חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין
השיעור עוסק בביאור מאמר החסידות "בחודש השלישי" מתוך ספר "תורה אור", ומועבר על ידי הרב יוסף יצחק הבלין. השיעור מתמקד בקשר שבין עם ישראל ללבנה ובחשיבות מידת הביטול כהכנה למתן תורה. להלן סיכום הנקודות המרכזיות: 1. ישראל מונין ללבנה [00:48] הלבנה כסמל לביטול: הלבנה מוגדרת כמי ש"לית לה מגרמה כלום" (אין לה אור משלה), וכל אורה הוא השתקפות של אור השמש. זהו המשל לעם ישראל, שתכונתם העיקרית היא הביטול המוחלט לקדוש ברוך הוא. מולד הלבנה (ראש חודש): בראש חודש הלבנה נמצאת בשיא הביטול שלה כלפי השמש – היא עומדת מולה ואינה מאירה כלל לארץ כי היא "טרודה" בלקבל את האור החדש. לכן, התורה ניתנה בראש חודש סיון, המציין את שיא הביטול הנדרש לקבלת התורה [05:50]. 2. התורה כשמש ועם ישראל כלבנה [08:13] שמש ומגן ה' אלוקים: שם הוי"ה נמשל לשמש (מקור האור) ושם אלוקים נמשל למגן (הצמצום המאפשר לקבל את האור). התורה, שהיא דבר השם ממש, נמשלת לשמש. קבלת התורה: לימוד תורה אמיתי מתרחש כאשר האדם מבטל את ישותו ומגיע למצב שבו "דברי אשר שמתי בפיך" – דברי התורה היוצאים מפיו הם דבר השם ממש, כפי שהלבנה משקפת את אור השמש ללא שינוי [09:03]. 3. שלושת עמודי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים [11:51] כדי שהתורה (השמש) תאיר בתוך האדם (הלבנה), נדרשים שלושה עמודים: תורה: המשכת אור אינסוף מלמעלה למטה. גמילות חסדים (צדקה): הצדקה נמשלת לשמש ("וזרחה לכם... שמש צדקה") כי היא מחיה "רוח שפלים". היא פועלת מלמעלה למטה ומכשירה את העולם ואת הנפש לקבלת האור [13:32]. עבודה (תפילה): עניינה הוא ביטול של האדם מלמטה למעלה. דרך התפילה האדם מזכך את עצמו ומעלה את נשמתו להיכלל באור האינסוף, בדומה ללבנה המתבטלת כלפי השמש [15:49]. 4. ההכנה המעשית לעבודת השם [19:29] הרב מציין את הוראת הרבי להכנה לתפילה: לימוד חסידות, נתינת צדקה וטבילה במקווה. מקווה: הטבילה מסמלת ביטול מוחלט (ביטול הישות בתוך המים). שלושת הדברים הללו יחד פועלים על האדם ומעלים אותו לדרגה שבה הוא יכול להתאחד עם הקדוש ברוך הוא דרך התורה והתפילה. לסיכום: השיעור מדגיש שהתנאי לקבלת התורה ולגילוי אלוקות בעולם הוא הביטול העצמי, המתבטא במשל הלבנה המתבטלת לשמש, ונעשה על ידי השילוב של תורה, עבודה וצדקה [20:21].
