לקוטי תורה - פ׳ ראה #3 ״ושמתי כדכד שמשותיך״ (א) - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

*פרשת ראה: "ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו'"* *הנקודה המרכזית* בשיעור זה נחקרים עומקי המושגים החסידיים של מחשבה וכוחות הנפש, ונבחן כיצד מתרחש התהליך של תשובה ועליית הנשמה. הזוהר מביא מחלוקת בין המלאכים מיכאל וגבריאל על פירוש הפסוק "ושמתי כדכד שמשותיך", ואדמו"ר הזקן פותח בכך שער להבנת שני אופני הגילוי האלוקי. המושג "שמשותיך" מרמז על שני סוגי השמשות - "שמש צדקו" ו"שמש ה'" - המייצגים את שני הגילויים של חודש אלול ותשרי, כאשר העלייה האמיתית היא למעלה ממחשבה, אל עצם הנפש המשכילה. *עיקרי השיעור* * *המחלוקת בגמרא*: המלאכים מיכאל וגבריאל נחלקו על פירוש הפסוק בישעיה, והקב"ה פסק שיהיו "גם שוהם וגם יושפה" - רמז לשני אופני הגילוי האלוקי * *שני סוגי השמשות*: "שמש צדקו" ו"שמש ה'" מייצגים את הגילויים השונים בחודש אלול (יג מדות הרחמים) ובתשרי, כאשר כל אחד מהם מבטא רמת הארה אלוקית שונה * *מהות התשובה*: תשובה אינה רק תיקון עוונות, אלא עליה של הנשמה למעלה ממקום שורשה במחשבה - "תשוב ה'" מרמז על חזרה לדרגת הכתר שלמעלה מחכמה ובינה * *היחס בין מחשבה לשכל*: כמו שהשכל הוא עצם הרעיון ואילו המילים והאותיות הן רק לבוש, כך גם בנים האלוקיים - יש את עצם הגילוי האלוקי ואת התלבשותו במחשבה ודיבור * *ביטול המציאות*: כל העולמות נבראו במחשבה אחת של הקב"ה, ולכן מציאותם היא באין ערוך מוחלט כלפי האלוקות - "כמו שמחשבה אחת היא כלום ממש לגבי כוח המחשבה"