יום ד׳ י״א תשפ״ו ב-10:40: כולל תפארת לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ

אומרת באותו מקום שמי שרוצה ואין לו הוא נקרא קדוש. אז לוקחים את המחשבה זה שרוצה ואין לו ומצרפים לזה שיש לו ואינו רוצה. ומזה נברא מלאך שלמות. אבל זה שרוצה ואין לו נבראמלאך ברוכנס בשיא התוקף והדרגה שיש לו ואין לא רוצה זה כבר כאילו גופניים עם כל מיני >> אבל אבל עם כל זה לא מוסבר ואני אסביר את זה קצת יותר טוב >> ש אומר הרמבם שלוקחים מישהו רוצה אומר הרמבם שמי שצריך יש מי שלא עשה מצווה >> וכופים אותו עד שמע עד שה אומר רוצה אני מה זה עד שהיא אומר רוצה אני הוא קיבל מכות הגונות אז אומר רוצה אני איזה מין רצון זה אז מכיוון שמסביר הרמבם מכיוון שבפנימיות אין מושג שודי לא רוצה לעשות לא רוצה לעשות תמיד יהודי רוצה לעשות את דבר השם >> אלא שיש לו יצר הרע כזה גדול אז הוא אומר את המכות נותנים ליצר הרע היצר הרע מקבל

מכות אז הוא מבין שצריך שהוא צריך לזה בכל אופן אנחנו פה לקראת >> הם מספרים על האדמור הזק כן והברדית שבר הם אכלו לעשות צדקה אה לסוף כסף לצדקה אז אה אז ברדית שלו אמר לה נו זקן לא ניכנס לגביר הזה כשהוא לא נותן בכלל צדקה חבל על הזמן שלנו אמרו לו אדמור הזקן לא ננסה צטריכים לנסות אז ה בסדר אז אדמור הזקן הלך עם ברגב שבא דפקו על הדלת והמנהג של העשירה הוא היה מי שבא אליו לקח מטבע הכי גורניש וזרק לו בפרצוף ותלך ממני והוא עשה אותו דבר גם כאן אדמור הזה כמובן מי שהיה מקבל זה רק זה בחזרה אליו אז כאן אדמור הזקן הוא זרק אדמור הזקן ברדיצ'ה לקח אדמור הזקן את המטבע ואמר לו תודה רבה תסל מצוות כל הברכות והוא לקח את זה לעצמו אחרי דקה שתיים ההוא נרגב ואומר אני רוצה לתת לכם עוד ושוב מה היה כאן והוא רוצה שוב לתת לתת אמר אדמור הזקן

ברדיצ'בר המדמי הזה שהיה נתון וזרקו לזה בחזרה הוא לא הובקים אף פעם צדקה אז כוח הקליפה היה כל כך חזק שהוא לא יכול להישבר ברגע שלקחתי את המטבע הגורשת הזה ולעצמי וברירתי אותו לשבור כוח הקליפה ואז נפתח לו הלב >> יופי >> כן כן סיפור מעניין אז אומר פה ממשיך פה הוספרתם לכם ממחרת השבת מיום האבאכם את תומר התנופה שבע שבתות תמימות לא סתם תמימות >> תהיהלאות תמות אז אומר מה זה תמימות אומר רש"י מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאם לא כן אינם תמימות אם הוא לא מתחיל למנות בערב הוא אומר את זה שזה יהיה שלם בערב זה מתחיל הלילה אז הוא כבר אומר הוא אומר הוא מתחיל את הברכה של הספירה של הלילה >> אז אומר אם הוא מתחיל אם בן אדם שכח יש על זה דיון שאם בן אדם שכח והוא רק אמר ביום >> אז בלי ברכה זה יגיד ביום בליברכה אבל במצב בלילה השני הוא ממשיך לברך

>> ממשיך לברך >> וזה נחשב לו נחשב כן כן זה שלמותכן אז על זה יש מחלוקת ורובם טוענים שצריך לבר לברך הלאה אז א אצל הרב עובדיה יוסף אני חושב הוא סידר את זה שבבוקר אחרי התפילה >> אז אומרים מזכירים את זה כדי שאם מישהו שכח >> אז יצא שהוא יגיד את זה שלא יפספס את התמימות אפילו שבאותו יום הוא לא ספר עם ברכה אבל מכיוון שזה הוא ברצף אז זה בסדר גמור זה נחשב לו >> כאן אומרים את זה ביום >> פה לא אומרים פה פה בלילה לא כולם אצל השדים לא כולם זה הכניס אני חושב מה אצלכם אומרים זה >> מי >> ממי >> מדורי דורות >> מדורי דורות אבל לא לא אני לא חושב אולי במרוקו אולי אבל לא בכל המקומות לקחו את זה ככה בכל אופן ואז מביאים את הלחם ומסביר והניף הכהן את לחם הביכורים וקראתם בעצם היום הזה מקודש ואז הוא ממשיכו בקוצריכם את קציר ארצכם לא תחלה פעצתך זאת אומרת הולך

פה לפי הסדר שאחר כך יש מתחילים לקצור קודם היה העומר שהעומר הביאו אותו מסורים זה היה התחילה של הקצירה אבל אחר כך הוא אומר בקוצריכם את קציר ארצכם לא תחלה פעצתך בקוצרך ולקת קצרך לא תלקט להני ולגע תעזוב אותם אני השם אלוקיכם >> למה נשמחה >> אז אומר מה אתה אומר כן >> רשי תסתכל ברשי למה נשמחה פרשת א הפה וכל זה למה שלמדנו מקודם אומר עבדי עבדימאי >> כן כתוב >> למה זה נשמח לומר לך מי שמקיים את כל הדברים האלה עלים עליו עליו הכנאית המקדש אז הוא אומר פה ובקוצרכם אומר רש"י ובקוצריכם חזר ושנה אומר רש"י שהוא חזר על זה עוד פעם הוא כבר אמר את זה למה לעבור עליהם בשני לוים אמר רב אבדים ברבי יוסף כמו שאמר עכשיו הרב גלובמן מה ראה כתוב לתנה באמצע הרגלים איך זה נכנס לתוך אמצע הרגלים פסח הרגלים הפסח צח ויצרת מכאן ראש

השנה ויום כיפור וחג מכאן ללמדך שכל הנותן לקט שכךה ופאה לאני כראוי כמו שצריך מעלים עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו את קורבנותיו בתוכו >> מה שי מה שייך לא רואים את השייכות בין לעשות את זה הרבי מדבר על זה >> אז זה מה שהוא אומר שבעצם כאשר בן אדם >> כל התורה נעשה נעסתה בשביל שבן אדם יעשה חסד ויעשה צדקה ויעשה לפנים מישורת הדין. אז אומר, ברגע שבן אדם נותן לשלקת שכיחה ופאה, הוא זוכר גם את העניים והוא נותן את זה כמו שצריך. אז אומר זה הזה שלו כאילו כאילו אומר >> הרוחני כאילו >> זה הכוח שלו שכאילו הוא בנה את בית המקדש. אמרתי את זה בצורה פשטנית שזה אמת >> כן כן >> אדם יש לו שדה מתחיל לקצור והכל אז יש מצווה של לקת שכרחה ופיה ועד כדי כך אתה צריך להיזה לא לדרוך על זה אז יש לך מספחה התבואה וכל הכל ויש עוד מצוות שאת תיזהר

לא לדרוך כי זה דשקבותיו ואסור לקלקל אז זה ממון של עניים אדם הזה צריך להיות לצאת בים עניים ולוקטים הוא לא מעכב אבל בדרך כלל הניאים לא מסתכלים על תיבות בעל הבית הם נכנסים ודורכים ועושים העיקר להגיע למתנות שמגיע להם זה כמעט בלתי בלתי נמנע וזה לא מצוי שהעניים צריכים להגיע ביום ותגופות שלא ידרכו יקלקלו לו מקלקלו לו את התבואה והכל בכל זאת לא כס עליהם והוא נותן להם בספר פנים יפות זה לא לני אחד זה מאות עניים והוא שותק ומקבל את כל אחד בסב פנים איפ לכן ר שמ בשלמות הוא מקיים את זה זה השלמות שהוא יכול ליכו מיליון פעם מה שעושים לו בעיות והוא עושה את זה בשלמות >> במילים אחרות >> זה שהוא הוא קיים את החג והוא אכל טוב בחג והוא התנהג יפה. זה מאוד יפה זה שהוא כן הוא עשה את הכל לעצמו >> איך אומרים צדיק עם פלז >> צדיק בתוך זה אבל אם הוא לקח את הדבר

אם הוא לקח את הדבר והוא הביא את זה לאחרים הוא הראה את זה בפועל ממש לא רק לעצמו שהוא נותן לאחרים אז אנחנו אומרים מידה כנגד מידה אז הקדוש ברוך הוא גם נותן לו אותו רעיון של מידה כנגד מידה זאת אומר זה כמו שבנת בא לבית המקדש מה אתה רוצה מבית בית המקדש שיהיה קדושה, שיהיה שפע. בן אדם בא לראות בבית המקדש מה הוא רוצה לקבל. אז אומר אם אתה נותן אז זה מידה כנגד מידה שאתה גם מקבל. >> אבל צד שני הצדקה היא במעלה יותר גדולה. >> זה מה שאומר. אבל הוא אומר כמו בית המקדש. אתה בא עשית פה פעולה מאוד חזקה שזה כמו בבית המקדש. >> אתה לא רק נותן את עובר את ה-20 הכי קשים. >> כן. >> הרבי הרבי מביא על זה שני שני >> שני חילוקים בין צדקה סתם ככה. כן. דווקא לקט ושכ >> נכון אמרתי זה הוא אומר הוא אומר שיש הבדל כי צדקה >> צדקה לא צדקה אתה יכול לפעמים יש לך רווח

בקלות >> בזה יש לך עמל רגע שנייה >> עמל אז אבל יש ויש עוד נקודה שבצדקה אתה יכול לתת לעני שאתה רוצה >> בלקת שבאה זה לא יכול לתת זה שני הדברים שהר >> זה מה שרציתי להגיד שבעוד יותר מזה אנשים דורכים לתבואה שלו כי זה מעורב כן ושם הוא שותק והוא נותן זה בספר יפות זה לא פעם אחת זה מאוד מאוד פעמים אז הוא באמת כמו בונה את בית המקדש >> היופי שבזה בית המקדש רק בארץ ישראל אתה לא יכול לעשות בית מקדש איפה שאתה רוצה בית המקדש יש לו מקום מיוחד >> לקד שכחה ופאה רק בארץ ישראל רק בארץ ישראל >> זה מצות שתלויות זה מצוות שתלויות בארץ >> לכן זה מדיקה פה לא >> כן חוץ מהזה שזה יגיע כפיו אבל אם הוא עושה את זה בחוץ לארץ אין לו את המצווה המצווה כל המצוות דווקא בארץ ישראל בארץ ישראל יש לה קדושה מיוחדת שאיך הוא אמר מישהו פעם בא לאחד הרבנים הוא שאל אותו אם

לעלות לארץ ישראל אז הוא אומר כן תעלה ודאי אבל הוא אומר אבל תדע לך שצריכים זכות להיות בארץ ישראל לא כל אחד יכול להיות >> נכון >> אחרי תקופה הוא חזר שאל אותו מה אז הוא אומר שהיה לו קשה בארץ אומר לא שהיה לך קשה לך זכות לך את הזכות להיות בארץ ישראל. אז ארץ ישראל האדמה עצמה נותנת זכויות כאלה. >> ארץ ישראל האדמה עצמה נותנת זכויות כאלה שבן אדם יכול לקחת לקט ושכיחה ופאה ופרט ולכל מה שיש שמה. בן אדם יכול לעשות את זה. וברגע שבן אדם עושה את כל הפעולות האלה אז לא רק שלמה אז ככה בחוץ לארץ האדמה הוא לא יכול להעלות את האדמה אין לו את הכוח לקחת ולעשות ולהעלות את הפירות לקדושה פה הפול יש לו פירות של מעשה שני הפירות עצמם קדושים איך זה נהיה קדוש בגלל שהארץ ישראל יש לה קדושה שאפשר להפוך אותה לקחת גשמיות ולהפוך לרוחניות זה המלך

