מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #2 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
חוני המעגל בשביל להוריד גשם היה צריך לעשות בלאגן גדול להתפלל לעשות עיגול ולהתפלל פעם שנייה רשבי המשיך ללמוד תורה המשיך ללמוד תורה והוריד גשם סעיף ד' אומנם עניין זה דוירשבי במיוחד דלכו ראינו מובון איך היא יכולה להיות פעולה למטה זאת אומרת להוריד גשם על ידי אמירת טוירו מה מה מה מה השאלה הוא באגדי הנה ידוע החילוק בין ברוכו לתפילו שבתפילו יש צעירך בהשתדלוס מלמטו על ידי אודם המספל העניין של תפילה זה ה איך הרמבם אומר לפרשת השבוע שיחה של הרבי בפרשת השבוע מאוד כדאי לדעת אותה שהרבי מסביר שהחידוש בתפילה בשונה מכמעט כל המצוות שתפילה בלא כוונה מה זה לא הכוונה מה שהתפללת ולא כיונת? לא התפללת. תפילה בלי בלי להזחם מהם, בלי תנועה של בקשה. זה לא הפשט שעשיתי את הפעולה של התפילה, את את גוף התפילה עשיתי. רק חסר
המשך התמלול
לי כבונ. הרמב"ם משו שזה לא בכלל לא תפילה. סה פירושו להתחנן בלא שן הקבול היה לא הסמן זרו שדה לסטה שאין כן עניין הברכו ש בלושין ציווי ברכה לא אומרים לא מתחננים מברכים קובעים עובדות למה כיוון שהמבורך אוימד למיילו סליחה כ שהמבורך אוימד למי לו מהמוקו שממנו צורך להמשיך הברוך מברך בדרך כלל יהודי צדיק והוא עומד למעלה ונותן הוראות אבל בגלל זה מצד זה מצד ההבדל בין ברוך לתפילה יש גם חיסרון בתפילה בברכה הנה עניין הברוכה הוא המשוכה הרבי מסביר בסוגריים ברוכו מלא שוין ארכובו והמשוכו למטו לשון מבריך כמו המבריך את הגפן אז ממילא הוא יכול לברך רק מהשוירש אומוקיר בלבד. אי אפשר לברך מישהו בברכה של מישהו אחר. כי ברכה פירושו אני לוקח את מה שיש לך כבר בשורש ומוריד אותו למטה. הבעיה היא שיש לך משהו בשורש וזה לא יורד למטה. ואני
על ידי הברכה מוריד מהשור שומוקר בלבד. מה שאין כן תפילו שתחליטה לפעול רצון חדש שזהו שאומרים יהי רוצוע תפיל פירושו שמייצרים שפע חדש ובאופן שהרוצן החודש אייפולשינו למטו בגשמסילום ובגשמסדורים הרבצמח צלק מביא במיימר שזה זה בעצם מה שהבעל שם טוב היה מסופר על הבעל שם טוב טוב שפעם מישהו בא לבקש מנו ברכה לילדים אז הוא אמר לו אני יכול לברך אותך בתנאי שתרד מהעשירות שלך כי ברוך הוא פירושו יש לך שפע והוא לא או לא מתחלק נכון או לא יורד מספיק הצדיק יכול לתת הוראות לעשות שינויים בתוכניות זה ברוכה הוא לא יכול לתת מה שאין תפילה פירושו לייצר אוצן חודש אבל תפילה תלויה באבידסודום בעלו עשמה בערוך ביגרס קודש שיטפילו ימשוךס אויר אינסוף לשנות הדברים מכמו שהם שיתרפחה וירא דגש מן השמיים שזה הוא טויכן ברכספילים השונים ועל דרך זה בנו הגיע למילוי כל
בקושי צורך ישראל למטו כפשוטו שנכלים בברכה שמה כולנו שבכילים לאסי בקושס כל הצרוכים יכולים לא נוהגים אצלהם מה שאין כן עכשיו כל זה ברוחו ותפילה מה שאין כן בלימוד התרה וכירמית שסדרך הרוגיל כאילו לא רשבי הרי על ידי לימוד התור נשתה נגש מסדובר שלא מדודיסוף אתה יכול להגיד שהוא יהיה אתה יכול ליצור כן שינוי שהוא יהיה טהור הוא יהיה טמא אבל לא לשנות אותו בפיזית אם הוא תפוח רקוב אתה יכול א ללמוד ולתת שיעור קלולי עליו והוא לא שתנה המציאות שלו לא תשתנה אבל דרך זה בקיום המצווה זה כמו נוכח תפילין שאין שינוי בקלף התפילין על ידי הנוחוסן ברויש ובזרויה יינו שהשינוי והיינו שהשינוינס על ידי הוידה של מאבד האורות לכן על ידי העבודה של הסופר שכותב הפרשיות מכניסה במקומם על פי הלוכה אבל המצווה נוכס תפילין עצמה אינה משנה אתגש מצדו
