מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #4 ואחרון ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
לא אומרים >> לחיים לחיים הם היוצד של הרב תנג'י שיצחק בהם דוד את אומר >> יש קשר לכל הסוגיות פה של השיעורים וגם לאילון נשמתו כי אילון נשמה חיים לחיים חיים סעיף ט אנחנו ממש בערב לגבי כמעט ואמ על יסודו דומו בכיסרי זל על הפוסק יום אלה נזכורים ונייסים שמידי שונו ושונו חויזרים ונייסים אויסום הענינים שויו ביום זה יש מקומות שגם מזכירים את הוורט של של הבעל שם טוב הקוירס המגיל לו למפריע לא יוצא אבל זה לא מופיע אבל הוורט הוא דומה מאוד אבל החידוש באריזל זה שעל ידי שנזכור עם נייסים שודים מזכירים קוראים מגילה מזכירים את החג זה זה יוצא ר את המשוח מחדש זה לא זה לא >> זה לא אוטומט >> זה לא אוטומט כן צריך נזכורים ואז נייסים שמתוועדים ש ש על יסודו דאומ עמוד רב >> רב רב >> אמת לא יאמן זה המילה והנה על יסודמור בכיס האריז עלה לפוסק
המשך התמלול
ויומים האלה נזכור וניסים שמידי שונו ושונו חוויזרים ונייסים אוסום העניונים שהיו ביו עם זה ואדרבן משונו לשון נתס בזה שהרי ישנו ציווי ואם יש ציווי זה גם מסינוס כוח ללוז בקודש שלוכין הנה כל הנה בכל רו ששונה יוירד אויר חודש אלין יוסר לא שנלתר של אויו מירדי ממי אוילום אויר עליון כזה הרבי לומד פשט לב שעל הדרך שלמה מ למה כל שנה יורד בראששון אור חדש כי מה בקודש מהילים בקודש הרי אם אתה אומר שבראש עונם מתחדש משהו מה מתחדש פחות משנה שעברה מעינים בקודש הקדוש ברוך הוא גם אה כביכול מצווה בסוגיה של מעלים בקודש. אז כל בכל פעם שיש שונו שנה זה מלשון שנה עליו הכתוב שנה זה מלשון גלגל חוזר אז כל שנה בלג באימור מזה מובן גם בניגע לכל עניונשונו הרבי מחדש לו דווקא לראש השונה ולמה שאיוכלים תחילו בראש הששונה ובראיששונה
האויר חודש אליון יויסר שלא יומי עדיין ממי אוילום אויר אליון כזה יוד ונמשך בכל עניון האשונו אז היות ובראשון אל תראה ופוסק שהאור עליון הוא אור עליון כזה שלא היה אף פעם הרי ובראש ראשון קלול כל השנה ממילא הרי מובון שכך הוא גם געל ללקג באימר שכל שנה בלג באימר יורד אור של לגבי באימר כזה אור שלא היה ממי ברישס זאת אומרת לג בעומר של מחר בלילה יותר גבוה מכל הלג בעומרים שהיו עד עכשיו כי הלק בעומר שמחר בלילה הוא אור עליון שלא היה כזה ממי עולם ככה רבי מחדש האור החדש הזה הוא שר למטה הואזה גם למעלה יש גם התחדשות >> מה נראה לך שהאור יש לו הבדל במה זה גשמי זה עניין >> לא כנראה שזה למעלה >> מה שאתה פוסק >> אנחנו סומכים עליך לא >> ובפרט הוא בפרט שלג באו הוא עניין כלולי שקושי מעניין התורו כמבוא בכמה דרושים שחג השבועס הוא זמן מתן
תורה דתירה הניגלס ולגב הוא זמן מתן תורה דפנימסתורה כפי שניפל על ידי רב שמעון בן ויחוי שעליונוי היה להמשיך פנימי סתר למטו בכלל מי שקורה קצת מחוץ ל מה שנקרא מחוץ ללובביץ' בסידס הקלולי אני קצת בשבת ידמן לי די בחוברת אה מבהיל הלשונות שכתוב מכל גדולי החסידות מכל ה מדבר איתכם הגדולים האמיתיים בזמן הבעל שם טוב הרב המגיד אפילו רבי יוניסן אייבישי היה קודם איזה מילים על הגבו מבהיל הסיפור הזה אין לזה שום הסבר א בלי פנים מסתר אין איזה שום מה אפילו את יודע אתה מסתכל ברחוב מה מה על מה מה הרעש יורצית נו משה רבנו זה אז עין הדר אז עושים תענית עושים תענית אז מה כתוב כולם שואלים את השאלה רוזנר שאל את השאלה לא מבין למה שאלו אותו למה בזד עושים תענית כך כותב שולחן ערוך ובלקבאים עושים חגיגה שתיהם יורצים וכתוב גם שמשה רבינו והברשבי יש