>> מה שכן של צדקה שזה בכל העולם קשה אפילו לישון לילה אחד מחוץ ירושלים קשה >> פרץ מקורת רצה להעלות לארץ ישראל אז הוא בא לב שם טוב ואבא שם טוב יהדוכה אותו אז הוא החליט פעם רבי פרץ מקורץ הוא נוסע לארץ ישראל אבל בכל זאת יפרד מהבבל שם טוב הוא בא לב שם טוב אבל הוא החליט הוא נוסע לארץ ישראל אומר לו אבשם טוב בוא איתי למקווה אמר תראה למקווה אמר לו הבשם טוב תטבול אחרי כמה תפילות תעלה הוא התחיל לטבול לו פרץ מקורת תפילה ראשונה הוא נמצא בארץ ישראל תפילה שנייה הוא נמצא בירושלים תפילה שלישית דובר הבית סיבה רביעית דוזרה ואחרי זה עוד תפילה באיכו >> עד שגיע לקודש >> עד שגיע לקודש הקדוש הוא רצה להיכנס אמרו לו לא קודש הקדוש היום זה הבשם טוב >> אז הוא הביא שעו טוב רבותיי הזמן קצר אנחנו בדף כג >> עמוד א' למטה >> כג ג

>> ואתמול דיברנו על כל הנושא הזה של חוני המעגל דיברנו את כל הסיפור >> חזק חוניה מעגל ביה בטח שע עד כדי כך שאמרו למדנו פה בגמרא >> כמה ימים ה לא זז מאיתנו >> חוני זה חנון הוא מתחנן חוני >> המגל עולם הכדורי הסובב הוא היה בבחינות האלה לכן הוא היה גדול >> אומר פה אומרת פה הגמרא שכשכחוני המעגל הוא הגיע לבית המדרש שמינו לרבנן דמר דכאמרי נקרא את הסוף שמה נהירין שמיטין דכבשני חוניה מהגל אז אומרת הגמרא שהוא שומע הוא נכנס לבית המדרש והוא שומבבית המדרש אומרים נהירין שמיתה שאנחנו יודעים את הגמרא ר הבנו את זה כי במימי חוני המעגל מה קרה בחוני המעגל חוני המעגל כשהוא למד את הגמרא הוא נכנס לבית המדרש והיה שאלה מיד הוא היה פותר את זה לא היו שאלות בזמנו אז הם אומרים שעכשיו אצלנו גם כן כי בימיך נהיה מעגל אותו דבר אז אומר להם מה הוא אומר

להם הנוו אני אני חונג לא מנו לא לא שאלו לא >> איך יכלו להכיר אותו 70 שנה שהוא יש כמה סיפור אז אומר לא הכיר אותו >> טלפון אז >> לא רק לא היה תמונות חדש >> כן אז הוא אומר ולא אבדליקור ולא עשו לו >> ולא נתנו לו כבוד כדמלי לא שאומר הגמרא מוסיפה לא אבדלי יקור כדמבו אלי לא כמו שמגיע לו זאת אומרת שתלמידי רבי עקיבא שאנחנו עכשיו מתאבלים על המצב של כן אז שמה כתוב שלא נהגו כבוד זה בזה >> פה זה לא שלא נהגו בו כבוד לא נהגו בו כבוד כמו שהגיע לחוני המעגל שח מעגל >> הוא היה בבית ראשון בית שני >> הוא היה בבית ראשון >> בית שני שמעון בשטח היה בבית שני >> בית שמן שטח שלח לו אם תלמג הייתי אני אסביר לך למה הוא היה שנה לפני החב אל תיכס עלינו אל תיכס עלינו הוא אומר דבר ואני אסביר לו כל מה שהוא שאל הוא אמר מה הייתה לו השאלה השאלה של חוני המגל

הייתה שכתוב בשוב השבעת ציון היינו ככל מים מה זה בשוב השם את שבעת ציון זה מבית בית ראשון לביתי לבוא מה שהוא היה בין בית רושה לבית שני הוא היה בשני הבתים >> בית שני שהיה בבית שלישי גם כן >> בעזרת השם >> ודרך אגב בבית ראשון לא היה כאלה שאלות כמו שהוא שואל רק בבית שני כאלה שאלות שהיה לו בית ראשון היה כאלה גילויים שלך לא נכון נכון בית ראשון היה איפה החתונה >> אני יודע שזה >> תודה רבה רבן נחת אושר >> אמן >> בכל אופן אז הוא שאל השאלה שלו אתה שומע >> השאלה שלו הייתה הוא לא הבין איך יכול להיות חלום 70 שנה >> כן >> אז הקדוש ברוך הוא אמר לו הנה קח תישן 70 שנה ותראה שיש חלות >> מכיוון שהוא היה כזה צדיק בכל אופן אומרובה היינו דמרנשי או חברות מתי הוא מתמימות או שזה היה אכפת לו לא >> רק תמים כמוהו יכול לדבר כמ

>> הוא לא יכול ללמד אז >> רבותיי רבותיי תתנו לנו קצת להתקדם פה אנחנו לא מתקדמים כן אבחלקיה בר ברי דחוניה מאגה לו >> אב חלקיה הגמרא אנחנו למדנו על אבחלקיה שלו >> אז אומר שהוא היה נכד של חוני לא בנו בן בנו בן בנו >> בר ברי דכוניה מאגל הוא היה ואמריכאל למטרי כשהעולם היה חקוק לגשם >> אה משדרי רבונון לגבי >> שלחו רבנן >> לנכד לנכד שיבוא שיתפלל >> אוקיי >> ובוא רחמה ועושה מטרי והוא בא רחמיקש רחמים מהקדוש ברוך הוא >> וירד גשם >> זמנין חודם פעם אחת איצטריך על מלמטרה הקהל היה צריך היה חסר גשם העולם היה צריך שודו רבונו זוגה דרבונו לגבי למבוא רחמה דניסמטרה שבה שלחו רבנן אליו שידעו שהוא יכול לפעול ישועות ואמרו לו >> למה דווקא זוגמה >> זוג רב שני שני אנשים חכמים >> נציגי העידה >> נציגים שלא נציג אחד אלא שלחו לו שניים

>> אז שלחו לו זוגדרבונון ו אוזיל לבייסהחו >> הם הלכו לבית שלו >> לא מצאו אותו >> ולא מצאו אותו לא ישכחו לא מצאו >> בירושלמי פרק ג הלכה ט >> כן >> אמר רבי רב יהודה גיר הדין חוני המעגל היה ברד חוני המעגל שהיה סמוך לחורבן בית ראשון סמוך >> אז לא בבית ראשון בית ראשון >> הוא היה סמוך >> לחורבן בית ראשון אז איפה הוא היה לא היה בבית ראשון ה בבית אם הוא היה בבית ראשון הוא היה בבית ראשון הוא סמוך גם רב עקיב היה סמוך לחובב שחרב הבית אבל לא בבית ראשון נכון אבל אתה לא צריך אתה לא צריך להתרגז אתה לא צריך להתרגז בסדר בס >> בסדר אבל אל תתרגז אומרת מבין אותי טוב >> אומרת הגמרא >> אומרת הגמרא שדרו רבונון זוגה שדרו רבונון שלחו הרב ססון תן לנו להמשיך אנחנו רוצים קצת >> לא גם הוא תלמיד חכם פה >> כולם פה ראית פה מישהו לא תלמיד חכם כולם

תלמיד חכמים זה שאלה >> זוכר אותו תדייק כל עוד ונקודה כן אומרת הגמרא שודו שודו רבנו ונראה אנחנו לכותל המערבי >> שודו רבונון זוגה לגבי שדרו רבנן זוג לגבי שאה בחלקיה ליבו רחמה שהוא יבקש רחמים דניס מטרה אוזו לבייסה ולא ישכחו הלכו לבית שלו הוא לא היה בבית אוזול בדברה הלכו לשדה והשכחו דאבה קורופי כמצאו אותו שהוא היה עוד בשדה >> זה מה שהוא היה שהוא עדר בשדה >> נתנו לו שלום >> יהבו לו שלמה נתנו לו שלום >> ולא יסבר ליפה הוא לא הסתכל עליהם החזיר להם >> לא החזיר להם פנים הוא לא הסתכל עליהם לא יהיה גזל >> מה עוד מעט נראה >> לא קיבל אותם הלשון הוא שהוא לא קיבל אותם בחיבה או ברצון זאת אומרת לא הפסיק את עבודתו כדי לקבלם בהבעת ידידות כמו שראוי לאורכים כאלה >> כמו שראוי לתלמידי חכמים מה >> כמו שו לת שבע מישהו מישהו הלך בדרך

צורח פה כאילו ילד בגן זה לא תלמיד חכם >> יש כל מיני עסוקים תלמדך >> כן כן אז אומר אומר שפעם מישהו הלך בדרך פוגש מישהו ושואל אותו שלום אז אומר לו לך לזזל אומר לו מה זה איזה מין דבר זה אני אומר לך שלום וכך אתה עונה ה וד ובסוף אני אצטרך להגיד לך את זה אז אומר אני כבר אומר לך אני רואה שאתה שלום פה הם התחילו הבין שאם הוא יגיד להם שלום אז יהיה פה אז הם יתחילו זה יתחיל שאלה הוא לא ענה להם >> יש עוד אחד כזה בימי הצער >> הוא לא דיבר עם יהודים יהודי שהיה נגש אליו היו הורגים אותו >> בא יהודי חם מספר אתם יודעים אני הלכתי לצער ודיברתי איתו לו מה אמר לך לך לזוז הזה אז הוא אומר פה הוא לא הסביר להם פנים בפניה אז הם חיקו הם עמדו בחיקו היה להם לא היה להם גשם באופן כללי כשלא מסבירים פנים >> הולכים >> אז קמים והולכים הביתה הם לא יכלו ללכת

הביתה רבנן שלחו אותם שיפעלו ישועות אצלו אז הם מה קרה בלילה בפניה לפנות ערב כשהוא סיים את העבודה שלהם אז כי אבן מנקת כציבה דורה כיה ומנקציו דורה ציוה דורציוה ומורה בחד כתפה וגלימה בחד קטפה אז הוא לקח את העצים שהוא לקח איתו הוא שם את העצים ואת ואת ה ואתה הדרש שלו הוא שם על כתב אחד ואת הגלימה הוא שם על צד שני >> בחד כולורכה כל הדרך לבית לא נעלה לא סיים מסני הוא לא נהל את הנעליים >> הוא היה לכם נעליים ביד >> עם כן >> כן >> כמות למהיה כשהוא הגיע למים למקום שיש מים סמסנה הוא לבעש את הנעליים כדי לעבור כמותט לאיזמיגה כשהוא הגיע למקום שהיו בו קוצים דלינו למניה הרים את שולי בגדיו כדי שהקוצים לא יתפסו קרה מן הקוצים >> כמות דלינ למעני כמות למוסה כשהוא הגיע לעיר נפק דביסיו להפי כי מקשת יצאה אשתו יצאה מקושטת כי מותה לבייסה כשהוא הגיע

לבית אלס דביסיו ברישה קודם נכנסה האישה ואדר ואחר כך הוא נכנס ועד הרבונון אחר כך נכנסו החכמים זאת אומרת באופן כללי האישה נכנסה ראשונה כך הוא שניבעל שני חכמים הוא נתן להם שלישי למה שלישי הוא נתן להם שלישי היום שלישי היום זה מכובד >> שלישי ושישי נת גם שישי >> אז הוא אומר פה >> שלא יה שלא יהיה איחוד אבל לא משנה הוא לא זאת אומרת איחוד >> זאת אומרת שהוא לא נתן להם זאת אומרת שהוא לא במילים אחרות הוא לא כיבד אותם >> נכון >> תראה תראה מה שכתוב כאן >> רגע לשניה שניה עניין בזה חוני המעגל תשת תשמע רגע חוני המגל היה בזמן בית מקדש הראשון. >> מי כותב את זה? מי כותב את זה? >> מה? מה? רגע, רא תענית כ"ג. >> ר תענית כג זה שכותב לא זה לא נכון. מה זה מאמר שלא זה >> זה מאמר של הרבי חידושי אגדות מרש >> ירושלמי אומר שבית ראשון

