מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #3 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד

את נפשם על קידוש השם בדרגה יותר גבוהה לחורה מחנה ושבת בניה כמו שהרבי שואל מה התשובה פוסח פעם הראשונה מאיפה מביאים ראיה שפוסח זה הקושי זה שכתוב פוסח רבי שמ רבי אמר כשישמות הוציאנו בכמה מקי משעיקרוכוכך לעניין הפסיכו של פוסח רבי שימן דווקא אף שלשון זה נאמר את כמה וכמה אז הכלפונים אחרי שרב שימן עשה את הפתיחה אז היוכול שמץ מנו גם בדיר של האחזה וכחס קמו וכמו בדור דקסד משיכה שאול נאמר בזויר שלא יהיה דור כדור דו איזה דור כדור שרשבי לא יהיה כזה דור עד דורו דיסמלקו משיכה שזה הוא דורו דיקס דמשיכה טוב אז ייסה >> יבוא >> אז מה זה >> לא אין כמו רשבי מרשבי עד הרבי זה כתוב פה כאילו בעברית מתרגמים את זה ל לטרמינולוגיה שלנו היה רשבי ולא יהיה כמו רשבי לא יהיה איך כתוב לא יהיה כמו הדור של רשבי עד הדור שבו משיח

יבוא ראינו שביס הענינים תלמוד ומיסה שמאחדים את ג' הענינים דעמל מלוכו ועמל סיכה ועמל טוירו זאת אומרת שאמרנו שאמל טוירו מל המל טוירו מלוכה ועמל סיכה וכל סוגי הבידס צריכים להיות באופן כפי שהם מצד המל תורו כמו שאצל רשבי שעיקרונוס סטירוס לא לוותר על שום סדר בהידה גם תפילה גם מיסה גם תירה אבל שהתירה תיתן את את הטון תרוסי נוסא ככה היה אצל רשבי והרבי אומר שזה שייך לכל אחד איך הוא באגדין שאף שלכור הדין הוא שבזמנינו כושל למצוא דוגמס רשבי וחברוב שמה שיותרוסו מומנוסו ופטורים מתפילה הרי נסברר כמה פאומים נסברר בלכותסיכס שבכיח שבכיחו שכולך מבני ישראל למלה אוירוס חז"ל שהיא גם נסינס כויח עשי תורוס חוקבה באופן שבמשך הזמן שקובע לתורו מה פירוש משך הזמן שקובע לתוארו מהאדם בא לבית לקבוע כדת הניתנה לכל איך זה בלכסתמות

כי מה עם הרזל שיש כאלו שזה אפילו פרק יחוד שחיץ והלכמה וכמה יהסר מזה יש אדם שצריך ללמוד שעתיים ביום שלוש שעות ביום יש כבר זה צריך לבדוק בשולחן ערוך כמה הוא חייב ללמוד אבל מה שהוא לומד מה שהוא לומד הרי הוא במים מדומצב שתרוסומנוס אתה לומד שעה ביום שבשעה ביום הזה לא יהיה אצלך רק תראה ועוד זו שהזמן שבו לו מטור בפטרוסמוסוי הרי הוא מרחיב וממשיך אותופריטוספנדר על כל היום כולו הוא נותן לזה השפעה זה מתפשט על כל היום רבי לא מתכוון שהוא ילמד כל היום נותן את הטון כל היום כלא שנה ידוע מכבי דושס מעירך מאדמור שמה שצריך ל פנן ננדר שפריט על כל היום כולו עד שכל היום חדור דורגנומן בעניין זה נו שגם כשהוסק בעניים אחרים של קדושה אפילו של רשוז הרי זה חדור עם העניין תירוס חוקבה כפי שניסה אצל ביף תרוס נוסה רבי פעם דיבר שדבר ראשון צריך עם שט

הלימוד הרבט את הביטוי כמו שבשבת אתה לא חושב לענות את הטלפון שאדם לומד שיהיה מושל אצלו לענות לטלפון, מושל אצלו לעשות פעולה אחרת. עכשיו, אם אדם לומד בצורה כל כך איכותית אז כל היום שלו נראה אחרת. אפילו אפילו בזמנים שהוא לא לומד תורה עכשיו. יש לצרף זה עם המבור לעיל מתוירו אויר. כתוב בתוירו אויר שבתירוס ומנוס יש כמה חילוקים. מה? כמו יחילוק בן רשבי שאויו בזמן התנועים לרב יהודו אתה רואה הדגשנו מז לרב יהודו רב יהודו בלי י זה המורה לרב יהודו שויו בזמן המורעים >> לא רבי >> שדקולתנו בניזוקינ כל עיסוקו היה באוילו מניזיקי זאת אומרת הוא לא היה כמו רשבי שהיה מנותק מהעולם הוא היה עניינו להתעסק בבעיות של העולם כדי לתקן את את כל העניים הבלתי ריצועיים מה ציב כל הדורוס ולא חי דווקא בנוגע לרב יהודה מודגש עניין המסירס נפש איזה מסירוס נפש תראו למטה הם