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
עכשיו הוא רוצה לחזור למה לנקודה הראשונה שהוא שרל בתחילת מים שכתוב שביו ביומה הזה בואו מידבר סינו מה היה ביומם הזה מה זה הביו הזה לא כתוב אפילו איזה יום אז הגמרא לומדת שזה הולך על ראש חודש למה מתנטרה קשור לעניין שביום הזה אז על פי כל הנעל אנחנו בנא על פי כנ כל הנעל ישוב אתה לישב את השאלה שבתחיל סמיימר המי ניקרו רשחידשכן בלשון ביומזה אלא שהתחיל לו מקדים לבאר תויחן הרוחני של מוילד הלבונו בראש חודש הולך להסביר כאן את התוכן הרוחני של המוילד וזה יובן מה שישראל מוינים ללבונו כי הלבונו לסלו מגמ כמו כלום רק שמקבל את האויר שלו מאויר השמש לאיר על האורץ זה מה זה המאורות כתוב >> שני המאורות >> היא לת מגמרי כלום אז זה מעורים זה סוג מעור כזה שהוא בטל כזה תכף נראה זה הישראל מני לנבון אז הולך להסביר כאן למה
המשך התמלול
ישראל מונים ללבנה והנה לפי מה שכוסב לאל בתוויכן קבולסטר שהוא הכוח למצוב של ביטל מוכל אלו בזבורך עד שדברי התור היוצ מפיב אינום שלוי אלא מדבר השם ממש רוצה עכשיו להסביר בדיוק שירח מכוון לנקודה הזו מה זה נקודה של טוירו טוירו מתן טירו קבולסטירו נוצר מצב שבן אדם יכול להגיע למצב של ביטול אז שהדברי טוירו שיוצאים מפיב זה דבר השם ממש זה דבר השם ממש יובן הטעם שישראל מונים לבנה שכן זוהי תכונת הלבנה עניין הביטל שהרי הלבנה אין לה שום אור משלה וכל האור שהיא משפיעה על הארץ היא מקבלת מהשמש מה שאנחנו רואים את את האור של השמש מה שאנחנו רואים סליחה מהירח מהלבנה זה מה שהשמש מהירה על על הירח ו מה שהאור הזה זה מה שהירח נותן. הירח אין לו אין לירח לס לו מגרמי כלום. אין לו כלום. כל האור שיש בו זה מהשמש. מהשמש ואחר כך הולך להסביר ו
ומה הסיבה שאנחנו שיש מוילד הלבונו וזה נהיה יותר גדול ויותר גדול ויותר גדול. היה כאן שיעור במזמן שהוא הסביר את ה את הדבר הזה ו שה הגלגלים איך שזה הולך הגלגלי הירח הגלגלי השמש. מתי שהכל חודש זה יש לו איזה תהליך מסוים. מתי שהשמש עומדת כאן, השמש והירח עומד כאן והארץ עומדת כאן למטה, אז יש שלב מסוים שה השמש מהירה על הירח, אבל הירח מסתיר. זה לא מגיע לעולם, כי הוא בדיוק עומד כאן מעליו. ואין אור על הירח, כי הירח, מה שאנחנו רואים את הירח, זה מלמטה. אבל עכשיו יש אחר כך כשזה מתחיל לזוז אז יש יש אז זז קצת אז השמש מהירה על צד אחד של הערך כן אנחנו רואים פס קטן וככל שמתקדם החודש אז השמש מתקדמת יותר לכאן וירח לכאן ואז מאיר יותר ויותר ויותר עד שמצב שאנחנו רואים את כל ה יכולים לראות את כל הירח במילוא אבל למעשה אבל מה הנקודה העיקרית ללבנה לירח