>> כן >> אבל הרשן הוא לחקדש הראשון >> הרב הל אתה הצלחת להרגיש אותו היום היום הצלחת להרגיש אותו >> תקשיב אני אני אומר לך תראה הבן שלי תמיד ה אומר תימנים מנוע כשנ >> פעם אחד מתקשו על משהו ואז מתרגשים על זה >> נכון >> אני ראיתי >> בסדר גמור אני לא אגיד סתם חת עם כיפה עם הכל וזה הזכיר לי את הגמרא הזאת טוב >> בואו תתנו לנו תתנו לנו לסיים את הגמרא רבותיי היום היום היה בעזרת השם היה אש היה אש איך אומר הרב היה אש חל בעומר היה 150 שנה לפני חורבן בית שני >> יש לנו תתפק מאמר אני לא לא בשטח אתה מדבר לאן מותר לי לענות לך >> ודאי אתה לא רק הוא רוצה הוא רוצה הוא רוצה שתענה לו לא זה הבעיה זה הבעיה של 150 שנה לפני חובה בבית שלי והוא שולח אליו למלא חוני המגלתו כבן מצחתי הייתי מכניס אותך בניוי >> אז כמה נשאר תן לי לדבר עכשיו עד התחלת

בעצם מקדו שיתחילו למות 250 שנה תוסיף עוד 70 שנה 320 20 זאת אומרת שכנה המגל היה צריך להיות קרוב ל400 שנהטוב >> הוא עוד חי עוד 70 שנה >> זאת אומרת 500 שנה >> הרב הרב הרב גלוברמן אנחנו אנחנו כבר אוזים אנחנו כבר עברנו את הנושא הזה עברנו את הנושא של חוניה מעגל אנחנו עכשיו בתוך אנחנו עכשיו בתוך עניין >> אם הוא היה בבית ראשון שמעון בשטח לא היה מעיז שלח לו כזה שליחות אם הוא היה עוד מבית ראשון שמה בשטח לא היה מעיז להגיד לו את זה >> הרב גלוי בממן >> שום בשטח גם יודע מה זה צדיקים >> הרב גלוי בממן >> ששום בשטח בעצמו הרג את ה דיינים בסדר מיוצר >> טוב אנחנו כבר הרב גלובמן עברנו את הגמרא הזו אנחנו כבר בגמרא אחרת לגמרי >> אנחנו כבר אנחנו כבר נמצאים באב אנחנו עם אב חלקיה >> בנכד בנכד >> אנחנו כבר בבית שני כך אומר

>> כבר באיכס מור חדש >> בכל אופן אומרת הגמרא הגמ הגמרא מסבירה פה לכאורה דבר מעניין איך הבחלקי תנהג >> ולפי זה אנחנו לומדים פה הגמרא תראו איך שהגמרא מפרטת בדיוק שהוא לקח את העצים ביחד עם המהדר ושם בצד אחד הוא לקח את הגלימה בצד שני הוא הלך עם הנעליים כשהוא ביד וכשהוא הגיע לנחל הוא דווקא שם את הני את את הנעליים אז הגמרא ואחר כך שהוא בא הביתה אז קודם אשתו נכנסה אחרי שאשתו נכנסה, הוא נכנס ככה הרבנים והוא הוא לא נתן להם כאילו כבוד. אומרת הגמרא יוסיב וקורריפטה ולא יאמר להו לרבונו סוכרוך הוא בא ואכל לחם ולא אמר לרבנן בואו תישו תאכלי איתי למה >> פולג לריפטה לינוקה הוא לקח חילק את הבני את הלחם הזה לינוקה לילד לבניו >> לקשישה חודה ולזוטר לגדולים הוא נתן חלק אחת ולקטן >> הוא נתן שתי פרוסות אומר לא לדביסו

>> אמר לאשתו ידנ רבונון משומטרקוס אני יודע שהרבנים האלה שהם פה בחוץ שהם פה אצלי הם באו בשביל זה לבקש גשם נסק לאיגרה נעלה הוא אומר לגג וניבוא רחמי ונבקש אפשר דמרץ הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא וישמטר ולאנחזכתיבוס לנפשי אולי אנחנו נעלה למעלה ואז נגיד אז הם לא יגידו אנחנו נעלה למעלה והקדוש ברוך הוא ישמע את התפילות ואז הם לא יגידו שאנחנו עשינו את זה >> הם לא ידעו שאנחנו >> הם אפילו לא ידעו סקו >> לאי לא קלטתי >> הוא אמר לאשתו בוא נעלה לגנתפל כדי שהם לא יבינו שלא יחשבו שאנחנו שזה בגללנו >> אז אומר לא יצטרכו להחזיק להם טיבוסים אומרת הגמרא שקו להגרה קום יהיו בחודש זביסה הוא קם בזווית אחת והי בחודש זביסה קודם סילו קנונה מאח זויסדויסו העננים הגיעו מהצד של האישה >> כי נוכיס כשהוא ירד אמר להם אמה יוסו

רבונון מה קרה שלום עליכם עכשיו הוא אומר להם שלום הם עומדים אצלו כל היום >> ואפילו שלום עליכם הוא לא אמר להם >> תכג לומד אז אומר המי אוס רבונו אומרו לי שדר אלון רבונון לגבי דמה ליבו רך מהמטרי אמר אמר להם ברוך המקום שלא יצריך אתכם לא בחלקיה >> כן >> אמרו לה אז הם אומרים לו נכון את אתה צדיק >> אבל אל תעבוד על בדיוק אומר אמרו לו >> אז הם אומרים לו אז אמרו לו היו >> ידינן דמטר מחמסמרו דושה אז אנחנו יודעים אל תבלבל לנו את המוח הם אומרים אנחנו יודעים בדיוק איך הגשם הגיע לא יודעים >> אז אז אומר אומר את אשתו לא מבין הם >> הם חושבים שזה בזכות הרב אבל זה בזכות האישה >> מעט לא משנה >> האישה זה היה יותר מהר >> אבל בזכותה הוא אמר לה בואי נעלה ונתפלל שנינו אבל המ העננים התחילו להגיע קודם מהצד מכיוון שהם עמדו בשני צדדים

>> של הגג אז אז הגיע העננים לצד שלהם לצד שלה >> לא לצד שלה אז זאת אומרת שמכה את זה יותר מוקדם אצלו גם היה רק יותר מלא צחת שלו היא כבר זה היה סיפור עם הרבי מארש >> שאחד החסידים הרבי הצמח צדק אמר מאמר ואחד החסידים לא הבין את המאמר בלילה הוא החליט שהוא הולך לרבי מארשאל אותו >> הוא הסתכל כן לשאול אותו למה או שזה היה עץ חיים עניין בעץ חיים >> הוא מסתכל מהחלון הוא רואה שהרבי מהרש יושב בדיוק עם ספר אץ חיים ואז הוא נכנס ל >> בדלת >> נופק בדלת הורג כמה דקות הוא רואה שיש עיתונים על השולחן >> והרבי מרש והוא שואל את הרבי באתי לרבי לבקר הוא עוד לא היה רבי אומר באתי לשאול אותך עניין בצים אז הוא אומר מה צוחק מה אתה שואל אותי מי אני >> מי אני >> אז הוא אומר אומר אני אגיד לך סוד שאם לא תגלה אז אני אגלה אם אתה אני אצא החוצה

יגיד שראי נכנסתי שהסתכלתי מחלון אבל ישבת עם עץ חיים וכשאני נכנס יש עיתונים >> לא הייתה ברירה לרבי מרש והוא גילה לו והוא דיבר אחרי כן אחרי תקופה שהרבי >> שלא יספר עליו >> כן והוא אמר לו שלא יספר אבל אחרי כן כשהרבי צמח צדיק נפטר אז הוא היה אחד החסידים הגדולים ואז הוא בא ואמר לכולם שזה >> שזה זה הרי היה לרבי הצמח צדק הרבה בנים כן אז הוא אומר לא דווקא בוא צריכים והוא סיפר להם את הסיפור >> כל הסיפור >> בכל אופן פה אותו דבר בגרוב הקודם אמר לשמא שלו בוא נבקר את הפוילשר גנבוא נלך לבקר מיגור >> מיגור הלב שמחי היה אז במלון לצנס אמר רבי מקלוץ בוק בוא נבקר את רפואלי שרגנר >> אתה יודע את הסיפור >> לא לא משנה אבל >> אמר לה שמשתכל דרך המנול ללמוד גמרא קצת >> בסדר אני לא רוצה להבחיה >> בכל אופן אנחנו יש לנו פה גמרא מסובכת קצת

מכיוון שאנחנו רואים שבן אדם מתנהג כל כך בצורה כזו הוא לא יאמר להם שלום והוא לקח את כל הדברים והוא עולה הוא עולה בצורה כזו להתחבות אז הם אומרים לו >> נותן להם לחם >> הוא לא נותן הם אוכלים והוא לא נותן להם והוא נותן לגד לקטן לגדול קצת לקטן הוא נותן הרבה >> מלא דברים שהם לא הבינו הנהגות כל ה בדיוק כל ההנהגות מות אז הם אומרים לו אז הם אומרים לו אלא עכשיו אחרי שתפסנו אותך ואתה אומר לנו שברוך השם אומר איך אומר מצאתי כבר חניה אז אומר לא אז אומר אפילו שאתה אומר שמצא אנחנו יודעים בגלל מי זה החניה אומר שהיה מישהו שנסע ולא מצא חניה אז אומר בואי שלם תעזור לי פתאום מישהו יוצא אז אומר רב של אני הסתדרתי כ אז אומר לו בזה שהוא הסתדר אז אז הם אומרים לא אל אחרי שתפסנו אותך אז איך אומרים אז כבר תספר לנו את כל הסיפור

מהתחלה עד הסוף אם אתה רוצה להתחמק אז אומר להם אם כך יש לנו הזדמנות ללון מר אמילה דתמיה לון יש לנו דברים שתמויים מהכייבנה למר שלומה לא אז ולאמר אפה מה פירוש אתה לא עונה לנו אמר להם שכיר יום אבואי אני הייתי שכיר יום >> זה אמר צמר צדק ענן שכירי יומנן כן שלא יהיה גזל >> אז אומר אני שכיר יום אז אני שכיר יום לא יכולתי אמרתי והמינה לא יפרגר זאת אומרת לא אתבטל ממלאכתי אפילו רגע אחד זה לא הזמן שלי זאת אומרת שבן אדם סוכר בן אדם אחר אז הוא לוקח ממנו את הזמן אז אני לא בא לבית על הזמן של מישהו של מישהו אחר אפילו בצורה כזו עד כדי כך שאפילו להראות פנים מחייכות זאת אומרת שאפילו פנים יפות אני לא יכול להות לב. זאת אומרת, אומר כאן ככה, יש לפעמים שלוקחים בן אדם, אומרים לו תעשה בקבלנות, >> תעשה אז זה לא, אז הוא יכול לעצור ואחר כך

הוא ישלים את זה. אבל כשאתה שוכר בן אדם ליום שלם, שכיר יום יומית, אז הוא מקבל כסף על כל דקה. אז הוא אומר, זה לא דקה של זה גזל. זה מה שהוא אומר לא יודע אם זה ממש גזל אבל בגלל שבן אדם יש יש לו גם טבע של בן אדם אבל כיוון שהוא היה בחלקי אז אפילו כשהוא אמר להם שלום הוא לא ענה להם לא ענה להם >> בגלל שזה לא הזמן שלו הוא הקפיד בעניין זה אז הגמרא אומרת במכות שאבא חלקיה הוא היה משמש דוגמה לכינוי מה זה נקרא פועל צדק שנקרא פועל העובד בנאמנות מרשו גם כן מעריך בזה אז אומר פה ומה תימ אומר דורציבה איך עוד >> איך כספי עצים >> וגלימ אחד כתבי למה אתה לוקח את העצים והג זה אומר תלית שאולה הייתה לי >> הייתה לאוכ שאני שאלתי את זה לכך ולאוכל לא שאלתי לא שאלתי את זה על מנת שאני אשים שים על זה עצים ואת המעדר זה לא שלי הם

שואלים אותו מה היתם מכולכ לאסימה מסנה שאתה לא לקחת נעליים מה אתה סוחב את הנעליים ביד אז הוא אומר וכי וכמות למה כשאתה מגיע למים אז אתה לוקח אז יהרס יותר הנעליים אמר לי כולה הוא חזינה כל מה שאני הולך בדרך אני רואה במה יהיה לא חזינה כשאני במים אני לא רואה אז הנעליים כן כנראה היו שלו זה מה ולכן הוא אומר אבל לא רציתי לבזבז אותם אומר לו מתי כמות >> לא הביתה שזיק את הרגליים אז הוא את הנעליים ב >> אבל אבל הוא לא העניות שמה הייתה כל כך גדולה שהוא לא היה לו את בגד משלו ואת הנעליים הוא פחד שזה יתקלקל לא יהיה לו לקנות חדשים >> והוא היה בחלקיה שהוא היה שבאו אליו לבקש לבקש שהוא יוריד גשמים אבא חקי זה >> לא קשור אחד לשני >> כן הנכד של כן >> מה זה קשור זה לזה >> המעלה הדרגה שלו מה זה קשור הזמן אם הוא היה הוא היה

