכלו בכל זאת לא כס עליהם והוא נותן להם בסבע פנים יפות זה לא לני אחד זה מאות עניים והוא שותק ומקבל את כל אחד בסב פנים איפ לכן ר שמה בשלמות הוא מקיים את זה זה השלמות שהוא יכול ליכו מיליון פעם מה שעושים לו בעיות והוא הוא עושה את זה בשלמות >> במילים אחרות >> זה שהוא קיים את החג והוא אכל טוב בחג והוא התנהג יפה זה מאוד יפה >> זה שהוא כן הוא עשה את הכל לעצמו >> איך אומרים צדיק עם פלז

>> צדיק בתוך זה אבל אם הוא לקח את הדבר אם הוא לקח את הדבר והוא הביא את זה לאחרים הוא יראה את זה בפועל אבל ממש לא רק לעצמו שהוא נותן לאחרים אז אנחנו אומרים מידה כנגד מידה אז הקדוש ברוך הוא גם נותן לו אותו רעיון של מידה כנגד מידה זאת אומר זה כמו שבנת בא לבית המקדש מה אתה רוצה מבית המקדש שיהיה קדושה שיהיה שפע בן אדם בא לראות בבית המקדש מה הוא רוצה לקבל אז אומר אם אתה נותן אז זה מידה כנגד מידה שאתה גם מקבל צד שני הצדקה היא במעלה יותר גדולה זה מה ש אומר אבל הוא אומר כמו בית המקדש עשית פעולה מאוד חזקה שזה כמו בבית המקדש >> אתה לא רק נותן את עובר את ה20 הכי קשים >> כן >> הרבי הרבי מביא על זה שני שני >> שני חילוקים בין צדקה סתם ככה דווקא לקט ושכון אמרתי זה הוא אומר הוא אומר שיש הבדל כי צדקה >> צדקה לא צדקה אתה יכול לפעמים יש לך רווח

בקלות >> בזה יש לך עמל רגע שנייה >> עמל אז אבל יש ויש עוד נקודה [נחירות בוז] שבצדקה אתה יכול לתת לעני שאתה רוצה >> בלקט שבאה זה לא יכול לתת זה שני הדברים שהר >> זה מה שרצי להגיד שבעוד יותר מזה אנשים דורכים על התבואה שלו כי זה מעורב לש ושם הוא שותק והוא נותן את זה בספר יפות זה לא פעם אחת זה מאוד מאוד פעמים אז הוא באמת כמו בונה את בית המקדש >> היופי שבזה בית המקדש רק בארץ ישראל אתה לא יכול לעשות בית מקדש איפה שאתה רוצה בית המקדש יש לו מקום מיוחד >> לקד שכחה ופאה רק בארץ ישראל רק בארץ ישראל מצוות שתלויות בא מצוות שתלויות בארץ >> לכן זה מגיע כפו לא >> כן חוץ מהזה שזה יגיע כפיו אבל אם הוא עושה את זה בחוץ לארץ אין לו את המצווה המצווה כל המצוות דווקא בארץ ישראל בארץ ישראל יש לה קדושה מיוחדת שאיך הוא אמר

מישהו פעם בא לאחד הרבנים הוא שאל אותו אם לעלות לארץ ישראל אז הוא אומר כן תעלה ודאי אבל אומר אבל תדע לך שצריכים זכות להיות בארץ ישראל לא כל אחד יכול להיות >> נכון >> אחרי תקופה הוא חזר שאל אותו מה אז הוא אומר שהיה לו קשה בארץ אומר לא שהיה לך קשה >> אומר לא היה לך את הזכות להיות בארץ ישראל אז ארץ ישראל האדמה עצמה נותנת זכויות כאלה >> ארץ ישראל האדמה עצמה נותנת זכויות כאלה שבן אדם יכול לקחת לקט ושכיחה ופאה ופרט ולכל מה שיש שמה בן בן אדם יכול לעשות את זה וברגע שבן אדם עושה את כל הפעולות האלה אז לא רק שלמה אז ככה בחוץ לארץ האדמה הוא לא יכול להעלות את האדמה אין לו את הכוח לקחת ולעשות ולהעלות את הפירות לקדושה פה הפ יש לו פירות של מעשר שני הפירות עצמם קדושים איך זה נהיה קדוש בגלל שהארץ ישראל יש לה קדושה שאפשר להפוך אותה

לקחת גשמיות ולהפוך לרוחניות זה המלך >> מה שכן של צדקה שזה בכל העולם >> קשה אפילו מישון לילה אחד מחוץ ירושלים קשה >> בפרץ מקורת רצה להעלות לארץ ישראל אז הוא בא לב שם טוב ואבשטוב יהדוכה אותו אז הוא החליט פעם רבי פרץ מקורץ הוא נוסע לארץ ישראל אבל בכל זאת יפרד מהבבל שם טוב הוא בא לב שם טוב אבל הוא החליט הוא נוסע לארץ ישראל אומר לו בלשם טוב בוא איתי למקווה אמר תראה למקווה אמר על הבשם תבול אחרי כמה תפילות תעלה הוא התחיל לטבול לו פרץ מקורת תפילה ראשונה הוא נמצא בארץ ישראל תפילה שנייה הוא נמצא בירושלים תפילה שלישית דובר הבית סיבה רביעית דוזרה ואחרי זה עוד תפילה באיכו >> עד שגיע לקודש >> עד שגיע לקודש הקדוש הוא רצה להיכנס אמרו לו לא קודש הקדוש היום זה הב שם טוב אז טוב רבותיי הזמן קצר אנחנו בדף כג >> עמוד א' למטה

כג >> ואתמול דיברנו על כל הנושא הזה של חוני המעגל דיברנו את כל הסיפור >> חזק חוניה מעגל ביה בטח שע עד כדי כך שאמרו למדנו פה בגמרא >> כמה ימים ה לא זז מאיתנו חוני זה חנון הוא מתחנן חוני >> המגל עולם הכדורי הסובב הוא היה בבחינות האלה הה גדול פה אומרת פה הגמרא שכשכחוני המעגל הוא הגיע לבית המדרש שמינו לרבנן דמר דכאמרי נקרא את הסוף שמה נהירין שמיטין דכבשני חוניה מהגל אז אומרת הגמרא שהוא שומע הוא נכנס לבית המדרש והוא שומבבית המדרש אומרים נהירין שמיתה שאנחנו יודעים את הגמ גמרא הבנו את זה כ כי במימי חוני המעגל מה קרה בחוני המעגל חוני המעגל כשהוא למד את הגמרא ה הוא נכנס לבית המדרש והיה שאלה מיד הוא היה פותר את זה לא היו שאלות בזמנו אז הם אומרים שעכשיו אצלנו גם כן כי בימיך נהיה מעגל אותו דבר אז אומר להם מה הוא אומר

להם הנוו אני אני זה חוני המגל לא ממנו לא לא שאלו לא >> איך יכלו להכיר אותו 70 שנה מאז שהוא ישן >> יש כמה סיפור >> אז אומר לא הכיר אותו >> טלפון אז >> לאן רק לא היה תמונות החדש >> כן אז הוא אומר ולא אבדליקור ולא עשו לו >> ולא נתנו לו כבוד כד מפוא אלי לא שאומר הגמרא מוסיפה ולא אבדלי יקור כדמיב אלי לא כמו שמגיע לו זאת אומרת שתלמידי רבי עקיבא שאנחנו עכשיו מתאבלים על המצב של כן אז שמה כתוב שלא נהגו כבוד זה בזה >> פה זה לא שלא נהגו בו כבוד לא נהגו בו כבוד כמו שהגיע לחוני המעגל שבכל >> זני מעגל הוא היה בבית ראשון בית שני >> הוא היה בבית ראשון >> בית שני שמעון בשטח היה בבית שני >> בית שמן שטח שלח לו אם תלמג הייתי אני אסביר לך למה הוא היה שנה החומבן רגע אל תכס עלינו אל תיכס עלינו הוא אומר דבר ואני אסביר לו כל מה שהוא שאל הוא אמר

מה הייתה לו השאלה השאלה של חוני המגל הייתה שכתוב בשוב השמש שבעת ציון היינו ככל מים מה זה בשוב השם את שבעת ציון זה מבית בית ראשון לבית שתי לבוא מה שהוא היה בין בית רושה לבית שני הוא היה בשני הבתים בית שני שהיה בבית שלישי גם כן >> בעזרת השם >> ודרך אגב בבית ראשון לא היה כאלה שאלות כמו שהוא שזה רק בבית שני כאלה שאלות שהיה לו בית ראשון היה כאלה גילויים שלך לא נכון נכון בית ראשון היה איפה החתונה >> אני יודע שזה >> תודה רבה רבן נחת ואושר >> אמן >> בכל אופן אז הוא שאל השאלה שלו אתה שומע >> השאלה שלו הייתה הוא לא הבין איך יכול להיות חלום 70 שנה >> כן >> אז הקדוש ברוך הוא אמר לו הנה קח תישן 70 שנה ותראה שיש חלות >> מכיוון שהוא היה כזה צדיק בכל אופן אומרובה היינו דמרנשי או חברות מתי הוא זה מתמימות או שזה

היה אכפת לו לא >> רק תמים כמוהו יכול לדבר כמ >> הוא לא יכול ללמד אז >> רבותיי רבותיי תתנו לנו קצת להתקדם פה אנחנו לא מתקדמים כן אבחלקיה בר ברי דחוניה מאגה לו >> אב חלקיה הגמרא אנחנו למדנו על אבחלקיה שלו >> אז אומר שהוא היה נכד של חוני לא בנו בן בנו בן בנו >> בר ברי דכוני המאגל הוא היה ואמריכאל למטרי כשהעולם היה חקוק לגשם >> אה משדרי רבונון לגבי >> שלחו רבנן >> לנכד לנכד שיבוא שיתפלל >> אוקיי >> ובוא רחמה ועושה מטרי והוא בא רחמה הואביקש רחמים מהקדוש ברוך הוא >> וירד גשם >> זמנין חודם פעם אחת איצטריך על מלמטרה הקהל היה צריך היה חסר גשם העולם היה צריך שודו רבונו זוגה דרבונו לגבי למבוא רחמה דניסמטרה שבה שלחו רבנן אליו שידעו שהוא יכול לפעול ישועות ואמרו לו >> למה דווקא זוגמה >> זוג רב שני שני אנשים חכמים

>> נציגי העידה >> נציגים שלא נציג אחד אלא שלחו לו שניים >> אז שלחו לו זוגדרבונון ו אוזיל לבייסהו >> הם הלכו לבית שלו >> לא מצאו אותו >> ולא מצאו אותו לא ישכחו לא מצאו >> בירושלמי פרק ג הלכה ט >> כן >> אמר רבי רב יהודה גיר הדין חוני המעגל היה ברית חוני המעגל שהיה סמוך לחורבן בית ראשון סמוך >> אז לא בבית ראשון בית ראשון >> הוא היה סמוך >> לחורבן בית ראשון אז איפה הוא היה לא היה בבית ראשון ה בבית הוא היה בבית ראשון הוא היה בבית ראשון הוא סמוך גם רב עקיב היה סמוך לחובב בית שחרב הבית אבל לא בבית ראשון נכון אבל אתה לא צריך אתה לא צריך להתרגז אתה לא צריך להתרגז בסדר בס >> בסדר אבל אל תתרגז אומרת מבין אותי טוב >> אומרת הגמרא >> אומרת הגמרא שדרו רבונון זוגה שדרו רבונון שלחו הרב ססון תן לנו להמשיך אנחנו רוצים