ביניהם קשר. הריזל אמר שהוא היה ניצו של משה רבינו. אז הוא אמר מאוד בפשטות. כתוב שמשה רבינו נפטר, נסתלקו, נשכחו הלכות. הגמרא אומרת נשכחו הלכות ועד שהחזירו אותם. אז אצל משה רבינו נשכחו הלכות עצמים. אצל רשבי לא נשכחו הלכות. תגלה דבר חדש. אז א זה מכיר. ככה אמר הו שלנו כל פנים כיוון שהיומים האלה נזכור ונסים ה ביום סגול לזה או צורך לאיסיף ולהדר בכביס איתים לטירו בכלל כי הרי זה עניינו של רשבי כמו שלמדנו קודם טירוסי ומנוסי ובפרט בפנים תירוסי של רב שמעון בן יוחוי וביפן דתפרנזכולה על ידי לימוד בעבונה והסוגה שזהו עניין תירס חבד בום זאת אומרת הרבי אומר ללמוד זוהר זה דבר חשוב אני מוסיף פה מילים שלא כתובות ללמוד זוהר זה דבר חשוב אולי גם באריזה בלקמר אבל עיקר העניין של רשבי זה לעבודס אתתרס חבד ובאפן שהלימוד יהיה לימוד המביל דמיסה
שכלולוסקים המצווה ועד לקיום מצו הצדוקה קלולוס המצוו צדוקוגשמס וצדוק רוכניס תיב לשמיים וטיב לבריאס שזה הרילג באמ שטוף שלי כמו השנה שזה עניין של יה שלישי שהוא בלב כי תואב השנה >> כמו השנה אנחנו לומדים את המאמורים האלו כי זה הקביעות שלה >> ופו זה בדיוק אחד על אחד כל השנה מי תחלט לכן אנחנו לומדים מה יכול שהיינו מותר ככה קצת להתוועד ואמרנו לחיים שהיינו בלוד אולי גם אתה זוכר אתות היינו בלוד היינו נוסעים לרשבית לא כמו היום ש זה לא כמו היום שלסוע לרשבי זה לא מדבר איתך היום שכבר א שייך להגיע היו נוסעים אוטובוס שתי אוטובוסים של הישיבה כולם יחד ועולים ביחד ב היינו עולים כמו אנחנו מה אתם עושים פה שלנו הדבר זאת אומרת הרגשת אתה זוכר זה היה כזה כיבוש כזה נכנסים לתוך המערה ודוחפים ויהיה הרגשה כזאת מי הממשיכים שחשבו מי
כולם שייכים עליו מי מי עושה את העבודה כמבור ברוך במוחים אחר שכל רגע של יומשלישי הוא רגע הוא מצוף שיש בו תוב לשמיים וטויב לבריא גם יוחד זאת אומרת זה לא דקה דקה ככה דקה דקה ככה זה צריך לראות שולחים פה לכוט סיח חלק ט צריך לראות מה כתוב שם לא זוכר כל פנים על ידי זה שמאחדים אויסום ואויסים מהם דובור איךוד בגילוי עם השלישי ואז לאחדוס דכל גהבות אבס היהיה אבס התירה ואבס ישראל פה מגיעים כבר לנקודה של תהלוך התהלוכזה התחילה אצל הרבי ככה בשטורם יותר מאוחר במילה תהלוך אצל הרבי ביום ראשון היה כל שנה מאז הנשיא הזה שהרבי התחיל לבקש שיעשו תהלוך זה התחיל בסוף לדע מ שמה בשנים האלה >> זה באותו זמן שבכל ניו יורק יש >> זה באחד השנים לא דווקא באותו שנה לא יודע איזה שנה זה היה לדבוב >> למדבוב אני חושב כטירס רבינו הזוקן הידועו
שהם כולו חד ובעיף שבדהבת אלוקך בכלבך נפשך וכל מועידו שזה הפשט אוסים רצוני של מוקי כמו שלמדנו קודם שזה הסוגיה של פרשו ראשונו של קשמאל הרבי מקודם אמר שפרשו ראשונו נמשכת בפרשו שנייה פה הרבי אומר נמשכת גם ב ואוהבתו לריחו כמוך וואו לאהוב יהודי בכל מועידיך דרישות קשה אם שבני ישראל מקס ציבוי ואוהבתו לריחו כפשוט בנוגע לבני ישראל ולחז כמה וכמו בניגע לקדוש ברוך הוא שנקרא ריחו כמו שנאמר ריחו ורח ורבי תהזוזה הקדוש ברוך הוא כדי דרשך והוא ברשי בפירוש על השס אז כמו שודים עושים את זה בקיים גם הקדוש ברוך הוא סת ציווי ואוהבתו לריח כל מייכו כמו שנאמר מה כתוב גידבור רוב חוק משפט טוב שמה שהקדוש ברוך הוא מצווה אותנו הוא עצמו מקיים ולכן הני כשם שאצל הקדוש ברוך הוא לאישי יחס ושולם שתהיה עליו איזו שליטה מאיזה עניין שהוא ולא ישיך ביחס ושול בדידה