>> אז אני אומר בן אדם בן אדם כזה היה צריך להיות עשיר >> היה צריך אבל הוא >> זה בסדר זה מה שהוא אומר אני מסביר אז הגמרא מסבירה לנו עד איפה הייתה העניות שלו >> אומרת הגמרא כמולמר לאיזמיגה דנינו למניה כשהרמת הרמת את הגיע לקוצים אז הרמת אמר להוא זה מעלה ארוחה וזה לא מעלה ארוחה זאת אומרת אם בן אדם הולך ברחוב והוא נסרט אז אומר זה לא אז זה מתרפא אבל כשבן אדם הולך עם בגד הבגד נהיה מקולקל הוא נקרא או ש או שנהיה לו כל מיני זה איה אפשר לתקן את זה >> מהתימ ממשיכים הלאה מהתם תראו כמה שאלות היה להם מיתם מותמר למוסה נפקדסי ודמר כי מקשתי אמר להם כדי שלא יתן עיני באישה אחרתי ברשדר בסרי ועודנן אמר להם משום דלא בדקתו לי אומר להם >> מפני שלא הייתם בדוקים לי אני לא לא הכרתי אותכם אומר זה שלא הכרתי אותכם >> לא שמעתי לך מה לא אני לא יודע אם אתם

צדיקים או שאתם זה אומר לא גם כן הוא כל אחד יש לו יצר הרע >> לא משנה האישה שלי לבד >> לא משנה מדובר שהוא נמצא שם בשטח השאלה רק הדקה הזוה יכול את עולמו >> אבל הוא יודע מה הם חשבו >> בדיוק >> ולזה הוא לא יודע >> זה >> הוא היה כל כך זה כמו הרב גלוברמן שלא כל דבר הוא מנצל את רוח הקודש >> נכון אבל זהרוב רבני >> בי עכשיו לשתות דר מבל לא היה נכנס לבית רוח הקודש >> שאין לו ספר נועם אלימלך שהוא בא לחפץ חיים אז השגבי הלך איתו עם צבעם אלימלך והוא נכנס לפני הבזרוב לחפץ חיים לבית עם הספר נעמלי מלך כי הבלזרוב לא יכנס לבית שאין בזה נעמלך >> אומרת הגמרא >> אומרת הגמרא הם עוד באמצע השאלותן >> הם עוד באמצע השאלות והוא אומר ככה מיתכיקורך ריפטה לא יאמר לו אוסו קרוכו משום >> כן אומר לו לא >> אז אומר לו משום דלאפי שריפתה ומינה לא

יחזגו ברבונון טבוס בחיינו למה לאו איתי דרך ארץ אז הוא אומר להם משום >> שלא היה מספיק לח >> אומר להם לא היה לי מספיק לחם >> אז אומר להם ככה שלא היה >> לא היה לו מספיק לחם בשביל >> אומר אומר לא היה לי לחם מספיק לתת לכם זה לא שהזמנתם טור קודם, אתם באתם באתם באתם ואם בן אדם מזמין והוא רוצה לבוא אז אתה צריך לקחת את ה ולמכור אפילו דברים מהבית לתת הכנסת אורחים גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת שכינה >> והמינה אז אמר אומר להם ככה והמינה אמרתי לעצמי הרי משום דרך ארץ הציע לחכמים לאכול עמי מן הסתם ישרבו >> שלא ירצו לאכול מסעודה שהינה מספקת לבעלה לבעליה >> לכן >> ולכן לא יחזיק לא יביא אותכם סתם בהו ברבונון טיבוס זאת אומרת שאני לא רוצה שאתם תגידו לי לא לא צריך >> ואחר כך אתם תגידו אה הוא כזה צדיק >> חייבים ביו

בדיוק הוא אומר יחזיקו לי חכמים טובה ש על דבר שבעצם לא היה לי אפילו לתת לכם אז עכשיו הוא אומר תים יוב מר כשישה חודרפט לזוטרך טרי תראו איך שמסתכלו בכל דבר שהיה בבית כל הנהגה הם ידעו שהוא אדם גדול והם כל הנהגה רצו ללמוד בדיוק למה הוא עשה את זה אמר להוא אי כ בביסה ואי כואב בבקנישתה זה הבן הגדול נמצא בבית הוא יכול כל הזמן לאכול הבן הקטן נמצא כל היום בבית הכנסת >> לכן הוא נתן לו שניים >> לכן הוא בב הוא בא הביתה הוא בא רעב יותר >> ומיתים קודם סילוקנוז דקסו למנו דידי אז אומר משום דיצ שכיחה בבייסה האישה נמצאת בבית ויפתה להניה ומקר ועני יוס נותנת אומר בן אדם נותן כמה כמה לירות אבל הוא אישה נותנת אוכל אז אומר לכן זה ולא אם אז אומר ענו יאב נזוזה ולא עיקר ואנו יוסף אינמי אז אומרת הגמרא אינמסיבה נוספת יש עוד וזה נמשיך מחר

כוח >> בכל אופן רואים פה שאצל אדם גדול כל פעולה שהוא עושה זה מכושף הוא לא עושה סתם כשיר >> אה כן כל דבר שבן אדם גדול עושה אז זה מחושב עד כדי כך שהם ידעו שיש פה איזשהו שיש פה איזשהו סיבה לכל הנהגה. >> זאת אומרת אפשר להיות פועל חקלאי ולהיות צדיק גדול. זה לא שז הם היו ככה >> היה בזמנו היה חלבן היה הסנדלר כל אלה הגדולים >> שהיו מקובלים החיית היו הרבה מקובלים שבאמת א >> רבי יוחנן הסנדלר >> לא רק רבי יוחנן פה עכשיו לא מזמן היה כל מיני צדיקים שלנושאלה הנה עכשיו קמתי מים אחרונים במים האלה נחלת ידיים בלילה ואני קם אחרי שעה שעה וחצי לשאול אותי ואם אני צריך לטוב ידיים כן כן >> יש צדיקים שנטלו ידיים אתה צדיק אני לא יודע הנה עכשיו ציר שגע לו >> לא נוהגים ככה את האיש >> לא נוהגים ככה >> בגלל שאתה יכול ללכת שלוש ארבע פעמים על

>> זהו אז אומר זה בשביל לך כך שאתה נותן ידיים >> הוא היה אגב אתה >> אומר אשר יצר בק בכוונה זה בזקי מאוד ויצר מאוד שג אנטידיא בן >> כן היום היום ההזכרה של רבי בן ציון שגע לו כן אותו יגן עלינו קצת >> חושב שהוא לא הכיר את אבא שלו נכון >> לא הוא אמר לי הוא לא אבא שלו הוא היה ילד קטן שהקומוניזם הרגו >> אתה איזה משהו ספר עליו >> אני ראיתי עליו מה שאני ראיתי הרגשתי הייתי יושב לידו >> הרגשתי שהוא עושה את הדברים עם הלב הוא לא עושה את זה כאילו יוצן הוא היה עושה דברים מהלב ללמוד כל דבר. הייתי בא לפעמים לבית שלו לקבל גמר. היה לו גמר. >> אני יודע. >> וראיתי איך שהוא מתנהג ואני מאוד התבעלתי. הוא היה אדם ישר מאוד. >> ישר זה לא מילה. >> מאוד ישר זה לא מילה. >> אין חוכמות אצלו. >> סרגל הוא עקום היה מול שלומ.

>> מה סיפרת עם החור? אני היה לי הרבה פעמים שלקחתי אותו לנסיעו >> אני עוד לא ראיתי נוסע לגבי שלי באוטו גיע או לזה תעופה או לאזה מקום שהיינו צריכים להגיע הוא לומד כל הדרך >> למד >> אז הוא אמר הרבי אמר גם תסתכל דרך >> תהילים >> היינו נוסים לפר ישוע שמה ליד מגו >> היה לו שמה רגע רגע שתי דקות בחוויר ויה ב הוא היה הולך פעם בשנה >> והיה מניח לו תפילין אבל היה עובד קשה מאוד כי ההוא היה קליפה הוא היה משגע אותו ואדם מכובד היה בהלעל אחד הבחירים הטייסים שבאלעלד >> מה המשפחה שלו >> מי זה >> הסבא של ההוא ובן ציון היו אחים >> כן כן אישה בכי חשוב מאוד בן צין עשה חוק של כן >> נניח תפילין >> כן היה אני כל כך נהניתי ממנו >> שמה שהיה מבקש ממני הייתי עושה לו בלי לחשוב פעם אחת כי הרגשתי אני עם האדם ישר לבבי פנימי זה הסליף

>> לא רק זה הוא היה בין הדיירים הראשונים בקהילה פה היה קוט היה פריברג קוד והוא >> כן כן >> מי שהגיע לקהילה >> הוא בכלל רע עליה השלום היה לוקח בקבוק יין ועוגה >> והיה מביא לבן אדם קבלת פנים היה מאיר פנים >> היה לי טוב לשבת לידו >> היה שהיתברים שהוא היה מבין שאני צודק הוא היה מקבל את זה לא מתווכח כמוכם מקבל >> חזרת לזה חז >> הוא הבין אותי >> שלושה ראשונים הראשון זה היה פריברט זה בלי במר חשבון ראש חוד מר חשבון מיד אחרי שבוע או 10ה ימים הגיע קוד אחרי זה הוא הגיע >> אני הגעתי בקיץ אחרי זה באותו שנהטוב >> תשב ותמות >> רבותיי אנחנו מתחילים את השולחן שולחן ערוך >> ש מה >> ש א זה שסא תסתכל למעלה שסא >> רגע עמוד עמוד >> שסא מה שסנין היה שכן שלו מתחת אתה זוכר ניס >> מה זה מה >> שהיית שכן שלו מתחת >> שמי

>> ששג >> שגר לו היום היהורצ >> איפה שבגר רבינו היום היורצן >> אני רואה אותו ממש נגד עיניים שהוא הולך איך שהוא בא >> למה אמרתי אני זוכר איפה גרת >> עם הקופה >> הכל סיפור סיפור >> הוא סיפר לי שבאנגליה רגע הוא מספר ניסה מספר משהו >> היה לו כסף באנגליה גם הוא היה עושה כסף לניים וגם היו באים אליו לבקש כסף >> כל הסוכות >> היה לו >> היה שיטפון איזה חורף שיט עף פחי שטו וולבו חדשה לך לרב שגלו >> שנה הראשונה שהגענו לפה >> היה שיטפון בצורה מח >> הסוכות היה היה פה חי של צפרד היו היה ולבו חדש עם ניילונים הלך לא הרבנית שגם יפה זה >> שנה ראשונה לאז לא היית אז לא היית אם אתה לא זוכר שלא ראיתי בחיים >> רבותיי רבותיי סעיף ל >> מה שהוא לא >> כל כמה מומחה שמותר לצאת בה. אין חילוק בין אם אימוש של כתב בין אם הוא של

עיקרין. עיקרין זה נקרא של סממנים. אפילו שהוא לא נתן כמע שהוא נתן איזה סגולה. היום יש סגולה עם של הערבה שהם נותנים שחובים בה בנה. >> בושנה רבה. >> יש כל מיני סגולות. יש כאלה שמהדס לוקחים כל מיני סגולות. שום שום שמים בער >> כן אבל זה שום דבר >> חיכתי לזה שתגיד נתן רבי >> לא זה שום שום דבר שהשום עצמו הוא דבר >> אז אני אומר כן >> אני אומר שאתה יכול להגיד אתה יכול להגיד שזה שום דבר זה כלום וזה פה זה שום והוא כן דבר זה מה שהוא אומר >> כן כן רביקלט היה עושה מזה >> זה משנה בבקמה דף י שום הדיינים >> שום הדיינים >> אומר אומר פה ממשיך פה אדמור הזקן ואומר ככה בין אם הוא חולה שיש בו סכנה בין שאין בו סכנה לא אף דווקא חולה שיש בו סכנה אז אתה יכול להגיד שחולה שיש בו סכנה כי מותר לו אפילו מותר אפילו לחבל שבת אב אז מותר