קצת >> לא גם הוא תלמיד חכם >> כולם פה ראית פה מישהו לא תלמיד חכם כולם תלמיד חכמים זה שאלה >> זוכר אותו תדייק כל עוד נקודה אומרת הגמרא שודו שודו רבנו ונראה אנחנו לכותל המערבי >> שודו רבונון זוגה לגבי שדרו רבנן זוג לגבי שאה בחלקיה ליבו רחמה שהוא יבקש רחמים דניס מטרה אוזו לבייסה ולא ישכחו הלכו לבית שלו הוא לא היה בבית אוזול בדברה הלכו לשדה והשכחו דאבה קורופי כמצאו אותו שהוא היה עוד בשדה >> זה מה שהוא היה שהוא עדר בשדה >> נתנו לו שלום >> יהבו לו שלמה נתנו לו שלום ענה >> ולא יסבר ליפה הוא לא הסתכל עליהם לא החזיר להם >> לא החזיר להם פנים הוא לא סתכל עליהםלא יהיה גזל >> מה עוד מעט נראה >> לא קיבל אותם הלשון הוא שהוא לא [כחכוח] קיבל אותם בחיבה או ברצון זאת אומרת לא הפסיק את עבודתו כדי לקבלם בהבעת ידידות

כמו שראוי לאורכים כאלה >> כמו שראוי לתלמידי חכמים >> כמו שול שבא מישהו מישהו הלך בדרך [כחכוח] צורח פה כאילו ילד בגן זה לא תלמיד חכם >> יש כל מיני עסוקים בדרך >> כן כן אז אומר אומר שפעם מישהו הלך בדרך פוגש מישהו ושואל אותו שלום אז אומר לו לך לזזל [צחוק] אומר לו מה זה איזה מין דבר זה אני שו אני אומר לך שלום וכך אתה עונה אני הרי יודע שאתה רק מתחיל עם זה ובסוף אני אצטרך להגיד לך את זה אז אומר אני כבר אומר לך אני רואה שאתה שלום פה הם התחילו הבין שאם הוא יגיד להם שלום אז יהיה פה אז הם יתחילו זה יתחיל שאלה הוא לא ענה להם >> יש עוד אחד כזה בימי הצער >> הוא לא דיבר עם יהודים יהודי שהגש אליו היו הורגים אותו >> בא יהודי חם מספר אתם יודעים אני הלכתי לצער ודיברתי איתו לו מה אמר לך לך לזוז הזה אז הוא אומר פה, הוא לא הסביר להם פנים

בפנייה. אז הם חיקו, הם עמדו בחיקו. היה להם לא היה להם גשם. באופן כללי כשלא מסבירים פנים >> הולכים >> אז קמים והולכים הביתה. הם לא יכלו ללכת הביתה. רבנן שלחו אותם שיפעלו ישועות אצלו. אז הם מה קרה בלילה בפניה לפנות ערב כשהוא סיים את העבודה שלהם? אז כי אבן מנקה את ציוה דורה [שיעול][כחכוח] כי אב מנקציו דורה ציוה דורה ציוה ומורה בחד כתפה וגלימה בחד קטפה אז הוא לקח את העצים שהוא לקח איתו הוא שם את העצים ואת ואת ה ואתה הדרך שלו הוא שם על כתב אחד ואת הגלימה הוא שם על צד שני >> בחד כולורכה כל הדרך לבית לא נעלה לא סיים מסני הוא לא נעל את הנעליים >> הוא היה לכם נעליים ביד >> עם כן >> כן >> כמות למיה כשהוא הגיע למים למקום שיש מים סיים מסנה הוא לבעש את הנעליים כדי לעבור כמותט לאיזמיגה כשהוא הגיע למקום שהיו בו קוצים דלינו למניה הרים את

שולי בגדיו כדי שהקוצים לא יתפסו קרה מן הקוצים >> כמות דלמות למוסה כשהוא הגיע לעיר נפק דביסו להפי כי מקשת יצא אשתו יצאה מקושטת כי מותביסה כשהוא הגיע לבית אלס דביסיו ברישה קודם נכנסה האישה ואדר אלייו ואחר כך הוא נכנס ועדר איל רבונון אחר כך נכנסו החכמים זאת אומרת באופן כללי האישה נכנסה הראשונה כך הוא שני הבעל שני והחכמים הוא נתן להם שלישי למה שלישי הוא נתן להם שלישי היום שלישי היום זה מכובד >> שלישי ושישי גם שישי >> אז הוא אומר פה >> שלא י שלא יהיה איחוד אבל לא משנה הוא לא זאת אומרת >> זאת אומרת שהוא לא נתן להם זאת אומרת שהוא לא במילים אחרות הוא לא כיבד אותם >> נכון >> תראה תראה מה שכתוב כאן >> רגע לשניה שניה לא רוצה בזה חוני המעגל תשת תשמע רגעני חוני המעגל היה בזמן בית מקדש הראשון מי כותב את זה מי כותב את זה

>> מה מה רגע רא תענית כג >> רא תענית כג זה שכותב לא זה לא נכון זה מביא את זה במ >> זה מאמר של הרבי חידושי אגדות מרש >> ירושלמי הרבי אומר שהוא היה בבית ראשון >> כן >> אבל הרשען אמר בית המקדש הראשון >> הרב הל אתה הצלחת להרגיש אותו היום היום הצלחת להרגיש [צחוק] אני אומר לך תראה הבן שלי תמיד היה אומר תימנים ממנו כשנ >> פעם אחד מתקשו על משהו ואז מתרגשים על זה >> נכון [צחוק] >> אני ראיתי >> בסדר גמור אני חטלי עם כיפה עם הכל וזה הזכיר לי את הגמרא הזאת >> טוב >> בואו תתנו לנו תתנו לנו לסיים את הגמרא רבותיי היום היום היה בעזרת להגיד דברים היה אש איך אומר הרב היה אש חל בעומר היה 150 שנה לפני חורבן בית שני >> יש לנו תתפק מאמר אני לא בשטח אתה מדבר מותר לי לענות לך אתה לא רוצה הוא רוצה הוא רוצה שתענה לו לא זה הבעיה זה הבעיה

שלך היה 150 [צחוק] שנה לפני חובם בית שלי והוא שולח אליו למלא חוני המגלתו כבן מצחתי הייתי מכניס אותך בניוי >> אז כמה נשאר תן לי לדבר עכשיו עד התחלת בסגדו שיתחילו למות 250 שנה תוסיף עוד 70 שנה 320 זאת אומרת שכנה המגל היה צריך להיות קרוב ל-400 שנהטוב >> הוא עוד חי עוד 70 שנהצ >> זאת אומרת 500 שנה >> הרבאמ >> הרב הרב גלבמן אנחנו כבר אוזים אנחנו כבר עברנו את הנושא הזה עברנו את הנושא של חוני המעגל אנחנו עכשיו אנחנו עכשיו בתוך עניין >> אם הוא היה בבית ראשון שמעון בשטח לא היה מעיז שלח לו כזה שליחות אם הוא היה עוד מבית ראשון שמה בשטח לא היה מעיז להגיד לו את זה >> הרב גלוי בממן >> שום בשטח גם יודע מה זה צדיקים >> הרב גלוי בממן >> רשום בשטח בעצמו הרג את הדיינים בסדר מיוצר טוב טוב בסדר אנחנו כבר הרב גואב

אמר עברנו את הגמרא הזו אנחנו כבר בגמרא אחרת לגמרי אנחנו כבר אנחנו כבר נמצאים באב אנחנו עם אבא חלקי >> בנכד בנכד >> אנחנו כבר בבית שני כך אומר >> כבר באיכס ליד מור חדש >> בכל אופן אומרת הגמרא אומרת הגמרא פה הגמרא מסבירה פה לכאורה דבר מעניין איך הבחלקי תנהג ולפי זה אנחנו לומדים פה הגמרא תראו איך שהגמרא מפרטת בדיוק שהוא לקח את העצים ביחד עם המהדר ושם בצד אחד. הוא לקח את הגלימה בצד שני. הוא הלך עם הנעליים כשהוא ביד וכשהוא הגיע לנחל הוא דווקא שם את הנ את את הנעליים. אז הגמרא ואחר כך שהוא בא הביתה אז קודם אשתו נכנסה. אחרי שאשתו נכנסה הוא נכנס. כך הרבנים והוא לא הוא לא נתן להם כאילו כבוד. אומרת הגמרא יוסיב וקורכריפטה ולא יאמר להו לרבוננו סוכרוך הוא בא ואכל לחם ולא אמר לרבנן בואו תישו תאכלי איתי >> פה להג לריפטא לינוקה הוא לקח חילק את

הבני את הלחם הזה לינוקה לילד לבניו >> לקשישה חודה ולזוטר לגדולים הוא נתן חלק [כחכוח] אחת ולקטן פרוות >> הוא נתן שתי פרוסות אומר לא לדביסו >> אמר לאשתו ידנ רבונון משומטרקוס אני יודע שהרבנים האלה שהם פה בחוץ שפה אצלי הם באו בשביל זה לבקש גשם נסק לאיגרה נעלה הוא אומר לג וניבוא רחמי ונבקש אפשר דמרץ הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא וישמטר ולאנחזקתיבוס לנפשי אולי אנחנו נעלה למעלה ואז נגיד אז הם לא יגידו אנחנו נעלה למעלה והקדוש ברוך הוא ישמע את התפילות ואז הם לא יגידו שאנחנו עשינו את זה >> הם לא ידעו שאנחנו >> הם אפילו לא ידעו סוקו >> לאי לא קלטתי >> הוא אמר לאשתו בוא נעלה לגנתפל כדי שהם לא יבינו שלא יחשבו שאנחנו שזה בגללנו >> אז אומר לא יצטרכו להחזיק להם טיווסים אומרת הגמרא שקו להגרה קום יהיו בחודש זביסה הוא קם בזווית אחת והי בחודש זביסה

קודם סילו קנונה מאח זויסדויסו העננים הגיעו מהצד של האישה >> כי נוכיס כשהוא ירד אמר להם אמה יוסו רבונון מה קרה שלום עליכם עד עכשיו הוא אומר להם שלום הם עומדים אצלו כל היום >> ואפילו שלום עליכם הוא לא אמר להם >> ד כג לומד אז אומר המי אוס רבונו אומרו לי שדר אלון רבונון לגבי דמה ליבו רך מהמיטרי אמר אמר להם ברוך המקום שלא יצריך אתכם לא בחלקיה >> כן >> אמרו לה אז הם אומרים לו נכון אתה צדיק >> אבל אל תעבוד על בדיוק אומר [כחכוח] אמרו לו >> אז הם אומרים לו אז אמרו לו היו >> ידינן דמטר מחמסמרו דושה אז אנחנו יודעים אל תבלבל לנו את המוח הם אומרים אנחנו יודעים בדיוק איך הגשם הגיע לא יודעים >> אז אז אומר אומר את אשתו לא מבין הם >> הם חושבים שזה בזכות הרב אבל זה בזכות האישה >> מעט לא משנה >> האישה זה היה יותר מהר