לסלו מגרמי כלומה שהיא נותנת אור זה לא אור של זה אור של השמש זה כמו מראה כמו זהו גם הביאור הפנימי אהזה רק לאחר שנתמעת >> כן אני לא יודע מה שמה מה שהיה קודם שזה שהירח היה מאור גדול כאילו היה מאור כ שתי המורים הגדולים זה היה שתי המאורות היה מאורות היה שתי ואז ואז כן אז היא אמרה שהיא באה ומה והיא אמרה אי אפשר לשתי מאורות להשתמש ברבובי אז אמר לה לכי מעתי מעטי את עצמך ש ש זה זהו זהו גם הביאור הפנימי בסדר מעל חויר הלבונו שלפני לפני ראש חודש הולך ומתמאט אור הלבנה עד שנעשית מבחינת נקודה בסוף החודש שאז הוא מולד הלבנה מחדש בראש חודש ומאז הולכת ואור עד מילוי הלבנה זה הולך מעיר יותר יותר עד מילוי הלבנה באמצע החודש שרואים את כל הירח שבפשטוס מידס אויר הלבונו תלוי במימד הלבונו כלפי השמש תלוי איפה הלבנה עומדת כלפי השמש
וכאשר הלבנה היא כנגד השמש אז היא אין מהירה כלל על האורץ שהרי הלבנה מפסיקה מפסקת בין השמש לארץ והנה אור השמש מגיע אלה לחצי עליון שלה שכלפי השמש וככל שהיא מתרחקת מנגד השמש היא מהירה יותר על הארץ מאור השמש המאיר על ידה. השמש מאיר עליה ואקויל מאור השמש ממש. כל מה שיש לה זה מאור השמש ממש. ש לבנה לסלה מגרמי כלום. ואחר מילו לבונו חוזרת ומתמעטת להיות בבחינת נקודה בספר חוידס עד שחוזרת מתחדשת כל הזמן ביטל ביטל ביטל נהיה אפס אפס ואז ואז מתחיל מחדש. הטעם הפנימי לכך הוא דהיות שכל אורה אינאל אויר השמש כדי צריכה הלבנה להתבטל קליל כלפי השמש כדי לקבל את תורה ולכן בתחילת החודש הלבנה עולה נגן השמש ממש שברוכניס מה הכוונה ברוכניס העניין הזה זוהי עלייתה וביטולה כלפי השמש כדי לקבל את תורה ולפי כך אינה מהירה כלל לארץ באותו שעה כי בטילה לגמרי
על דרך מים החזל אדטוריד למבלה לא היא פולית היא הי היא כמו שכתוב שאחד לגבי בליות שאם זה טרוד לבלוע זה לא פול אותו דבר השמש עכשיו היא היא נמצאת בביטל כדי לקבל את את האור של השמש לפי כך היא לא יכולה להעיר על האורז ואחר כך הוא מויל לדבונו שאוז היא עדיין רק נקודי בעלמו מבחינת ביטל ורק אחר כך הלבנה הולכת ואור עד מילוי הלבנה שזו זה מתרחקת מהשמש ושוב חוזרת ומתמאטת עד מולד הלבנה מחדש שאז היא מקבלת אור חדש מהשמש ונמצא שעצם מהלך הלבנה מורה איך שכל הורה אינו אייר השמש ממש אז מה יוצא מכל דבר זה בסופו של דבר זה כל הזה זה בא להדגיש נקודה אחת שאין אי כלום הכל זה מאור מאור השמש ולפי כוח מוינים ישראל ללבונו כי הלבונו הבמו של לבני ישראל שמזבטלים לאיר אינסוף ברוך הוא באופן שתרוסם ואבדוסם אינו בבחינס יש מי שלא ימת
יש מי שאוויב אלא זה מה שאלוקות שוכן בתורתם ועבודתם על דרך הלבנה שכל הורה אינהור השמש שמש המאיר בא ועל ידע זה לא אם זה ביטל כזה שלא שיש מי שלא מת יש מי שאוהב לא זה אלוקות ששוכן בתורתם בותם כמו הלבנה שכל אוהיר השמש המאיר בא ועל ידה זה פשוט ברוךניס הלבנה מורה על עם ישראל מורה על העניין הזה של הביטל של עם ישראל הזה וזה היא בחינת שמש כמ שכשוף כי שמש ומגן האלויים שמש ומוג מוגן זה הוי ואלוקים שבחינס הבי לקרו שמש ובחינס אלוקרים לקרוא מוגן כמו שכוס מוקמחת נמשך משם הו ש הוא רוצה להגיד כאן כתוב שמש ומגן זה הוואי אלויקים אז אז שמש זה הוי ואלויקים זה זה המוגן כאילו המושלבונה בשמש מדויק גם מצד השמש כי או אינסוף ברוך הוא נמשל לשמש כמו שכוסף כשמש מוגן אוי אלוקים שהויה נקרא שמש ושם אלוקים מנסגבור צמצום נקרו