מביאים קמיה וקמסרי נפשי כנס השם פעם אחת היה צריך גשם הוא רצה להוריד את הנעליים שלו כדי להתפלל הוא רק הוריד נעל אחת התחיל לרדת גשם שם כתוב שהוא היה מוסר את נפשו על קידוש השם הוא היה בדרגה הזאת שזהו עניין המיוחד של דורו דקסמשיכה מה מסכס נפש כי התויר הידוע לפוסק מוש מכל אשר על פני אדומו מה הוא היה כל כך עניב קרנודרש שאצלם נועניין המסירס נפש ביויסר כמו שהרבי תמיד אומר הוא במיוחד מצד הצורך לסבול דוכטרג ולקיים בפועל הציווי על ייבוש מפני המליגים שהחידוש בזה שלא יזו בלבד שלא יחוסרץ לא יחס ושולם בנוגה במיסה הוא לא מתפעל ולכן הוא מבטל איזה מצווה בגלל המליגים שהרי זה דבר פוש שצורך לינו בענוגמסמו וגם בגיע לדיבור שלו וגם בנו הגיע לדיבור שבו בגילו לזולס הרי גם זה דובר פשוט שהמליגן לא השליטו לוב כלל אלא עוד זויס לא רק שהוא לא מחסיר שום דבר

שפו על עצמוי שאפילו בינוי לבין עצמו בארגש הלב אין אצלו מלכתחילה רגש הבושה מפני המליגים רבי הצליח להחדיר בנו אנחנו צריכים להיות ללכת בהרגשה שאנחנו הנפלאים אף אחד לא מי אתה עלינו חסידי שגיבה כזאתי לא רק שהמלאיגים לא לא יזיזו אותך מהנוגש שלך או מהדיבור שלך >> מזה מובון שהעניה דתרוסו ומנוסי כפי שאו רב יהודה שייך גם לדורה דקסל משיכה כי יש לנו מסכס נפ מעניין. זאת אומרת רבי יהודה המילה שלו היה מסירס נפש. זה הגמרא מספרת. ראו את בחוש שהיה מאין העניין של רשבי שהוא רק הוריד את הנעל כבר ירד גשם. זה כנראה אין פה מספיק אותיות. מזה מובון שכאשר איש ישראל כויים לטוירו אופן שבמשך זמן זה הרי הוא במים מדומצתנוצוי הרי הוא נמצומצב שנוסף על העניין דבכל לבופכו וכל נפשכו יש אצלו גם העניין דבכל מוידכו זאת אומרת שהוא מוסר את נפשו

מה פירוש מוסר את נפשו באותו זמן אין לו כלום רק חותך והזי כמו שלמדנו קודם אם אדם יש לו בכל מוידכו מכלל גם הוא בסוג דויסים רצוינו של מוקם הרי אמרנו קודם שמה ההבדל בין אויסים רצוינו של מוקים לאין אויסים קצ"ט אוסים אויסים ואין אויסים אם יש מסירס נפש זה אויסים רצונו של מוקים אין מסירוס נפש אין אויסים אז אם אני אומר שאויסים רציני שהוא יש לו אצלו בזמן של תרוסנוסי שהוא נותן את עצמו לקדוש ברוך הוא יש לו גם בכל מידכו ואז נכלל גם הוא בסוג דיסים רצני של מוקה וממילא ניסה אצלו יעניין דומדו זורים וראו צינכם שמלכת ניס אצל ידי אחרים רצ של מוקמור לאיל שבני העיר צריך מלכת רבי אמר שתלמיד חוכמיתי פי תעיר הבני העיר צריכים לעשות מלאכות מה זה תלמיד חוכ אמיתי יהודי זגצה חיבר צלי לימוד התארה וגיצחיבר ש נותן את עצמו ללימוד התרה זה לא הכוונה בקמוז העיקר