לעשות ודאי את זה אבל בין שאין בו סכנה הוא ממשיך ואפילו אם לאחזו עדיין שום חולק כלל אלא שהוא ממשפחת נכפין. זאת אומרת מה >> איך אמרת >> אפילו נפילה אפילפסיה תפילה >> כן אבל אפילו כן מחפלפסיה היום קוראים >> אז הוא אומר אפילו שאין לו חולי רק יש לו גנים >> איזה משפחה >> שבמשפחה זה אז לכן מותר לו לקחת את זה וכיוצא בהם משאר החולאים ודואג שלא יוחזנו חול משפחתו ותולה בו כמיה מותר לו לצאת בשבת אפילו לרשות הרבים למה? כי זה קמ קמיה של הוא אומר זה פיקוח נפש >> זהמה כל או שהקמע מוחזק או שהבן אדם שכתב את המקמזק >> אבל לא בגלל שזה פיקוח נפש >> מה המייך לפיקוח נפש אם הקמ הוא מוחזק מותר ללבוש את זה מוחזק >> מוחזק זאת אומרת שהבן אדם שכתב את הקמ הוא כתב שלוש קמאים לאנשים והתפו מזה ורואים שהוא יודע מה שהוא עושה

>> זה נקרא מז או לפעמים יש כמע שלקחו את הקמע הזה נתנו אותו לשלושה בני אדם וזה והתרפו אזה אז הקמע פה אז חזקה על על הקמ עצמו >> עכשיו הוא ממשיך וכמע של כתב >> יכולים להחזיק אותך אבל >> עכשיו הוא מוסיף תראו איך שהוא כל הזמן איך שהוא לוקח את הקמע ומכל הצדדים הוא עובד עליו אז עכשיו הוא אומר קמע של כתב שיש בו הסגרות או פסוקים מכתבי הקודש. אם הוא מחופה אור שמותר להיכנס בו לבית הכיסא, מותר לצאת בו בשבת לרשות הרבים. ואם אינו מכופעו, אסור לצאת בו בשבת. למה? זרע שמה יצטרך להיכנס >> לבית הכיסא. >> לבית הכיסא ויסירנו מעליו בידו וישכח ויביאנו בידו ברשות הרבים. >> אז אומר שאז פה הוא מוסיף זה לא טלטול. אסור לטלטל ביד. אם הוא לובש אותו כדרך מלבוש >> אז זה משהו אחר. אבל אם הוא מחזיק אותו ביד אז זה לא כמו שלמדנו עכשיו בגמרא

>> שאבא חלקי היה לו נעליים הוא הלך עם זה והחזיק אותם ביד. >> אבל זה לא היה שבת הרב. >> אה לא משנה. אבל רואים שיש אנשים שלוקחים דבר שכולם לא מטלטלים >> הוא כן מטלטל. אתה רואה שזה היה להם פלא. >> נכון. עכשיו הוא אומר אז יהודי כזה שכל השב השבוע הוא מטלטל את הנעליים ביד אסור לו לצאת לאבא חלקי היה אסור לצאת בשבת עם נעליים >> כן זה זה עובדין בחול שלו >> לא בגלל שהוא במות החול הוא היה מטלטל אז יכול לבוא לידי טלטול >> אז יש פה חידוש כאילו שאפילו שכל כל העולם שהולך עם נעליים מותר לו לצאת את זה אז היה בחלקי היה צריך בשבת ללכת בלי נעליים זה לא הלכה זה אולי >> מה >> מה של כבוד השבת >> הכל טוב ויפה אבל זה חשש של טלטול אם הוא מתנהג >> בדבר שהוא יכולים לא שם הוא לשדות >> זה לא משנה זה לא משנה זה לא משנה אנשים

רגילים לא מטלטלים נעליים לובשים נעליים אם בן אדם לוקח נעליים ומחזיק אותו ביד והולך בליגה בלי נעליים טולים את הנעליים שלהם מי >> אלה שמטיילים נו עושים מזה >> נכון נכון אז אלה שמטיילים אז אס יש אז בנעליים הרגילות מותר להם ללבוש אבל הנעליים האלה שם מטלטלים אותם אז אסור להם ואז הוא ממשיך ואם הוא חולה שיש בו סכנה אם יסירנו מעליו אפילו לפי שה הרי מותר לו להיכנס לבית הכיסא מפני פיקוח נפש ולכן מותר לו גם כן לצאת לרשות הרבים זאת אומרת שאם יש לבן אדם קמע כזה שהוא לא יכול שיש בו דברי קדושה, אותיות של קדושה. אז אם זה לא מחופה אור שהוא נכנס איתו לבית הכיסא עם ה עם ה עם הקמע, אלא הוא מוריד אותו ושם אותו בחוץ, זה בעיה. אז בשבת אסור לו לטלטל אותו. אבל אם הוא כן חולה שיש בו סכנה ואין לו ולא עשה, הוא לא חיפה אור את

הכמע, אז מותר לו, מותר לו כן לצאת. סעיף לא מסיר מסני מסיר הוא לא מסיר את זה בכלל >> לא אפילו שהוא כן מסיר >> אם יסירנו אפילו לפי שעה >> אז אם יסירנו אז מותר להכנס לתק >> מותר להיכנס לפני פיקוח נפש >> אז כן יכול להיות זאת אומרת שהוא לא מסיר אותו אפילו כך שהוא נכנס אפילו בלי כיסוי בלי >> אז הוא נכנס ככה עם אותיות יכול להיות אני הבנתי את זה שהחולה שיש בו סכנה שהוא נכנס לש אני אתה לא צריך לחזור אתה אומר דברים טובים אתה אומר לא פחות ממני אבל אני כ הבנתי באבאמינה אני הבנתי באבמינה הבנתי שהוא אפילו שהוא יכול להסיר אותו כי הוא לא יכתמוע שיכנס לשירותים עם דברי תורה אז אפילו אם הוא הגזירה לא חלה עליו זה מה שאומר בכל אופן אבל את מה שאתה אומר יכול להיות מסתבר >> סעיף לא >> לא יקשור רק אמיה בצדה או בטבעת ויצא בו

לרשות הרבים או לכרמלית. למה? מפני מרית העין. אפילו שהוא קושר את זה בצדה. צדה זה אני חושב על הרגל אני חושב. לא. >> כן. >> וכטבעת מהבצועדים על זה. שצועדים על זה >> לשון לצדה. כן. >> כן. >> כזה >> או לקרמלית. למה מפני מרית העין שנראה כאילו מתקשט בו בתורת תכשיט ואינו מתכוון כלל לרפואה? ובאמת אינו תכשיט כלל אלא מחמת רפואה אבל כשהוא קשור ותלוי בצברו יכול להתירו ברשות הרבים אם אינו קשר של קיימה ולחזור ולכושרו ואין חוששים כשמתירו בידו ברשות הרבים שמה ישכח ויביאנו מטעם שיתבאר בסימן שג אז הוא אומר שוב שאם יש חשש שהוא יוטיר אותו אז בזה אין חשש מותר לו אפילו לקשור את סעיף לב נאמן הרופא לומר על עצמו שהוא מומחה לקמיות שכבר ריפע ג' אנשים וגרות וכן נאמר לומר על הקמחת הזו שריפה ושינה ושילש ונעשה כמיה מומחה אף על

פי שהוא אינו מומחה עדיין זאת אומרת אנחנו יש לבן אדם נאמנות אפילו שזה הביזנס שלו אבל אנחנו אנחנו מאמינים לו שמה שכשהוא אומר שזה כמע >> זה חזקה אפשר לומר שלוש פעמים לא >> אז הוא נאמן אתה אבל יש לו יש לו אינטרס בזה שאנשים יבואו לקחת כמאות אצלו אז אתה יכול להגיד רגע מאיפה אני זה שהוא אומר אז אומר שסומכים על הבן אדם אבל מעניין שכאן כתוב לא כתוב בבא ולא כתוב שום דבר רופא כתוב כותב מהם נקי מה אתה רוצה נקב אתה יודע אתה יודע מה שהרופאים מה ידוע הרופאים של פעם הרופא של פעם באת אליו לאכל >> לא היה רופא עיניים רופא שיניים רופא הכל הוא היה רופא כללי >> כמו באבא שאתה בא אליו היום לכל דבר אתה לא בא אל דבר ספציפי הוא לא מומחה רק ל פה הוא אומר שהוא נהיה מומחה רק לכמיה הזו אבל כשאתה סעיף לג מותר לצאת בביצת החגב

ששמו חרגול זאת אומרת בתוך החגבים יש כל מיני יש כל מיני סוגים של חגבים יש כל מיני שמות >> זה במסכת שבת יש הרבה שמות >> אז עכשיו >> מה זה ביצת החגב >> שהחגב מוליד ביצים ומהביצים האלה נהיה אחר כך כן אז הוא אומר אבל קוראים לו חרגול >> אוקיי >> החגב הזה זה חגב זה זה הרבה >> אה >> ההרבה הזה יש לו יש הרבה סוגים של כל מיני שמות אנחנו בסעיף לב יש לך גב >> יש חרגולחוק >> כן אז לא כל מכיוון שפה לוקחים שטולים אותו באוזנו לכאב האוזן >> זה סגולה לכאב >> זה סגולה לכאב האוזן שטולים אותו ברגע ששמים את הביצה אחגב ליד האוזן טולים אותו באוזן אז זה עוזר לכאב האוזן >> אנטיביוטיקה טבעי >> טבעי בדיוק מה >> לא את החרגול עצמו החגול עצמו אתה יכול >> זה עתיד בדיוק >> ובשן של שועל >> חי לוקחים שועל חי מוצאים לו שן שתולים

אותו למי שישן יותר מדי שיקיץ משנתו >> בן אדם בן אדם שיושן יותר מדי והוא לא מתעורר בן אדם יושן יותר מדי >> בחורה >> בחור בחור ישיבה זה לא יעזור לא >> לא שן ששיניים שיני 7 >> אז הוא אומר שמים שמים שמה בשן שש שואל כדי מי שישן יותר מדי היום אני לא יודע אם זה נקרא מחלה אנשים שיש פחות מדי אני יודע שזה מחלה >> 747 זה ה >> כן יש עוד בחורים עד היום שמלפני 50 שנה הם עוד >> מה זה נגמר מעבדת שינה מעבדת שינה 70 שנה חוניג 70 שנה זה יושבים את הקרשות שטויות >> אז הוא אומר >> חלק שיש לו קים זה מזל טוב לישריון משהו כזה קרנב למה הורידים אותו >> דים את הקרנב כן >> למה כי יש לו את הקרן כזה מקדימה >> וזה משהו טוב לאישה ברעיוןזה הורים אותו >> זאת אומרת ככה למי שמוכר את זה זה ודאי סגולה מי שקונה את זה לפעמים זה עוזר

לפעמים לא אבל >> אבל פה הוא אומר שיש שזה דבר מפורסם שן ששואל חי שתולים אותו למי שישן יותר מדי שיקיץ משנתו ובשן של שואל מת שתולים אותו למי שאינו יכול לישון אותו שן אם זה של שועל חי אז זה לא אז זה עוזר לקום אם זה של שועל >> מת >> מתים אותו למי שאינו יכול לישון שישן את >> השן משועל חי מה >> שאלך לא מרשהש יצא לו את השן >> משכנעים אותו בדיוק >> לא שים אותו >> בדיוק ובמאסמר עכשיו יש מסמר מעץ >> מסמר שמעץ >> שצלבו עליו >> שצלבו עליו שתלו בן אדם עליו שמרפים בו >> מרפים בו מה מרפים בו נפח של מכת ברזל >> יכול להיות יש הוא נשרף אולי >> זה מכיוון שצלבו אותו אז יש זה סגולה. אף על פי שכל אלו רפואתם בסגולה מותר לצאת בהם בין בחול בין שבת. עכשיו לכאורה יש פה בעיה אולי זה מדרכי האמורי. >> אז מה שאומר ואין בזה משום דרכי האמרי.