>> אבל בזכותה הוא אמר לה בואי נעלה ונתפלל שנינו אבל המ העננים התחילו להגיע קודם הצד מכיוון שהם עמדו בשני צדדים >> של הגג אז אז הגיע העננים לצד שלהם לצד שלה >> לא לצד שלה אז זאת אומרת שמכה את זה יותר יותר מוקדם אצלו גם היה רק יותר מלא צחת שלו היא כבר זה שלך היה סיפור עם הרבי מארש >> שאחד החסידים הרבי הצמח צדק אמר מאמר ואחד החסידים לא הבין את המאמר בלילה הוא החליט שהוא הולך לרבי מארשאל >> אותו >> הוא הסתכל כן לשאול אותו למה או שזה היה עץ חיים עניין בעץ חיים >> הוא מסתכל מהחלון הוא רואה שהרבי מהרש יושב בדיוק עם ספר אץ חיים ואז הוא נכנס ל >> בדלת >> נופק בדלת הור כמה דקות הוא רואה שיש עיתונים על השולחן >> והרבי מרש והוא שואל את הרבי באתי לרבי לבקר הוא עוד לא היה רבי אומר באתי לשאול אותך עניין בצים אז הוא אומר מה צוחק מה

אתה שואל אותי מי אני >> מי אני >> אז הוא אומר אני אגיד לך סוד שאם לא תגלה אז אני אגלה אם אתה אני אצא החוצה יגיד שראי נכנסתי שהסתכלתי מחלון אבל ישבת עם עץ חיים וכשאני נכנס יש עיתונים לא הייתה ברירה >> לרבי מרש והוא גילה לו והוא דיבר אחרי כן אחרי תקופה שהרבי שלא יספר עליו >> כן והוא אמר לו שלא יספר אבל אחרי כן כשהרבי צמח צדק נפטר אז הוא היה אחד החסידים הגדולים ואז הוא בא ואמר לכולם שזה >> שזה זה הרי היה לרבי הצמח צדק הרבה בנים כן אז הוא אומר לא דווקא בוא צריכים והוא סיפר להם את הסיפור כל הסיפור >> בכל אופן פה אותו דבר בגרוב הקודם אמר לשמא שלו בוא נבקר את הפוילשר גנבוא נלך לבקר מיגור >> מיגור הלב שמחי היה אז במלון לצנץ אמר רבי מקלוץ בוא בוא נבקר את רפואלי שרגנר >> אתה יודע את הסיפור >> לא לא משנה אבל

>> אמר לה שמשתכל דרך המנול ללמוד גמרא קצת >> בסדר אני לא רוצה להחיה >> בכל אופן אנחנו יש לנו פה גמרא מסובכת קצת מכיוון שאנחנו רואים שבן אדם מתנהג כל כך בצורה כזו הוא לא יאמר להם שלום והוא לקח את כל הדברים והוא עולה הוא עולה בצורה כזו להתחבות אז הם אומרים לו >> הוא נותן להם לחם >> הוא לא נותן הם אוכלים והוא לא נותן להם והוא נותן לגד לקטן לגדול קצת לקטן הוא נותן הרבה >> מלא דברים שהם לא הבינו הנהגות כל ה בדיוק כל ההנהגות מות אז הם אומרים לו אז הם אומרים לו [כחכוח] אלא עכשיו אחרי שתפסנו אותך ואתה אומר לנו שברוך השם אומר איך אומר מצאתי כבר חניה אז אומר לא אז אומר אפילו שאתה אומר שמצאנו אנחנו יודעים בגלל מי זה החניה אומר שהיה מישהו שנסע ולא מצא חניה אז אומר בואי שלם תעזור לי פתאום מישהו יוצא אז אומר בשלום אני הסתדרתי כ

[צחוק] אז אומר לו בזה שהוא הסתדר אז אז הם אומרים לו אל אחרי שתפסנו אותך אז איך אומרים אז כבר תספר לנו את כל הסיפור מהתחלה עד הסוף אם אתה רוצה להתחמק אז אומר להם אם כך יש לנו הזדמנות ללון מר אמילה דתמיה לאון יש לנו דברים שתמויים תמכייבנה למר שלומה לא אז ולמר אפה מה פירוש אתה לא עונה לנו אמר להם שכיר יום אבואי אני הייתי שכיר יום >> זה אמר צמר צדק ענן שכירי יומנן כן שלא יהיה גזל >> אז אומר אני שכיר יום אז אני שכיר יום לא יכולתי אמרתי והמינה לא יפגר זאת אומרת לא אתבטל ממלאכתי אפילו רגע אחד זה לא הזמן שלי זאת אומרת שבן אדם סוכר בן אדם אחר אז הוא לוקח ממנו את הזמן אז אני לא בא לבית על הזמן של מישהו של מישהו אחר אפילו בצורה כזו עד כדי כך שאפילו להראות פנים מחייכות זאת אומרת שאפילו פנים יפות אני לא יכול להות רות לב.

זאת אומרת, אומר כאן ככה, יש לפעמים שלוקחים בן אדם, אומרים לו תעשה בקבלנות, >> תעשה אז זה לא, אז הוא יכול לעצור ואחר כך הוא ישלים את זה. אבל כשאתה שוכר בן אדם ליום שלם, שכיר יום יומית, אז הוא מקבל כסף על כל דקה. אז הוא אומר, זה לא דקה של זה גזל. זה מה שומר לא יודע אם זה ממש גזל אבל בגלל שבן אדם יש יש לו גם טבע של בן אדם אבל כיוון שהוא היה בחלקי אז אפילו כשהוא אמר להם שלום הוא לא ענה להם לא ענה להם >> בגלל שזה לא הזמן שלו הוא הקפיד בעניין זה אז הגמרא אומרת במכות שאבא חלקיה הוא היה משמש דוגמה לכינוי מה זה נקרא פועל צדק שנקרא פועל העובד בנאמנות מרשו גם כן מעריך בזה אז אומר פה ומה תימ אומר דורציבה איך עוד >> איך כספי עצים >> וגלימ אחד כתבי למה אתה לוקח את העצים ורק זהז אומר תלית שאולה הייתה לי >> הייתה לאוכ שאני שאלתי את זה לכך ולאוכל

לא שאלתי לא שאלתי את זה על מנת שאני אשים שים על זה עצים ואת המעדר זה לא שלי הם שואלים אותו מה היתם מכולכ לאסימה מסנה שאתה לא לקחת נעליים מה אתה סוחב את הנעליים ביד אז הוא אומר וכי וכמות למה כשאתה מגיע למים אז אתה לוקחז אז יהרס יותר הנעליים אמר לי כולה הוא חזינה כל מה שאני הולך בדרך אני רואה במה יהיה לא חזינה כש במים אני לא רואה אז הנעליים כן כנראה היו שלו זה מה ולכן הוא אומר אבל לא רציתי לבזבז אותם אומר לו מתמקות אותו >> לא בלתה שזיק את הרגליים אז הוא ש את הנעליים ב >> אבל אבל הוא לא העניות שמה הייתה כל כך גדולה שהוא לא היה לו את בגד משלו ואת הנעליים הוא פחד שזה יתקלקל לא יהיה לו לקנות חדשים >> והוא היה בחלקיה שהוא היה שבאו אליו לבקש לבקש שהוא יוריד גשמים אבא חיקי זה >> לא קשור אחד לשני >> כן הנכד של כן

>> מה זה קשור [כחכוח] זה לזה >> המעלה הדרגה שלו מה זה קשור הזמן אם הוא היה הוא היה >> אז אני אומר בן אדם בן אדם כזה היה צריך להיות עשיר >> היה צריך אבל הוא >> זה בסדר זה מה שהוא אומר אני מסביר אז הגמרא מסבירה לנו עד איפה הייתה העניות שלו >> אומרת הגמרא כמולמר לאיזמיגה דנינו למניה כשהרמת הרמת את הגיע לקוצים אז הרמת אמר להוא זה מעלה ארוחה וזה לא מעלה ארוחה זאת אומרת אם בן אדם הולך ברחוב והוא נסרט אז אומר זה לא אז זה מתרפא אבל כשבן אדם הולך עם בגד הבגד נהיה מקולקל הוא נקרא או ש או שנהיה לו כל מיני זה איה אפשר לתקן את זה >> מהתימ ממשיכים הלאה מהתם תראו כמה שאלות היה להם מיתם מותמר למוסה נפקדסי ודמר כי מקשתי אמר להם כדי שלא יתן עיני באישה אחרתי ברשדר בסרי ועודנן אמר להם משום דלא בדקתולי אומר להם

>> מפני שלא הייתם בדוקים לי אני לא לא הכרתי אותכם אומר זה שלא הכרתי אותכם >> לא שמעתי לך מה לא אני לא יודע אם אתם צדיקים או שאתם זה אומר >> לא גם כן הוא כל אחד יש לו יצר הרע >> לא משנה האישה שלי לבד >> לא משנה מדובר שהוא נמצא שם בשטח השאלה רק הדקה הזוה יכול את עולמו >> אבל הוא יודע מה הם חשבו >> בדיוק >> ולזה הוא לא יודע >> זה >> הוא היה כל כך זה כמו הרב גלברמן שלא כל דבר מנצל את רוח הקודש >> נכון אבל זהרוב רבני >> מביא עכשיו לשתות דר מבל לא היה נכנס לביתרוח הקודש >> שאין לו ספר נו אלימלך שהוא בא לחפץ חיים אז השגבי הלך איתו עם צבע נם אלימלך והוא נכנס לפני הבלזרוב לחפץ חיים לבית עם הספר נעמלי מלך כי הבלזרוב לא יכנס לבית שאין בזה נעמלי מלך >> אומרת הגמרא >> אומרת הגמרא הם עוד באמצע השאלות >> הם עוד באמצע השאלות והוא אומר ככה

מיתכיקורךמרי ריפת לאמרלון אוסו קרוכו משום >> כן >> אז אומר לו אז אומר לו משום דלאפי שריפתה ומינ לא יחזגו ברבונון טבוס בחיינו למה לאו איתי דרך ארץ אז הוא אומר להם משום >> שלא היה מספיק לח >> אומר להם לא היה לי מספיק לחם >> אז אומר להם ככה שלא היה >> לא היה לו מספיק לחם בשביל >> אומר אומר לא היה לי לחם מספיק לתת לכם זה לא שהזמנתם תור קודם אתם באתם באתם באתם ואם בן אדם מזמין והוא רוצה לבוא אז אתה צריך לקחת את ה ולמכור אפילו דברים מהבית לתת הכנסת אורחים גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת שכינה >> והמינה אז אמר אומר להם ככה והמינה אמרתי לעצמי הרי משום דרך ארץ הציע לחכמים לאכול עמי מן הסתם ישרבו >> שלא ירצו לאכול מסעודה שנ מספקת לבעלה לבעליה >> לכן [כחכוח] >> ולכן לאחזיק לא יביא אותכם סתם בהו ברבוננו טיבוס זאת אומרת שאני לא רוצה

שאתם תגידו לי לא לא צריך >> ואחר כך אתם תגידו אה הוא כזה צדיק >> חייבים בדיוק בדיוק הוא אומר יחזיקו לי חכמים טובה ש על דבר שבעצם לא היה לי אפילו לתת לכם אז עכשיו הוא אומר תימ יוב מר לייק ככשי שחודרפט לזוטרך טרי תראו איך שמסתכלו בכל דבר שהיה בבית כל הנהגה הם ידעו שהוא אדם גדול והם כל הנהגה רצו ללמוד בדיוק למה הוא עשה את זה אמר להוא אי כוא בבייסה ואי כואב בבקנישתה זה הבן הגדול נמצא בבית הוא יכול כל הזמן לאכול הבן הקטן נמצא כל היום בבית הכנסת >> לכן הוא נתן לו שניים >> לכן הוא בב הוא בא הביתה הוא בא רעב יותר >> ומיתים מק קודם זקדו למנו דיד אז אומר משום דיצ שכיחה בבייסה האישה נמצאת בבית ויפתה להניה ומקר ועני יוס נותנת אומר בן אדם נותן כמה כמה לירות אבל הוא אישה נותנת אוכל אז אומר לכן זה ולא אם אז אומר אנו יאב נזוזה ולא עיקר