באייכוס כמו שהרבי אומר ואף על פי כן הרי זה נחשוב לעניין שלוי מה פושלו שהעבודה התוצאה היא שלו כיוון שהוא הוא הממשיך זויס על ידי טויקפאבוקה ותוקף קף המויר שלו שמיר אצלו בגילוי ועד שמויש איילו ניצוצי ממוקים רוחק ביויסה זאת אומרת למרות שהוא לא עושה הבירורים הוא טוירוסנוסי מלכתי נייס על ידי אחרים אם הרבי מתכוון יש את היהודים ש את השלוחים שעושים את העבודה והוא יושב במשרד שלו בסנטי אבל היות והוא האבוקה הגדולה שבגללה באים הניציצ כאילו עבודה עבודה שלו הדרך שהרבי אמר על רשבי שלא היה חסר לו אבידס הבירוריםס הבירורים שרשבי בא על ידי שהניצאו אליו זו תכליסה שמלימודתירה יומשך למטו באורץ משנמר בכוס תליכו שתהיו המיילים בתרו אזי ונוסעתי גשמיכם בעיתו וכתירס הבעל שם טוב שכל צרוך עם הגשמי בוא בעיתו והמשכוסם בגילוי למטו מעשפוכי מלכתחילה

לפי אופן הקילים שיש לו יז ובכל הפרוטים ופרוטי פרוטים שנמו בפרשו שניה דקריש ווספתו דגונכו וסירי שכו ויצאורכו כפשוטה אלא שזהו ביסר סס וביסר למה כיוון שזהו כפי שפרשו ראשונו פילד בפרש שנייה הרי בפרש שניה אין בכל מועיד לאיסים רצי של מוק א בפרש שני שתצרוך עם הגשמי ואוספתו דגונכו וסירשכורכו עד בפשטס והוספתו כי אתה נמצא בתנועה שפרש שניה שפרש שנייה אין לו רצוי של מוקרים אם איןס רצוי של מוק אין מסירס נפש אז אין תרוסנוסי אז אין את החידוש של רשבי בא רבי ואומר שהיות ויש הוא שייך לפרשו רישינו כי הוא כן תירסיו ומנוסה אז הפרשו ראשינו פועלת על הפרשו שנייה שהפרשו רישנו נותנת את הטון פרשו שני נותנת את התוצאה שיהיה באוסף תודגונך וצריך בצורך זה מה שכתוב פה עוד פעם אלא שזהו ביסר סס וביסר אויב כיבון שזהו כמו שפרשו רישינו פיא אלס

בפרשו שנייה כן כמובן מהמבור בהדרושים על מים הרזל לא מוקד מו פרש שמ לב שמויה בעניין החילוק שבין ביס הפרש אז מה כתוב שם שהתכלס שהתכליסי שהבי דדפרש רישנו תיפל באדפרש שניה >> מה >> שמרנו בלימוד >> כן כן על דרך ובשי טיגנון זה לא שינחר כמבוא בקונטוס החיים רבי מוריד את זה לעולם שלנו שאפילו אלה שמצד העצמם שייוכים הם רק לייחודת התוה ויר את התוה הם לא שייכים לאיחודי לא אין אצלהם את התנועה שמסריס נפש שבכל דפרש שניו צורך לי אצלם גם שמצד ייחוד וירוה על כלפוני בזמן בזמן מן הזמניס לפעמים ואז שיש פעם פעמיים עניין זה פועיל גם על הזמן שבוי חבים רק באבי דדיחוד את התוה ויר את התוה ובסיגמן ולא שנדליל שפרשו רישינה פו ילד גם על פרשו שני הרבי פה יושב בלג בו חר מהויל אחרי מנחה משפיע משפיע כוחות בעם גם יהודים בדור שלנו שלא שייכים ל סך הכל

פרק איך עוד שכחס פרק איך עוד ארבס אבל אם בפרק הזה באותו זמן הגיט נותן את עצמו בתנועה שמס נפש של טירוסי ומנוסוי אז יש פה תנועה של ייחודה שמרוממת את כל היום שלו וכל זה נתסה במיוחד מצד הגילוי והפ פירסום דפנימי סתירה באחריומי על ידי חיבור דילוך איזה ספר הזויה שאיפקון ב מנגולוסברחמים כך כתוב בזויר לאחר השקטריה שיסו כשניתפ ספר הזויר בפעם הראשנו לדרך זה בנגיע לספרי הקבול והחסידת שלא אחרי זה קיצ צור שקטריה ובאויפן תפרנסון מה זה הספרנסון אדם עובד עובד א כמה אנשים עובדים היום שמונה שעות ביום עובדים כמה כמה מהשנים שלהם הם עובדים 30 שנה 50 שנה אבל זה נותן לו לכל החיים גם בשעות שהוא לא עובד שעניין הפרנוס מויר שנמשך בעוונה ועסוג דבר ראשון ועד שהגיע הזמן חוצה כידוע שכוס בגרק של הבעל שם טובות מנמל כמשיכה על השם