למה? כיוון שניכר הדבר שמתכוון לרפואה. וכן בכל דבר שעושה וניכר בו שמתכוון לרפואה. אף על פי שאין ידוע לנו איך בא הרפואה? מאיזה מקור שזה? מי מי? המציא את הרפואה הזו של שן ששואל מי המציא את זה אנחנו לא יודעים >> בצת החרגול >> כן אז על ידי השיע אבל אם עושה איזה מעשה ואין ניכר בו שהוא משום רפואה אסור משום דרכי אמורי שהזהירה התורה עליהם ולא תלכו בחוקות הגוי אז מותר אסור זאת אומרת אם יודעים שאנשים משתמשים בזה לרפואה ואתה רואה ש שהוא לובש את זה אז אתה יודע שזה משום רפואה ולא משום דרכי אמורית אבל כלחש מותר לרפואה או להגן עליו שלא יבוא חולי או נזק לחש >> יש הרבה אנשים שמביאים אותם הביתה שהם עושים לחש להם לחשים מסוימים שזה מרפא >> אמירות כאלו >> אמירות יש להם כל מיני דברים שהם אומרים איזה לשון איך אמרת

>> קאוצר מה זה קאוצר אומר לו באוזן אתה בסדר אתה >> זה לחש כן אבל הקצי זה עובד >> אצלו זה יש פה שני השאלה למי זה עובד לבן אדם שנותן את זה תמיד >> כמה שכואב לו ככה >> כן אבל האנשים השני אמר פעם רופא ש80% מהאנשים >> נרפעים לבד הגוף מרפא את עצמו אבל הוא אומר שנותנים את התרופות אז הדמיון עוזר לזה זה הדמיון מרפא >> הם עשו חשב הם עשו סקר יש כל מיני תרופות שהם תרופות דמה הם לא אמיתיים נותנים >> אתה לא יודע מה הם נותנים שמה בקורונה עשו את זה >> גורש >> אז יש כל מיני תרופות >> בקורונה >> ו עשו את זה אנשיםזה סיפר מישהו שהיה בבית רפואה ושכב לידו חייל שהיה פצוע קשה אומר והצרכות שלו הוא היה שרוף מטנק אומר הצרכות שלו היו יהיו לא נורמליות. אומר, "אני לא יכולתי לישון בלילה, אני שכבתי שם לידו." אומר, "לא לידו, רק חדר סמוך לידו."

>> מה? מה? >> הוא שכב לידו והחדר סמוך לידו ואמר הצעקות שלו לא היה ולא היה מה לעשות. הוא אומר, "ניגשתי אליו ונתתי לו, לקחתי הכמול." אמרתי לו, "אתה לוקח את התרופה הזו, אם אתה לא נרדם אתה מת." ככה הוא אמר לו. הוא אומר, הוא לקח את זה ונהשקט כמה שעות. לא אומר אפילו שזה היה כמו >> א אומר בגלל שנתתי לו את זה בצורה כזו שידע שזה התרופה אומר וזה וזה עזר לפעמים הוא אומר כשיש מושג שבן אדם בא ולוחש לשני לרפואה >> אז הכל פסיכולוגית >> זה הרבה מאוד לא הכל קצת יש בזה אמת גם כן אתה לא יכול לעבוד על כולם בג צריך שיהיה קצת אמת גם כן אז אומר אבל לחש מותר לתרופה לרפואה או להגן עליו שלא יבוא חולי או נזק אפילו אם אין ידוע אם לחש זה מועיל או לא אבל אם ידוע שלחש זה אינו מועיל אסור משום דרכי האמורי אם הלחש הזה שהוא אמר אז זה לא עזר

>> עליו שלא זה כן עזר >> לבן אדם שנתן את הלחש הוא כבר קיבל את שלו אבל זה לא מספיק צריך גם שיהיה לזה ויש מי שחושש בכל לחשינו בדוק בכל קמיה שאינו מומחה משום דקה אמורי והוא מוסיף לכל בעל נפש יחוש לדבריו. אז לכאורה מה הוא אומר? שסו שלא שבן אדם שבעל נפש לא יעשה את זה. אבל אומר מוסיק במקום שאין שם צורך כל כך. זאת אומרת אם לפעמים יש אתה רואה ש שאין שום כן שאין שום דבר שאפשר >> להרגיע >> כן >> סעיף לד כל מי שיש לו ברגלו מכה שרפואתו לקשור עליה מטבע שיש עליו צורה פה הוא כבר מביא עוד פעם שלקשרים על זה מטבע אז מותר לצאת בו למה כיוון שהוא מרפא הרי הוא לא כתכשיט ומלבוש אבל אם הוא מכה שאין המטבע מרפא אותה ואינה קשורה עליה אלא להגן שלא תנגוב בקוצים ויתידות הדרכים. אסור לצאת בה. שמטבע חשוב הוא ואינו מתבטל מחשיבותו להיקרע עליו של

מלבוש. אתה לא יכול לקחת מטבע ולהגיד שזה מלבוש. אם המטבע עצמו >> מרפא >> יש מצבו למשל יש כסף יש מטבעות של בדיל אז המטבעות הללו מפרישים >> חומרים עושים אתזה א צמידים כאלה >> צמידים שזה נגד נחץ דם או משהו כזה כל מיני צמידים כאלה ששמים >> עם מגנטים >> מגנטים או כל מיני אז לפעמים יש מטבעות כאלה כמו מגנט שהמטבע הזה מגנטים אותו שהוא יכול אחר כך לאיזהס שמים אותו על הרגל זה עוזר לריפוי זה עוזר לריפוי אז אומר שהמטבע חשוב הוא ואינו מתבטל מחשיבותו להיקרע עליו שם מלבוש אלא אם כן יש צורך לרפואה וכשהוא הוסי את זה לרפואה יש הוא מקבל על זה שם של תכשיט טוב מספיק להיום כוח >> מעניין שאלה שכתופים במזוזה כל מיני דברים זה הרמבם שלא כטוב על מצד שני אבל כן כותבים מזוזה למטה כוחו במסוז כן כותבים את זה >> זה כן זה בדיוק כן זה שמות זה שמות

>> זה שמות של שם השאות >> השניה השנייה >> כן אז כן כותבים את זה >> מאחורה מעניין >> מה >> מעניין זה מאחורה מקור שלא >> יהיה לא סגולה זה מקור כדור לא יודע >> לכאורה זה כן סגול קדו >> זה מקור קדום כן כן אבל אתה רואה שכותבים את זה >> זה לא שם השם אבל זה מזכיר את שם השם >> יש גם מאבנים >> מהבנים בטח אבנים שמוסכים את את הדברים סוגי אנרגיה כל זה למשהו אחר >> נכון יש אבנים יש כל מיני תחבושות שעושים אפילו מתפוחי אדמה ששמים על פצע כל מיני דברים ששמים יש המון המון סגולות זה איך אומרים קוראים לזה עוזר קוראים לזה תרופות סבתא >> אני לא שוכח בתור ילד לא הולכים לרופה שק אמא שלחה הייתה ממ שמן בתוך צמר גפן שמה באוזן שלום לתר >> פה אם אתה הולך לרופאניים ככה אנטיביוטיקה קח את זה וזה לא ב שזה עושה גם אנטיביוטיקה

>> תדע לך שגם השמן הזה היום אשתי גם עושה זה עוזר נכון >> כן ניסן, אתה רוצה שאני אזכיר לך איזה קוריוז עם שגלוב שאנחנו בנינו את המקווה הראשון פה מתחת למדרגות אז אני ואתה הבאנו פה טרקטור ממעלה אדומים ש התחברנו עם הערייה הוא בא אומר לנו אתם פושעים אם יבוא משטרה אתם תיכנסו לבית סוהר אתם תיכנסו לבית סוהר חבר'ה שהיו פה הם עשו את כל הפיתוח בשכונה אז הבאתי אותם שישו אתה צלעים עצים טרקטור בש בלילה 2 וח בלילה >> חפרנו מפה עד הקפה וזה >> זה לא חוקי התחברנו לבור של הערייה באמצע הלילה אף אחד לא הטרקטור חופר חפרת עלה שלה תחביו של הרי לנו מדרגות אומר לי יהיה לנו לבצח אני לא אחראי פה הם הכירו אותך >> כן הוא היה >> הייתי מטרים אותם במחד >> טוב אנחנו התחלנו את מצוות נר חנוכה >> והשאלה בנר חנוכה הייתה שנר חנוכה זה מדרבנן

>> אנחנו בדף אי אין א >> אין א >> אז אתמול אז אנחנו דיברנו ש שהוא שואל נר חנוכה זה דרבנן ואיך מברכים על זה שלוש ברכות שמברכים להדליק נר חנוכה שעשה ניסים לאבותינו ושחיינו אז הוא אומר ד א' בשביל מהלי עשו הנס הגדול היה ש שהם כבשו את זה מהיוונים >> אז ביום שהם כבשו את זה לא עושים את הנס את הברכות עושים על השמן שאז השמן מגיעה איך עושים את זה על השמן השמן זה היה בין נס הרבה יותר קטן >> מהנצחמלחמה מהמלחמה >> נכון >> דבר שני אני אומר אותו דבר גם כן אומר בפורים עושים את הברכות עושים ביום אחרי כן לא ביום שנגמרה המלחמה ביום אחרי כן ביד >> מתי עושים ברכות של המגילה של ה של מגילה את המגילה קוראים ביום שאחרי המלחמה כיוון שהם היו אז ועשה אותו יום משתה ושמחה ואותו אז אומר בפסח שאנחנו מדברים אז אנחנו עושים את זה בדיוק בזמן של הנס

ולא אומרים שעשה ניסים ובחנוכה ובפורים כן אומרים שעשה ניסים לכו >> החגים החגים היחידים שלא יתבטלו גם מן אז זה הוא יגיע לזה הוא יגיע כן אבל הוא שואל למה זה כל כך גדול מה קרה שהם כשאצלהם עושים את זה ופה לא עושים את זה זה מה שהוא שאל אז עכשיו נעבור בימוד 142 >> 142 יודע כן >> כן 142 תעבור עמוד ואז הוא אומר אז פה פה נתחיל עוד פעם כמו שנתבאר שהמילוי הוא מה שצפון בתוך המידות לצורך השפעה למטה כמו האבות המקבלים היו מקבלים ממילוי דמה זאת אומרת של שמע ולכן היה בפסח הצלה מאיסורי הגוף שהוא מבחינת השפעה חיצונית לפי שהוא מבחינת החסד כנגד אברהם אז עכשיו הוא מסביר מה ההבדל בין פסח לחנוכה ופורים אז הוא אומר שקודם שאבות כתוב שמה שאבות שהקדוש ברוך הוא אומר וירא אל אברהם וליצחק וליעקב בקל שדיי ושמי ויה לא נודעתי להם

למה? אז הוא אומר שהאבות היו מרכבה לחגת. חגת זה נקרא חסד, גבורה ותפארת אצילות. ומשם היו מקבלים גילוי האלוקות. ולכן לא נתגלה להם אמיתיות שם הביהם כמו שהוא אלא על ידי המילויים שלו. זאת אומרת ככה, השמות שאנחנו אומרים הקדוש ברוך הוא אי אפשר לתת לו שם. הקדוש ברוך הוא מרומם. הקדוש ברוך הוא מרומם מכל השמות. אתה מחפש משהו? אנחנו בעמוד 142 לקראת השליש הסופי. >> השליש הסופי. אוקיי. >> למעלה קצת מהשליש הסופי. אז הוא אומר ככה עוד פעם והר וזה שכתוב והירה לאברהםורה מתחילת >> שורה מתחילת >> והאברהם אברהם אברהם >> אברהם אברהם >> וירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בכל ושמי לא נודעתי להם אז אומר שהאבות היו מרכבה לחגת דאצילות לחסד גבורה ותפארת של אצילות אברהם היה חסד יצחק היה גבורה ויעקב היה עניין של תפארת שזה כלול מחסד

וגבורה. אוקיי? >> אז אומר והם קיבלו את האלוקות, את ההשפעה שהם קיבלו, הם קיבלו את זה מאיפה? הם קיבלו את זה מהחוכמה דאצילות, מחסד האצילות. אז עכשיו ולכן הקדוש ברוך הוא אומר והא אל אברהם וליצחק וליעקב אז הוא לא התגלה להם באמיתות שם הוי שם זה תק אמרנו שם זה דבר שאתה רוצה לבטות על אצילות אתה יכול לתת שם לקדוש ברוך הוא למעלה מה מכל זה אז אומר שמי לא נודעת אי אפשר לתת שם למעלה מאצילות אי אפשר לתת אז אומר באצילות אז אומר הקדוש ברו ברוך הוא אומר נגליתי לאברהם ליצחק וליעקב בשם שלי אבל למה בגלל שהשמות זה בחגץ דאצילות זה רק בחסד גבורה ותפארת של אצילות שמה זה ולכן לא נתגלה להם אמיתית אמיתית שם שם אמיתות שם הויה כמו שהוא אלא רק על ידי המילואים שלו כמו שמה שם בן כל השמות האלה שהם מילויים של שם הויה וגם זאת המילויים