ואנו יוסה הנמי אז אומרת הגמרא הנמסיבה נוספת יש עוד וזה נמשיך מחר כוח >> בכל אופן רואים פה שאצל אדם גדול כל פעולה שהוא עושה זה מכושף זה הוא לא עושה סתם כשירש >> אה כן כל דבר שבן אדם גדול עושה אז זה מחושב עד כדי כך שהם ידעו שיש פה איזשהו >> שיש פה איזשהו סיבה לכל הנהגה. זאת אומרת אפשר להיות פועל חקלאי ולהיות צדיק גדול. זה לא שז הם היו כ >> היה בזמנו היה חלבן היה הסנדלר כל אלה הגדולים >> שהיו מקובלים החיית היו הרבה מקובלים שבאמת א >> רבי יוחנן הסנדלר >> לא רק רבי יוחנן פה עכשיו לא מזמן היה כל מיני צדיקים שלנו השאלה הנה עכשיו קמתי מים אחרונים במים האלה נתלת ידיים בלילה ואני קם אחרי שעה שעה וחצי לשירות ואם אני צריך לטוב ידיים >> יש צדיקים שנטלו ידיים >> אתה צדיק אני לא יודע נחשב של צי שגע לו >> לא נוהגים ככה את האיש

>> לא נוהגים ככה >> בגלל שאתה יכול ללכת שלוש ארבע פעמים עלילה לא זהו >> אז אומר זה בשבילך כך שאתה נותן ידיים >> הוא היה אגב אתה >> אומר אשר יצר בק בכוונה זה בזה מאוד ויצר מאוד שג אנטידיא בן >> כן היום היום ההזכרה של רבי בן ציון שגע לו כן אותו יגן עלינו קצת >> חושב שהוא לא הכיר את אבא שלו נכון >> לא הוא אמר לי הוא לא אבא שלו הוא היה ילד קטן שהקומוניזם הרגו >> אתה איזה משהו ספר עליו >> אני ראיתי עליו מה שאני ראיתי הרגשתי הייתי יושב לידו >> הרגשתי שהוא עושה את הדברים עם הלב הוא לא עושה את זה כאילו יוצן הוא היה עושה דברים מהלב ללמוד כל דבר. הייתי בא לפעמים לבית שלו לקבל גמר. היה לו גמר. >> אני יודע. >> וראיתי איך שהוא מתנהג ואני מאוד התבעלתי. הוא היה אדם ישר מאוד. >> ישר זה לא מילה. >> מאוד ישר זה לא מילה.

>> אין חוכמות אצלו. >> סרגל הוא עקום היה מול שלמה. >> מה סיפרת עם החור? אני היה לי הרבה פעמים שלקחתי אותו לנסיון >> אני עוד לא ראיתי נוסע לגבי שלי באוטו עד גיע או לזדה תעופה או לאיזה מקום שהיינו צריכים להגיע הוא לומד כל הדרך >> אז הוא אמר הרבי אמר גם תסתכל דרך >> תהילים היינו נוסים לכפר יהושע שמה ליד מגו שמה רגע רגע שק בחויר והוא היה הולך פעם בשנה >> והיה מניח לו תפילין אבל היה עובד קשה מאוד כי ההוא היה קליפה הוא היה משגע אותו ואדם מכובד היה בהלעל אחד הבחירים הטייסים שבאלעל >> מה המשפחה שלו >> מי זה >> הסבא של ההוא ובן ציון היו אחים >> כן כן אישה בכי חשוב מאוד בצרחוק >> נניח תפילין >> כן היה אני כל כך נהניתי ממנו >> שמה שהיה מבקש ממני הייתי עושה לו בלי לחשוב פעם אחת כי הרגשתי אני אלך לעסק עם

האדם ישר לבבי פנימי זה הסליף לא רק זה הוא היה בין הדיירים הראשונים בקהילה פה היה קוט היה פריברג עוד והוא >> כן כן >> מי שהגיע לקהילה הוא בכלל רע עליה השלום היה לוקח בקבוק יין ועוגה >> והיה מביא לבן אדם קבלת פנים >> היה מאיר פנים >> היה לי טוב לשבת לידו >> היה שהית דברים שהוא היה מבין שאני צודק הוא היה מקבל את זה לא מתווכח כמוכם >> לזה חזרת לזה חז >> הוא הבין אותי >> שלושה ראשונים הראשון זה היה פריברט זה בלי במר חשבון ראש חוד מר חשבון מיד אחרי שבוע או 10ה ימים הגיע קוד אחרי זה הוא הגיע >> אני הגעתי בקיץ אחרי זה באותו שנהטוב >> תשב ותמות >> רבותיי אנחנו מתחילים את השולחן שולחן ערוך >> ש מה >> ש א זה שסא תסתכל למעלה שסא >> רגע עמוד עמוד >> שסא שסניסן היה שכן שלו מתחת אתה זוכר ניס >> מה זה מה >> שהיית שכן שלו מתחת

>> שמי >> ששג >> שגר לו והיום היהורצ >> איפה שבגר רבינו היום היורצן >> אני רואה אותו ממש נגד עינייםכן אנחנו שהוא הולך איך שהוא בא >> למה אמרתי אני זוכר איפה גרת >> עם הקופה >> הכל סיפור סיפור >> הוא סיפר לי שבאנגליה רגע הוא מספר ניסה מספר משהו >> היה לו כסף באנגליה גם הוא היה עושה כסף לניים וגם היו באים אליו לבקש כסף >> כל הסוכות >> היה לו >> היה שיטפון איזה חורף >> שיט עפו פחי שטו ולבו חדשה לך לרב שגלו >> שנה הראשונה שהגענו לפה הסוכה של >> היה שיטפון בצורה מח >> הסוכות היה היה פה חי של צפרד היו היה ולבו חדש עם ניילונים לא הרבנית שגם יפה >> שנה ראשונה לאז לא היית אז לא היית אם אתה לא זוכר שלא ראיתי בחיים >> רבותיי רבותיי סעיף ל >> מה שהוא לא >> כל כמה מומחה שמותר לצאת בה. אין חילוק בין אם הוא של כתב בין אם הוא של עיקרין.

עיקרין זה נקרא של סממנים. אפילו שהוא לא נתן כמע שהוא נתן איזה סגולה. היום יש סגולה עם של הערבה שהם נותנים שחובתים בה בנה >> בושנה רבה. >> יש כל מיני סגולות. יש כאלה שמהדס לוקחים כל מיני סגולות. שום שום שמים בער >> כן אבל זה שום דבר [צחוק] >> חיכתי לזה שתגיד נתן רבי >> לא זה שום שום דבר שהשום עצמו הוא דברנו >> אז אני אומר כןפומר >> אני אומר שאתה יכול להגיד אתה יכול להגיד ששום דבר זה כלום וזה פה זה שום והוא כן דבר זה מה שהוא אומר >> כן כן רביקלט היה עושה מזה >> זה משנה בבקמה דף י שום הדיינים >> שום הדיינים >> אומר אומר פה ממשיך פה אדמור הזקן ואומר ככה בין אם הוא חולה שיש בו סכנה בין שאין בו סכנה לא אף דווקא חולה שיש בו סכנה אתה יכול להגיד שחולה שיש בו סכנה כי מותר לו אפילו מותר אפילו לחבל שבת אב אז מותר

לעשות ודאי את זה אבל בין שאין בו סכנה הוא ממשיך ואפילו אם לאחזו עדיין שום חולק כלל אלא שהוא ממשפחת נכפין. זאת אומרת מה >> איך אמרת >> אפילו תפילה >> כן אבל אפילו כן מחל אפלפסיה היום קוראים >> אז הוא אומר אפילו שאין לו חולי רק יש לו גנים >> זה המשפחה >> שבמשפחה זה אז לכן מותר לו לקחת את זה וכיוצא בהם משאר החולאים ודואג שלא יוחזנו חול משפחתו ותולה בו כמיה מותר לו לצאת בשבת אפילו לרשות הרבים למה? כי זה קמ קניע ש הוא אומר זה פיקוח נפש >> זהמה כל או שהקמיה מוחזק או שהבן אדם שכתב את המקמזק >> אבל לא בגלל שפיקוח נפש כמו >> מה המייך לפיקוח נפש אם הקמ הוא מוחזק מותר ללבוש את זה מוחזק >> מוחזק זאת אומרת שהבן אדם שכתב את הקמ הוא כתב שלוש קמאים לאנשים והתפו מזה ורואים שהוא יודע מה שהוא עושה >> זה נקרא או לפעמים יש כמע שלקחו את הקמע

הזה, נתנו אותו לשלושה בני אדם וזה והתרפו אז זה אז הקמע אז חזקה על על הקמ עצמו >> עכשיו הוא ממשיך וכמע של כתב >> יכולים להחזיק אותך אבל >> עכשיו הוא מוסיף תראו איך שהוא כל הזמן איך שהוא לוקח את הקמע ומכל הצדדים הוא עובד עליו אז עכשיו הוא אומר קמע של כתב שיש בו הסגרות או פסוקים מכתבי הקודש. אם [כחכוח] הוא מחופה אור שמותר להיכנס בו לבית הכיסא, מותר לצאת בו בשבת לרשות הרבים. ואם אינו מחופאור, אסור לצאת בו בשבת. למה? זרע שמה יצטרך להיכנס >> לבית הכיסא. >> לבית הכיסא ויסירנו מעליו בידו וישכח ויביאנו בידו ברשות הרבים. >> אז אומר שאז פה הוא מוסיף זה לא טלטול. אסור לטלטל ביד. אם הוא לובש אותו כדרך מלבוש >> אז זה משהו אחר. אבל אם הוא מחזיק אותו ביד אז זה לא כמו שלמדנו עכשיו בגמרא >> שאבא חלקי היה לו נעליים הוא הלך עם זה

והחזיק אותם ביד. >> אבל זה לא היה שבת הרב. >> אה לא משנה. אבל רואים שיש אנשים שלוקחים דבר שכולם לא מטלטלים >> הוא כן מטלטל. אתה רואה שזה היה להם פלא. >> נכון. עכשיו הוא אומר אז יהודי כזה שכל השב השבוע הוא מטלטל את הנעליים ביד אסור לו לצאת לאבא חלקי היה אסור לצאת בשבת עם נעליים >> כן זה זה עובדין דחול שלוכ בגלל שהוא בממות החול הוא היה מטלטל אז יכול לבוא לידי טלטול >> אז יש פה חידוש כאילו שאפילו שכל כל העולם שהולך עם נעליים מותר לו לצאת זה אז היה בחלקי היה צריך בשבת ללכת בלי נעליים זה לא זה >> מה כבוד השבת >> הכל טוב ויפה אבל זה חשש של טלטול אם הוא מתנהג >> בדבר שהוא יכולים לא שם לשדות >> זה לא משנה זה לא משנה זה לא משנה אנשים רגילים לא מטלטלים נעליים לובשים נעליים אם בן אדם לוקח נעליים ומחזיק אותו ביד