מוגן והתורה שדבר השם ממש ורס קודשבריך כולך כנל נמשכס משם ה מבחינת שמש ונמצא דיסק התור דרל באיפן של דבר דבוריה ששמתי בפיכו היא ממש כבנה המקבלת תורה מן השמש שמש ה אז למעשה מה שהוא אומר כאן שהתורה התורה זה כאילו השמש ועם ישראל זה זה ה זה הירח כאילו והירח מקבל מהתורה את את ההור ועם ישראל בטלים כמו שהירח בטל בטל לגמרי אין אין שום דבר לסלו מגמי כלום הם יכולה להגיע לכזה ביטל שלסלו לא מגמר כלום. כל המציאות שלה זה התורה שהקדוש ברוך הוא ממשיך על ידה. כמו שהלבנה, כל המציאות שלה זה השמש. אותו דבר כל המציאות של עם ישראל שלומדים תורה זה התורה, זה הקדוש ברוך הוא. על פי מה שנסבר להל מה אז אם כך מה זה שאנחנו מתפללים בקידש החודש שלמלות את גיעת הלמ והיא כר שבס היום כנראה שזה הדרגה היותר גבוהה ש שהתגלה ההור של האורסוף שיש ב במטוס כן
>> זה פעם שמעתי מהרב להו מספר שפעם אחד מלך אומרים על הפליון לא יודע אמרת רצה לראות מה קורה אצל עם ישראל אחרי שהוא שם עלים כל כך הרבה גזירות. מה איך א מה מה קורה שמה? מה כאילו מה המצב רוח שמה? איך? אז הוא בא בדיוק והוא רואה אותם לצאת לקידש לבונה. הוא התחפש וזה הוא שואל הוא שואל מה זה כאן? מה זה איזה סוג תפילה? אף פעם תלמיד התפילה מתפללים בבית הכנסת. איזה דבר זה יוצאים מבית הכנסת? ומתפללים מה זה הדבר הזה? אז אמרו לו שזה יש בתפילה אחת קוראים לזה קידוש החודש. יש קידוש של לבנה א מה זה אמר לו שם יצים הירח ומה אתם מתפללים אומר מתפללים שפעם היה ירח היה מתפלים ש אז הוא חוזר לארמון שלו ואומר אפשר לשים עליהם עוד גזירות אם זה מה שמעניין אותם אחרי כל הגזירות שירח איך א אה אם שיתמלא כמו שהיה לפני שיבסמי ברשס אז את זה אבל
כאן שאנחנו יודעים זה יש כאן דברים גדולים זה לא איזשהו זה דבר שאנחנו מתפללים שזם זה יש כאן את הנקודה עם ישראל זה כמו הירח עם ישראל משולירח במה זה משול הירח וזה נקודה הזו שלס לא מגמה כלום היא בטלה לגמרי התורה זה השמש ועם ישראל זה הירח ורק כל המציאות שלה זה זה התורה על פי מה שנסבר לאל שתכלסין שבני ישראל יובחינת מקבלים מן הקדוש ברוך הוא כמו הלבנה שכל אור אינל אור השמש יובן גם הטעם שצריך להיות כל שלושת העמודים דטוירו אבוידו וגמינוס חסודים דעל שלושתם היו לו ממת ולא ידע באחד מהם לבד עכשיו הוא הולך להסביר למה צריך שיהיה שלושה עמודים טוירו תפילו וצדוק יורו היא גיל אוירסוף ברוך הוא בעצמו דריסי וקדודשבריך כל אחד ובכדי שאוטוירו כפי שהוא למילו יומשך למטו באוי של דבורה שסמתפיכו דרושים שני עניינים חודו שאויר טוירו יומשך למטו
למקום ומדרגה שאין בו אור מצד עצמו שזה צריך להימשך למטה במקום שאין בכלל אור ושנית שהאדם יהיה בבחינת ביטל לגמרי כדי שאור התורה יוכל לשכון בו וזהו תויכן שני העמודים האחרים גמילס חסודים ואבוידו כי גמילוס חסודים הינו צדוקו צדוקו יקלול כל התאורה של נקרא בשם צדוקו כל התורה כל המצוות נקראים צדוק גמח חסודים דהינו צדוקו שייכס לקלולסתרו כי ידוע שכל קלולוס כל המצוו נקראים בשם צדוקה כמו שכוסב וצדוק תהיה לנו כתוב וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת אז זאת אומרת שכל המצווה הזאת זה צדוקו וכך נאמר לאס כתוב כתוב נאמר לסודוקו ומשפות וזו שמשוךסטרו למטו נקרא גמילות חסודים גמלות חסודים זה צדוקו וצדוקו זה כל המצוז ובפרוטוס יש מ צדוק ממש שצדוקי לאחיזרוח שפולים אי בחינה שמש כמו שכוסו וזורכו לו אייר רשמי שמש דוקו כמו שאצדוקו היא לאכיוס רוח
