גמרא בעיון 19: האם השווי שיהיה בעתיד מונח בחפץ כבר היום? - הרב שמואל רבינוביץ

איך דבר שאינו שווה כלום נחשב כממון? מדוע המזיק חבית בסתם יום משלם כמחיר של יום השוק? והאם יש מעילה בחמץ של הקדש בפסח? גמרא בעיון י״ט: האם השווי שיהיה בעתיד מונח בחפץ כבר היום? - הרב שמואל רבינוביץ תקציר נושאי השיעור: ● שור הנסקל שנמסר לשומר (בבא קמא עא עמוד ב): השור אסור בהנאה ואינו שווה כלום, ובכל זאת דבר הגורם לממון כממון דמי, שכל זמן שהוא ביד השומר הוא נפטר בו מתשלומיו. ● גדר הדין על פי רש״י: הגורם לממון הוא החיוב שנולד על השומר בשעה שהשור נלקח ממנו. ● שיכרא דרב פפא (בבא מציעא סה עמוד א): מכירה בתשרי במחיר של ניסן, האם זו ריבית או שהשווי של ניסן מונח בשיכר כבר עכשיו. ● הסבלים ששברו חבית (בבא מציעא צט עמוד ב): מחלוקת רש״י והרא״ש אם משלמים כשעת השבירה או כיוקרא דלקמיה, כמחיר יום השוק הבא. ● קצות החושן סימן שד: הזוז החמישי ויוקרא דלקמיה כדבר הגורם לממון. ● תוספות: ההבדל בין דינא דגרמי, דבר השווה לכל העולם, לדבר הגורם לממון שראוי רק לאדם זה. ● חמץ של הקדש בפסח (פסחים כט): חיוב המזיק מדין גורם לממון, שאלת המעילה, והכלל אין להקדש אלא מקומו ושעתו (ערכין כד עמוד א). ● היסוד העולה: שני אופנים בגורם לממון, חיוב המוטל על הגברא מול שווי הטמון בעצם החפץ בכוח, כאדם המקנה דקל לפירותיו, ובזה מתיישבת שאלת המעילה.