מאמר ״ויאמר לו יהונתן מחר חודש״ תשל״ו #1 - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״ויאמר לו יהונתן מחר חודש״ תשל״ו #1 - הרב יעקב גולדשמיד 1. פתיחה: "ונפקדת כי יפקד מושבך" והחיסרון המוליד גילוי השיעור עוסק בפסוק מהפטרת שבת וערב ראש חודש: ״ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך״. במבט ראשון קיימת בפסוק סתירה פנימית: מצד אחד, ״ונפקדת״ משמעותו זכירה (פקידה לטובה, שיזכירו אותך). מצד שני, ״כי יפקד מושבך״ מורה על חיסרון והיעדר (מקומו של דוד יישאר ריק). הביאור החסידי מגלה שדווקא תחושת החיסרון וה"מקום הפנוי" (הוואקום) היא זו שמעוררת את הזיכרון ואת ההמשכה הפנימית. החיסרון איננו פגם בלבד, אלא כלי וצימאון המאפשרים לקבל גילוי עליון ופנימי יותר שאינו מוגבל במידה. 2. שמש ולבנה – שאלת הקשר לעם ישראל כידוע, עניין ראש חודש הוא חיבור וייחוד השמש והלבנה (המשכת מקור עליון מאינסוף). מתוך כך עולות כמה שאלות מהותיות: ההבדל בין השמש ללבנה: השמש מאירה תמיד באותו האופן ואין בה שינויים בגודל או במאור, דבר המצביע לכאורה על תמידות ואמיתיות. לעומתה, הלבנה מתמלאת, הולכת ופוחתת, ועד שנעלמת לגמרי בסוף החודש. השאלה: אם עניין השינוי מבטא ירידה וחיסרון, מדוע עם ישראל נמשלו דווקא ללבנה (״מונים ללבנה״) ואף עתידים להתחדש כמותה, בעוד אומות העולם מונים לחמה? הרי לכאורה מעלת השמש (הנצחית והקבועה) גדולה יותר! הסבר הרבי: תכלית בריאת המאורות איננה עבור עצמם אלא כדי ״להאיר על הארץ״ (בדומה לירידת הנשמה בגוף, שלא באה עבור מעלתה הרוחנית העצמית אלא כדי לפעול בעולם התחתון). ממילא, השינוי בלבנה אינו מקרי אלא נוגע לתפקידה העיקרי – ההשפעה לתחתונים. 3. שלוש הקושיות המקבילות הרב מקשר שאלה זו לשתי סוגיות נוספות המבטאות את אותו המתח: שמיני עצרת: מדוע חג שמיני עצרת, שבו נאמר ״יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך״, נחגג בסעודה ממה ש"נשאר" משבעת ימי הסוכות (השייכים כנגד 70 אומות), במקום להתחיל מסעודה חדשה ומיוחדת? "בראשית ברא": רש"י שואל מדוע לא פתחה התורה במצווה הראשונה שנצטוו ישראל – ״החודש הזה לכם״, אלא ב״בראשית״? והתשובה היא משום ״כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים״. מדוע הקדימה התורה את סיפור בריאת העולם הגשמי למצווה הראשונה של ישראל? 4. תכלית הבריאה: דירה בתחתונים ובירור הניצוצות המענה לכל השאלות טמון ביסוד תורת החסידות: תכלית הכוונה היא ״לעשות לו יתברך דירה בתחתונים״. הבריאה ירדה מטה-מטה (החל מ״שבירת הכלים״ דעולם התוהו שנפלו לעולם הזה הגשמי) כדי שעם ישראל יבררו ויתקנו את ניצוצות הקדושה. סיבת שבירת עולם התוהו הייתה חוסר ביטול (״אנא אמלוך״, אורות מרובים בכלים מועטים). לכן, התיקון נעשה דווקא על ידי ביטול – כפי שאומרים ״ונפשי כעפר לכל תהיה״, ורק אז ״פתח לבי בתורתך״. 5. מעלת המצוות וההתלבשות בגשמיות אף שלימוד התורה עליון מאוד ומעניק את הכוח לבירור, עיקר בירור הניצוצות שנפלו מתבצע דווקא על ידי קיום המצוות המעשיות. המצווה מתלבשת בחפצים גשמיים (כמו עור של תפילין או פרי האתרוג) ומעלה אותם לקדושה. בכך מתבארת מעלת הלבנה, מעלת שמיני עצרת ופתיחת התורה בבריאת העולם: המטרה האלוקית העליונה אינה להישאר במצב הרוחני הבלתי-משתנה (כמו השמש), אלא לרדת אל התחתון, להתמודד עם החיסרון, ומתוך עבודת הביטול והבירור לחדש את האור ולהביא לגילוי שלמעלה מן המדידה וההגבלה.