דא'ים שהוא צמצום לגבי הי' עצמו ששם אבה יקנל הוא כמו שנתבאר שהמילוי הוא מה שצפון בתוך המידות לצורך השפעה הכוח האלוקי שמתגלה בתוך המידות זהוא מתגלה בחסד הוא מתגלה בצורה מסוימת בגבורה בצורה אחרת מה שהמידה יכולה לקבל ככה ההשפעה נותנת לו אז אומר כמו שנתבאר מה שצפו בתוך המידות לצורך השפעה למטה כמו האבות המקבלים מהם היו מקבלים ממילוי דמה ולכן היה בפסח הצלה מסורי הגוף שהוא מבחינת השפעת חיצונית למה לפי שהוא מבחינת החסד כנגד אברהם שפסח אז היה בצורה של דילוג שהקדוש ברוך הוא פסח כן כן אז זה היה בבחינה של חסד שהקדוש ברוך הוא ריחם עליהם ונתן והוציא אותם וגעלם זה היה חסד אז אומר אמנם למשה אז פה הוא מסביר מה ההבדל בין האבות >> אברהם יצחק ויעקב לבין משה אבל משה שהוא מקבל מבחינת חוכמה נתגלה אמיתות שם הבי הם קיבלו מבחינת חסד גבורה

ותפארת ושה קיבל מבחינת חוכמה כמו שכתוב ויאמר אויה אל משה שהשם אמר אל משה הוא השם היהיה זה יקובק אז הויה אמר למשה אז משה קיבל משם הויה והגם שמאחר שהוא מקבל מהחוכמה הרי בהכרח שמקבל גם ממילוי שם הבא על ידי חוכמה כמו שנתבאר לעיל שהמילוי של השם הוא הכוח הנמשך בו מאור אינסוף להיות צפום בו איפה הכוח של מידה שהיא מקבלת מהשם שהיא מקבלת את האור האלוקי היא מקבלת את זה על ידי השם שלהיות צפום בו להשפיע על זולתו מכל מקום הרי מילוי שם הוי דחוכמה הוא גם כמילוי ידין זה המילוי של שם למטה יותר זה מילוי מא' המילוי דחוכמה הוא מילוי ודים שי אמרנו כבר אמרנו שי הוא בבחינת חוכמה כי היותו נקודה דקה מורה על בחינת ההרת החוכמה כמו שהיא היא שהיא כמו עניין סקירת השכל שלמעלה מהשגה עדיין שהוא בבחינת ראיית השכל שם הוא גילוי אור אינסוף אינסוף מה שאין כן השגה

מבחינת התפשטות היא ציור המושג כמו השומע איזה דבר ומציירו בדעתו אז אומר ברגע שזה יורד לדרגות מסוימות כל זמן שב בחוכמה אז זה גבוה מאוד זה כמו אינסוף אותו רעיון שאינסוף שבן אדם לא יכול להבין אותו וזה נקודה זה לא דבר שנקלט בבן אדם אותו דבר חוכמה החוכמה היא לא נקלטת החוכמה היא רק נקודה אחר כך הבינה היא קולטת אותו והיא מפזרת אותו אח חסד תפארת כל מה שיש אז אומר מה שאין כן נעשה גם מבחינת התפשטות כשאומרים שבן אדם מסיג את הדבר אז הכוונה מה פירוש מסיג שהוא מבין אותו בשכלו. אז אז ציור המושג כמו השומע איזה דבר ומציירו בדעתו ולא ראהו. כי בראייה אז בן אדם תופס אותו בסקירה אחת. אתה רואה את הבניין אתה יכול להיות בניין של 150 קומות אבל בראייה אחת אתה כבר קלטת מה שהולך. שמייה זה כבר דבר יותר שיותר הוא צריך לרדת יותר. אתה צריך

להבין אותו. אתה צריך לנתח אותו. ראייה ראית. אין עד נעשה דיין הוא ראה את הדבר אין שייכות שיגיד שאם הוא ראה את הדבר אז אתה הוא הוא כבר קיבל את הרושם הזה שמיה הוא שמע אתך אחר כך הוא שומע את הצד השני שומע יש פה עוד צד אז הוא יכול בתוך השמיעה לברר את הדבר אז אומר פה כי בראיית אופסו בזכירה אחת ואם כן מילוי דשם הו דחוכמה שהוא שם הם ב במילוי יין יש בו גילוי אור אינסוף כמו בחוכמה. אז שם שאמרנו שם מה שהאבות היו משתמשים בזה שזה שם כאילו שם השם במילוי א'ים אז זה שם שהוא יורד למטה כמו שאמרנו שהא' עצמו יש בו שני יהודים אבל זה מוכבא בתוך הא' ויש לו גם כן הוא אמר את הקו האמצעי אז שמה זה נמצא בגילוי כזה כמו בי' עצמו אז שם ההי בגילוי במילוי יין אז אז זה נקרא שם עד שאז כשלוקחים את היק ומסיפים לו את היודים שלו אז אז הוא מקבל

72 אז הוא אומר יש בו גילוי איס אור אינסוף כמו בחוכמה ולא על ידי צמצומים כמו שהוא במילוי א'ים שאמרנו את זה כלפי האבות שמקבלים מחסד גבורה ותפארת דאצילות וזה היה עניין נס חנוכה בהצלת הדת שהוא מכיוון שאמרנו שחנוכה הם הצילו היוונים רצו הם אמרו כתבו לכם על קרן השו שאין לכם חלק מאלוקי ישראל לא אכפת לנו שתלמדו תורה אבל לא בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה זה מה שהם אמרו הם רצו שיכפרו בהקדוש ברוך הוא אז אומר שהוא בחינת שפע חוכמה ולא השפעת טובות גשמיים כי הנה היוונים ביקשו להשכיחם תורתך זה היה עד מטרה. למה? לפי שנתפשטה אז חוכמה יוונית שהוא הפילוסופיה ורצו להתקבר על חוכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה המסורות לנו מאינסוף ברוך הוא על ידי משה בחיר השם. מה הם באו ואמרו? חוכמה אנחנו מבינים תלמדו חוכמה אבל זה שאתם לומדים את החוכמה

ואתם אומרים בגלל שהקדוש ברוך הוא נתן לך את זה זה הוא אומר זה כבר בעיה זה הם לא רצו אז הם הם רצו כל מה שהם רצו זה דבר להשכיחם תורתך תלמד את זה כחוכמה תלמד את זה כהבנה כמו שלומדים את זה באוניברסיטה ח >> ולכן הם טימו את השמנים ולא צפו אותם >> כן הם תימו נכון נכוןח >> נכון הוא ממשיך את זה ממשיך את זה אומר את המילים האלה שמל כמו שאתה הרבי מדגיש שלמדו תורה בתורת ח >> תורתך נכון נכון בדיוק מה שאתה אומר אז הם רצו שילמדו את זה אז הוא אומר את זה ככה שילמדו את זה כמו פילוסופיה כמו שלומדים יש מגמה ב ב >> באוניברסיטה שלומדים >> מה >> כמו שבגרות >> בגרות באוניברסיטה יש לומדים שלומדים >> תלמוד >> תלמוד מומחה לתלמוד היום בקוריאה אז הם הדפיסו את התלמוד בקור בקוריאנית והם לומדים את זה >> הגויים >> הגויים לומדים את זה שמה

>> בגלל שהם גילו שהיהודים חכמים >> שהיהודים חכמים למה בגללים שמה את את הקבלה ואת התלמוד קבלה לא יודע >> תלמוד תלמוד >> רק גמרא >> תלמוד יש גם קבלה הם לקחו גויים יש גם כן הם קבלסטים >> מקבלים קבלות >> אתה שמעת את זה מעניין מעניין מאוד >> שמה >> לא שגויים לומדים את כן כן זה כבר מפורסם >> כן קדי אבל גוי שלמד תורה >> אפילו בסין מיתה >> אפילו בסין יש להם באוניברסיטאות הם מביאים יהודים שילמדו תלמוד >> תלמוד >> הם מביאים בסין יש מגמה כזו של תלמוד >> כן כן שלומדים >> אפילו מדפיסים את הסידורים של חותבסרצה >> אז הוא אומר פה והם רצו להתגבר על חוכמת הקבלה האלוקית >> כן >> הפילוסופיה כשהם זאת אומרת במילים אחרות היצר הרע כשהוא גילה את החוכמה היוונית אז החוכמה היוונית הזו הוא בא כקונטרה כדי לבלבל את האנשים שהנה יש אתם רוצים חוכמה

הנה יש לנו חוכמה יותר גדולה אז הוא הביא את זה ורצו להתגבר על חוכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה המסורות לנו מאינסוף ברוך הוא על ידי משה בחירה שם וזהו עניין מאמר הזל שחכמים אומרים שתימו כל השמנים שבהיכל שרוצה לומר השפעת החוכמה שמן זה נקרא חוכמה אז הגמרא אומרת ששמן זה דבר שמפעפע בכל הגוף שאם נשאר בתוך הבשר חלב או שמן אז זה מפעפע מהתחלה בכל הגוף זה נכנס כשמבשלים אותו או שצולים אותו אז השמן הזה מתפשט בכל הגוף אז אומר שחוכמה ששמן יש לו דין של יש לו השגה של חוכמה שבהשגה אלינו שזה הוא סוד נקודה בהכלי כידוע והוא מה שהפילוסופים לא יאמינו דבר אלא ידעו מה שידעו על פי שכל האנושי מה שהפילוסופים אומר עד שהם לא רואים את הדבר ומבינים אותו בשכל, הם לא מאמינים בו כמו מציאות השם ואחדותו והיותו קדמון ונצחי בעבור שזה דבר שאי אפשר להאמין

בחילוף חס ושלום למה מפעת שכל האנושי המושג בראיית העין כי מבשרי איך זה אלוקה זאת אומרת שאפילו הגויים את זה מאמינים שהקדוש ברוך הוא אחד ושהוא קדמון ושהוא נצחי לפני כל העולם את זה הם יודעים. אבל מה שלא ידעו, מה שהם לא הבינו, ככשו ויאמרו לא הוא. לא הוא השם אלא הוא. ולכן יכישו על ההשגחה בעבור איזה טענה חלשה חלושה אשר יקשה להם ויכחשו כל מצוות השם ויאמרו מה לא אם יאכל בשר וחלב וכי גבנה. זאת אומרת הם זה שיש אלוקים אז הם מאמינים אבל זה שהאלוקים ציווה שלא יאכלו בשר וחלב הם לא יכולים להבין את הדבר הזה >> כזה אלוקים גדול נכנס לתוך הצלחת >> סיפרנו את זה >> בתוך ספר קטן כמו התניה >> סיפרנו את זה >> אל תקלקל לי זה המקור >> אז אז זה השאל היה סיפרנו שמישהו שהוא בא לרבי אשתו סחבה אותו ליחידות אשתו הייתה הצדקת

והוא היה פיקוירס לא יודע מה פיקוירס אז הוא בא לרבי אומר לו ליבל גרונר לפני שאתה נכנס תכתוב לרבי מה שאתה רוצה אומר אני לא רוצה שום דבר הכל טוב לא צריך שום דבר הכל בסדר >> אם כל זה >> אומר לו מה >> כן עם כל זה ש ב >> אז אומר לו אז תכתוב תכתוב משהו מה >> תכתוב תכתוב לך מה הבעיה זה לא הוא איזה משהו >> בכל אופן הוא לא את התרגיל הזה הוא לא אמר לו אז הוא כותב לרבי ככה אני לא מבין איך אלוקים כזה גדול מעניין אותו אם אני שם כפית בשרית בחלבי כפית חלבית בבשרי זה מה שאלוקים לא מעניין אותו שום דבר אחר זה מה שמעניין אותו קיצור נכנס לרבי ואז דבר ראשון הרבי התקיל אותו אומר יש עוד שם להורים שלך >> מה מה >> הרבי רבי התקיל אותו, אומר לו, יש להורים שלך עוד שם, >> עוד שם. >> אז הוא נזכר ואומר כתב את השם. הרבי יראה

לו מיד שיש קצת יותר רוחניות. אחר כך אשתו גם כן הרבי אומר יש עוד שם, יש לך עוד שם או משהו כזה והיא אומרת זה נכון. כך אומר לו הרבי, אני לא מבין מה שאתה אומר. כך אומר לו הרבי. אז הוא חשב שהרבי לא קורא >> עברית. >> לא כתב את זה באנגלית. שהרבי לא הבין טוב מה שהוא אומר באנגלית. אז הוא התחיל להסביר לרבי אז הוא אומר לא לא הבנת מה שכתבת הבנתי אבל אני לא מבין מה שאתה אומר אתה חושב שאלוקים מעניין אותו אם אתה שם כפית בשר בחלב או ש או שאתה עושה דבר אחר אז זה לא מעניין אותי הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לך כלים להתקרב אליו איך תתקרב לקדוש ברוך הוא כזה אלוקים גדול איך אתה אז אומר אתה עושה הוא נתן לך מצוה פשוטה אל תאכל בשר וחלב. מזדמן לך בשר וחלב אז אתה לא אתה יכול לעשות את זה. לא אתה לא עושה את זה. אז אז אתה נזכר שיש אלוקים