והולך בליגה בלי נעליים טולים את הנעליים שלהם מי >> אלה שמטיילים נו עושים מז >> נכון נכון אז אלה שמטיילים אז אס יש אז בנעליים הרגילות מותר להם ללבוש אבל הנעליים האלה שם מטלטלים אותם אז אסור להם ואז הוא ממשיך ואם הוא חולה שיש בו סכנה אם יסירנו מעליו אפילו לפי שה הרי מותר לו להיכנס לבית הכיסא מפני פיקוח נפש ולכן מותר לו גם כן לצאת לרשות הרבים זאת אומרת שאם יש לבן אדם קמע כזה שהוא לא שיכול שיש בו דברי קדושה, אותיות של קדושה. אז אם זה [כחכוח] לא מחופה אור שהוא נכנס איתו לבית הכיסא עם ה עם ה עם הקמע, אלא הוא מוריד אותו ושם אותו בחוץ, זה בעיה. אז בשבת אסור לו לטלטל אותו. אבל אם הוא כן חולה שיש בו סכנה ואין לו ולא עשה, הוא לא חיפה אור את הכמע, אז מותר לו, מותר לו כן לצאת. סעיף לא מסיר מסיר הוא לא מסיר את זה בכלל

>> לא אפילו שהוא כן מסיר >> אם יסירנו אפילו לפי שעה >> אולי אם יסירנו אז מותר להכנס לתק >> מותר להיכנס לפני פיקוח נפש >> אז כן יכול להיות זאת אומרת שהוא לא מסיר אותו אפילו כך שהוא נכנס אפילו בלי כיסוי בלי >> אז הוא נכנס ככה עם אותיות יכול להיות אני הבנתי את זה שהחולה שיש בו סכנה שהוא נכנס לש אני אתה לא צריך לחזור אתה אומר דברים טובים אתה אומר לא פחות ממני אבל אני כ הבנתי באבאמינה אני הבנתי באבמינה הבנתי שהוא אפילו שהוא יכול להסיר אותו כי הוא לא יכתמוע שיכנס לשירותים עם דברי תורה אז אפילו אם הוא הגזירה לא חלה עליו זה מה שאומר בכל אופן אבל את מה שאתה אומר יכול להיות מסתבר >> סעיף לא >> לא יקשור רק אמיה בצדה או בטבעת ויצא בו לרשות הרבים או לכרמלית. למה? מפני מרית העין. אפילו שהוא קושר את זה בצדה. צדה זה

אני חושב על הרגל אני חושב. לא. >> כן. >> וכטבעת מהבועדים על זה צועדים על זה >> לשון לצדה. כן. >> כן. >> כזה >> או לקרמלית. למה מפני מרית העין שנראה כאילו מתקשט בו בתורת תכשיט ואינו מתכוון כלל לרפואה? ובאמת אינו תכשיט כלל אלא מחמת רפואה אבל כשהוא קשור ותלוי בצברו יכול להתירו ברשות הרבים אם אינו קשר של קיימה ולחזור ולכושרו ואין חוששים כשמתירו בידו ברשות הרבים שמה ישכח ויביאנו מטעם שיתבאר בסימן שג אז הוא אומר שוב שאם יש חשש שהוא יוטיר אותו אז בזה אין חשש מותר לו אפילו לקשור את סעיף לב נאמן הרופא לומר על עצמו שהוא מומחה לקמיות שכבר ריפע ג' אנשים וגרות וכן נאמר לומר על הקמא אחת הזו שריפה ושינה ושילש ונעשה קמיה מומחה אף על פי שהוא אינו מומחה עדיין זאת אומרת אנחנו יש לבן אדם נאמנות אפילו שזה הביזנס

שלו אבל אנחנו אנחנו מאמינים לו שמה שכשהוא אומר שזה כמה >> זה חזקה אפשר לומר שלוש פעמים לא >> אז הוא נאמן אתה אבל יש לו יש לו אינטרס בזה שאנשים יבואו לקחת כמאות אצלו אז אתה יכול להגיד רגע מאיפה אני זה שהוא אומר אז אומר שסומכים על הבן אדם אבל מעניין שכאן כתוב לא כתוב בבא ולא כתוב שום דבר רופא כתוב כותב מהם [צחוק] נקי מה אתה רוצה נקב לא עשה אתה יודע אתה יודע מה שהרופאים מה ידוע הרופאים של פעם הרופא של פעם באת אליו לאכל >> לא היה רופא עיניים רופא שיניים רופא הכל הוא היה רופא כללי >> כמו באבא שאתה בא אליו היום לכל דבר אתה לא בא אל דבר ספציפי הוא לא מומחה רק ל הוא אומר שהוא נהיה מומחה רק לכמיה הזו אבל כשאתה סעיף לג מותר לצאת בביצת החגב ששמו חרגול זאת אומרת בתוך החגבים יש כל מיני יש כל מיני סוגים של חגבים יש כל מיני שמות

>> זה במסכת שבת יש הרבה שמות >> אז עכשיו >> מה זה ביצת החגב >> שהחגב מוליד ביצים ומהביצים האלה נהיה אחר כך כן אז הוא אומר אבל קוראים לו חרגול >> אוקיי >> החגב הזה זה חגב זה זה הרבה >> אה >> ההרבה הזה יש לו יש הרבה סוגים של כל מיני שמות אנחנו בסעיף לב יש לך גב >> יש חרגולחוק >> כן אז לא כל מכיוון שפה לוקחים שטולים אותו באוזנו לכאב האוזן >> זה סגולה לכאב >> זה סגולה לכאב האוזן שטולים אותו ברגע ששמים את הביצה אחגב ליד האוזן טולים אותו באוזן אז זה עוזר לכאב האוזן >> אנטיביוטיקה טבעי >> טבעי בדיוק מה [צחוק] >> לא את החרגול עצמו החגול עצמו יכול >> זה עתיד בדיוק >> ובשן של שועל >> חי לוקחים שועל חי מוצאים לו שן שתולים אותו למי שישן יותר מדי שיקיץ משנתו >> בן אדם בן אדם שיושן יותר מדי והוא לא מתעורר

בן אדם יושן יותר מדי >> בחורה >> בחור בחור ישיבה זה לא יעזור זה לא >> לא שן ששוא שיניים [צחוק] שיניפ >> אז הוא אומר שמים שמים שמה בשן ששועל כדי מי שישן יותר מדי היום אני לא יודע אם זה נקרא מחלה אנשים שיש פחות מדי אני יודע שזה מחלה >> 747 זה ה >> כן יש עוד בחורים עד היום שפני 50 שנה הם עוד [צחוק] >> מה זה נקרא מעבדת שינה מעבדת שינה שנה חוניג שנה זה כשטויות מי ש >> אז זה אומר >> חלק שיש לו קים זה מזל טוב לישריון משהו כזה קרנב למה הורים אותו >> את הקרנב >> למה כי יש לו את הקרן כזה מקדימה >> וזה משהו טוב לאישה ברעיון בשורים אותו מהסו >> זאת אומרת ככה למי שמוכר את זה זה ודאי סגולה [צחוק] מי שקונה את זה לפעמים זה עוזר לפעמים לא אבל >> אבל פה הוא אומר שיש שזה דבר מפורסם שן ששואל חי שתולים אותו למי שישן יותר מדי

שיקיץ משנתו ובשן של שואל מת שתולים אותו למי שאינו יכול לישון אותו שן אם זה של שועל חי אז זה לא אז זה עוזר לקום אם זה של שועל >> מת >> מתים אותו למי שאינו יכול לישון שישן את >> השן לשועל חי מה >> שאלך לא מרשהש שיצא לו את השם [צחוק] >> משכנעים אותו בדיוק >> לא שים אותו >> בדיוק ובמאסמר עכשיו יש מסמר מעץ >> מסמר שמעץ >> שצלבו עליו >> שצלבו עליו שתלו בן אדם עליו שמרפים בו >> מרפים בו מה מרפים בו נפח של מכת ברזל >> יכול להיות יש הוא נשרף אולי >> זה מכיוון שצלבו אותו אז יש זה סגולה. אף על פי שכל אלו רפואתם בסגולה >> מותר לצאת בהם בין בחול בין שבת. עכשיו לכאורה יש פה בעיה אולי זה מדרכי האמורי כן >> אז מה שאומר ואין בזה משום דרכי האמרי. למה? כיוון שניכר הדבר שמתכוון לרפואה וכן בכל דבר שעושה וניכר בו [נחירות בוז]

שמתכוון לרפואה אף על פי שאין ידוע לנו איך בא הרפואה? מאיזה המקור שזה מי מי המציא את הרפואה הזו של שן ששואל מי המציא את זה אנחנו לא יודעים >> בצת החרגול >> כן אז על ידי השיע אבל אם עושה איזה מעשה ואין ניכר בו שהוא משום רפואה אסור משום דרכי האמורי שהזהירה התורה עליהם ולא תלכו בחוקות הגוי אז מותר אסור זאת אומרת אם יודעים שאנשים משתמשים בזה לרפואה ואתה רואה ש שהוא לובש את זה אז אתה יודע שזה משום רפואה משום דרכי אבל כלחש מותר לרפואה או להגן עליו שלא יבוא חולי או נזק >> יש הרבה אנשים שמביאים אותם הביתה שהם עושים לחשם לחשים מסוימים שזה מרפא >> אמירות כאלו >> אמירות יש להם כל מיני דברים שהם אומרים איזה לשון איך אמרת >> קאוצר [צחוק] מה זה קאוצר אומר לו באוזן אתה בסדר אתהזה >> [צחוק] >> לחש כן >> אבל הקשי

>> זה עובד >> אצלו זה יש פה שני השאלה למי זה עובד לבן אדם שנותן את זה תמיד >> כמה שכואב [צחוק] לו ככה >> כן אבל האנשים השני אמר פעם רופא ש80% מהאנשים נרפעים לבד הגוף מרפא את עצמו אבל הוא אומר שנותנים את התרופות אז הדמיון עוזר לזה זה הדמיון מרפא >> הם עשו חשב הם עשו סקר יש כל מיני תרופות שהם תרופות דמה הם לא אמיתיים הם נותנים >> אתה לא יודע מה הם נותנים שמה בקורונה עשו את זה >> גורנישוקר [צחוק] >> אז יש כל מיני תרופות >> בקורונה עשו >> והם עשו את זה אנשיםזה סיפר מישהו שהיה בבית רפואה >> ושכב לידו חייל שהיה פצוע קשה אומר והצרכות שלו הוא היה שרוף מטנק אומר הצרכות שלו היו לא נורמליות [נחירות בוז] אומר אני לא יכולתי לישון בלילה אני שכבתי שם לידו אומר לא לידו רק חדר סמוך לידו >> מה מה >> הוא שכב לידו והחדר סמוך לידו ואומר

הצעקות שלו לא היה ולא היה מה לעשות הוא אומר ניגשתי אלה ונתתי לקחתי הכמול אמרתי לו אתה לוקח את התרופה הזו אם אתה לא נרדם אתה מת כך הוא אמר לו הוא אומר הוא לקח את זה ונישקט כמה שעות >> אומר אפילו שזה היה מולמול >> א אומר בגלל שנתתי לו את זה בצורה כזו שידע שזה התרופה אומר וזה וזה עזר לפעמים הוא אומר כשיש מושג שבן אדם בא ולוחש לשני לרפואה >> אז הכל פסיכולוגית >> זה הרבה מאוד לא הכל קצת יש בזה אמת גם כן לא יכול [כחכוח] לעבוד על כולם בג צריך שיהיה קצת אמת גם כן אז אומר אבל לחש מותר לתרופה לרפואה או להגן עליו שלא יבוא חולי או נזק אפילו אם אין אין ידוע אם לחש זה מועיל או לא, אבל אם ידוע שלחש זה אינו מועיל, אסור משום דרכי האמורי. אם הלחש הזה שהוא אמר, אז זה לא עזר, על אף שלא זה כן עזר. >> לבן אדם שנתן את הלחש הוא כבר קיבל את