לכשיופוצך חוצו עד לחוצו שאין חוצו מחוץ ממנו שגם שום נמשך מה נמשך לא המים של המעיין המעיין עצמו הוא באופן של הפוצל הפוצה הפירוש שהמעיין חודר בכל מקום ובכל מקום לפי גדרי המקום אחר מדיר בשיחות בפרט על פי מה שנסבר לי שרשבי אויו בדוגמה שרבינו שעל יוד נמשך בחינס פנים יסכוך מכולי הרבי הסביר שם שזה פנים ישע בפנים יש תכפישו במקימי זאת אומרת ש המין המעיין זה פנימי סא בו פנימי סתכפיש במקימ והרי מי שרבינו נקרו רמנה מה זה ראמנה מפרנס האמונה פרנוסה והרואה דואג לתת לכל כבש מה שמגיע לו כמבוא בארוקבתניה שכל נפש ונפש מבס ישראל כך כתוב בתניה פרק מבס יש בו כויח יש בו מבחינת מי שרבינו עליו השולה כן הנה גם בגיע למיס בפיל יש אצל כל מישראל כמה עני שמלטו זטרסורו כמו לגבי מוישה כמו שהגמרא אומרת לגבי יראה הגמרא שואלת איר זה מל מבי אלוק שמו

כאלה לאירו דושתיק ליר שואלת הגמרא זה כלום זה מלטזולטרסו אומרת הגמרא כן לגבי מוש זה מלטזטרסו שואל את הרבי בבתניה מדברים אלינו יש בכל אחד ואחד השתיק למי ש רבינו אם הוא מקושושר או אם הרבי עושה חסד והוא נותן לך אם אתה לא מקושר שזהו לפי שבחינת מי שרבנו יצלוי בגילוי עד שפועיל בעניים שנוהיגים למיסועל ולאכן היות ויש לו קשר למי ש רבינו יכול לו ליסויד פעול למטה כפי שמצד בחינס פנימי החכו מחולוק הרבי נותן פה את כל הכל אין פה לא משאיר כלום נותן הכל יש לקשר זה גם עם מה שנאמר זה הכפית ללטנים של הרבי בטוף שלה ואלוי מלכי מקדם פועיל יש בקרב האורת ראינו את זה כמה מאמורים אפשר שהרבי מחבר את הפסוק הזה והעניין בזה דננו ספת מה שכוסו במדרש רבו שמקדם אינו קוידם לבריוסי שלילו אלא קוידם לאודו מרי שין עודום ניבר בשישי

וגן אידם בשלישי הדוודו דקסי אלוקים מלכי מקדם פויל ישוע בקרב האורץ אז זה המדרש רבי אומר שזה לפני בריאת שואל אומר הרבי הרי דקוש גם ממה שכוסבני זה סחורדו סחוקסוקדם שפירוש שקודם לבריאסלו אמנו הרבי אמר את זה במימר של א של ראש חיישה כשזה הולך כדי ממדרשו דבורים קודמו לבריא סוללו טוירו מנין ישראל מנין שנאמרסוק ובנו הגיע לתוירו ושר אל גופו ששניהם קדמו לעולם מי קודם למי הנה מחשבת טוב של ישראל קודמ לכל דובר אפילו לתירה מאיפה אתה יודע אבל הרייה על מה לא סו של ישראל נסגרסו בתר גופו מאיפה אני יודע שצרול קודמו כי בתורה כתוב צבני ישראל שבונאמר צב בני ישראל דבר את בני ישראל. מה הקשר? המילה של יהודי שהוא יותר גבוה מהתורה אבל מי מגלה את המילה של יהודי? התורה עניין בא והד שכאשר איש יסרו אלוה תוירו באופן סונוסי

מזגלת בו ימי לא אחי אליונו בלי תורה אין כלום נכון שסרול קודמולת אבל זה גוף השראול קודמו לטוירו מתליטה לי בתוירו מסגת בו ימילו אחי אליוינו ועד למילו שמחשבתו של ישראל קוד לכל דובות אפילו לתוירו על ידי זה פה ילים גם למטה שמבלי הבת על כך שנמצאים בחושך כפל ומחופל מוקים שתירסים מר שנקרו בשם חוצו הנה גם שום ניפל עניין דפיל יש בקרב האורץ כיוון שאלוקי מלכי מקדם שכשר גם עם העניין דסכוניסוקת היה אפשר לגמור את המים שיהיה לנו טי אולי שכל אחד בשבת ימצא זמן א לתת פה חזור ממר שהרבי טוב אתה רואה על המימר שהרבי היה לו עניין להגיד אותו אומר זה לא היום לא סעיף ו >> לא היום >> הרבי אומר Ja.