שפולים וכן אויר השמש ולאיר במוק חוישך שאין בו שהוא בחינשפה מלמעלה למטה אז הוא אומר ככה בפרטיות יותר עניין המשכת התורה למטה נפעל על ידי מיסדוקו כפשוטו כי עניין הצדוקה זה לאכיוס רוח שפולים אה אשב כן צורחיון למטה שהרי כתוב די מחס סו רורה אז אז זה אפילו גמילס חסודים זה בין לניים בין לשירים אז למה הוא אומר כאן כאילו שזה שייך לרוח לאכולס רוח שפולים קופונים כי צדוק לאכס רוח שפולים בחינס השפורים מלמעלה למטו ולכן נקרא הצדקה בשם שמש כמו שכתוב וזרחה לכם ירי שמי שמש צדקה צדקה זה השמש לפי שכמו שאור השמש מאיר את המקום החשוך שהם באור. כך הצדקה באה להחיות רוח שפלים. ולפי כך על ידי מעשה הצדקה נמשך השמש דתורה למטה להעיר את נשומת ישראל. הצדקה היא השמש היא מאירה את נשמץ ישראל. על ידי שנתינת צדקה אז שמחי רוח שפלים אז למעשה משביעים
וכמה שכתוב כל הפסוקים אומרים וזור חולוכם אירשמי שמש צדקה אז כמו אור השמש מאיר את מקום החשוך שם בו אור כך הצדקה באה לחיות רוח שפלים ולפיכ על ידי מעשה הצדקה נמשך השמש דתורה למטה לעיר אתשם מסראל וההשפעה הזו היא על ידי בחינסבוידו שהיא בחינס ביטל ממטו למלו אוס ברוךמים ליוספס ברוך הוא ממש שר מסגל למטו כמו למלו דהיינו כמו ביטל לבון אלוהר השמש מסביר את זה עכשיו אבל זה לבד הצדקה לבד זה לא מספיק וצורך לי יש גם הביטל מצד האודום שרק אוז אפשר להועיר התויר לשקב וזה עניין עמוד אבוידו שעניינו מה שאדם מבטל את עצמו לגבי הקדוש ברוך הוא ביטל ממטו למילו וידוג מס לבונו שאויל לו נגד השמש ועוז מתבטלת מציאותה נגד אור השמש ממש ועל ידי ביטול זה אפשר להועיר אינסוף ברוך הוא לי שוירה ומסגלה למטו כמו למל אזמ בקטע הזה שלמדנו היום הוא פשוט הסביר
הסביר את הנקודה הז זו שלמה עם ישראל משולים ללבנה ועם ישראל משולים לבנה כי זה בלבנה מתבט הביטול שעם ישראל מתבטל לגבי הקדוש ברוך הוא וזה וזה מה שאומרים שומש ומוגן אלוקים שמש ומגוגן הויה ואלוים זה שמש ומוגן הויה זה הסמוצה של הקדוש ברוך הוא ואלוקים זה המטא אז אז אז אז על דרך שמש אז על דרך שמש שמש שמש וירח אז עם ישראל אז יש את התורה שהיא שמש שמש שהיא שמש ויש את ה ויש את ה את ה את עם ישראל שהם מבחינת הירח והמטרה היא שהתורה תאיר אצלהם בצורה כזו שהם לא ירגישו שום דבר שלא ביטל >> ביטל >> אם יש ביטל אז ת נכנס >> כן כן >> שעם ישראל עם ישראל מקבל מהתורה בעיפ של שכאילו משנה כנגדו שזה של לומדים תורה גם זה ואז ואז הוא נכנס כאן לנקודה נוספת הוא אומר שזה על ידי צדקה ועבד צריך שזה צדקה א >> צדקה עצמה זה זה עבודה ביטול הצדקה עצמה