וקבולה ולא ישיך ביחס ושול מניין של דאגה וקיוצב בזה ניס כן גם אצל חוד מישראל קלול בני ישראל עוד בימי הגולוסני בפרט לאחר המיוחדת בשמח רבי שמע בן יחי שרצה שיומחים בשמחוס ואומר שאפילו תפילס נחם אין אומר רבי זה כולם יודעים את הסיפור רב אברהם הליבי היה אומר נחם כל יום רבי דן בזה מה פירוש להגיד נחם בכל יום הרי נחם אומרים בתפילת ירושלים מריחוברך מטוש ואין כל יום בשבת אין את זה בכללזה רק בתשעה באב לא נכון >> אנחנו אומרים רק בתשעה באב באיזה תפילה אומרים את זה באיזה ברכה ולירושלים מלך ברח מדושים >> כתוב עליו שהוא היה אומר מאחם כל יום כולל שבס ויום טוב זה הלשון כן כן >> ובכל אופן בלג בעומר הקפידו עליו אז הרבי שאל פעם מה זה אמר בכל יום מתי הוא אמר את זה כל יום הוא דחף את זה סתם זה צריך צריך להגיד בנוסח של התפילה אין בנוסח בשבת
ויום טוב כזה אין נוסח לא שאין ונחלם אין בכלל את הברכה להגיד את זה רבי תפלפל או לא אמר את זה בברכת המזון היה פלפול שלם אבל כל פנים אילו זה היה משמע ככה אילו זה היה אפשרי להגיד בשבת לא זו הייתה הבעיה והיו שורדים אבל להגיד בלגבי במירון זה היה והוא קיבל פליק הריזל אמרנו שהוא קיבל פליק שאפילו תפילה נחם מלאומן כתוב אפילו אפילו משועמר נחם כל השונו ואפילו בשבוס יום ממולחים פה לנקודי שיח הרבי הרבי דן בזה בכמה פעמים בפשט בימות הנה מזה נמשך תחיל לו איפך עניין החורבון והגולוס ברוכיס ואחר כך גם תכלס הכבונם שנמשך במיס בפל ולמטו מסורפוכים באיפן שרו כל בוס יחדוב שהבוס רגש מ כתוב כתוב שלגבי הצדיקים הגבוהים לא היה גלות. רשבי היה אחד מהאלו שהיה היה בגילו אצלו וכן תי אלונו בקורב ממש שביומים האחרינים של הגולוס נראה העניין ונוסאתי גשמיכם
בעיתום אנחנו נמצאים בפרשת בחוק שות כביס אה ברוך הוא מרו בכל העניין עם הגשמיים כתרס על שם דנלחס קמו וכמו ונוסעתי שם באורץ וחרב לא ישב בארצכם אפילו חרף של שול ושכבתם ואין מחר היינו שמתבטלת כל המציא של מחר כיוון שנופלו אויביכם לפניכם ואז יוכלו מתוך מנוכו שמחו וטוב ליבו לאיסי בכל עניון אתרו ומצבס שזהו מה שנאמר וויסי לו לאלים ואתם תהיו לי להום הדרך מה שכוסב הרמבם ברוך הוא בהלכת שוב ובלכת מלוכים בסעייפו ששא רוח החומים והנביאים למוס המשיח כפי שאז תהיה מנוחה מכל הדייגס ולא עניונים המבלבלים ויכלו לעסק בדיס כי כולם ידעו מקטנו דיר מאוד מעניין סתם אני יש את האדרון המפורסם של הרבי שהרבי אמר אותו האדרון הראשון שהרבי אמר על הרמבם הראשון או האדרון אהרון יצא יצא לקראת סיום הרמבם הראשון ואדרון בן לד די פה שמת לב שהרבי הכניס פה סיום הרמב"ם על
הדרך ככה נחף פה >> בקטנה הכניס פה את הסיום של הרמב"ם כאילו אי אפשר לדעת אם הוא לא פעל פה משהו אמר פה פתאום הוא היה צריך להכניס את הרמב"ם בהלכה האחרונה שלו ניס בו החומר והנביא המשיח מעניין כי כולם יידו אוסי מקטנו ועד גדל ועד לקיום היוד ואילך אסכם קמיוס וכמוס קופו לפוס שהרי מרוצה ואדר זו עיקר הכבונ שבפוסק רבותיי תראו מה שכתוב פה כמוי ונוגע לנוחספילין שאם יכוון כל הכוונת אין זה קיום המצווה שעודותם מדובר בפסוק אלא צורך להיות תפילין כפשוטה אז כך הוא גם הגיע להפוסק וסכם קו מיוס שהרי מגיד ליעקב חוקשפטו לישראל לא אין אין שינויים מה שהוא מצווה אותנו שצורכני פשוט בגאול המיטיס והשלים עליזה משיח תדקנו ואז ילמד משיח תרס כל ום כולו יכול שהוא כמה הוא עושה טיפת משקה שבסיום הרמבם הראשון היינו בחורים צעירים אה א