שלו, אבל [צחוק] זה לא מספיק. צריך גם שיהיה לזה. ויש מי שחושש בכל לחשינו בדוק, בכל קמיה שאינו מומחה, משום דקה אמורי. הוא מוסיף לכל בעל נפש יחוש לדבריו. אז לכאורה מה הוא אומר? שאסור שלא שבן אדם שבעל נפש לא יעשה את זה. אבל אומר מוסיק במקום שאין שם צורך כל כך. זאת אומרת אם לפעמים יש אתה רואה ש שאין שום כן שאין שום דבר שאפשר >> להרגיע >> כן >> סעיף לד כל מי שיש לו ברגלו מכה שרפואתו לקשור עליה מטבע שיש עליו צורה פה הוא כבר מביא עוד פעם שלקשרים על זה מטבע אז מותר לצאת בו למה כיוון שהוא מרפא הרי הוא לא כתכשיט ומלבוש אבל אם הוא מכה שאין המטבע מרפא אותה ואינה קשורה עליה אלא להגן שלא תנגוב בקוצים ויתידות הדרכים. אסור לצאת בה. שמטבע חשוב הוא ואינו מתבטל מחשיבותו להיקרע עליו של מלבוש. אתה לא יכול לקחת מטבע ולהגיד שזה

מלבוש. אם המטבע עצמו >> מרפא >> יש מצבו למשל יש כסף יש מטבעות של בדיל אז המטבעות הללו מפרישים פות עושים אתזה א צמידים כאלה >> צמידים שזה נגד נחץ דם או משהו כזה כל מיני צמידים כאלה ששמים >> מגנטים >> מגנטים או כל מיני אז לפעמים יש מטבעות כאלה כמו מגנט שהמטבע הזה מגנטים אותו שהוא יכול אחר כך לאיזהס שמים אותו על הרגל זה עוזר לריפוי זה עוזר לריפוי אז הוא אומר שהמטבע חשוב הוא ואינו מתבטל מחשיבותו להיקרע עליו שם מלבוש אלא אם כן יש צורך לרפואה וכשהוא הוסי את זה לרפואה יש הוא מקבל על זה שם של תכשיט טוב מספיק להיום [צחוק] כוח >> מעניין שאלה שכתופים במזוזה כל מיני דברים זה הרמבם שלא כטוב על מצד שני אבל כן כותביםזה למטה כוחו במסוזן כותבים את זה >> זה כן זה בדיוק כן זה שמות זה שמות >> זה שמות של שם השם

>> השניה השנייה >> כן אז כן כותבים את זה >> מאחורה מעניין >> מה >> מעניין זה מאחורה מקור שלא >> יהיה לא סגולה זה מקור כדור לא יודע >> לכאורה זה כן סגול קדום >> זה מקור קדום כן כן אבל אתה רואה שכותבים את זה לא שם השם אבל זה מזכיר את שם השם >> יש גם מאבנים >> מהבנים בטח אבנים שמוסכים את את הדברים סוגי אנרגיה >> כל זה למשהו אחר >> נכון יש אבנים יש כל מיני תחבושות שעושים אפילו מתפוחי אדמה ששמים על פצע כל מיני דברים ששמים יש המון המון סגולות זה איך אומרים קוראים לזה עוזר קוראים לזה תרופות סבתא >> אני לא שוכח בתור ילד לא הולכים לרופה שקב >> אמא שלחה הייתה שמן בתוך צמר גפן שמה באוזן שלום לתרוז נכון >> פה אם אתה הולך לרופא אוזניים ככה אנטיביוטיקה קח את זה וזה לא ב שזה עושה גם אנטיביוטיקה >> תדע לך שגם השמן הזה היום אשתי גם עושה זה

עוזר >> כן ניסן, אתה רוצה שאני אזכיר לך איזה קוריוז עם שגלוב שאנחנו בנינו את המקווה הראשון פה מתחת למדרגות אז אני ואתה הבאנו פה טרקטור ממעלה אדומים שנרא התחברנו עם הערייה [כחכוח] הוא בא אומר לנו אתם פושעים אם יבוא משטרה אתם תיכנסו לבית סוהר אתם תיכנסו לבית סוהר חברה שהיו פה הם את כל הפיתוח בשכונה הבאתי אותם שישו צלעים עצים טרקטור בש בלילה 2 וח בלילה >> חפרנו מפה עד הקפה וזה >> זה לא חוקי התחברנו לבור של הערייה באמצע הלילה אף אחד לא הטרקטור חופר חפרת עלה שלהתחבריו של הרי לנו מדרגות אומר לי יהיה לנו חברה ש לא הכיר אותך >> כן הוא היה >> הייתי מטרים אותם במחד [צחוק] >> טוב אנחנו התחלנו את מצוות נר חנוכה >> והשאלה בנר חנוכה הייתה שנר חנוכה זה מדרבנן >> אנחנו בדף אי אין א >> א >> אז אתמול אז אנחנו דיברנו ש שהוא שואל נר

חנוכה זה דרבנן ואיך מברכים על זה שלוש ברכות שמברכים להדליק נר חנוכה שעשה ניסים לאבותינו ושחיינו אז הוא אומר ד א' בשביל מהלי עשו הנס הגדול היה שהם שהם כבשו את זה מהיוונים >> אז ביום שהם כבשו את זה לא עושים את הנס את הברכות עושים על השמן שאז השמן מגיעה איך עושים את זה על השמן השמן זה היה בנס הרבה יותר קטן >> מהנצחמלחמה מהמלחמה >> נכון >> דבר שני אני אומר אותו דבר גם כן אומר בפורים עושים את הברכות עושים ביום אחרי כן לא ביום שנגמרה המלחמה ביום אחרי כן ביד >> מתי עושים ברכות של המגילה של ה של מגילה את המגילה קוראים ביום שאחרי המלחמה כיוון שהם היו אז ועשה אותו יום משתה ושמחה ואותו אז אומר בפסח שאנחנו מדברים אז אנחנו עושים את זה בדיוק בזמן של הנס ולא אומרים שעשה ניסים ובחנוכה ובפורים כן אומרים שעשה ניסים לכו החוגים החגים

היחידים שלא יתבטלו גם מן אז זה הוא יגיע לזה הוא יגיע כן אבל הוא שואל למה זה כל כך גדול מה קרה שהם כשאצלהם עושים את זה ופה לא עושים את זה זה מה שהוא שאל אז עכשיו נעבור בימוד 142 >> 142 יודע כן >> כן 142 תעבור עמוד ואז הוא אומר אז פה פה נתחיל עוד פעם כמו שנתבאר שהמילוי הוא מה שצפון בתוך המידות לצורך השפעה למטה כמו האבות המקבלים היו מקבלים ממילוי דמה זאת אומרת של שמע ולכן היה בפסח הצלה מאיסורי הגוף שהוא מבחינת השפעה חיצונית לפי שהוא מבחינת החסד כנגד אברהם אז עכשיו הוא מסביר מה ההבדל בין פסח לחנוכה ופורים אז הוא אומר שקודם שאבות כתוב שמה שאבות שהקדוש ברוך הוא אומר וירא אל אברהם וליצחק וליעקב בקל שדיי ושמי ויה לא נודעתי להם למה? אז הוא אומר שהאבות היו מרכבה לחגת. חגת זה נקרא חסד, גבורה ותפארת אצילות.

ומשם היו מקבלים גילוי האלוקות. ולכן לא נתגלה להם אמיתיות שם הביהם כמו שהוא אלא על ידי המילויים שלו. זאת אומרת ככה, השמות שאנחנו אומרים הקדוש ברוך הוא אי אפשר לתת לו שם. הקדוש ברוך הוא מרומם. הקדוש ברוך הוא מרומם מכל השמות. אתה מחפש משהו? אנחנו בעמוד 142 לקראת השליש הסופי. >> השליש הסופי. אוקיי. >> למעלה קצת מהשליש הסופי. אז הוא אומר ככה עוד פעם והר וזה שכתוב והירה לאברהם מתחילת >> שורה מתחילת >> והאברהם אברהם אברהם >> אברהם אברהם >> ויראה אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בקל ושמי הבי לא נודעתי להם אז אומר שהאבות היו מרכבה לחגת דאצילות לחסד גבורה ותפארת של אצילות אברהם היה חסד יצחק היה גבורה ויעקב היה עניין של תפארת שזה כלול מחסד וגבורה. אוקיי? >> אז אומר והם קיבלו את האלוקות, את ההשפעה שהם קיבלו, הם קיבלו את זה מאיפה? הם

קיבלו את זה מהחוכמה דאצילות, מחסד האצילות. אז עכשיו ולכן הקדוש ברוך הוא אומר והאל אברהם וליצחק וליעקב אז הוא לא התגלה להם באמיתות שם הבי שם זה תק אמרנו שם זה דבר שאתה רוצה לבטות על אצילות אתה יכול לתת שם [כחכוח] לקדוש ברוך הוא למעלה מה מכל זה אז אומר שמי לא נודעת אי אפשר לתת שם למעלה מאצילות אי אפשר לתת אז אומר באצילות אז אומר הקדוש ברו ברוך הוא אומר נגליתי לאברהם ליצחק וליעקב בשם שלי אבל למה בגלל שהשמות זה בחגץ דאצילות זה רק בחסד גבורה ותפארת של אצילות שמה זה ולכן לא נתגלה להם אמיתית אמיתית שם שם אמיתות שם הויה כמו שהוא אלא רק על ידי המילואים שלו כמו שמה שם בן כל השמות האלה שהם מילויים של שם הויה וגם זאת המילויים דא'ים שהוא צמצום לגבי הי' עצמו ששם אבה יקנל וכמו שנתבאר שהמילוי הוא מה שצפון בתוך המידות לצורך השפעה

הכוח האלוקי שמתגלה בתוך המידות זה מתגלה בחסד הוא מתגלה בצורה מסוימת בגבורה בצורה אחרת מה שהמידה יכולה לקבל ככה ההשפעה נותנת לו אז אומר כמו שנתבאר מה שצפו בתוך המידות לצורך השפעה למטה כמו האבות המקבלים מהם היו מקבלים ממילוי דמה ולכן היה בפסח הצלה מסורי הגוף שהוא מבחינת השפעת חיצונית למה לפי שהוא מבחינת החסד כנגד אברהם שפסח אז זה היה בצורה של דילוג שהקדוש ברוך הוא פסח כן כן אז זה היה בבחינה של חסד שהקדוש ברוך הוא ריחם עליהם ונת והוציא אותם וגעלם זה היה חסד אז אומר אמנם למשה אז פה הוא מסביר מה ההבדל בין האבות >> אברהם יצחק ויעקב לבין משה אבל משה שהוא מקבל מבחינת חוכמה נתגלה אמיתות שם הבי הם קיבלו מבחינת חסד גבורה ותפארת ושה קיבל מבחינת חוכמה כמו שכתוב ויאמר אויה אל משה שהשם אמר אל משה הוא השם היהיה זה יקובק אז הויה אמר למשה אז

משה קיבל משם הויה והגם שמאחר שהוא מקבל מהחוכמה הרי בהכרח שמקבל גם ממילוי שמבא על ידי חוכמה כמו שנתבאר לעיל שהמילוי של השם הוא הכוח הנמשך בו מאור אינסוף להיות צפום בו איפה הכוח של מידה שהיא מקבלת מהשם שהיא מקבלת את האור האלוקי היא מקבלת את זה על ידי השם שלהיות צפום בו להשפיע על זולתו מכל מקום הרי מילוי שם הוי דחוכמה הוא גם כמילוי ידין זה המילוי של שם למטה יותר זה מילוי מא' המילוי דחוכמה הוא מילוי יודים שי אמרנו כבר אמרנו שי הוא בבחינת חוכמה כי היותו נקודה דקה מורה על בחינת ההרת החוכמה כמו שהיא היא שהיא כמו עניין סקירת השכל שלמעלה מהשגה עדיין שהוא בבחינת ראיית השכל שם הוא גילוי אור אינסוף אינסוף מה שאין כן השגה מבחינת התפשטות היא ציור המושג כמו השומע איזה דבר ומציירו בדעתו אז אומר ברגע שזה יורד לדרגות מסוימות כל זמן שב בחוכמה אז