זה ביטול ועבודה מה צריך עוד >> כאילו צדקה לא מתבטק כל כך הביטל >> זה נכון נותן נותן אבל כן אבל אבל אומר שצדקה זה על דרך שמש כי כי צדקה של אדם מחייהי רוח שפלים זאת אומרת שאור השמשיר מאיר למטה זה זה מלמילו למטו הצדקה פועלת בעיפ שמלמיילו למטה שצדקה פשוט מאירה את את המטה אבל יש אבוידו שהמטו המטו עצמו עובד על עצמו וכש אז שתיהם יחד גורמים לכך שהביטל של עם ישראל יהיה על ידי התוירו שזה יהיה ביטל אמיתי שזה יהיה כודו משכנגד שהקדוש ברוך הוא אומרך השם ליקחו א וידבר השם אלמו של מויר לי הכוונה שכל פעם שודי לומד תורה אז הוא מתחבר לגמרי לקדוש ברוך הוא וזה כ שהקדוש ברוך הוא חוזר וכנגדו אוקיי >> שמשזה הקדוש שמש זה התורה >> שמש זה התורה כן שמש זה התורה והתורה ועם ישראל זה זה הירח >> אז א והירח הביטוי של הירח שהוא בטל לגמרי
לשמש לס לו מגמי כלום לא שיש לו משהו שהוא יש שיש לו אור לבד לא את כל המציאות שהאור שלו זה זה השמש זה לא הוא זה השמש וזה זה הביטול ה האמיתי שודי צריך להרגיש בצורה כזו ש שהמציאות שלו זה לא מציאות זה כי כי כל המציאות שלו זה זה התורה התורה זה הקודש ברוך הוא >> עבד זה עבודה תפילה >> הרבי תמיד אומר שצריך א לתפילה להבודש השם צריך צדק לתת לפני התפילה >> זה כדי כדי שהעבודה ביחד צדקה עבודה ותמיד הרבי גם אה וגם אומר שמ צריכים ללכת מקווה גם צריך תבילה במקווה כי מקווה מקווה זה גם ביטל מקווה גם כן מחשבת כן >> שמקווה למה כתוב שבן אדם אה >> תבילה תבילה תבילה זה הביטול >> תבילה תבילה זה אוס ביטל זה ביטל אז תמיד תבי נותן ליצה לאנשים לגבי תפילה אז הרבי תמיד אומר ללמוד חסידס, לתת צדקה וללכת למקווה. שלושה דברים. שלושה דברים
שזה הם פועלים פועלים על על עבודת השם שזהכל ואז העבודה מעלה את הבן אדם ממטה ממטה למעלה. צריך ללכת מקווה.
שיעורים נוספים בסדרה ״חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״״
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #10 ואחרון - הרב יוסף יצחק הבלין יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 21:50
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי י״ב אייר תשפ״ו | 19:25
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי י״א אייר תשפ״ו | 20:19
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני י׳ אייר תשפ״ו | 22:10
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 23:37
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 20:52
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי ו׳ אייר תשפ״ו | 20:59
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #2 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ה׳ אייר תשפ״ו | 21:19
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״בחודש השלישי״ #1 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ד׳ אייר תשפ״ו | 20:10
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 21:21
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 20:06
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 19:42