אז איך זה יכול להיות שרשבי יושב ואומר דרושים ויורד גשם הוא מבואר בזה שכדי ליפול שינוי בגש מסוילום למטו למה בתפילה זה כן עובד יש צורך בעל לא הסמן צריך הסוד מסרוסט ולאצורך ליוסתדלוס והלוה של המוקים שבו יצורך לי השינוי פה הרבי אומר קוץ' נקודה אתה רוצה שינוי תשנה אתה את הדבר אתעשה עלו הסמן אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא ישנה את המצב שלך יחסר לך משהו בגשמיוס תתפלל מה פירוש תתפלל תתרומם תשתנה תהיה דבר אחר ואז יש ואז ואז יהיה שינוי תשתו ברכה מלמעלה או שת עכשיו מדברים על תפילה שזהו עניין התפילה שהיא דווקא באופן של בקושו והשתדלוס ועדל לטיניס שינוי וגם לאחר זה צורך ליוס מדידהסמטו אם התפילה הייתה באופ שפועלס ריבוירוס רוב טובו לכן אצלחוני המעגל בהתחלה היה מדי הרבה גשם שזו המשוכו שעמסרו לא יכולים לקבל כל זה בתפילה
עניבר כן שדבר חודשמתו לאג כל כך שתדוסמטו ועד שברכה עניין זה של ברוכי יכול להיות בלא ששר ציווי על פי כל זה ההבדל בין ברוכו לתפילה צורך ביאור במיוחד איך פועלים המשוכס המוטור על ידי אמירס טוירו הרי עניין הטוירו באופן של המשוכו מלמי למטו שממשך דבר הביא דבר הוי אלו כוי דבורי כאש שאש בדרך כלל עולה למעלה אנחנו צריכים להמשיך אותה למטה למטה כמו אישה למעלה בפרט אצל אילו שתירוסם מומנוסה רשבי תורסומנוסה כל עניין הלימותינו שלו היה זדפקוס בשכינה כמבואר בתורר שהויף לימוד הוא כמו מלך שמצווה וגויזרמן מלכי רבונון הוא קובע עובדות אז אז יש פה פעולה הרבה יותר דומה לברכה מאשר לתפילה שלכור אין בזה עניין העניין דעלו עצמן בלימותר אין עלו עצמם בלימותר יש המשוכס המשוכס בן לא היה לו עסמן יש המשוךסמים דוכי יש המשוכ מלמילו ואף על פי
כן ניסה על ידי זה המשוכסמוטו ועד שהמשוך הסמטו מכתחיל בואיפן אמתי מצרך הסוד לא כמו אצלחוני המעגל שהיה שני שני שלבים בהתחלה ירד מדי הרבה והיו צריכים לשנות הוא אמר תרב והצדה קיבלה בדיוק מה שהיא צריכה וס פשות רבי ורבז אומר הרבי ככה יובון על פי דברי הגמורה במסכת ברוכס רבי שמעון בן יוחי יומר וגם תוירו זה גם עניין שלך >> מה מה >> גם ברוחה וגם תוירו זה עניין של המשכה >> כן אבל ברוך הוא עניינה אתה מדבר להמשיך מיך משועיר שומכר ופה לא היה גשם זאת אומרת שלא היה בשויר שומר והוא הלך והמשיך דבר חדש איך ממשיכים דבר חדש בלי עלו הסמן זהמן לא יושב ולומד תורה >> זה לא על הסמן זה המשוכ מלמעלה ממשיכים את את התורה למעלה מלמעלה למטה אדם לומד תורה אין פה אין פה שהוא משנה את עצמו אין פה תנועה של שינוי שאדם מתפלל והידה זה תפילה סולם מוצב וארצה וראשו