ועל ידי זה שאתה נזכר אתה מתקרב אליו. אז אחר כך פתאום הוא קלט שהוא בכזו דרגה שהרבי לקח והרים אותו דרגה אחרת של הבנה. אז אחר כך הוא מסביר אומר כמה שהרבי הרים אותו. הרבי הרים אותו בדבר כזה פשוט. הוא רק נתן לו הבנה חדשה בכל הדבר. הוא חשב שהקדוש ברוך הוא זה מעניין אותו ואין לו מה להתעסק. אומר לא הקדוש ברוך הוא רוצה לקרב אותך. הוא רוצה לתת לך דבר שלא תתאמץ הרבה. רק תעשה בגלל שהקדוש ברוך את ישראל בעל תורה מצוות. >> מהצון אז הוא אומר לו בדבר פשוט לפעמים לפעמים דבר הכי קטן אתה מתקרב לקדוש ברוך הוא. הוא לא רוצה ממך עבודה קשה. הנחת תפילין בבוקר, אתה עושה את רצון הקדוש ברוך הוא, אתה מתקרב אליו בצורה הכי גדולה, רצית לאכול משהו, עברת ברחוב, אתה רואה שאין לזה הכשר כמו שצריך, אז אתה מתקרב לקדוש ברוך הוא, למה אתה לא אוכל? מה רע? לא, זה

אומר לו זה כשר, נכון? אומר, זה כשר בשבילך, אבל אני צריך שיהיה חותמת מסוימת, אז אני אתאפק. אז ההתאפקות הזו, >> קפייה, מקרבת אותך לק, >> ההזקפיה הזו, זה מקרב אותך לקדוש ברוך הוא. אז הוא אומר אז דבר שהם לא מבינים אז הם יקחישו הוא אומר כל מצוות השם ויאמרו מה לא אם יאכל בשר בחלב חיגבנה מה זה מעניין אותנו אז אומר לא כן שרישנו הקבלה האמיתית שאנחנו קיבלנו ממשה רבנו הקבלה האמיתית להאמין בהשם מצוותיו כי הוא למעלה מעלה מבחינת חוכמה והשגה ולת מחשבה תפיסה בכלל אפילו חוכמה לאה שאנחנו מדברים על חוכמה ילאה וכאשר יחפוץ השם בעידה או ביחיד יודיענו בנבואה מה זה נבואה נבואה שהיא למעלה מן השכל גילוי אלוקותו יתברך ותכלית החוכמה היא האמונה בפנימיות התורה ובסודותיה וזה היה הנס דחנוכה בהתגברות חוכמה אלוקית על חוכמה היוונית שהיא

הפילוסופיה כנל בשורש זה נזה ולמעלה למעלה הוא על ידי תוספת אור בחוכמה ואז נמשך מהחוכמה גם כן השפעה בהתגברות החוכמה האלוקית למטה זאת אומרת פה הוא אומר כאן כך שהשורש של הדבר ברגע שאנחנו הם מה הם רצו הם באו בפסח הלכו להוציא את כלל ישראל הם היו בדרגה הכי נמוכה הם היו עבדים לפרעה. זאת אומרת שהם קיבלו את השפע שלהם דרך פרעה. הם לא קיבלו את זה ישירות כמו שכתוב באומות ב70 אומות העולם שארץ העמים מקבלים את השפע על ידי אומות העולם. אדמור הזקן אומר דבר מעניין שפעם כשהיה כרת שהיה בית המקדש קיים >> אז באותו שנה הוא היה מת. אחרי שעכשיו אנחנו מקבלים את השפע שלנו דרך אומות העולם אז זאת אומרת שלא מקבלים ישירות מהקדוש ברוך הוא אז בן אדם שחייב כרת הוא יכול להיות עוד 70 שנה גם כן לחיות >> ומי שלא חייב כרת יכול לחיות

>> עד 160 >> רגע רגע לומדים עוד כמה דקות צריך להביא >> גאולה אומר הרבי ככה אין להתנחם הרבי אומר את זה בהתוועדויות טוב שמחס אומר הרבי אין להתנחם עם העילוי שיש במעשינו ועבודתנו כל משך כל זמן משך הגלות שעל ידי זה נעשה בירור החושך דלאומת זה כי העילוי שעל ידי בירור החושך דלאומת זה אומנם הוא עניין של הוספה זאת אומרת ככה בן אדם יגיד לעצמו הרי כל כשיגיע משיח אז אין לנו יותר מה לעשות זאת אומרת אנחנו רק לומדים ומתענגים אבל עכשיו אנחנו חוטפים אז אולי כדאי שעוד קצת אז אומר בכיוון שעל ידי העילוי שעל ידי בירור החושך דלעומת זה אז מה קורה יש פה עניין של הוספה אנחנו כל הזמן מוסיפים מקבלים שכר יותר מקבלים אבל אף על פי כן עיקר עבודתם של ישראל צריכה להיות בענייני אור וקדושה כפי שיהיה לעתיד לבוא שיקוים היעוד ואת רוח הטומה האוויר מן

הארץ שעבודה תהיה אך ורק באופן שליות בקדושה גופה כמעבואר באיגרת הקודש אז אומר פה כזה דבר אז אומר שבעצם הרי יש תכלית לכל העולם התכלית הוא שאחר כך כשיבוא משיח כשיתחיית המתים זה התכלית של העולם >> אז אומר אם כך בן אדם יגיד גיד הרי כדאי לנו בינתיים אני חוטף אני מתאשר אז אומר כשבן אדם מתאשר נגיד בן אדם יש לו מיליון דולר אז הוא לא רוצה מיליון דולר >> שתיים >> הוא רוצה או שני מיליון או שהוא רוצה 400 יש לו מנה רוצה יוצא רוצה 200 אבל אם יש לו 200 הוא רוצה 400 הוא לא רוצה הוא לא הוא לא מסתפק בזה אומר ההבדל בין השיר לאני >> שאני נאבד לו ה הארנק הוא מצא אותו אז הוא מלא שמחה ואושר. מה כבר יש בערק? השיר לא מסתפק בזה. השיר אם הוא לא עשה ביזנס היום הוא לא הרוויח עוד סכום מסוים אז ואם הוא הרוויח סכום קטן בעצם אפילו ש10 אנשים

יכולים להתפרנס מזה חודש אז זה לא מספיק לו. זה לא לא זה הכוונה >> לא מצ >> אז לכאורה בן אדם שנמצא עכשיו בזמן הגלות אז אומר לכאורה עכשיו אני מספיק אני מרוויח כל יום יגיע המשיח גמרנו כולם מה אתה תרוויח >> זה איך הוא אומר שאלו מישהו אז הוא אומר הוא רוצה להיות בגיהנום של החילונים הוא אומר הוא יבוא לגן עדן שמה כל הזמן תפללו וילמדו הוא לא בעניין אומר מה רוצים ממנו אבל בן אדם לא מבין שכשם אם היה התכלית של העולם שכל אחד יצבור לו עוד כסף ועוד זהב ועוד משהו אז אתה אומר כל יום שאני נמצא או הרווחתי עוד משהו הרווחתי עוד יום אבל אם אתה אומר שכל המטרה היא מה שאנחנו עכשיו המלים ונכשלים וחוזרים ועושים תשובה עוד פעם כל המטרה היא בשביל שנגיע לימות המשיח ימי חיך להביא לימות המשיח אז אם אתה מביא את זה אז אומר שהעבודה הזו היא תהיה רק

באופן אז אומר מכיוון שכל הי זה יהיה שת רוח הטומיר מן הארץ אז בשביל מה לך להתעסק עם ה >> עם הזה אומר ספר מישהו אני לא זוכר את זה מישהו אחד הנתן דוגמה אומר רב שום שודרון אני חושב סיפר את זה המגיד אז אומר אומר, הלכתי ברחוב, ראיתי איך שיושבים מהאינסטלטורים והם מפנים בור של הוא אומר, הריח היה, אתם מבינים לא רגיל. אומר, אני עובר חזור, אני רואה שהם יושבים כולם על הבור מסביב ואוכלים. יושבים ואוכלים זמן ההפסקת אוכל. >> הפסקת אוכל אומר, הם לא הלכו למקום אחר שהריח פה זה לא מפחיר להם. הם יושבים בתוך הזבל הוא אומר הם יושבים והם אוכלים ומנדננים ומדברים זאת אומרת סליחה קום מה אתה יושבת ומספיק שאתה צריך לעבוד בזה אתה עוד נהנה לשבת וא אומר זה הרעיון אומר אתה נמצא פה בעולם הזה במה אתה מתקשקש בזבל בעוד בך כל הקדושה הכי גדולה שאנחנו

אומרים קדושים שלא יהיו באריות בכל ה בכל הנושאים הכי נמוכים בעולם שם ושם על זה אתה מקבל את השכרה אומר אבל אתה לא צריך לשבת על הבור של הזבל ולאכול את הלחם ולהגיד שזה טוב תקום תברח משם אכלת עשית את העבודה לך משם מה אתה עושה אז זה מה שהוא אומר פה >> הוא אמר את זה לגבי הגאולה רב >> לא לא הוא אמר את זה הוא אמר את זה שכשבן אדם מתרגל להיות בתוך הלכלוך אז הוא >> אז אז לא רק שזה לא מפריע זה בכלל לא מזיז לו >> לא זה המשפט של הרב מושב לויטי >> כן >> הוא אומר נמצא בבוץ ואומר טוב לי >> זה מה שהוא אומר זה מה שאומר >> כמו החזיר כמו החזיר >> כן אז זה אומר פה שמכיוון שהייעוד זה שיהיה אחר כך אור אלוקי בפשטות כל מה שאתה עושה עכשיו אתה עושה את זה בגלל רצון השם אז הוא אומר רצון השם זה שיהיה אחר כך טוב לא שאתה תצבור לך כל צדיק מקבל שי עולמות

שלך יהיה לפחות שלך עוד יותר משי עולמות מה יצא לך אומר אתה רוצה את רצון השם אל תכניס את עצמך באמצע בפנים נכון שאולי יהיה לך כדאי איך היא אמרה פעם שהיה שם הרב דיבר בבית הכנסת זה אומר שעוד מעט בעיירה ואומר עוד מעט יבוא משיח והוא יגל אותנו מכל הגויים ואנחנו נעלה לארץ ישראל אז בא הבעל ואומר לאישה תשמעי יש פה בעיה גדולה עוד מעט מגיע המשיח ומה אנחנו עושים >> אין כלום אין לו אז זאת היא אומרת שמשיח אז היא אומרת אז שמשיח יבוא אליהם שיקח אותם שישאיר אותנו >> את הגויים >> את הגויים שהוא יקח מה אנחנו טוב לנו פה יש לנו את העזים יש לנו את הכבשים יש תשובה שאשתו אמרה לו עברנו את פרעה נעבור גם את משיח >> כן אבל פה פה היא הייתה אישה יותר פקחית היא אומרת לו לא רק שנעבור הוא אם הוא כל כך זה שיקח אותה >> שיקח אותה אז אומר ועל זה מבקשים בכל יום

ויום, בכל תפילה ותפילה, גם בשבת ויום טוב, ששבת ויום טוב בן אדם הרי כבר לא עובד, >> הוא כבר מעל. אז אומר, אנחנו אומרים ותחזנה איננינו בשובח לציון ולא רק בתפילת שחרית, אלא גם בתפילת מוסף. זאת אומרת שהבקשה לגאולה היא לא רק מצד העבודה ששחרית זה תמידים כסדרם. >> כן, >> שזה נקרא, הוא אומר עבודת הצדיקים. אלא גם מצד העבודה של מוספים. אומר שהמוספים זה העבודה של בעלי תשובה היינו למרות מעלת ההוספה שעל ידי בירור שאנחנו יכולים בינתיים לחטוף עוד לברר לעומת זה בזמן הגלות אז אומר הרבי מבקשים על הגאולה שאז תהיה כל העבודה רק בנייני אור וקדושה שלא נצטרך להתעסק עם דברים פשוטים של וכל הדברים האלה שכו לא היה >> זהו