זה גבוה מאוד זה כמו אינסוף [שיעול] אותו רעיון שאינסוף שבן אדם לא יכול להבין אותו וזה נקודה זה לא דבר שנקלט בבן אדם אותו דבר חוכמה החוכמה היא לא נקלטת החוכמה היא רק נקודה אחר כך הבינה היא קולטת אותו והיא מפזרת אותו אחר כך חסד תפארת כל מה שיש אז אומר מה שאין כן העשה גם מבחינת התפשטות כשאומרים שבן אדם מסיג את הדבר אז הכוונה מה פירוש מסיג שהוא מבין אותו בשכלו. אז אז ציור המושג כמו השומע איזה דבר ומציירו בדעתו ולא ראהו. כי בראייה אז בן אדם תופס אותו בסקירה אחת. אתה רואה את הבניין אתה יכול להיות בניין של 150 קומות אבל בראייה אחת אתה כבר קלטת מה שהולך. שמייה זה כבר דבר יותר שיותר הוא צריך לרדת יותר. אתה צריך להבין אותו אתה צריך לנתח אותו. ורייה ראית אין עד נעשה דיין הוא ראה את הדבר אין שייכות שיגיד שאם הוא ראה את הדבר אז

אתה הוא הוא כבר קיבל את הרושם הזה שמיה הוא שמע אתך אחר כך הוא שומע את הצד השני שומע יש פה עוד צד אז הוא יכול בתוך השמיעה לברר את הדבר אז הוא אומר פה כי בראיית אופסו בזכירה אחת ואם כן מילוי דשם הו דחוכמה שהוא שם הם ב במילוי יין יש בו גילוי אור אינסוף כמו בחוכמה. אז שם שאמרנו שם מה שהאבות היו משתמשים בזה שזה שם כאילו שם השם במילוי א'ים אז זה שם שהוא יורד למטה כמו שאמרנו שהא' עצמו יש בו שני יהודים אבל זה מוכבא בתוך הא' ויש לו גם כן הוא אמר את הקו האמצעי אז שמה זה נמצא בגילוי כזה כמו בי' עצמו אז שם ההי בגילוי במילוי יין אז אז זה נקרא שם עד שאז כשלוקחים את היק ומסיפים לו את היודים שלו אז אז הוא מקבל 72 אז הוא אומר יש בו גילוי איס אור אינסוף כמו בחוכמה ולא על ידי צמצומים כמו שהוא במילוי א'ים שאמרנו את זה כלפי האבות

שמקבלים מחסד גבורה ותפארת באצילות וזה היה עניין נס חנוכה בהצלת הדת שהוא מכיוון שאמרנו שחנוכה הם הצילו היוונים רצו הם אמרו כתבו לכם על קרן השו שאין לכם חלק באלוקי ישראל לא אכפת לנו שתלמדו תורה אבל לא בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה זה מה שהם אמרו הם רצו שיכפרו בקדוש ברוך הוא אז אומר שהוא בחינת שפע חוכמה ולא השפעת טובות גשמיים כי הנה היוונים ביקשו להשכיחם תורתך זה היה עד [כחכוח] מטרה. למה? לפי שנתפשטה אז חוכמה יוונית שהוא הפילוסופיה ורצו להתקבר על חוכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה המסורות לנו מאינסוף ברוך הוא על ידי משה בחיר השם. מה הם באו ואמרו? חוכמה אנחנו מבינים תלמדו חוכמה אבל זה שאתם לומדים את החוכמה ואתם אומרים בגלל שהקדוש ברוך הוא נתן לך את זה זה הוא אומר זה כבר בעיה זה הם לא רצו אז הם הם רצו כל מה שהם רצו זה דבר

להשכיחם תורתך [כחכוח] תלמד את זה כחוכמה תלמד את זה כהבנה כמו שלומדים את זה באוניברסיטה ח >> ולכן הם טימו את השמנים ולא צפו אותם כן הם תימו נכון נכוןח >> נכון הוא ממשיך את זה הוא ממשיך את זה אומר את המילים האלה שמל כמו שאתה הרבי מגיש שילמדו תורה בתורתך >> תורתך נכון נכון בדיוק מה שאתה אומר אז הם רצו שילמדו את זה אז הוא אומר את זה ככה שילמדו את זה כמו פילוסופיה כמו שלומדים יש מגמה ב ב >> באוניברסיטה שלומדים >> מה >> כמו שבגרות >> בגרות באוניברסיטה יש לומדים שלומדים >> תלמוד >> תלמוד מומחה לתלמוד היום בקוריאה אז הם הדפיסו את התלמוד בקור בקוריאנית והם לומדים את זה >> הגויים >> הגויים לומדים את זה שמה >> בגלל שהם גילו שהיהודים חכמים שהיהודים חכמים למה בגללים שמה את הקבלה ואת התלמוד קבלה לא יודע >> תלמוד תלמוד

>> רק גמרא >> תלמוד יש גם קבלה הם לקחו גויים יש גם כן הם קבלסטים >> מקבלים קבלות >> אתה שמעת את זה מעניין >> מעניין מאוד >> שמה >> לא שגויים לומדים את כן כן זה כבר מפורסם כן קדימה אבל גוי שלמד תורה >> אפילו בסין מיתה >> אפילו בסין יש להם באוניברסיטאות הם מביאים יהודים שילמדו תלמוד >> תלמוד >> הם מביאים בסין יש מגמה כזו של תלמוד >> כן שלומדים >> אפילו מדפיסים את הסידורים של של חותב בסרצה [צחוק] >> אז הוא אומר פה והם רצו להתגבר על חוכמת הקבלה האלוקית >> כן >> הפילוסופיה כשהם זאת אומרת במילים אחרות היצר הרע כשהוא גילה את החוכמה היוונית אז החוכמה היוונית הזו הוא בא כקונטרה כדי לבלבל את האנשים שהנה יש אתם רוצים חוכמה הנה יש לנו חוכמה יותר גדולה אז הוא הביא את זה ורצו להתגבר על חוכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה המסורות לנו

מאינסוף ברוך הוא על ידי משה בחירה שם וזהו עניין מאמר הזל שחכמים אומרים שתימו כל השמנים שבהיכל שרוצה לומר השפעת החוכמה שמן זה נקרא חוכמה אז הגמרא אומרת ששמן זה דבר שמפעפע בכל הגוף שאם נשאר בתוך הבשר חלב או שמן אז זה מפאפע מהתחלה בכל הגוף זה נכנס כשמבשלים אותו או שצולים אותו אז השמן הזה מתפשט בכל הגוף אז אומר שחוכמה ששמן יש לו דין של יש לו השגה של חוכמה שבהשגה אלינו שזה הוא סוד נקודה בהכלי כידוע והוא מה שהפילוסופים לא יאמינו דבר אלא ידעו מה שידעו על פי שכל האנושי מה שהפילוסופים אומר עד שהם לא רואים את הדבר ומבינים אותו בשכל, הם לא מאמינים בו כמו מציאות השם ואחדותו והיותו קדמון ונצחי בעבור שזה דבר שאי אפשר להאמין בחילוף חס ושלום למה מפאת שכל האנושי המושג בראיית העין כי מבשרי איך זה אלוקה זאת אומרת שאפילו

הגויים את זה מאמינים שהקדוש ברוך הוא אחד ושהוא קדמון ושהוא נצחי לפני כל העולם את זה הם יודעים. אבל מה שלא ידעו, מה שהם לא הבינו, ככשו ויאמרו לא הוא. לא הוא השם אלא הוא. ולכן יכישו על ההשגחה בעבור איזה טענה חלשה חלושה אשר יקשה להם ויכחשו כל מצוות השם ויאמרו מה לא אם יאכל בשר וחלב וכי גבנה. זאת אומרת הם זה שיש אלוקים אז הם מאמינים אבל זה שהאלוקים ציווה שלא יאכלו בשר וחלב הם לא יכולים להבין את הדבר הזה >> כזה אלוקים גדול נכנס לתוך הצלחת >> סיפרנו את זה >> בתוך ספר קטן כמו התניה >> סיפרנו את זה >> אל תקלקל לי זה המקור >> אז אז זה השאל היה סיפרנו שמישהו שהוא בא לרבי אשתו סחבה אותו ליחידות אשתו הייתה הצדקת והוא היה פיקוירס לא יודע מה פיקוירס אז הוא בא לרבי אומר לו ליבל גרונר לפני שאתה נכנס תכתוב לרבי מה שאתה רוצה אומר אני לא רוצה שום

דבר הכל טוב לא צריך שום דבר הכל בסדר >> אם כל זה >> אומר לו מה >> כן אם כל זה שי ב >> אז אומר לו אז תכתוב תכתוב משהו מה >> תכתוב תכתוב לך מה הבעיה >> זה לא הוא איזה משהו >> בכל אופן הוא לא את התרגיל הזה הוא לא אמר לו [כחכוח] אז הוא כותב לרבי ככה אני לא מבין איך אלוקים כזה גדול מעניין אותו אם אני שם כפית בשרית בחלבי כפית חלבית בבשרי זה מה שאלוקים לא מעניין אותו שום דבר אחר זה מה שמעניין אותו קיצור נכנס לרבי ואז דבר ראשון הרבי התקיל אותו אומר יש עוד שם להורים שלך >> מה מה >> הרבי רבי התקיל אותו אומר לו יש להורים שלך עוד שם >> עוד שם >> אז הוא נזכר ואומר כתב את השם הרבי יראה לו מיד שיש קצת יותר רוחניות אחר כך אשתו גם כן הרבי אומר יש עוד שם יש לך עוד שם או משהו כזה והיא אומרת זה נכון ככה אומר לו הרבי

אני לא מבין מה שאתה אומר כך אומר לו הרבי אז הוא חשב שהרבי לא קורא >> עברית >> לא כתב את זה באנגלית שהרבי לא הבין טוב מה שהוא אומר באנגלית >> אז הוא החלי התחיל להסביר לרבי אז אומר לא לא הבנת מה שכתבת הבנתי >> אבל אני לא מבין מה שאתה אומר אתה חושב שאלוקים מעניין אותו אם אתה שם כפית בשר בחלב או ש או שאתה עושה דבר אחר אז זה לא מעניין אותו הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לך כלים להתקרב אליו איך תתקרב לקדוש ברוך הוא כזה אלוקים גדול איך אתה אז אומר אתה עושה הוא נתן לך מצוה פשוטה אל תאכל בס בשר וחלב מזדמן לך בשר וחלב אז אתה לא אתה יכול לעשות את זה לא אתה לא עושה את זה אז אז אתה נזכר שיש אלוקים ועל ידי זה שאתה נזכר אתה מתקרב אליו אז אחר כך פתאום הוא קלט שהוא בכזו דרגה שהרבי לקח והרים אותו להרגה אחרת של הבנה