מגיע השמיים כתוב שמלאכי אלוקים עולים ויורדים עולים זה תפילה יורדים זה תורה והביר בזה יובן על פי דברי הגמורה במסכת ברוכס רבי שמעון בן יוחי יואמר אפשר אדם חורש וזורע וקוצר ותורה מטה עליה מה זה פה מה אתה מתעסק בעולם אלא בזמן שסרו אלוים רצוינו של מוקים מלכתו ניסס על ידי אחרים שנאמר ועומדו זורים וראו צינכם צינכם צונכם ולאיר שמוציאנו בדוגמה זה פסק דין בניגל דת בניגלת תלמיד חוכום שבני אירועים מצובים לעשה ישראל מלכת מה פירוש רשבי היה בעניין לעזוב את העולם ללמוד תורה הקדוש ברוך הוא יתפל לכם בכל הצרכים הגשים לכם הגמרא אומרת ארבע אוסרים שרשבי ולא יוסו בידו כי ניסו ולא יצליחו רב שמואל אמר זה לא ככה רבי שמואל חלק עליו אמר לו ענק בוא מנג דרך ארץ ביצעק עליו הם רב הוא ועניין בזה דמ ינוגס רשבי וחירוב אוסו באופן דאויסים רצוינוי של מוקה
יש בגמרא אומרת שהחילוק בין כפר רישוינו של קרישמה לפרשה שנייה של קרשמה שפרשו ראשון זה אויסים רצונו של מוקר פרשה מאוד מאוד א מעניינת פרשה שנייה זה אין לוים רצוי של מוקר אחינו הספרדים שקוראים קריאת שמע בקול אז באמצע עוברים לשקט כמו חרף השם בכם ועצר איזה שווה עם יפט שמה זה שמה דברים לא סימפטיים אז מורידים את הטון נכון מורידים את הטון זה הפשט בגמור שואל אדמור בלקותר פרשה שנייה אין לוים רצוי של מוקרים כתוב איך היא מתחילה ואם שמו יתישמול מצו ישראל אדמור מסביר שיצר רצינו יושל מוקים זה עניין פנימי זה בפרשו ראשון לפרשו שניו שבפרשו ראשון כתוב לאובד בכל א בכל לבופכו ובכל נפשכו ובכל מוידך יש גם שבכל מוידכו זה נקרא אוסים רציונים של מוק פרש השני כתוב בכל לבבכם ובכל בכל נפשכם לא כתוב בכל מאותכם זה נקרא אין נויסים רצוינו של
מוקר כן מסביר שרצוינו של מוקים רוצים זה סובב מוקים זה ממלא אויסים רצון של מוקים זה המשוך הסיבה בממלה וזה דווקא נפעל על ידי אבו שבכל מותך וזה ההבדל בפרש ראשונה ושנייה בוא נראה מה הרבי אומר הנוגז חשמי וחבר דיסים רצו של מוק כן שנו סף על העניין דבכל לבוב נפשכו אויוצלום גם העניין לבכול מאידכול רבי מביא למטה את המקורות בעל תרבי שזהו אם יענבוידשה תפילה באופן דתפילה לאושה בום זאת אומר רבי יסביר את זה עוד מעט ועל ידי זה אויולים דתירה שלוהם באופן שפועל הוא החיבור של התוירו עם קודשברו מה זה רצוינוי של מוקים? רוצים זה סובב מוקים זה ממלא מה זה לימוד התיר שלהם היה חיבור של סויבה וממלא המשיכו את התוירו עם קודשבריךו וא עוד מעט הרבי יסביר ועניין זה ובדוגמהלא הסמן שפועיל לסי דאומדוזורים ורצוניכם שתהיה מלכתני על ידי אחר
מה הנקודה מה רבי שאל איך בתר ישאלו זמן אומר הרבי התירה של רשבי הייתה תירה קצת שונה משלנו היה בעניין שבכל מועידכו והיא זה הרעיון שלה עלו הסמן הרבי מסביר כלולוס העניין בזה בגיע לו דסבירורים באופני משרפשטוסני אביד שלם הייתה סיסטם חדש סיסטם אחר הנה ידוע שיש ביסיפני באווידס הבירורי יש אויפן שהבירור הוא על ידי אבוידו קושו ביויסר בדרך שמלחומו כמר נמו הפו חרב בוכ לחם אוכלים עם חרב זה זה עבודה קשה זה עבודה קשה אך יש אופרן שהבירור הוא בדרך מנוחו זה בירור צד אחד זה בירור בלי מלחמה איך זה עובד ואף על פי כן הרי זה ניקרו בשם עמל מלוכה איפה רואים את זה פי שאויו בזמן שבסיסמקדושקיום בימי שלו הרבי מדגיש בימי שלו שולמו ביומוב לא היה מלחמה אז מה שלמה לא היהס הבירורים איך היהס הבירורים וכסיב בי וישב שלומו על כיס
