כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ ח׳ סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

פרשת בהעלותך — מנורה, גמרא, הלכה וחסידות: שיעור כולל תקציר שיעור זה עוסק בכמה נושאים הקשורים זה בזה: פרשת בהעלותך ועבודת אהרון במנורה, סוגיות הגמרא בעניין אנשי מעמד וזמן עצי כהנים, הלכות תכשיטי אישה בשבת, ובאורי חסידות בעניין אותיות, מצוות, נר חנוכה ומזוזה — ובסיומו, שורש מצוות קורבן פסח על פי ר' חיים ויטל. הנקודה המרכזית השיעור חושף את הקשר העמוק בין עבודת אהרון הכהן בהדלקת המנורה לבין האחדות הכללית של כלל ישראל: אהרון אינו מקריב קורבן כמו הנשיאים, אלא הוא המאחד את שבעת הנרות — כל אחד בדרכו — לכיוון פני המנורה. בחסידות מבואר כי המצוות הן בחינת נר מצווה העולה מלמטה למעלה, ואילו התורה היא אור היורד מלמעלה למטה; שני הכוחות הללו מתגלים בצמד מזוזה (ימין) ונר חנוכה (שמאל), שתפקידם להאיר דווקא ברשות הרבים — מקום החושך והפירוד. מסר זה מקביל לרעיון קורבן פסח המסמל את הגאולה ממצרים — היציאה ממצב של עיבור וקטנות אל גילוי מוחין דגדלות. עיקרי השיעור פרשת בהעלותך — אהרון ומנורה (פתיחת השיעור): רש"י מסביר מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים — אהרון חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, ואמר לו הקדוש ברוך הוא "חייך שלך גדולה משלהם", שכן תפקידו הוא לאחד את כל ישראל — כל אחד בדרכו — ולכוון את שבעת הנרות כולם אל מול פני המנורה. גמרא — אנשי מעמד ואנשי משמר (דף כ"ז): דיון בתפילות מיוחדות בכל יום בשבוע (יורדי ים, הולכי מדברות, מחלת הסקרה, עוברות ומניקות), וטעמי איסור תענית ביום ראשון — מחמת חולשת הנשמה לאחר יציאת הנשמה יתרה במוצאי שבת, על פי ריש לקיש. זמן עצי כהנים — בני גונבי עלי ובני קוצי קציות: סיפורי גבורה של אותן משפחות שבגזירת המלכות הסתירו ביכורים ועצים למערכה תחת תאנים ועלים ובסולמות, ובזכות מסירות נפשם נתנה להם החזקה להביא עצים לבית המקדש בט"ו באב. הלכות תכשיטי אישה בשבת (שולחן ערוך אורח חיים): ביאור ההבחנה בין תכשיט שניתן לשלפו ולהראות לחברות — שאסור בו לצאת — לבין תכשיט הקבוע ותפור בסבכה. נדונו: טוטפת, סרביטין, כבול, עיר של זהב, מחט, נזמי האף ונזמי האוזן; וכן ההבחנה בין אישה חשובה שאין חושש שתוציא, לבין אישה רגילה — עם הכלל שלא פלוג חכמים. חסידות — אותיות, מצוות, נר חנוכה ומזוזה (דף קנ', ליקוטי תורה): האותיות שורשן בבחינת הכתר; המצוות עניינן העלאת האותיות מלמטה למעלה — בחינת נר מצווה; ואילו התורה ממשיכה אור מלמעלה למטה — בחינת אור תורה. לכן: מזוזה בימין (קירוב והעלאה), נר חנוכה בשמאל (המשכה לרשות הרבים) — כדי להאיר דווקא במקום החושך, ולהפוך חשוכא לנהורא.