טוב של טוב של מד התחיל במד בין מד למה היינו צעירים ולמדנו רמבם וכל ה גילו מיד בהתחלה שהסיום הרמב"ם יוצא ביהודה לפניסיום הראשון יוצא ביהודה לפני והיה פבריינגן של כל אחד הרי בכל השנה ש היה לומד שיעור הרמבם היה לוקח מזה רואה בבילס השם אז אמרו מה ההוראה שהרבי יקח ביא ניס טוב ש ממ יד מלך בי דובי ויוקב כל ישראל ללךבול אחד ביטקו ילמד תורה רואה ו יפרוץ זהו די לא זכינו אתה חלק לגבו מת שנת מלך המשיח היה כתוב זה היה זה היה בעיר הגאולה פה הוא לא אל תראה אותו ואז ילמד משיח תירס כלום כולו כמו שנאמר ישוקי מישקספו ובאופן שילמד גם העניים הניסטורי כידוע שבמשיח יש ביס דרגס דרגס רב ודרגס מלך כמבואר במצס מינו מלך למדנו את זה במר רב למוטיר מלך הוא מלמד את הסוגיה של ונוחפי במלך הוא מלמד את העניינים שלגמרי למילו מעבונה והסוגה הרבי מדייק שמה מה זה עוונה
מה זה הסוגה קיצר כיוון שיהיה לא ירקר ולא גם מלך אז למד גם את העניים ההיסטוריים שיהיה גם אז בוא של רז >> מה זה מלך זה יותר מניין הלימוד בענייני תורה הוא מגלה דרגות בתורה שלגמרי למה לא מעוון ועסוגה רב זה מדובר על רב שמלמד בעוונה והסוגה אבל גם זה בפ של ראיה זה הכל רב מלך זה בכלל מעיף אותנו ללבס אחרים הרבי אומרת פה משפט שימו לב אז למד גם את העניינים ההיסטוריים שיהיו הוא גם אז בועיפת של רז זאת אומרת זה לא הפירוש שהוא יגלה סודות וזה לא יסוד וימשיך להיות סוד וזה יגילוי זה זה ה זה טרטה לסטרה ביחד שרי גם להוסית לא ויהיו עניונים שתהיה בהוהם ידיה ויהיו עניים שתהיה בהם אמונה ומאין זה מתחי כבר ביומים האחראינים של הגולוס בבחינת סטוי חיים זוכו בערב שבס לפנות ערב ובאופן פל כזה מתכוננים אל הגאולה המיטיס והשלים על משיח צדקנו זומרת
רבי אמר יומים אחרים הוא לא הוא לא אמר עוד רגע כמו שבנא הוא דיבר על עוד רגע לפני מנחה להמשיכו לו אישה בסמנוכול לחיילומקורב ממש >> אמן >> ממר הבא פה זה במדבור אז אנחנו יכולים להתחיל מחר ללמוד עוד מימר מוגה על בואמר נלמד את המימר פוס רב שימן ועומר חד קטיר קטירנו בחידה ביט בזדפקה יש את המימר פה בספרים אני אגיד לך איזה מלוקת כבר נגיד לך אני רק אפתח אני אגיד לך מל
שיעורים נוספים בסדרה ״מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״״
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #3 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 23:03
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #2 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי י״ג אייר תשפ״ו | 21:51
- מאמר ״להבין ענין הילולא דרשב״י״ #1 ל״ג בעומר תשל״ה - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי י״ב אייר תשפ״ו | 23:18
- מאמר אני לדודי תשמ"ו #1 אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 24:13
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 21:48
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:28
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #3 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 25:24
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #2 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 17:19
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #1 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 15:36
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ה 2# ואחרון - אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 20:08
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ 1# תשל"ה אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 21:44
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 2# ואחרון ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון כ״ו אב תשפ״ו | 21:31