ונמצכו איילו בכל מוק שאדפילו אניצוי שאו במלכות שבה וכייצה בזה נמשכו אליו מעצמם פוזי חלינגציג יש שני אפשיטות איך לברר בירורים יש שאתה יורד לברר את הבירורים אדם יורד לעולם שליח עוזב אתסטי עוזב את המקום הטבעי שלו יורד למקום נמוך מתעסק שם עם היהודים. זה מלחמה. אתה נכנס לסכנה, אתה נכנס למקום שיש אי דברים פחות פחות פחות סימפטיים ומבר בירורים. יש שיטה אחרת. אתה יושב במקום שלך ומדליק אור וכל הניצוצות עולים אליך. זה דרגה גבוהה. >> שלמה המלך ככה היה. שולים אויו ביומו. הוא נתן כזה גילו אלוקוס שכל הניצוצות רצו אליו והם לפי שאויסו אבוקו אומר גודל ביוסרבא שלו >> אבוקה הוא מאור גדול ביותר שנמשך אליו צוג צונצוזיך נמשכו אליו את הניציצס מכל בוקוים זה >> מגנט >> סוג של מגנט כן אז זה המילה לפעמים אתה רואה מישהו אתה בא לבית הכנסת אתה יושב
לפעמים בתפילה גם בישיבה או בבית כנסת הקהל לא בכתר לא מתפללים אז יש שתי שיטות יש שיטה להתחיל להעיר להם הערות איך אתה ניגש פה אתה ניגש שם מאיר להם שבו ללמוד שבו ללמוד יש שיטה אחרת לוקח גמרא מתחיל ללמוד ב פתאום אתה רואה ש זה עוזר יש הרבי אומר ששיטת החינוך זה דוגמה חיה במקום להתחיל להעיר ל תתפלל תתפלל תתפלל אתה תתפלל זה מיני מי ני ההבדל אבל בבירור באווירס הבירורים זה שונה בשביל לתת כזה בירור צריך שיהיה גילוי לוקוס גדול ובזמן ביישיני לא היה כזה גילוי לוקוסוז כבר היה שיטה אחרת שים מהמלך שולה ביומוב מלכת שבה רצה אליו הוא לא שלח לה מכתבים בואי היא רצה אליו שגם עניין זהו מצתוקף מור שמגיע אוירוי וכויח פעולוסי להמשיך אניצוי אפילו ממוקים רוחק ביויסר באופן כזה אוסבידס הבירורים אצל רשבי שאויסו טוירוסו ומנוסי
בדרך מנוחו מצת תקף המוע זה זה זה לא שהוא לא התעסק בסיסטם שונה בוא נראה יש פה הערה 65 למרות שזה מיימר לא מוגה אבל כנראה שמביאים פה איזה רגע ספר הממור עם התרס שבאור 46 ונו הגיע ליחידסגולו שטירוסם ומנוסום להמשיך בכויח תוירוסום בחינתמוסאיר למטו ושיה על ידי זה השינוי למטו כמו היא בתפילו כן וביוסר על ידי התור זה כתוב שם הנקודה כתובה בהתרס הטרס זה מים של הרבי נשמוס ושום שם שבתוירו הוא בדרך מלמילו למטו בדרך מנוכו לא הי רק באופן שצורך ליוס על כלפוניסק בעניין כמו רבי יהודה כולנו בנזיקנה הבירור על ידי זה הוא התעסק באונזיקי בכל מקום על ידי היה התעסקות בעניין זה אצל רבי יהודה אבל אצל רשבי באופן שצורס אס כלל בעני בעני וזהו היו על ידי מדרגוס של הרשבי שעל ידי עסק בפנים ניסבירו בדרך ממי לכולי בוא נקרא עוד קצת יש להוסיף בביאור העניין