אז אחר כך הוא מסביר אומר כמה שהרבי הרים אותו הרבי הרים אותו בדבר כזה פשוט הוא רק נתן לו הבנה חדשה בכל הדבר הוא חשב שהקדוש ברוך הוא זה מעניין אותו ואין לו מה להתעסק לא הקדוש ברוך הוא רוצה לקרב אותך הוא רוצה לתת לך דבר שלא תתאמץ הרבה רק תעשה בגלל שהקדוש ברוך את >> ישראל בעל תורה מצוות >> מהרוצים נכון אז הוא אומר לו בדבר פשוט לפעמים לפעמים דבר הכי קטן אתה מתקרב לקדוש ברוך הוא הוא לא רוצה ממך עבודה קשה הנחת תפילין בבוקר אתה עושה את רצון הקדוש ברוך הוא, אתה מתקרב אליו בצורה הכי גדולה, רצית לאכול משהו, עברת ברחוב, אתה רואה שאין לזה הכשר כמו שצריך, אז אתה מתקרב לקדוש ברוך הוא, למה אתה לא אוכל? מה רע? לא, זה אומר לו זה כשר, נכון? אומר, זה כשר בשבילך, אבל אני צריך שיהיה חותמת מסוימת, אז אני אתאפק. אז ההתאפקות הזו

>> התקפי, מקרבת אותך לקפיה הזו זה מקרב אותך לקדוש ברוך הוא. אז הוא אומר אז דבר שהם לא מבינים אז הם יקחישו הוא אומר כל מצוות השם ויאמרו מה לא אם יאכל בשר בחלב חיגבנ מה זה מעניין אותנו אז אומר לא כן שרישנו הקבלה האמיתית שאנחנו קיבלנו ממשה רבנו הקבלה האמיתית להאמין בהשם מצוותיו כי הוא למעלה מעלה מבחינת חוכמה והשגה ולת מחשבה תפיסה בכלל אפילו חוכמה ילאה שאנחנו מדברים על חוכמה ילאה וכאשר יחפוץ השם בעידה או ביחיד יודענו בנבואה מה זה נבואה נבואה שהיא למעלה מן השכל גילוי אלוקותו יתברך ותכלית החוכמה היא האמונה בפנימיות התורה ובסודותיה וזה היה הנס דחנוכה בהתגברות חוכמה אלוקית על חוכמה היוונית שהיא הפילוסופיה כנל בשורש זה נזה ולמעלה למעלה הוא על ידי תוספת אור בחוכמה ואז נמשך מהחוכמה גם כן השפעה בהתגברות

החוכמה האלוקית למטה זאת אומרת פה הוא אומר כאן כך שהשורש של הדבר ברגע שאנחנו הם מה הם רצו הם באו בפסח הלכו להוציא את כלל ישראל הם היו בדרגה הכי נמוכה הם היו עבדים לפרעה. זאת אומרת שהם קיבלו את השפע שלהם דרך פרעה. הם לא קיבלו את זה ישירות כמו שכתוב באומות ב70 אומות העולם שארץ העמים מקבלים את השפע על ידי אומות העולם. אדמור הזקן אומר דבר מעניין שפעם כשהיה כרת שהיה בית המקדש קיים >> אז באותו שנה הוא היה מת. אחרי שעכשיו אנחנו מקבלים את השפע שלנו דרך אומות העולם אז זאת אומרת שלא מקיבלים ישירות מהקדוש ברוך הוא אז בן אדם שחייב כרת הוא יכול להיות עוד 70 שנה גם כן לחיות >> ומי שלא חייב כרת מקרות יכול לחיות >> עד 160 >> רגע רגע לומדים עוד כמה דקות צריך להביא >> גאולה אומר הרבי ככה אין להתנחם הרבי אומר את זה בהתוועדויות טוב שמחס אומר הרבי אין

להתנחם עם העילוי שיש במעשינו ועבודתנו כל משך כל זמן משך הגלות שעל ידי זה נעשה בירור החושך דלאומת זה כי העילוי שעל ידי בירור החושך דלאומת זה אומנם הוא עניין של הוספה זאת אומרת ככה בן אדם יגיד לעצמו הרי כל כשיגיע משיח אז אין לנו יותר מה לעשות זאת אומרת אנחנו רק לומדים ומתענגים אבל עכשיו אנחנו חוטפים אז אולי כדאי שעוד קצת אז אומר בכיוון שעל ידי העילוי שעל ידי בירור החושך דלעומת זה אז מה קורה יש פה עניין של הוספה אנחנו כל הזמן מוסיפים מקבלים שכר יותר מקבלים אבל אף על פי כן עיקר עבודתם של ישראל צריכה להיות בענייני אור וקדושה כפי שיהיה לעתיד לבוא שיקוים היעוד ואת רוח הטומה האוויר מן הארץ שעבודה תהיה אך ורק באופן שליות בקדושה גופה כמובואר באיגרת הקודש אז אומר פה כזה דבר אז אומר שבעצם הרי יש תכלית לכל העולם התכלית הוא שאחר

כך כשיבוא משיח כשיתחיית המתים זה התכלית של העולם >> אז אומר אם כך בן אדם יגיד גיד הרי כדאי לנו בינתיים אני חוטף אני מתאשר אז אומר כשבן אדם מתאשר נגיד בן אדם יש לו מיליון דולר אז הוא לא רוצה מיליון דולר >> שתיים >> הוא רוצה או שני מיליון או שהוא רוצה 400 יש לו מנה רוצה יוצא רוצה 200 אבל אם יש לו 200 הוא רוצה 400 הוא לא רוצה הוא לא הוא לא מסתפק בזה אומר ההבדל בין השיר לאני >> שאני נבד לו ה הארנק הוא מצא אותו אז הוא מלא שמחה ואושר מה כבר יש בערק השיר לא מסתפק בזה השיר אם הוא לא עשה ביזנס היום הוא לא הרוויח עוד סכום מסוים אז ואם הוא הרוויח סכום קטן בעצם אפילו ש10 אנשים יכולים להתפרנס מזה חודש אז זה לא מספיק לו זה לא לא זה הכוונה >> לא מצת >> אז לכאורה בן אדם שנמצא עכשיו בזמן הגלות אז הוא אומר לכאורה עכשיו אני מספיק אני מרוויח כל יום

יגיע המושיח גמרנו כולם מה אתה תרוויח זה איך הוא אומר שאלו מישהו אז הוא אומר הוא רוצה להיות בגיהנום של החילונים הוא אומר הוא יבוא לגן עדן שמה כל הזמן תפללו וילמדו הוא לא בעניין הוא אומר מה רוצים ממנו אבל בן אדם לא מבין שכשם אם היה התכלית של העולם שכל אחד יצבור לו עוד כסף ועוד [נחירות בוז] זהב ועוד משהו. אז אתה אומר כל יום שאני נמצא או הרווחתי עוד משהו. הרווחתי עוד יום. אבל אם אתה אומר שכל המטרה היא מה שאנחנו עכשיו המלים ונכשלים וחוזרים ועושים תשובה עוד פעם כל המטרה היא בשביל שנגיע לימות המשיח. כל ימי חייך להביא לימות המשיח. אז אם אתה מביא את זה אז הוא אומר שהעבודה הזו היא תהיה רק באופן אז הוא אומר מכיוון שכל הי זה את רוח הטומה האוויר מן הארץ אז בשביל מהר לך להתעסק עם ה >> עם הזה אומר ספר מישהו אני לא זוכר את זה

מישהו אחד הנתן דוגמה אומר רב שום שודרון אני חושב סיפר את זה המגיד אז הוא אומר הלכתי ברחוב ראיתי איך שיושבים מהאינסטלטורים והם מפנים בור של הוא אומר הריח היה אתם מבינים לא רגיל. אומר אני עובר חזור ואני רואה שהם יושבים כולם על הבור מסביב ואוכלים. יושבים ואוכלים זמן ההפסקת אוכל. >> הפסקת אוכל אומר הם לא הלכו למקום אחר שהריח פה זה לא מפחיר להם. הם יושבים בתוך הזבל. הוא אומר הם יושבים איתו והם אוכלים ומננים ומדברים זאת אומרת סליחה קום מה אתה יושב בתוך ומספיק שאתה צריך לעבוד בזה אתה עוד נהנה לשבת וא אומר זה הרעיון אומר אתה נמצא פה בעולם הזה ממה אתה מתקשקש בזבל בעוד בך כל הקדושה הכי גדולה שאנחנו אומרים קדושים שלא יהיו באריות בכל הנושאים הכי נמוכים בעולם שם שם ושם על זה אתה מקבל את השכר אומר אבל אתה לא צריך

לשבת על הבור של הזבל ולאכול את הלחם ולהגיד שזה טוב תקום תברח משם אכלת עשית את העבודה לך משם מה אתה עושה אז זה מה שהוא אומר פה >> הוא אמר את זה לגבי הגאולה רב >> לא לא הוא אמר את זה הוא אמר את זה שכשבן אדם מתרגל להיות בתוך הלכלוך >> אז הוא >> אז אז לא רק שזה לא מפריע זה בכלל לא מזיז לו >> לא זה המשפט של הרב מוש לויטיין >> כן >> הוא אומר אומר נמצא בבוץ ואומר טוב לי >> זה מה שהוא אומר זה מה שאומר >> כמו החזיר כמו החזיר >> כן אז אומר פה שמכיוון שהייעוד זה שיהיה אחר כך אור אלוקי בפשטות כל מה שאתה עושה עכשיו אתה עושה את זה בגלל רצון השם אז הוא אומר רצון השם זה שיהיה אחר כך טוב לא שאתה תצבור לך כל צדיק מקבל שי עולמות שלך יהיה לפחות שלך עוד יותר משי עולמות מה יצא לך אומר אתה רוצה את רצון השם אל תכניס את עצמך באמצע בפנים. נכון שאולי

יהיה לך כדאי. איך היא אמרה פעם שהיה שם הרב דיבר בבית הכנסת זה אומר שעוד מעט בעיירה ואומר עוד מעט יבוא משיח והוא יגל אותנו מכל הגויים ואנחנו נעלה לארץ ישראל. אז בא הבעל ואומר לאישה תשמעי יש פה בעיה גדולה. עוד מעט מגיע משיח ומה אנחנו עושים? אז היא אומרת שמשיח אז היא אומרת אז שמשיח יבוא אליהם שיקח אותם [צחוק] שישאיר אותנו את >> הגויים >> את הגויים שהוא יקח מה אנחנו טוב לנו פה יש לנו את העזים יש לנו את הכבשים יש לנו יש תשובה שאשתו אמרה לו עברנו את פרעה נעבור גם את משיח >> כן [צחוק] אבל פה פה היא הייתה אישה יותר פקחית היא אומרת לו לא רק שנעבור הוא אם הוא כל כך זה שיקח אותה >> שיקח אותה אז אומר ועל זה מבקשים בכל יום ויום, בכל תפילה ותפילה גם בשבת ויום טוב, ששבת ויום טוב בן אדם הרי כבר לא עובד, הוא כבר מעל.

אז אומר, אנחנו אומרים ותחזנה איננינו בשובח לציון ולא רק בתפילת שחרית, אלא גם בתפילת מוסף. זאת אומרת שהבקשה לגאולה היא לא רק מצד העבודה ששחרית, זה תמידים כסדרם. >> כן, >> שזה נקרא, הוא אומר עבודת הצדיקים. אלא גם מצד העבודה של מוספים. הוא אומר שהמוספים זה העבודה של בעלי תשובה. היינו למרות מעלת ההוספה שעל ידי בירור שאנחנו יכולים בינתיים לחטוף עוד לברר. לעומת זה בזמן הגלות. אז אומר הרבי מבקשים על הגאולה שאז תהיה כל העבודה רק בנייני אור וקדושה. שלא נצטרך להתעסק עם דברים פשוטים של וכל הדברים האלה. שגוע זהו