על פי המבואר בסיום המשך עתר בניגע למושה רבינו מזה יובל גם בנגע לרשבייש בדוגמס מושה רבינו כמבואר בארוחו בקמו מקימס שעניון אויוני חוכמה ועד לפנימי ישחוכמה ביחד עם זה עניון גם עניין הדס כמבת ברוך בספר קבולה כמבור במקר בערוך דהיינו נוח מה דעס וחוכמה סוגריים לא יודע שנו סף לכך שהם שיך בחינת חוכמה בכלל שזה הוא כלולס עניין תיר המשיך בזה זה גופה לא ישף על חיצוניסטרו שזה ניגלה דת גם בחינת פנימי ישכו ובזה גופה פנימי בו פנימי סתיק ולמיוסר שהמשיך בחינת פנימי סעתי כמויש נמצו זאת אומרת הוא לא המשיך את פנימי יסתי כשישתנה וירד פנימי יסטי כמו שהוא למעלה מתגלה כמבוא ברוך בהמשך מחבו ואילו שבזה לגבי פנים יוס פנים יוסתיק זאת אומרת יש פנים יוס בפנים יוסעתי לא כמו שהוא במקו יש כמו שהוא במקו וכן אויו גם אצל רשבי כאומיל שבסתלקוסי אומר בחט
קטיר קטרנו שזה הוא למילו מבחינת פנימסבו פנימסתיק אלא כמו שפנימס אבו אתיק נמצו במקומו ובמקור שלא כנו זה בחד קטירזכטרנו על ידי זה או גם אם למטו ואז דפיל יש בקרב הרבי בתמצות נתן לנו פה נקודס העניין של רשבי שהוא גילה דרגה הלימוד התירה שלו גילה דרגה גבוהה בלוקוס פנימי אבו פנימי סתי כמו שהוא במקומוי שיש כזה גילוי אז הבירורים מתבררים מאליהם אז ממילא היות והבירורים מתבררים אז בלימוד התיר שלו יש בירורים בירורים זה הלו הזמן הלו הזמן משנה את המציא חושב שהרבי פה מאות והלך מתחיל לדפוק לנו בראש אנחנו צריכים לעשות את זה בעזרת השם מחר חיים לחיים >> היום זה יג גיר היורצית של רבי ישראל ארלי בן הרב הגן המקובל רבי לוי יצחוק ברשון שכל העניינים יהיה לשמוסי הרבי מאוד אהב שעושים דברים לזכותו ומי שיכול ללמוד משניס וגם היום עושים
סיום הרמבם בספר נושים מי שיכול גם ילך למסתומלמו עם הציון שלו בצפז חיים לחיים לחיים לחיים da
שיעורים נוספים בסדרה ״מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״״
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #4 ואחרון ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ט״ז אייר תשפ״ו | 19:17
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #3 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 23:03
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #1 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי י״ב אייר תשפ״ו | 23:18
- מאמר אני לדודי תשמ"ו #1 אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 24:13
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 21:48
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:28
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #3 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 25:24
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #2 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 17:19
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #1 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 15:36
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ה 2# ואחרון - אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 20:08
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ 1# תשל"ה אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 21:44
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 2# ואחרון ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון כ״ו אב תשפ״ו | 21:31